בזכות הקדמת הבחירות: המכוניות ההיברידיות ניצלו - בינתיים

פחות משבועיים אחרי פרסום נוסחת המיסוי הירוק, שביקשה לבטל כמעט את כל הטבות המס למכוניות היברידיות, פרסמו רשות המסים והמשרד לאיכות הסביבה "נוסחה מתקנת" שהחזירה לחלקן את ההטבות • כל מה שצריך לדעת על נוסחת המיסוי המתוקנת ועל מדיניות "הזיגזג" של מקבלי ההחלטות

רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock
רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock

נפתח בסיפור מהחיים. בשבוע שעבר נסע מנהל בכיר של אחת מיבואניות הרכב בישראל לביקור אצל יצרן הרכב שאותו הוא מייצג בארץ. מטרת הביקור הייתה להציג בפני מחלקת ההנדסה של היצרן את "נוסחת המס הירוק החדשה" שפרסמה רשות המסים בתחילת החודש, ועוד לפני העדכון החדש שפורסם השבוע.

מדובר במהנדסי רכב בכירים, שפליטות ותקינה הן תחום ההתמחות שלהם. הם מכירים את דרישות התקינה השונות בארבע יבשות ובעשרות מדינות, ולפיכך ניגשו ברצינות לפיענוח ולהבנת הנוסחה "הירוקה" הישראלית. הם ניתחו את המרכיבים, עברו על המקדמים והשקלולים והריצו סימולציות ממוחשבות מתקדמות, במטרה להבין את המשמעות ביחס למנועים ודגמי רכב. אבל בסופו של דבר גם הם נשברו. "לדבר הזה אין שום קשר מעשה לזיהום אוויר בעולם האמיתי וגם אין בו היגיון בכל הנוגע לתכנון של מנועים ומערכות פליטה", הם אמרו.

המכוניות העממיות יתייקרו באפריל

האמת היא שזו לא אשמתם של המהנדסים מחו"ל. כדי להבין את נוסחת המס הירוק הישראלי לא מספיק ידע בהנדסת מכאניקה ופליטה. אלא נדרש ידע נרחב ב"הנדסת מיסוי רכב" - סוג של מומחיות, שאין לו כמעט ביקוש בעולם פרט לישראל, בה קיים שילוב של ציבור אדיש ושל מחוקקים עם רעב שאינו-יודע-שובע להכנסות מס.

למי שלא עקב לאחרונה אחרי השתלשלות עלילות "המיסוי הירוק" בגרסת 2019, הנה תקציר העלילה. לאחר שהאיחוד האירופי עבר לשיטת מדידה חדשה ומחמירה של פליטות מכלי רכב (WLTP) בספטמבר האחרון, הוחלט בישראל להתאים אליה את "נוסחת המס הירוק" על פיה נקבע מאז 2010 השיוך ל"קבוצות ירוקות", שמגדירות את גובה הטבות המס הירוק לדגמי רכב שונים.

שלושה משרדי ממשלה עבדו על הנוסחה במרץ. טיוטה ראשונה שלה פורסמה ממש לפני כניסת השנה החדשה, במטרה להחיל אותה בפועל בתחילת אפריל 2019. אבל, שוד ושבר: הצבת נתוני הפליטות של כלי הרכב החדשים בנוסחה החדשה גילתה שכל המכוניות ההיברידיות העממיות - החביבות על העם, או לפחות על המעמד הבינוני בעל הרכב הצמוד - עתידות לאבד את הטבת המס שלהן ולהתייקר משמעותית. התקשורת נזעקה, ארגוני עובדים בעלי השפעה נרתמו למאבק ואנשי הדרג המקצועי קיבלו טלפונים "מלמעלה".

התוצאה: תוך פחות משבועיים, ועוד בטרם נערכו שימועים, פרסמה השבוע רשות המסים גרסה מעודכנת ומתוקנת של הנוסחה. לשקלול הפליטות נוסף "פקטור" שרירותי והפלא ופלא: ההיברידיות "העממיות", שאך לפני שבועיים הודרו מהטבת המס שלהן, שבו וזכו בה. כמה רכבי פנאי ורכבי מנהלים היברידיים עדיין נשארו "בחוץ" ורוב מכוניות המיני הזולות והעממיות ביותר בשוק עתידות להתייקר באלפי שקלים באפריל, אבל ההיברידיות "ניצלו".

כך מוסיפים עוד מיליארד ש' מסים

כבר עסקנו כאן לא מעט בנוסחת המיסוי הירוק ובטור שלנו לפני שבועיים כינינו אותה "כלי עבודה מדויק לשליטה בהכנסות ממיסוי רכב". בכל זאת ההתפתחויות האחרונות מעלות כמה תובנות מעניינות, שראוי לחלוק אותן עם הקוראים.

התובנה הראשונה היא שהשינויים האחרונים בנוסחת "המס הירוק" אינם נובעים מרצף של טעויות מקריות, שנוצרו תוך כדי ניסיון להיערך לשינויים מורכבים, שנכפו על ידי הסביבה החיצונית (כלומר המעבר של אירופה ל- WLTP). מדובר ב"תוכנית אב" מתוכננת היטב, שנועדה לעצב מחדש את מפת המכירות בשוק הרכב בישראל כדי להגדיל את גביית המסים.

אם מישהו סבור שאנחנו שבויים באיזו תיאוריית קונספירציה אנטי ממסדית, הוא מוזמן לבחון את הראיות שנותרו בשטח. במאי אשתקד פרסם הכלכלן הראשי באוצר סקירה שבועית תחת הכותרת "המיסוי הירוק - תועלת נמוכה ועלות גבוהה". המחקר סימן עיגול מטרה מאד מדויק על יעד הגבייה החדש: "מול התועלת של הפחתת פליטות המזהמים עומדת העלות של הזיכוי הירוק שמתבטאת בירידה הדרגתית בשיעור מס הקנייה האפקטיבי על כלי רכב... ניתן לייחס לרפורמה הפחתת מזהמים. ואולם "הצלחה" זו עלתה באובדן הכנסות ממסים כך שרפורמת המיסוי הירוק לא עמדה במבחן עלות תועלת".

המחקר אף הציב לראשונה תג מחיר של "עלות" המס הירוק למדינה כתוצאה מאובדן המסים: כ-1.38 מיליארד שקל על פי נתוני 2016. מאז זינקו מכירות כלי הרכב ההיברידיים בעשרות אחוזים ולא נופתע עם בינתיים המחיר הזה תפח לאזור ה-2 מיליארד שקל, ואולי יותר. המחקר של הכלכלן יצר מהומה פוליטית רגעית שנשכחה מהציבור חיש קל - אבל לא מאנשי האוצר.

מחיר נוסחת המיסוי המתוקנת
 מחיר נוסחת המיסוי המתוקנת

בדצמבר פרסמה רשות המסים את הסקירה השנתית של שוק הרכב, וזו מיקדה את הכוונת על מטרה אפילו יותר נקודתית: "בעתיד הקרוב יהיה צורך להחליט על המשך המיסוי של כלי רכב בעלי הנעה היברידית וחשמלית אשר הופכים לנפוצים ומבוקשים... בטווח הארוך יש לשאוף לשיטת מיסוי אחידה על כל כלי הרכב.. כעת יש לבחון הכנת מתווה מיסוי לשנים הקרובות".

הראייה האחרונה סופקה לנו החודש במסגרת מצגת סגורה, שהציג המשרד להגנת הסביבה בפני יבואני הרכב כדי להסביר את הנוסחה הירוקה. המצגת מראה בשלושה שלבים כיצד נקבעה הנוסחה. בשלב הראשון נקבעו מקדמי העלות החיצונית (עלות הנזק למדינה) של רכיבי הפליטה השונים. עד כאן, איכות הסביבה. כאן והלאה, הכול פיסקאלי. בשלב השני נבחנה התפלגות מכירות הרכב בפועל לפי הציון הירוק ואם החציון לא עמד ביעד החדש, קבוצה ירוקה 7-8, נקבעו בשלב השלישי מקדמים, שיביאו את התפלגות הציונים הירוקים כלי הרכב אל "היעד".

במילים אחרות אם נתוני המכירות מראים שבישראל נמכרות, ירחם שם, יותר מדי מכוניות קטנות ו/או "ירוקות", הרגולטור מוסיף לנוסחה מקדמים כיד הדמיון, והאלגוריתמים, כדי להגדיל את הקבוצה הירוקה שלהם ולהקטין את עלות ההטבה שלהן למדינה עד שהמספרים "מסתדרים" לפי היעד הפיסקאלי. הכול קל ופשוט. לא צריך לחכות "לטווח ארוך", לא צריך להסביר דברים מורכבים למחוקקים טרדנים ולא צריך להתעסק בזוטות כמו איכות הסביבה. והאירופאים, ברוב טובם, העניקו לנו תירוץ כל כך יעיל ושמו WLTP .

התוצאה הייתה מרשימה. הנוסחה סיננה החוצה את ההיברידיות, הקטינה באלפי שקלים את הטבת המס לכלי רכב זולים פופולריים ואמורה הייתה להגדיל את הגבייה ממס קניה רכב בשנתיים הקרובות בכ-1 עד 1.5 מיליארד שקל לשנה.

הבחירות שינו את התמונה

אלא שהוגי הנוסחה לא לקחו בחשבון את ההקדמה המפתיעה של הבחירות לאפריל, שהפכה את הביקורת הקולנית של "המעמד הבינוני" חובב ההיברידיות למכפיל כוח פוליטי. וכאן מגיעה התובנה השנייה שלנו: למערכת המס בישראל אמנם יצאה תדמית קשוחה ובלתי מתפשרת אבל זה נכון רק אם אתם "אזרחים קטנים" - אימהות חד-הוריות, קשישים או סתם לקוחות מוגבלי תקציב, שרוצים לרכוש לעצמם ולמשפחתם איזו מכונית מיני חדשה ב-60-70 אלף שקל, וליהנות מסטנדרטים מודרניים של בטיחות ואיכות חיים.

לעומת זאת, אם אתה נמנים על מקבלי הרכב צמוד, אותו מעמד רב השפעה וקשרים פוליטיים, שכמעט 20% מרכישותיו ב-2018 היו של מכוניות היברידיות, תגלו שמערכת המס יודעת להפגין גמישות של נערת גומי במיוחד בתקופת טרום בחירות. למרות זאת, נצרף כאן אזהרת מסע: אל תחגגו יותר מדי. אחרי הבחירות, כשיתגלו הנתונים המלאים על עומק הבור התקציבי של המדינה, לא מן הנמנע שהעסק ייפתח מחדש והמקדמים בנוסחה יעודכנו שוב כדי "להעיף" עוד דגמי רכב, שזוכים ליותר מדי הטבה לדעת המדינה.

הפקידים שולטים בהצלחת הדגמים

התובנה השלישית והעגומה מכל שעולה מהסיטואציה הזו היא שלשוק הרכב הישראלי, מודל 2019, אין שום קשר ל"כוחות השוק" או לכלכלה החופשית. התחרות בו מושפעת טוטלית מהתערבות המדינה במיסוי הרכב שמתבצעת ברזולוציה מדהימה. בהינף קולמוס שרירותי ולא מנומק של "מקדם נוסחה", יכולים פקידי ממשל להוציא מהתחרות בשוק הרכב סגמנטים, מותגים ואפילו דגמים פרטניים, או לרומם ולהכביר את הרווחים של אחרים, או לחסום את דרכן של שכבות אוכלוסייה לשוק הרכב חדש ו/או להכניס שוק של 30 מיליארד שקל לכאוס עסקי. כך או כך, היינו מצרפים את הוגה נוסחת המס הירוק למועמדים לקבלת פרס נובל השנה. הוא מצא דרך להפוך אוויר נקי לזהב. סוג של אלכימיה מודרנית.