מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
בחוות-דעת שהגישה היום (ד') לוועדה להיטלי סחר ואמצעי הגנה שדנה בסוגיית ההיטל - הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, כתבה כי לפי בדיקת רשות ההגבלים "הגברת התחרות בענף המלט, שנובעת מהגידול שחל ביבוא, נושאת פירות בדמות הורדת מחירי המלט והבטון והגדלת הכמות המסופקת. הגדלת היטל היצף עלולה לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכל שעה שבהטלת ההיטל אין כל תועלת שבכוחה לשמש משקל נגד לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף ולציבור".
את הבקשה להטיל היטל היצף הגישה חברת מלט הר טוב בעקבות יבוא מלט מטורקיה ומייוון בידי סימנט איי.אס שבבעלות מספנות ישראל. מלט הר טוב טענה כי היבוא נעשה תוך היצף- כלומר המלט המיובא נמכר בארץ במחיר נמוך מזה שבו הוא נמכר בשוקי המוצא שלו. שם התלוננו כי יבוא זה מהווה סחר לא הוגן- וביקשו את הגנת המדינה באמצעות היטל שיגביל אותו. שם הזהירו עוד כי המשך היבוא הזול יוביל לסגירת המפעל, תוך פיטורי 120 עובדיו. בתלונה של מלט הר טוב תמכה חברת נשר, שהיא מונופול בענף. בסימנט איי.אס טענו מנגד כי בזכות היבוא - מחירי המלט בשוק ירדו בשיעורים ניכרים.
בתום חקירה ממושכת המליץ הממונה על היטלי הסחר על הטלת ההיטל המבוקש, לאחר שהתרשם כי אכן מלט שמיובא לארץ נמכר במחירי היצף. הוועדה המייעצת להיטלי סחר בראשות עו"ד דוד וינצקי אמורה להכריע בסוגיה ולהמליץ לשר התעשייה והכלכלה, אלי כהן ושר האוצר, משה כחלון אם להטיל היטל או לאו.
בעמדת הממונה על ההגבלים נכתב כי "חלק ממצאי בדיקתנו אינם מתיישבים עם חלק ממצאיו של הממונה על היטלי הסחר ועל כל הכבוד, אנו חולקים על חלק מההנחות שהוא בחר לאמץ".
לפי חוות-הדעת, היבוא הוביל לירידה של כמעט 20% במחירי המלט; לירידה במחירי הבטון - תוך הרחבת פעילות היצור של בטון במשק; עלות ההיטל המבוקש על המשק תהיה כ 350 מיליון שקל בשנה באופן שיתבטא ביוקר המחיה, והעלאת מחירי הדיור ומחירי התשתיות הציבוריות.
ב 2002 הוטל היטל דומה, וכעת הלפרין מזהירה כי "מסר מצנן מממשלת ישראל ליבואנים קיימים או פוטנציאליים של מלט עלול להדהד גם בטווח הארוך, ולהשפיע לרעה על מבנה השוק לעתיד לבוא. תהא זו הפעם השנייה שנשלח מסר מרתיע שכזה ליבואנים- שהעזו להתחרות במונופול המקומי (נשר י.א) וללקוחות שהעזו לרכוש מהמתחרים".
הממונה מציינת עוד בחוות-הדעת כי הטלת היטל לא תעלה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה למען הגברת התחרות במשק במטרה להוריד את יוקר המחייה.
יצוין כי מלט הר טוב הפכה להיות חברה עצמאית בזכות מהלך שהוביל הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה: הוא כפה על נשר למכור את פעילותה בהר טוב, כדי להקים לה תחרות. הפעילות בהר טוב נרכשה בידי משפחת וייל בסכום של 180 מיליון שקל. בכירים בתעשייה טענו בעבר כי המדינה מתנהלת בנושא בדו פרצופיות, שכן לא העמידה לחברה "הגנת ינוקא", ולמרות שהיא שחקנית חדשה יחסית בענף- היא מקשה את התבססותה בו וזאת, בין השאר תוך השתהות ממושכת בקבלת החלטה על יבוא של מלט זול.
יצוין כי עובדי מלט הר טוב, שחוששים שהמשך היבוא יוביל לסגירת המפעל ולפגיעה במטה לחמם מרבים להפגין במהלך הימים האחרונים מול משרדי הממשלה שמעורבים בהליך. הם מזהירים כי דחיית הבקשה להטיל את ההיטל המדובר- תוביל לכך שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ישלוט למעשה בשוק המלט הישראלי- ויחשוף את המדינה לאמברגו על אחד המשאבים הקריטיים למשק.
בנוסף, הם מזהירים כי עם "חיסול הפעילות" של מלט הר טוב, יזנקו מחירי המלט המיובא- באופן שיותיר את המשק לפני שוקת שבורה.
גורמים אחרים בענף טענו כי מלט הר טוב מתאמת את מהלכיה עם המונופול נשר, והיא למעשה שלוחתו במסגרת ניסיונותיו לעצור את היבוא הזול.
אלא שלדעת הממונה על ההגבלים, לתעשייה לא נגרם נזק: "שאלת קיומו של נזק לנשר היא השאלה המכרעת, ובדיקתנו מעלה כי לנשר לא נגרם כל נזק, ובוודאי שלא נגרם לה נזק שראוי למנוע באמצעות צעד דרסטי של הטלת היצף".
בהתייחס לשחיקה שחלה בנתח השוק של נשר, סבורה הלפרין כי אכן כך הדבר- הוא עדיין לא משקף איום ממשי על קיומה.
הממונה סבורה כי הדרך להגן על מלט הר טוב אינה עוברת דרך הטלת מס צריכה על כל הציבור- ומגן תוך כדי עם נשר המונופוליסטית. היא מציינת כי מלט הר טוב סובל מנחיתות טכנולוגית משמעותית - שמייקרות את עלות הייצור שלו והוא סובל מבעיית יעילות. לדעת הממונה, אם הממשלה חפצה במתן סעד שיבטיח את המשך הפעילות של מלט הר טוב- עליה לעשות זאת באמצעות תמריצים ישירים שיקלו על מהלכי ההתייעלות ושדרוג תשתות הייצור שלה- מה שיאפשר לה להיות תחרותית בטווח הארוך.
"בורות מכוונת וזדונית, רך כך ניתן להתייחס לדוח האומלל, חסר עמוד השדרה ויושר אינטלקטואלי של הממונה על ההגבלים בנושא המלט", הגיב הערב רונן יונה, מנכ"ל הר טוב ניהול, ששלטת בפעילות מלט הר טוב, על חוות-הדעת של הממונה: "הממונה מתעלמת, או בידיעה או בכוונת מכוון מהמציאות לגבינו: לא יעלה על הדעת שהממונה שקדם לה כפה על נשר למכור לנו את המפעל כדי ליצור תחרות- אך מהצד השני הממונה הנוכחית קושרת לנו את הידיים ואת הרגליים ככל שאנחנו רוצים להתחרות בהגינות, קושרת לנו את הידיים והרגליים ככל שאנחנו רוצים להתחרות בהגינות, גורמת לנו הפסדים כבדים ומונעת מאיתנו ביטחון רגולטורי. הממונה במו-ידיה תביא כליה על המפעל ועל 120 עובדיו ביישוב בפריפריה, ותיטיב על טייקונים שנהנים מקרבה לשלטון בישראל".
התאחדות התעשיינים הגיבה הערב כי "היטלי סחר נקבעים בשל קיומו של יבוא בהיצף שמנוגד לכללי הסחר הבינלאומיים ויש לו השפעה שלילית על המשק. מאחר והנושא נידון במסגרת חוק היטלי סחר ולא במסגרת דיני ההגבלים העסקיים, הרגולטור הרלוונטי שהוא הממונה על היטלי הסחר קיים חקירה מעמיקה בת למעלה משנה וקבע כי יצרני מלט זרים מטורקיה ומיוון מציפים את השוק הישראלי במלט במחירי הפסד, תוך הפרת כללי הסחר הבינלאומיים. תמוהה העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים לא התייחסה למשמעות של סגירת מפעל מלט הר טוב ולהשפעותיה ארוכות הטווח על המחיר, התחרות ועובדי המפעל ועל שמירת ייצור מקומי למלט - שהוא מוצר אסטרטגי".
מסימנט איי. אס וממספנות ישראל טרם נמסרה התייחסות- חרף פניית "גלובס".