מיזוג רשת-עשר יצא לדרך, אך יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ממשיכה להילחם

היו"ר היוצאת של הרשות השנייה, הטוענת כי כהונתה לא הוארכה בשל התנגדותה למיזוג רשת וערוץ עשר, ביקשה סיוע מתנועת אומ"ץ • מאשימה את שר התקשורת איוב קרא ב"מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות"

ההחלטה למזג את רשת וערוץ עשר אומנם עברה במועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, אבל הדם הרע ממשיך לזרום אצל המעורבים במאבקים סביב המיזוג: יוליה שמאלוב-ברקוביץ', יו"ר המועצה ומי שהתנגדה בכל כוחה למיזוג, ממשיכה להילחם כדי להישאר בתפקיד שלשיטתה נשלל ממנה כיוון שהתנגדה למיזוג.

ל"גלובס" נודע כי שמאלוב-ברקוביץ' פנתה לתנועת אומ"ץ בבקשה לסייע לה להיאבק במה שהיא כינתה בפנייה "מינהל לא תקין ופגיעה חמורה בטוהר המידות המתחולל לכאורה בימים אלה במשרד התקשורת". כתוצאה מהפנייה ומאסמכתאות שהציגה שמאלוב-ברקוביץ', תנועת אומ"ץ פנתה לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ', בדרישה שלא לאשר את המינויים ברשות השנייה שאמורים היו לעבור אישור ממשלה.

מדובר במינויים של יו"ר מועצה חדשה - קרן אוזן, שאמורה להחליף את שמאלוב-ברקוביץ' בתפקיד; מנכ"לית חדשה - מישל קרמרמן, שאמורה להחליף את המנכ"ל ניר שוויקי; ומועצה של 15 חברים שאותה אמורים לאשר במקום המועצה הנוכחית, שסיימה את הקדנציה.

במכתב שהגיע לידי "גלובס" טוענים באומ"ץ כי לנוכח חומרת הטענות של שמאלוב-ברקוביץ', הנתמכות באסמכתאות כתובות, פנתה אומ"ץ למבקר המדינה בבקשה לבחון התנהלות זאת ואף להוציא צווי מניעה זמניים נגד מינויים הצפויים ברשות השנייה עד לבירור הטענות בדבר אי-תקינות מינויים אלה. לטענתם, שמאלוב-ברקוביץ' מתארת מסכת חמורה של לחצים פסולים (לרבות מינויים פוליטיים לא ראויים) ולכאורה מהלכים לא תקינים, שתכליתם "לכופף" את הרגולטור ולמנוע ממנו לבצע את מלאכתו, שהיא לשמור על האינטרס הציבורי.

"ממצאים חמורים אלה (שאפשר שעולים לכאורה גם כדי אי-חוקיות וביצוע עבירות פליליות) נגועים בהפרה חמורה של טוהר המידות, כרוכים בפגיעה אנושה בעצמאותה של מועצת הרשות, ומטרתם להביא לזניחת האינטרסים של שוק התקשורת ושל הציבור. לא זו בלבד, עולה החשד כי בהתנהלות החמורה והלא תקינה לקחו ולוקחים חלק גורמים ציבוריים ואף בכירים בצמרת השלטונית, כגון שר התקשורת (מר איוב קרא), מנכ"ל משרד התקשורת, היועץ המשפטי של משרד התקשורת ועוד".

עוד נטען במכתב כי מינויים אלה לא רק שאינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו לאישור מינויים בתקופת בחירות - מקרים חריגים שבהם ברור מעל כל ספק כי המינוי דחוף ומדובר במינוי מקצועי ללא זיקה פוליטית  - גם יש להתייחס לטענות המועלות נגד המינויים האלה והעובדה שמדובר בגופי תקשורת מרכזיים במדינת ישראל, ולכן "על ועדת החריגים להרחיק ידה מלבחון מינויים אלה, לא כל שכן להמליץ על אישורם". 

נדגיש כי אומ"ץ לא קיבלה ממבקר המדינה צו כלשהו שמעכב את המינוי; וגם בכל הנוגע לפנייה לנציב שירות המדינה - כלל לא ברור עד כמה יש תועלת בפנייה כזו, שכן מנהלי הרשות השנייה אינם עובדי מדינה. 

הקדמת הבחירות טרפה את הקלפים

מועצת הרשות השנייה, ובעיקר היו"ר שמאלוב-ברקוביץ', לקחו חלק משמעותי בסאגת מיזוג רשת-ערוץ עשר. אישור המועצה, שאמור היה להיות אבן-הדרך הקלה, התגלה כמשוכה קשה למעבר עקב התנגדותה הנחרצת של שמאלוב-ברקוביץ' למהלך ושימוע שביקשה לערוך והתארך מעבר למקובל. שמאלוב-ברקוביץ' לא הסתירה את דעתה, וברור היה שהיא לא מתכוונת לזרז את התהליך. ובכל זאת, שר התקשורת איוב קרא הודיע כי אין ראויה משמאלוב-ברקוביץ', ולכן ימליץ להאריך את כהונתה לקדנציה נוספת. ואולם, שבועות ספורים לאחר מכן, יום לפני שמועצת הרשות השנייה אמורה הייתה להתכנס לדיון הסופי בבקשה, נקראה שמאלוב-ברקוביץ' למשרד התקשורת, שם הודיעו לה כי על רקע דוח שהוכן נגדה בעקבות תלונה של ארגון העיתונאים, הוחלט שלא להאריך את כהונתה. תוך ימים ספורים נבחרה מועמדת אחרת - קרן אוזן, ומינויה, כמו גם מינוי המנכ"לית מישל קרמרמן והמועצה, עשו את כל הדרך של אישור ועדת גילאור (קרמרמן גם קיבלה בהמשך את אישור המועצה).

כל שנותר כדי להשלים את התהליך היה אישור של הממשלה למינויים. אולם הקדמת הבחירות, שבעטין מקפיאים לרוב מינויים לא הכרחיים, טרפה את הקלפים והותירה מרחב רב לתמרון למי שמעוניין לטרפד את המהלך. מצד אחד, על-פי חוות-דעת שבידי משרד התקשורת, אין מניעה למנות, כי שלבי הבחירה והאישור הושלמו עוד בטרם התקבלה ההחלטה על הקדמת הבחירות; ואולם באופן מסתורי, שבוע אחרי שבוע לא עולה הנושא על סדר היום בישיבת הממשלה, כך שנדמה כי הנוגעים בדבר לא מאוד ממהרים לקדם את הנושא.

מצד שני, אוזן, קרמרמן והאחרים לא קיבלו הודעה כלשהי על הקפאת המינויים או ביטולם - מה שמעמיד אותם בסיטואציה בלתי אפשרית: אוזן, למשל, היא אשת תקשורת המתפרנסת מעיסוקים בתחום התקשורת. כחלק מהסכם ניגוד העניינים שנעשה עמה בוועדת גילאור, היא עזבה את עיסוקיה, וכעת היא לא יכולה להמשיך בהם - זאת בשעה המינוי שלה ושל האחרים לא יוצא לפועל. 

דובר נציב שירות המדינה מסר בתגובה: "עובדי הרשות השנייה, כמו גם העומד בראשה, אינם בתחום אחריות הנציבות, למעט נושא המשמעת שהוכפף לנו על-פי חוק שירות המדינה משמעת. תשובה ברוח זו תישלח גם לתנועת אומ"ץ".