"אני לא יוצא לפרויקט בלי גב של גמ"ח": היזם יהודה הרציג על המימון הייחודי למגזר החרדי

"אין מכרזים לקרקעות שמיועדות למגזר חרדי, שאני כיזם יכול להתמודד בהם. לעומת זאת, אנחנו פעילים במגזר הכללי ובהתחדשות עירונית", אומר היזם יהודה הרציג בראיון ל"גלובס".

בחודש ספטמבר האחרון זכה הרציג במכרז של מחיר למשתכן בשכונת מצפה הימים בצפת, להקמת 151 דירות, כאשר מחיר הזכייה שישלמו הזכאים הוא 6,740 שקל למ"ר לפני מע"מ. הרציג בדומה לאביו, הקבלן ידידיה הרציג, התחיל כקבלן ביצוע במגזר החרדי, ובנה מוסדות ציבור במודיעין עילית, וכיום מקים ביזמות מאות יחידות דיור במגזר הכללי ובהתחדשות עירונית.

יוזמות כמו 90% משכנתא ותוכנית מחיר למשתכן, אינן מרשימות את הרציג. לדבריו, במגזר החרדי כבר יזמו מזמן מסלולים משלהם לאותן יוזמות. "גמ"ח הוא בעצם עוקף מסלול מחיר למשתכן. ההיקפים של מחיר למשתכן במגזר החרדי הם לעג לרש, אולי 60 יחידות דיור באלעד, כמה בבית שמש, ובעתיד כמה יחידות בשכונה עתידית בבני ברק. 

"אז כשרוכשים דירה, הגמ"ח הוא פתרון מצוין לנושא השלמת הון עצמי. צריך להבין שבציבור החרדי, גם מי שיוצא לעבוד, מכל מיני סיבות, עדיין חי בתוך עולם משלו, ולכן בציבור החרדי יש גמ"ח לכל דבר. אני יוצא לפרויקט בזכות גמ"ח. לפרויקט בצפת גייסנו גמ"ח שנותן אפשרות לכל אדם לרכוש דירה ב-10% הון עצמי בלבד. הגמ"ח משלים עוד 15% ממחיר הדירה, ואז הבנק נותן משכנתא בגובה 75%. ההלוואה של ה-15% היא ללא ריבית, והגמ"ח ניתן גם לציבור החרדי וגם לכללי".

איך זה עובד בפועל?

"יש גמ"ח לכל דבר. אדם שחסך בחייו לילד 300 שקל בחודש, מעדיף לוותר על הפרומיל הקטן שנותן הבנק ולהפקיד את הכסף בגמ"חים, שמנוהלים על ידי נציגים במגזר החרדי. אבא שלי הקים גמ"ח לפני 25 שנה, שנותן הלוואה של 10-20 אלף דולר לכל מי שמחתן ילד, בהחזר של 250 דולר לחודש".

איך מבטיחים שהלווה יחזיר את ההלוואה שנטל בגמ"ח?

"מי שלוקח הלוואה בגמ"ח, מחתים 10 ערבים בשיטה של יד לוחצת יד. הדבר הזה כשלעצמו גורם ללווה להתאמץ להחזיר את ההלוואה, כי בניגוד לבנק, הערבים הם אנשים קרובים והלחץ גדול. אם קורה שצ'ק חוזר, וזה קורה לפעמים, יש סכום מוסכם שמחולק בין כל ה-10 ערבים. חוץ מזה ישנם קריטריונים כדי לקבל גמ"ח, ומי שלא יענה על הקריטריונים לא יקבל הלוואה. במקרים מסוימים יותר קל לקבל הלוואה מבנק מאשר בגמ"ח. אבל העובדות הן שהציבור החרדי רואה בגמ"ח פתרון מצוין והגמ"חים מגלגלים מיליארדים בכל שנה".

יש ביקורת על גמ"חים ועל התלות בהם.

"אני מכיר את הביקורת ולדעתי היא לא מוצדקת. נכון שיש ציבור שנשאב לגמ"חים, אבל בהשוואה למערכת הבנקאית, גמ"ח כהלוואה הוא פתרון עדיף. אברך שלוקח הלוואה מהבנק, ברוב הפעמים יאלץ ללכת לבנק אחר ולקחת הלוואה נוספת כדי להחזיר את ההלוואה הראשונה. וכך הלאה. נשאבים להלוואות כדי לכסות על הלוואות והאברך מוצא את עצמו חייב מאות אלפי שקלים. הגמ"חים במובן הזה הם פתרון מדהים. כלה שרוצה להתחתן, צריכה שמלה, או זוג שצריך לעשות ברית לתינוק, יש אולמות בבני ברק שפועלים כגמ:ח, בתנאי שהמנות יהיו בסיסיות ולא יעלו על מספר מסוים, ושלא תהיה תזמורת גדולה מדי. הגמ"חים זה דבר מבורך שצריך להיות במינון נכון".

ואיך הגמ"חים מסייעים בנושא הדיור?

"הלך הרוח במגזר החרדי הוא לקנות דירה עם הנישואין. חלק מהשיח בבית הכנסת בקהילה הוא האם אישרו לי משכנתא בבנק או לא אישרו לי. במגזר החרדי, כמו בהרבה מגזרים, נהוג שכשזוג מתחתן, כל צד נותן את החלק שלו, אבל כשיש שמונה ילדים, צריך להכין מראש כסף לחתן שמונה ילדים. ויש כאלה שלא מצליחים לשרוד את זה. לכן בהרבה מהמקרים היום, התפיסה היא לקנות דירה לעצמך, והילדים יצטרכו לדאוג לעצמם כמו שאתה דאגת לעצמך, וגם הם לא יצטרכו לדאוג ל-8 ילדים שלהם. אם תקנה דירה לעצמך, הילד יבין שזו תפיסת העולם. בקהילות מסוימות יש קרן נישואין. וזוג שמתחתן לוקח הלוואות בקרן ומכסים את העלויות חצי-חצי".

נותנים כי יודעים מה זה שאין

איך בכל זאת קונים דירות ל-8 ילדים?

"משפחה סטנדרטית מסתדרת בכוחות עצמה, עם קצת סיוע ועם הלוואת גמ"ח, שהיא כמובן לא מענק. כל ילד שהורים מחתנים, זה דורש מהם לארגן עוד הלוואה של עשרות אלפי שקלים, ובין ילד לילד הפרש של שנה, כך שזמן ההתארגנות קצר. אבל עובדתית משפחה חילונית שמכניסה 12 אלף שקל בחודש לא סוגרת את החודש, ומשפחה חרדית שמכניסה בחודש 6,000 שקל, מצליחה לחסוך 1,000 שקל בסוף החודש. כי המפתח נמצא בהוצאות ולא בהכנסות. הסטנדרטים הם שונים. למשפחה חרדית אין רכב, זה מגזר שמשתמש בתחבורה ציבורית. אם חרדי כן מחזיק ברכב, הרכב הוא פשוט, והוא לא משלם ביטוחים, מקסימום ביטוח צד ג'. בבניין שמתאכלס, כל הרוכשים מתארגנים וקונים יחד סורגים, מזגנים וכל מה שאפשר כדי לחסוך בעלויות. היום אברכים מקבלים הנחה בארנונה, סל הירקות והפירות שלהם הוא במחיר אפסי או לפעמים בחינם, כשמישהו מזמין ומגיע סטוק של עגלות לילדות מסין, תולים שלט בבית כנסת ותוך שעתיים זה לא קיים. באירועים לא נותנים צ'קים, מקסימום נותנים ספר קודש שעלה בין 20-50 שקל, האירוע הוא כמובן צנוע, ואין ציפייה לסטייל.

"כשחרדי נכנס למעגל העובדים ונהנה מהכנסה גבוהה, אז כבר הציפיות ממנו הם שונות. היום מעל 70% מהנשים החרדיות עובדות ומעל 50% מהגברים החרדים עובדים. אצל נשים משקיעים בלימודי מקצוע, והרבה מהן עובדות בהנהלת חשבונות. טובי המשרדים הגדולים של רואי חשבון בעד העסקת נשים חרדיות הרבה יותר מהציבור הכללי. יש משרדי רואי חשבון שממלאים אוטובוסים מבני ברק כל בוקר.

"זאת קהילה שמגדלת לך את הילדים, ולכן יש לך אינטרס לתת לקהילה. קמפיין מעייני הישועה למשל הוא דוגמה מצוינת. הנהלת בית חולים מעייני הישועה בבני ברק החליטה על הקמת מחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים. אלא שצריך תקציב ממשלתי כדי להקים מחלקה כזאת. אז הרימו קמפיין פרטי בבני ברק, וגייסו 10 מיליון שקל בשלושה ימים. אני גדלתי בבני ברק, בבניין משותף, והכלל שעליו גדלתי בין היתר הוא 'כשאתה נותן זה לא כי יש לך, אלא כי אתה יודע מה זה להרגיש כשאין לך'".

כמה הממשלה פועלת לפתרון מצוקת הדיור במגזר החרדי?

"האדם החרדי צריך דירה לקנייה בממוצע בגיל 20, בעוד האדם החילוני צריך דירה בגיל 30 ומעלה. בציבור החרדי מתחתנים 8,000 זוגות בשנה. אבל בניגוד לחילוני שצריך מרכז קרוב לבית, החרדי מייצר מרכז קרוב לבית. האדמו"ר מגור הביא קהילה לערד - שלא היו בה שירותים למגזר החרדי. אחרי שהאוכלוסייה החרדית הגיעה לשם, אוטומטית נוצרו מוסדות דת וחינוך שמתאימים למגזר החרדי, וחנות של אושר עד.

"שר הבינוי והשיכון לשעבר יואב גלנט אמר שאין הבדל בין חילוני לחרדי לערבי, אבל מתוך כל הקרקעות שיצאו לשיווק, פחות מ-10% היו למגזר החרדי, הרוב בבית שמש. במציאות המחסור במגזר החרדי הוא גבוה יותר, כי הילודה גבוהה, והמגזר מייצר כל שנה צורך ב-10,000 יחידות דיור לפחות. אם תמיד שרי השיכון אומרים שבעבר לא תכננו ולא בנו ויצרו פער בין ההיצע המצומצם לביקוש הגדול וזה מה שממשלה כבר שנים מנסה לתקן בשיווקים מסיביים, אז זה מה שעושים היום לציבור החרדי. אבל ככה זה ששר האוצר משה כחלון יודע שבשעת האפס הציבור החרדי לא ישים פתק של מפלגת כולנו בקלפי והח"כים החרדים עסוקים בלכבות שריפות".

הממשלה הודיעה שהיא תקים את הישוב כסיף לטובת החרדים.

"כסיף זה דבר שלא יקרה, כי המטרה האמיתית היא להחליף את הבדואים. לשלוח ציבור שלם למקום כזה, בלי לשכנע מראש שלושה-ארבעה רבנים מובילים שישתכנעו בעצמם שנכון לציבור החרדי לגור שם, זה דבר בלתי ישים. לרבנים אין אינטרס לשלוח את הציבור שלהם לקרקעות לא זמינות ומבודדות. ההחלטה על כסיף לא נעשתה בשיתוף של רבנים או שרים חרדים ואין דבר כזה לתת הוראה שאומרת 'החלטנו שתלכו למדבר ואל תגידו שלא נתנו לכם משהו'. זה לא עובד ככה.

"החרדים לא יכולים לקנות דירות בפרויקטים שמיועדים לחילוניים, כי הצרכים שלהם שונים. הקומה הראשונה היא היקרה ביותר, צריך שבדירה יהיו יותר חדרים, אפילו אם השטח קטן יותר, מרפסת סוכה שאין מעליה מרפסת אחרת, מטבח לא פתוח, ועוד צרכים מיוחדים. בכנסת עוד לא הבינו את זה. אמרו שיקימו פורום חרדי וזה לא קרה. אי אפשר במקום זה, לכפות עיר כזאת או אחרת על מגזר שלם. אם חריש הייתה חרדית היא היה בתפוסה מלאה ולא היו דירות שעומדות ריקות".

 מרפסת סגורה מאולתרת, בני ברק / צילום: שלומי יוסף

גם אי השימוש במעלית שבת הוא חסם בפתרון מצוקת הדיור לחרדים.

"השימוש במעלית שבת הולך וגדל, וזה קורה בשכונות חרדיות באשדוד, ובצפון ירושלים ומקומות נוספים, מה שמאפשר בנייה של 10-12 קומות. קטונתי מלהביע את עמדתי ההלכתית לגבי מעלית שבת, אבל אף שיש רבנים שמצדדים בשימוש במעלית שבת, עדיין יש מי שאוסר את השימוש, והתוצאה היא שעיר כמו בני ברק, שמאמצת את האיסור נפגעת והתושבים נאלצים לצרוך שטחים ירוקים בגבעת שמואל".

מתוכננת שכונה חדשה בצפון בבני ברק, סמוך לאזור של קניון איילון ותחנת הרכבת. אבל ידוע שכל מה שממוקם צפונית לז'בוטינסקי נתפס כפחות מבוקש.

"בבני ברק יש קהילה שתרצה תמיד לגור ליד האדמו"ר בלב הפועם של העיר. בסוף תתאכלס שכונה חדשה בצפון העיר, ומי שיגיע אליה זה ציבור שרוצה לגור בדירות חדשות, שזה לא הציבור שצריך את האדמור לידו. יהיה מהפך במגזר החרדי בעשור הקרוב. הרבנים מבינים שהרכבת דוהרת לכיוון מסוים, אבל רוצים להיות בקרון האחרון. בעוד עשור יגיע מצב שראש עיר שרוצה להיבחר, צריך להגיע עם אג'נדה, מה שלא היה עד עכשיו, והוכיחו את זה בבית שמש.

"הבחירות האחרונות גרמו גם לחברי הכנסת וגם לרבנים להבין שכדי לקבל קולות מהציבור, הציבור רוצה משהו. לרבנים יש כוח, הם יכולים להגיד שכולם יקנו דירה בפרויקט מסוים וכולם יקנו. אבל יש חרדים שבעד לימוד אנגלית למשל, והעולם צועד לשם. תמיד יהיו פלגים שיישארו שם אבל המציאות משתנה. היום הרבה גברים עובדים. חוק הגיוס לא בא להוציא את הגברים מהישיבות. אין רב שאומר בקול רם 'בואו נאפשר שימוש במעלית שבת וניתן פתרון' אף שהרב שלמה זלמן אורבך זצ"ל בהחלט אמר אחרת".