גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביה"ד מעודד נפגעות להתלונן: הותר לפרסום שמו של הרופא הבכיר שהטריד מינית

ביה"ד הארצי לעבודה נענה לבקשת "גלובס" להתיר לפרסם כי ד"ר דורון זמיר, מנהל מחלקה בבי"ח ברזילי, הוא הרופא הבכיר שהטריד מינית מזכירה רפואית שעבדה בכפיפות אליו, זאת בין היתר באמצעות יצירת סביבת עבודה עוינת ומטרידה ● ביה"ד: "הפרסום נותן מענה להכרה לה זקוקות נפגעות"

ד"ר דורון זמיר, מנהל מחלקה בבית חולים ברזילי באשקלון, הוא הרופא הבכיר שהטריד מינית מזכירה רפואית שעבדה בכפיפות אליו - כך הותר לפרסום אתמול (ב'). בכך, נעתר בית הדין הארצי לעבודה לבקשת "גלובס" והכתב חן מענית לפרסם את שמו של זמיר ואת שם בית החולים. זאת, לאחר שנפסק שזמיר הטריד מינית את המזכירה הרפואית במשך כשמונה שנים, ותוך יצירת סביבת עבודה עוינת ומטרידה.

"פרסום שמו של מנהל המחלקה נדרש הן על-מנת להגשים את האינטרס ציבורי של הרתעת הרבים, הן על-מנת להגשים את האינטרס הפרטני של העובדת להטלת אחריות על מנהל המחלקה ולקבלת הכרה אודות השלכות מעשיו, והן על-מנת לקדם את תכליתן של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית", קבעו פה-אחד הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, נציג העובדים אמיר ירון ונציג המעסיקים דורון קמפלר.

"אינו זכאי להקלה"

ראשיתו של המאבק לחשיפת שמו של ד"ר זמיר בפסיקת בית הדין הארצי מאוגוסט השנה, שלפיה הוא הטריד מינית את המזכירה הרפואית שעבדה בכפיפות אליו, כששימש כמנהל מחלקה בברזילי. לפי הפסיקה, במהלך השנים שיתף זמיר את המזכירה הרפואית בפרטים אינטימיים מחייו האישיים. בפסק הדין נדחה ערעורו של זמיר על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, שבו נקבע כי ההטרדה נמשכה שנים ארוכות (ראו מסגרת). השופטים חייבו את שמיר לשלם למזכירה פיצוי בסך 250 אלף שקל, ואילו המדינה חויבה בפיצוי בסך 30 אלף שקל. עם זאת, בית הדין הארצי אסר על חשיפת זהותו, וכן אסר את פרסום שם בית החולים.

בבקשה לפרסום שמו של ד"ר זמיר - שהוגשה באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי - טען "גלובס" כי מעמדו הרם של הרופא, שהוא בכיר במערכת הבריאות, מנהל מחלקה זה שנים ארוכות בבית חולים מרכזי - מחייב את פרסום פרטיו... העובדה ששמו של זמיר אינו מתפרסם היא הקלה משמעותית שהוא אינה זכאי לה בנסיבות הללו", נטען.

לטענת "גלובס", לא יכולה להיות מחלוקת כי העובדה שפסק הדין עוסק בסוגיית ההטרדות המיניות במקום העבודה - מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי מנהל המחלקה. "היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות, מעיני הציבור הרחב. פרסום שמו של מנהל המחלקה יוכל לעודד מתלוננות/ים נוספות/ים, לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שמו להגברת ההרתעה והאכיפה", נכתב בבקשה. זאת ועוד, לטענת "גלובס", גילוי זהותו של מנהל המחלקה יהיה בו גם כדי להעביר מסר כי מעשה של הטרדה מינית הוא כה חמור, שאפילו רופא בכיר, מנהל מחלקה, דוגמתו, אינו חסין מפני פרסומו.

"'שיימינג' במרחב הציבורי"

אל בקשת "גלובס" הצטרך גם תאגיד השידור "כאן" שביקש אף הוא לחשוף את שמו של הרופא, באמצעות עורכי הדין ירון חנין וזהבית ליבוביץ, וגם המזכירה המוטרדת. לטענת המזכירה, באמצעות עוד לימור עמית-פנקר, יש חשיבות ציבורית בהיבט ההרתעתי לפרסום, שכן אי-הפרסום עשוי להתפרס כהגנה על המטריד. לדבריה, הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שזמיר עדיין מועסק בתפקיד, כך שיש לו מגע עם עובדים הכפופים אליו ועם חולים המאושפזים במחלקה.

ד"ר זמיר - באמצעות עו"ד ערן קייזמן - התנגד לבקשה בטענה כי מטרתה להעניש אותו באמצעות "שיימינג" במרחב הציבורי. לדבריו, כל רצון כלי התקשורת הוא להשיג כותרות ורייטינג.

אל ההתנגדות לפרסום הצטרפה באופן מפתיע גם המדינה, בשם בית החולים ברזילי הממשלתי. באמצעות עו"ד שלי ערן, טענה המדינה כי בית החולים כבר הפיק את הלקחים מהפרשה, וכי פרסום שמו של בית החולים עשוי לפגוע במוניטין שאותו הוא רכש וכן להוביל לפגיעה באמון הציבור ולהימנעות הציבור מקבלת טיפול בין כתליו.

פומביות מול פרטיות

בהחלטה מנומקת ובעלת חשיבות ציבורית דחה בית הדין הארצי את טענותיו של ד"ר זמיר וכן את כל טענות המדינה. השופטים ציינו כי השיקולים הרלוונטיים שעל בית הדין לשקול הם עקרון פומביות הדיון, המורה להתיר את פרסום הפרטים אל מול זכויות כבדות משקל של מתנגדי הפרסום, בהם הזכות לפרטיות ולשם טוב של זמיר, ומניעת פגיעה אפשרית במוניטין של בית החולים.

בין היתר ציינו השופטים כי ככל שמעמדו של הנתבע בכיר יותר, והשפעתו על ענייני ציבור רבה יותר, תיטה הכף להתרת הפרסום. עוד צוין כי יש לבחון אם יש במידע "תועלת מיוחדת" - למשל בכך שיגרום לגיבוש דעתו של הציבור בעניינים ציבוריים או אם יש בו כדי להגן על הציבור. במסגרת זו, יש לבחון אם מדובר במידע רכילותי בלבד, או שהרצון לפרסמו נובע, למשל, מיצר נקם. השופטים דחו את כל טענותיו של זמיר, שלפיהן מדובר ברצון להעניש אותו ולעשות לו "שיימינג" וציינו כי קיים עניין ציבורי מוגבר בפרסום המבוקש "לאור מעמדו הבכיר של מנהל המחלקה ומקום עבודתו".

עוד נקבע כי בהתחשב במאזן הנזקים, שבין הנזק לעקרון פומביות הדיון (אם ייאסר הפרסום), לבין הנזק הצפוי לזמיר (אם יותר הפרסום), זמיר לא הצליח להוכיח כי נזקו גדול יותר. "מנהל המחלקה לא הציג כל פירוט או הוכחה לפגיעה החמורה הפוטנציאלית ולנזק החמור העלולים להיות תוצאתו האפשרית של הפרסום. יש לשער כי פרסום שמו בהקשר של הטרדה מינית יוביל לפגיעה מסוימת, ייתכן אף משמעותית, במעמדו בקרב עמיתיו במחלקה ומחוצה לה - אלא שפגיעה זו, ככל שתיגרם, מקורה בעצם ההתבטאויות וההתנהגויות שבהן הודה. ככלל, ובהיעדר טעמים מיוחדים, חומרת מעשיו של זמיר - ומכאן חומרת הפגיעה הזו - לא יכולה לשמש טעם לאיסור הפרסום של מעשיו", נקבע.

עידוד הגשת תלונות

בית הדין גם קיבל את טענת "גלובס" באשר לחשיבות ההרתעתית שיש בפרסום. "שוכנענו כי לעניין התכלית ההרתעתית, אין די בסעד הכספי שנפסק שעל זמיר לשלם לעובדת. אנו סבורים כי בפרסום שמו של זמיר יש כדי ליצור נורמות ברורות שמהן ניתן לייצר רף התנהגותי וערכי ראוי, ולהביא להרתעת הרבים הרצויה בסוגיות אלה של הטרדה מינית במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה", נפסק. "אנו סבורים כי בעצם פרסום השם יש כדי לתת מענה להכרה לה זקוקות חלק מהנפגעות, וכדי לעודד הגשת תלונות נוספות על-ידי נפגעות הטרדה מינית, נגד מנהלים בכירים שאליהם הן כפופות, ובכלל".

ביחס לבית החולים ברזילי, ציינו השופטים כי לא ניתן למעט בחשיבותו של המוניטין שבית החולים רכש לעצמו בקרב מקבלי השירות הרפואי, אך עם זאת ספק אם פרסום שמו של בית החולים בהקשר של טיפול לא מיטבי בתלונה על הטרדה מינית - יוביל לפגיעה הנטענת במוניטין. "אין אנו מקבלים את טענות המדינה כי לאור הפרסום השלילי, יימנע הציבור מלקבל טיפול רפואי בבית החולים", נקבע.

כך גם דחה בית הדין את טענות המדינה כי פרסום שמו של מנהל המחלקה עלול להוביל לפגיעה במחלקה שבראשה הוא עומד ולפגיעה בהכשרת הסטודנטים והמתמחים בה. "יש אינטרס ציבורי בכך שעובדי המחלקה ובהם סטודנטים ומתמחים יוזהרו מפני הישנות מקרים, וגם בכך יהיה כדי לסייע בגיבוש סביבת עבודה ראויה לכל הבאים בשערי בית החולים", נכתב בהחלטה. 

עו"ד עמית-פנקר, באת-כוחה של המתלוננת, מסרה בתגובה: "אנו מברכים על החלטת בית הדין, שהינה בעלת חשיבות ציבורית, בהעברת מסר הרתעתי משמעותי בפני מטרידים אחרים, ואנו תקווה שיהיה בכך כדי לתרום להדיפת התופעה המכוערת של מעשי הטרדה מינית בקרב בכירים, ממונים, ובכלל, גם נוכח תחושת הבושה הנלווית לפרסום שכזה".

הפסיקה: יצירת סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים מהווה הטרדה מינית אסורה

ההחלטה שניתנה אתמול, ב', סובבת סביב פסק דין שניתן באוגוסט השנה בבית הדין הארצי לעבודה, שבמסגרתו דחה בית הדין הארצי את ערעורו של ד"ר דורון זמיר, מנהל מחלקה בבית החולים הממשלתי ברזילי. בית הדין קבע כי זמיר הטריד מינית את המזכירה הרפואית שעבדה בכפיפות אליו במשך שנים רבות.

בפסק הדין הדגיש בית הדין הארצי כי יצירת סביבת עבודה רוויית תכנים מיניים מצד ממונה, מהווה הטרדה מינית אסורה. כמו כן, נדונו בהרחבה בפסק הדין מאפיינים של הטרדה מינית בעבודה והשפעותיהם. לראשונה גם נדונה השאלה אם הטרדה מינית מסוג "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו", היא רק כזו המופנית באופן ישיר למיניותה של מושא ההטרדה - או גם כאלה היוצרות "אווירה סביבתית" כתוצאה מאמירות בסביבת המוטרדת.

לפי פסק הדין, המזכירה הרפואית עבדה בכפיפות למנהל המחלקה במשך כשמונה שנים. במהלך השנים מנהל המחלקה שיתף אותה בפרטים אינטימיים מחייו האישיים, ובכלל זה ביחסי המין שלו עם רעייתו ועם נשים אחרות.

בית הדין הארצי דחה את ערעורו של מנהל המחלקה, ופסק כי התבטאויותיו הן בגדר הטרדה מינית שנאסרה בחוק. נקבע כי שאלותיו של המנהל בנוגע ליחסי המין של מזכירתו עם בעלה, הן התייחסויות שהופנו למזכירה והתמקדו במיניותה - ולכן הן בגדר הטרדה מינית אסורה.

זאת ועוד, נקבע כי ההטרדות המיניות מצד מנהל המחלקה נעשו תוך ניצול יחסי המרות שלו עם המזכירה, ותוך פגיעה בכבוד האדם של המזכירה, בביטחונה העצמי, בפרטיותה, ובזכותה להגדרה עצמית.

עוד כתבות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום