ביום רביעי האחרון התכנסו בבית יהושע קרוב ל-150 איש, נציגים של כ-15 חברות אמריקאיות וישראליות שפועלות בישראל. החיבור בין החברות הוא לא טריוויאלי - היו שם נציגים של גוגל, אינטל, אמדוקס ישראל, סיסקו, טבע, שטראוס, סיטי בנק, תעשייה אווירית ועוד. מה שאיגד את החברות האלו זאת יוזמה חדשה במגזר העסקי להיערכות לשוק העבודה העתידי - שכולל החדרת טכנולוגיות חדשות ויותר תהליכי אוטומציה, לצד היעלמות מקצועות מסורתיים או שינויים משמעותיים באופיים. החברות הללו, בהובלה של לשכת המסחר ישראל-אמריקה, עומדות לגבש תוכנית היערכות, שהם מקווים כי תיושם בישראל, ואף תהווה השראה ליוזמות דומות במדינות אחרות.
יום העיון בשבוע שעבר עסק בסוגיות שונות הקשורות לשוק העבודה, והוא היה גם אירוע ההשקה של התוכנית, שתימשך חצי שנה. בתום התקופה, יגובשו המלצות ותוכנית עבודה סדורה. התהליך יכלול חודש-חודשיים של הבנת הבעיות והאתגרים, ועוד כארבעה חודשים של גיבוש המלצות במגוון תחומים: הכשרה, חינוך וטכנולוגיה, וכן פיתוח של מוצרים, טכנולוגיות ומתודות שעשויים לסייע בהתמודדות עם האתגרים.
כל חברה שלחה 10-15 נציגים, שאוגדו במספר קבוצות חשיבה. לפי הערכות של היוזמים, כל אחד מהעובדים ישקיע כ-20-30 שעות בחודש לטובת העניין. לנציגי החברות יצטרפו גם נציגים של משרד העבודה, משרד החינוך והג’וינט.
לשכת מסחר ישראל-אמריקה היא גוף וולנטרי שעוסק בקידום המסחר בין שתי המדינות. הלשכה כוללת 250 חברות ישראליות ואמריקאיות, שלפי הלשכה, אחראיות לכשליש מהכלכלה הישראלית במונחי תוצר. החברות נהנות מהקשרים של הלשכה ומסיוע מקצועי, והלשכה מקדמת גם נושאים הקשורים לרגולציה בתחומים שונים כדי להגביר את הסחר. מנכ"ל הלשכה הוא עודד רוז, מי שהיה בעבר מנכ"ל פלואו תעשיות לייצור ציוד כבד.
"לפני כשנה הקמנו פורום אחריות תאגידית כדי להרחיב את המודעות והעשייה בתחום הזה, בין השאר מסיבות עסקיות לגמרי", מספר רוז, "אנחנו סוג של גשר בין העסקים בישראל ובארה"ב.
"כשיצרנו את הפורום, גילינו שהתעסוקה העתידית זה נושא שמעסיק את כל החברות. הן מרגישות מחויבות גם בגלל ההשפעה שלהן על העולמות האלו - למשל רכבים אוטונומיים יהפכו את שוטרי התנועה ללא רלוונטיים - וגם כי הן מרגישות אחריות לעובדים ומשפחותיהם, לספקים וללקוחות. ביחד יש סיכוי שנוכל לייצר סדרה של פתרונות, שאפשר יהיה גם לאמץ אצלנו וגם לשלב בהם גופים ציבוריים".
לפי מה שקבעו החברות, הפתרונות צריכים להיות ממוקדים בפיתוח המיומנויות והיכולות הנדרשות מקהל היעד להצלחה בשוק העבודה העתידי; להציע פוטנציאל השפעה על לפחות חצי מיליון אנשים בשלוש השנים הקרובות; להתייחס לאתגרים בעשר השנים קרובות, כולל התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים ועוד; להיות ניתנים ליישום על ידי חלק או כל השותפים בתהליך; ולהציע החזר על ההשקעה של פי עשרה בתוך שלוש שנים (במונחי תרומה למשק הישראלי).
כשמחשבים יחליפו את העובדים
"החשש מאוטומציה מתחלף באופטימיות"
שוק העבודה העתידי מעסיק רבים בעולם: מדינות, חוקרים, עסקים, אנשים פרטיים ועוד. התפתחות הטכנולוגיה ותהליכי אוטומציה עלולים, לפי אזהרות של חוקרים, להביא לאובדן של משרות רבות. במקינזי העריכו כי 15% משעות העבודה בעולם יוחלפו בתהליכי אוטומציה עד שנת 2030, ובמדינות מפותחות אף מדובר בשיעור גבוה יותר - כ-23% משעות העבודה. לפי מחקר של ה-OECD מהשנה האחרונה, 14% מהמשרות בעולם נמצאות בסיכון של מעל 70% להיעלם; שליש מהמשרות נמצאות בסיכון של 50%-70% להיעלם או להשתנות באופן משמעותי.
גישה אחרת עוסקת פחות בהיעלמות של משרות, ויותר בשינויים שמתרחשים במקצועות עצמם, למשל מוסכניקים, טכנאים ואנשי שירות לקוחות. בדיקה של מקינזי העלתה כי מאז שנת 2002 נרשמה ירידה בחלקן של המשרות הדורשות מיומנות טכנולוגית נמוכה, כמו טבחים, פועלי בניין ועובדי קו ייצור במפעלים - מ-56% מהמשרות ל-30%. מנגד, היה גידול בשיעור המשרות הדורשות מיומנות טכנולוגית גבוהה - מ-5% ל-23%.
"כשמסתכלים על המהפכות שמתרחשות היום, רבות מהן קשורות לחיבור בין כמויות הדאטה לאוטומציה שלהן. יש הזדמנות לדחוף יותר אנשים קדימה בהיבט של חדשנות. אפשר להסתכל על זה בהיבט של 40% יאבדו את העבודה שלהם, אבל אפשר להסתכל גם הפוך - אנחנו נגרום לאנשים למצות טוב יותר את היכולות שלהם, וכך לתרום יותר לאנושות", אומר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל.
אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, שמשתתפת גם כן ביוזמה, מספר כי בחברה עושים הרבה מחקרים בנושא. אחד מהם העלה כי הכנסת אוטומציה מחוללת שינוי בתוך הארגון - 51% אמרו שבינה מלאכותית תפנה להם יותר זמן למשימות איכות, 31% אמרו שזה יוסיף להם זמן ליצירתיות, ו-30% אמרו שזה יגדיל את שביעות הרצון בעבודה. "החשש מאוטומציה מתחלף באופטימיות גדולה, שיווצרו משרות חדשות. אנחנו לא חוששים שהרובוטים יחליפו אותנו, אלא שיהיה צורך בטאלנט אחר. אותי מטריד איך ייראה עולם התעסוקה במקצועות הטכנולוגיה. נוצרים מקצועות וצריך לחשוב איך מכשירים את האנשים. פרקי הזמן שהידע של העובד נשאר רלוונטי ירדו, צריך כל הזמן להשתנות", אומר שגיא.
משרדי הממשלה מצטרפים, לא מובילים
המדינה נערכת לשוק העבודה העתידי בעיקר באמצעות ועדת תעסוקה 2030 שהקים משרד העבודה ושבראשה עמד פרופ' צביקה אקשטיין. הוועדה הגישה את המלצותיה לפני מספר חודשים, אך קיימים חילוקי דעות לגבי התקציבים שיוקצו לצורך יישום המלצותיה. כמו כן, הוועדה עוסקת רק בצעדים שהם בסמכויות של משרד העבודה. לעומת זאת, התוכנית הנוכחית נשלטת ברובה על-ידי המגזר העסקי.
"אנחנו אומרים - בואו נשלב כוחות וננסה ביחד. זה אתגר בינלאומי, אפילו לא לאומי. אם לא נעבוד ביחד, התעשייה והממשלה, יהיה מאוד קשה להתמודד עם האתגר. אבל בתעשייה הבינו שאנחנו אחראים, כי אנחנו מפתחים ת הטכנולוגיה - ואנחנו אלה שצריכים להוביל", אומר רוז.
שי לוי, מנהל אמדוקס ישראל, מוסיף כי "לא תמיד צריך לחכות שהממשלה תפתור את הבעיות. אנחנו מתמודדים עם זה, וכשיהיו פתרונות, אנחנו מאמינים שהממשלה תאמץ אותם. אנחנו חושבים שיהיה דיאלוג מפרה". גרטי מצידו מוסיף כי "אני לא חושב שיש פה מסע שהוא רק של המגזר העסקי. זאת לא המטרה שלנו. העובדה שיש פה היענות גם ממשרד העבודה וגם ממשרד החינוך זאת נקודת התחלה מצוינת".
קהל היעד: צעירים עד גיל 25
העובדה כי חלק גדול מהחברות מגיעות מעולם הטכנולוגיה, לצד חלק מדברי המרואיינים, מעלה חשש כי המטרה של החברות היא לדאוג למחסור בעובדים בהייטק בלבד.
בישראל יש מחסור במתכנתים, ולפי רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, יש כיום כ-15 אלף משרות פתוחות בהייטק. למרות זאת, בוגרי מכללות לא מוצאים עבודה. בתעשייה קיים חשש כי המחסור יחמיר וייפגע בחוסנה, וכך בכלכלה הישראלית כולה.
"אפילו הפער בין האוניברסיטה לשוק העבודה הוא מאוד גדול. אם אנחנו לא מצליחים להכשיר את העובדים לאורך תקופת התעסוקה, הם פשוט לא מצליחים אצלנו. החלטנו בפרויקט להתמקד בגילאים צעירים - תיכון עד 25, כדי לוודא שההכשרה הפורמלית שהמדינה נותנת היא מתאימה. אנחנו רוצים לוודא שתקופת ההתאמה בשוק העבודה תהיה קצרה יותר", אומר לוי מאמדוקס, שמציין כי הם בדקו גם מה ההבדל בצרכים ובהגדרת הבעיה אם מגדילים את קבוצת הגיל ל-40. "גם הם מרגישים שהם לא מעודכנים. להערכתנו, הכלים שנפתח יתאימו גם לקבוצות גיל יותר מבוגרות".
"אנחנו נדבר על עולם התעסוקה הישראלי כולו", אומר שגיא. "ואולם מכיוון שתעשיית ההייטק כל כך חשובה בישראל, צריך לוודא שהתלמידים יהיו מתאימים לעבוד בה. כ-70% מהמקצועות העתידיים של התלמידים בביה"ס עדיין לא קיימים. נושא התעסוקה העתידית רלוונטי להרבה מאוד מקצועות, אך בעולם הטכנולוגי קצב השינוי הוא הרבה יותר גדול. השינוי בתעשייה המסורתית לוקח עשר שנים, אבל בחברות הטכנולוגיה הוא לוקח שנתיים-שלוש. לכן אנחנו צריכים לוודא שיש לנו עובדים עם כישורים מתאימים", הוא מוסיף.