פורשי התעשייה האווירית, ובהם המנכ"ל, מתכננים תביעת מיליונים נגד החברה

בכירים לשעבר בתעשייה האווירית - ובהם יוסי וייס, שכיהן כמנכ"ל החברה; ונסים הדס, שכיהן כמנכ"ל של החברה-הבת אלתא מערכות - נערכים לקראת הגשת תביעה כספית נגד דירקטוריון החברה. הסיבה: אף שבמסגרת הסיכומים שהושגו איתם לקראת שיבוצם בתפקידים בכירים בחברה הובטח להם כי ישולמו להם פיצויים מוגדלים בגובה מאות אלפי שקלים כשיסיימו את כהונתם, רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לכך כעת.

"אני לא מאמין שאני עומד להגיש תביעה משפטית נגד התעשייה האווירית, מקום שהיה הבית הראשון שלי במשך עשרות שנים, אבל נראה שדוחקים אותי ואת חברי לפינה, ואין מנוס מכך", אמר ל"גלובס" בכיר לשעבר בחברה.

וייס והדס סיימו את תפקידיהם בתעשייה האווירית בשנה האחרונה: במקום וייס מונה לתפקיד המנכ"ל האלוף (במיל') נמרוד שפר, ובמקום הדס באלתא מונה יואב תורג'מן.

הבעיה שאליה נקלעו השניים נוגעת לעוד מספר בכירים שפרשו במהלך השנה האחרונה משורות התעשייה האווירית ובהם סמנכ"לים ומנהלי חטיבות. "מספר הבכירים שימצאו עצמם במצב הזה הולך וגדל, ואנחנו מעריכים שאם ניגש להליך משפטי נגד החברה, יהיו לפחות 20 איש שיהיו מעורבים בו", אמר בכיר לשעבר בחברה.

יצוין כי במשך כ-4 עשורים הנוהג הקיים בתעשייה האווירית היה שבכירי החברה, שעוברים עם קידומם מהעסקה בחוזה עבודה קיבוצי להעסקה בחוזה עבודה אישי, מקבלים עם סיום תפקידיהם הטבה בצורה של פיצויים מוגדלים - בכפוף לאישור הדירקטוריון.

"זה הליך שמאפשר לאותם עובדים פיצוי על כך שהטבות שהיו כלולות בחוזה העבודה הקיבוצי ומהן נהנים כלל העובדים, לא חלים עליהם בשל מעברם לעבודה בחוזה אישי. כפועל יוצא מכך, אותם בכירים לא נהנים מתוספות שכר במשק לעומת אלה שעובדים לפי הסכם קיבוצי, והם שמו את יהבם על התשלום הנוסף שיקבלו עם סיום תפקידם", אמר גורם בחברה בשיחה עם "גלובס".

דירקטוריון החברה אכן נצמד לנוהג ארוך השנים, אך באופן מפתיע, כשהנושא עבר לאישור רשות החברות הממשלתיות, היא עצרה את התשלום המתוכנן, בהיקף כולל של מיליוני שקלים, וחישבה את זכאותם של אותם בכירים לפיצוי מוגדל רק לפי תקופת עבודתם בתפקיד הבכיר.

גורמים בחברה הביעו תרעומת על עמדת רשות החברות, טענו כי "היא משנה את כללי המשחק בעיצומו של המשחק", והאשימו אותה בשרירותיות וביצירת אפליה בין בכירים לשעבר שפרשו משורות החברה וקיבלו את הפיצויים הנוספים שהובטחו להם, לעומת אלה שפרשו במהלך התקופה האחרונה.

גורם המקורב לאחד מבכירי החברה ששוקל להצטרף לתביעה, מתח ביקורת חריפה גם כלפי ההנהלה הנוכחית של החברה, היו"ר הראל לוקר והמנכ"ל נמרוד שפר. בשיחה עם "גלובס" אמר הגורם כי "לוקר ושפר ערים למצב הזה, וברור שלו היו רוצים - הם היו פותרים אותו. אם משהו חשוב להנהלת התעשייה האווירית, היא יודעת לטפל בו במהירות, ולא כך במקרה הזה. התחושה היא שלא אכפת להם מהמקרים שלנו, והם לא מרגישים מחויבים למנהלים בכירים בחברה. לפחות כלפי חוץ ניכר שבין לוקר לבין מנהל רשות החברות, ינקי קוינט, יש יחסי עבודה טובים, כך שניתן לפתור את המחלוקת הזאת במהירות - אם רק ירצו בכך".

בכיר אחר טען בשיחה עם "גלובס" כי מקרי האפליה בתשלום הפיצויים הנוספים לעובדים שעברו מהעסקה בחוזה קיבוצי להעסקה בחוזה אישי עשויים להעביר מסר שלילי לעובדי החברה, בעת שיידרשו בעתיד לעבור להעסקה בחוזה אישי. "ייווצר כאן מצב של חוסר אמון מצד כל השדרה הניהולית כלפי החברה עצמה - כי הם יבינו שהבטחות שניתנות להם לא יתממשו בבוא העת. הם יתהו, ובצדק, על הביטחון התעסוקתי שהתעשייה האווירית מעמידה לבכירים שלה", אמר אותו הבכיר.

הנהלת התעשייה האווירית סירבה להגיב על הטענות, ומרשות החברות הממשלתיות נמסר כי "עמדת הרשות לעניין זה היא לאשר פיצויים מוגדלים רק בגין תקופת העסקת הבכירים בתפקידים בכירים - ותחת חוזים אישיים ולא בגין תקופות עבודה אחרות בחברה, ככל שהיו כאלה.

"פיצויים מבוקשים אלה הם בנוסף לפיצויים מקובלים המשולמים לפי הדין וכוללים פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. רשות החברות הציעה מתווה הוגן שלפיו עבור התקופה שבה העובד לא עוסק כבכיר - הוא יפוצה בסכום שלא יפחת מהסכום שאותו היה מקבל לו היה ממשיך להיות מועסק בהסכם הקודם".

ברשות החברות המחישו את הדרישות הכספיות של בכירים לשעבר בחברה, ומבלי לנקוב בשמו של הבכיר, נמסר כי "בעל תפקיד שהועסק כ-35 שנה מהן כ-24 שנה בתפקיד לא בכיר, מבקש פיצוי על כל תקופה העסקתו בחברה, שמסתכם בכ-1.6 מיליון שקל, וזאת במקום פיצוי בגובה של 550 אלף שקל עבור שנות עבודתו כבכיר. במקרה אחר, בעל תפקיד שהגיע לגיל פרישה והועסק כ-20 שנה בחברה, ומהן כ-14 שנה בתפקיד לא בכיר, מבקש על כל תקופת העסקתו בה פיצוי של כ-1.28 מיליון שקל, וזאת במקום פיצוי בגובה של כ-400 אלף שקל - עבור שנותיו כבכיר".