עופר מרגלית / צילום: שלומי יוסף
ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לפרסם בקרוב את תפיסת הביטחון ישראל 2030. מדובר אג'נדה הביטחוניסטית של הממשלה הבאה. המדיניות של נתניהו, שמבוססת על חיזוק הצבא וזרועות הביטחון, תדרוש תקציב של עשרות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב.
העיתוי של נתניהו לא מקרי. השנה מסתיימת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) גדעון וכעת עובדים על תוכנית רב-שנתית לחמש או עשר שנים קרובות. בחמש השנים האחרונות הגידול בתקציב היה מזערי, אבל במשרד האוצר מפנימים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.
אין ויכוח על כך שתקציב הביטחון יגדל, השאלות היא בכמה, מהיכן יגיע הכסף ומה הצבא יסכים לתת בתמורה. מי שמכיר את הסוגית האלה מקרוב הוא עופר מרגלית, שסיים בתחילת החודש שלוש שנים בתפקיד סגן הממונה על התקציבים האחראי על מערכת הביטחון. מרגלית יודע מה האוצר מתכנן לדרוש במשא ומתן ואיפה צה"ל יכול להתייעל. מרגלית, שנבחר לשמש כסמנכ"ל הכספים של קופת-חולים מאוחדת, מתפנה לסכם את הקדנציה באוצר.
איך אתה מסכם את תר"ש גדעון?
"התר"ש הנוכחי היה מאוד טוב בראש ובראשונה לצבא. זה נתן להם ודאות תכנונית וחסם אותנו מלבצע יוזמות וניסיונות לבצע עוד קיצוצים. המחיר שהם היו צריכים לשלם זה היה לא לבוא ולבקש תוספות לאורך כל התקופה - והם עמדו בו בהצלחה רבה".
כולנו הרווחנו מכך שלא היה עימות צבאי דרמטי.
"נכון. היו אירועים קטנים ולא מה שהוגדר בהסכם כאירוע מז'ורי".
לצבא יש רמטכ"ל חדש, אביב כוכבי.
"הרמטכ"ל הנוכחי כיהן כסגן רמטכ"ל בתר"ש הנוכחי והוא מבין את התועלות. אני חושב שהוא יחתור להשיג הסכם שיקנה לו ודאות. הוא מבין שזה דורש גם תהליכים של התייעלות בתוך הצבא. אני מאמין שהמשא ומתן יתחיל תוך חודש-חודשיים".
מה תדרשו בתמורה להגדלת תקציב הביטחון?
"אל מול הגדלת התקציב חייבים לבוא מהלכים שתורמים לצמיחה. כשאתה מסתכל על התחזית הדמוגרפית של מחזורי הגיוס אתה רואה שהצבא הולך לגדול באלפי חייליים כל שנה, בשנים הקרובות. רוב החיילים אלה לא ישרתו שירות קרבי וזה יוצר העמסה תקציבית על הצבא בדמי קיום, הסעות ועוד.
"אומרים שקיצור שירות יפגע במודל 'צבא העם', אבל קיצור השירות יביא דווקא לחיזוק המודל הזה. לצבא תהיה יכולת לגייס את כולם דווקא אם נקצר את השירות. המודלים שהתחלנו לעבוד עליהם מאפשרים להשאיר את הלוחמים בקבע. הלוחמים ישתחררו אחרי שלוש שנים, עם יותר כסף וחיילי הסדיר הלא קרביים ישרתו שנתיים. זה לא יהיה מחר. היום אנחנו לפי החוק בשנתיים וחצי השלב הבא הוא קיצור לשנתיים וארבעה חודשים ובטווח הארוך להשוות לשירות הבנות ולהגיע לשנתיים".
כמה כסף יחסוך קיצור השירות?
"התרומה האדירה של קיצור שירות היא שהאדם יוצא לעבודה בגיל מוקדם יותר, ואז עקומת ההשתכרות לאורך כל חייו בעצם עולה. מחקרים שעשה פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית הראו שכל חודש של קיצור השירות נותן בערך 0.1 אחוז תוצר, זה בערך 1.3 מיליארד שקל".
"מהלך כזה קריטי כדי שיהיה אפשר לחזק את הרכש ואת ההשקעה בטכנולוגיות. המהלך השני הוא הסיפור של מודל השכר. גם הרמטכ"ל הנכנס הצביע על הקשיים בשימור כוח-אדם איכותי, במיוחד בגילאים הצעירים. זה בולט כמובן במקצועות הטכנולוגיים, אבל גם ביבשה ובמקומות אחרים יש תחושה שכבר לא מצליחים להשאיר את ההכי טובים. אחת הטענות היא שהשכר לא מספיק גבוה".
יש בעיה במודל השכר?
"המודל הזה התאים לעולם שבו אנשים נכנסו למקום עבודה ויוצאים ממנו לפרישה. זה היה מודל שמאוד תמרץ אנשים להישאר. יש בדיקות ומחקרים לגבי פנסיית הגישור. אנשים היום מסתכלים על השכר שלהם. אם אתה מבטל את פנסיית הגישור ומשלם את הסכוך במהלך השירות, אתה יכול להגיע לתוספת של אלפי שקלים לחודש".
לא מעט אנשים בצבא הקבע יפרשו לפני גיל 42 ולא יהיו זכאים פנסיית גישור.
"אי אפשר להוון את זה אחד לאחד. ההבדל הוא לא תוספת של עשרת אלפים שקל בחודש, אבל זה יאפשר העלאת שכר משמעותית".
מה השווי המהוון של פנסיית הגישור?
"הסכום שבין 42 ל-67 - לפי המודל שלנו מדובר על ממוצע של 4.5 מיליון שקל. הפוטנציאל להעלאות שכר מאוד משמעותי. אפשר לעשות אותן דיפרנציאליות בין אנשים שאתה רוצה להשאיר לא להשאיר, תתחיל לנהל את הכוח-אדם. זה כאילו מעבר לחוזה אישי. זה יאפשר להגדיל את השכר. זה יאפשר להוריד המון מגבלות וביקורת ציבורית שיש על הצבא בגלל הפנסיות האלה שהאפקטיביות שלהן כבר לא גדולה
"עוד נקודה היא שבעולם של פנסיה צוברת לא בטוח שכלכלית זה לא עדיף לחיילים. צבירה בגיל מוקדם נושאת תשואה לכל החיים ולכן העלאת שכר מול ויתור על גישור לא בהכרח פוגעת כלכלית. יש הרבה אנשים שמגיעים לגיל 30. הם היו חיילים מעולים, אבל המנגנון של הגישור השאיר אותם לסחוב זמן עד גיל 42 וזה גורם לכוח-אדם לא יעיל בצבא".
מה זה אומר חוזה אישי?
"הכוונה היא לעשות הסדר שמאפשר לחיילים לעבור לחוזה אישי - לוותר על הזכות לפנסיית גישור ולחדש אותו כל שלוש, חמש או שבע שנים, לפי המודל שייבחר. אני מאמין שיהיה לזה ביקוש מאוד גבוה. זה מודל שמתאים הרבה יותר לדור הנוכחי". המעבר לחוזים אישיים
וקיצור שירות החובה לרוב המשרתים הוא חלק מתהליך הפיכת הצבא לצבא מקצועי?
"אנחנו לא שם. שירות של שנתיים כבר היה בעבר, במלחמת ששת הימים למשל. אלה מהלכים נדרשים לצבא ובכלל לכוחות הביטחון. ראיתי בתפקיד את כל מערכות הביטחון והשיח עם כולם וההבנה של איך הולכת להיות הפעלה מודרנית של צבאות עם כל המעבר של המשקל מהלוחמים לעולמות הטכנולוגיים. לוחם היום, בצה"ל, בשב"כ או במוסד, הוא לא אותו לוחם של לפני 20 שנה. התהליך הזה מחייב התאמות. איך אתה מפעיל לוחמים, איך אתה משלם להם ואיך אתה אתה מתמרץ אותם".
עיר הבה"דים? להתמקד בתושבי הדרום
עד כמה הסיפורים שאנחנו שומעים מהצבא על החשש הגדול מהמעבר לעיר הבה"דים הם אמיתיים.
"יש חשש שאנשים לא יבואו ואני חושב שהוא אמיתי, אבל אני חושב שאנשים ימשיכו לרצות להגיע ליחידות האלה גם אם הם יהיו בדרום גם בגלל הערך של זה אחרי השירות וגם בגלל האתגר בשירות עצמו. הממשלה החליטה , ואני חושב שבצדק, לחזק את הדרום. המעבר של כוח-אדם הוא קריטי לזה וגם היכולת של תושבי הדרום להתגייס ליחידות האלה תתרום לאזור".
אתם רואים שזה קורה?
"יש תוכניות".
הצבא אומר שהוא צריך מכם מימון לחבילה של שדרוג תשתיות תחבורה וחינוך בדרום.
"יש קצת מתח בין הגישה שלנו והגישה של הצבא. אנחנו רוצים למקד את החבילה בתושבי הדרום לאפשר להם חינוך יותר טוב - אם עוד 20 שנה התמהיל הזה של 90% מהמשרתים תושבי גוש דן יישמר - אז נכשלנו. מטרת המהלך היא שאנשים מכל הארץ ישרתו כי בסוף זה כלי מטורף למוביליות חברתית. אנשים שמשרתים ביחידות האלה יכולת ההשתכרות שלהם ביום שאחרי היא מדהימה. בלי ללמוד הם מגיעים למשכורות מאוד גבוהות".
יכול להיות שהצבא לא דורש מהם מספיק בתמורה לקריירה שהוא מסדר להם?
"אתה אמנם מכשיר אותם אבל מדובר ביחידות מהחשובות שיש לנו. הם תורמים המון. אין ספק שבגלל יכולת ההשתכרות בחוץ ביום שאחרי, המודל חייב להגיע לחתימה מראש הרבה יותר ארוכה, כמו בקורס טיס. זה יוריד הרבה מהלחצים שיש היום כשאתה מנסה להשאיר מישהו לשלוש או ארבע שנים נורא קשה לך. אני חושב שזה כלי הכרחי ליחידות הטכנולוגיות. אם הוא יתחייב לך מראש לחמש או שש שנים אתה מנטרל את כל הלחצים. יש מאסות גדולות של חיילים ביחידות טכנולוגיות שעדיין עושים שירות סדיר רגיל".
כמה חוזים אישיים יהיו בצבא? עשרות? מאות?
"זאת ההתחלה ואני מניח שזה לא יהיה ב'בום' אבל מבחינתנו כמה שיותר, יותר טוב. מבחינת הצבא זה מודל העסקה גמיש שלא חייב להשאיר את מי שהוא לא צריך ומצד שני זה גם מאפשר לצבא להכניס אנשים לצבא באמצע הדרך. אתה רוצה מנהל לבסיס תפעולי באמצע הקריירה המקצועית שלו, היום, עם השכר שאתה מציע לו, הוא לא ירצה לבוא כי עיקר הערך במשכורת הצבאית הוא מפנסיית הגישור והוא לא יוכל לשרת מספיק שנים כדי לצבור פנסיית גישור מספיק גבוהה.
"האידיאל הכלכלי מבחינתו הוא שפנסיית הגישור תיעלם מהעולם, אולי שזה יישאר למג"דים קרביים, אנשים שעסקו בלחימה כל השירות ולא רכשו שום מקצוע שום השכלה ותואר. אתה רוצה לתת להם הבטחת הכנסה לכל החיים".
כמה פורשים מקבע מצליחים למצוא עבודה באזרחות?
"70%-80% אחוז מהאנשים בגילאי העבודה עובדים בשכר. יש הרבה עצמאים".
מה עוד הצבא יכול יכול לעשות?
"יש המון מקורות פנימיים בצבא שיכולים לממן את הגדלת תקציב הביטחון".
זה נכון שהצגתם תוכנית שאמורה לחסוך 10 מיליארד שקל בחמש שנים בהתייעלות פנימית?
"עשרה מיליארד נשמע לי קצת אופטימי אבל מיליארדים רבים - כן".
חוק המזומן? בשלב הבא יהיו סנקציות
במסגרת התפקיד שלו מרגלית היה מעורב גם בהקמת צוות בין משרדי שנועד לתכלול המאבק בפשיעה, בראייה כלכלית-פיסקלית. בצוות שותפים היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, ראש הרשות למניעת הלבנת הון, מפכ"ל המשטרה, מנהל רשות המסים והאוצר כמובן.
"הצוות נועד לקדם מהלכים שמחייבים שיתוף-פעולה, באמצעות צוותי משימה ייעודיים", מסביר מרגלית.
דחפתם בכל הכוח את חוק המזומן כאמצעי למאבק בהון השחור, אבל לא קיבלתם כל מה שרציתם.
"נכון. חסרים כמה מרכיבים משמעותיים שיטופלו. עדיין מותר לשלם שכר במזומן וזה מאפשר לעקוף את ההפרשות הפנסיוניות ואת חוק שכר מינימום. במגזר הערבי יותר מ-50% מהעובדים מקבלים את השכר שלהם במזומן וגם במגזרים אחרים התופעה הזו נרחבת. עוד נושא זה הורדת הסכומים. צריכים להמשיך ולהוריד את הסכומים לאזורים שמקובלים בעולם. תקרה של 11 אלף לעסקת מזומן היא סכום מאוד גבוה".
איפה ה-500 מיליון שקל שאמורים להיכנס לתקציב המדינה?
"עוד לא ראינו את הכסף. השלב הבא יהיה אכיפה עם סנקציות. יש השפעה של חוק כזה אבל אין ספק שהידוק שלו איסור על שכר במזומן כל מיני רכיבים שהיו חלק מהתהליך אל מול ההתפתחות האדירה של הרכיבים הדיגיטליים".
"השכר והפנסיה בצבא? דברים בורחים. אתה לא שולט בזה"
"אגף התקציבים של משרד הביטחון וצוות ביטחון באגף התקציבים באוצר מאוד השתפרו", אומר עופר מרגלית, "גם הצבא וגם שירות הביטחון הכללי הם גופים מסודרים שהתקציב אצלם מתנהל לפי תכנון ומבוצע ברמה גבוהה. הלוואי שהרבה משרדי ממשלה היו מתנהלים ככה. אנחנו לא מנהלים את הצבא, אנחנו גוף שאחראי על תקציב המדינה ואנחנו צריכים ליזום ולדחוף רפורמות - זה הדנ"א שלנו וזה היתרון שלנו כגוף קטן".
עד כמה חשוב שיהיה לאוצר חשב בצבא?
"זה נושא מאוד חשוב. יש לנו חשב במשרד הביטחון אבל אין לנו חשב שעוסק בגמלאות בצבא. דוגמה קלאסית זה הסיפור של הגדלות הרמטכ"ל. זה משהו שכשאתה משלם אותו הוא עולה לך מעט כסף ואתה אומר עוד שני אחוז, עוד אלף שקל. אחר כך אתה מהוון את זה ורואה את המשמעות האקטוארית - מדובר במיליארדים. חשב או גוף מטעם האוצר היה יודע לתכנן ולשקף את המשמעויות האלה בצורה הרבה יותר טובה. השתפרנו מאוד בתר"ש האחרון - אבל בעולם השכר והפנסיה אנחנו לא שם. אתה לא שולט ודברים בורחים. זה מהלך מאוד חשוב".
"הגדלות רמטכ"ל זה משהו שנמצא כרגע בדיון אצל היועץ לממשלה. מדובר בכלי מאוד בעייתי ודי שרירותי. בגופי הביטחון האחרים ביטלנו את זה. מתוך הפנסיה בצה"ל, 1.2 מיליארד בשנה זה רק ההגדלות".
"אולמות המשפט ריקים כל היום. מודל ההפעלה מאוד מיושן"
עופר מרגלית הגיע לאגף התקציבים ב-2010 ובשש השנים הראשונות שלו במשרד האוצר עסק בתחומי התקשורת והתיירות. בתקופה הזאת בוצעו שורה ארוכה של רפורמות משמעותיות: מכרז הדור השלישי בתשתיות הסלולר (הכניסה של גולן טלקום והוט לשוק), הרפורמה בדואר ישראל, סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, מכרז הדור הרביעי בסלולר, השוק הסיטונאי בבזק, מעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית ועוד.
מרגלית היה מעורב גם בהסכם מימון קציר המלח עם כיל ובמכרז להפרטת תעש. בתפקיד האחרון מרגלית עבד בין השאר מול משרדי ממשלה שמוגדרים כמשרדי מטה - משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. המהלך המרכזי שבו היה מעורב היה התוכנית האסטרטגית לייעול מערכת המשפט. "אנחנו במקום הראשון בעולם ביחס של מספר עורכי דין לנפש, בפער אדיר לעומת המקום השני. גם מבחינת תיקים לנפש אנחנו מובילים בפער אדיר".
יש מספיק שופטים?
"יש לנו תוכנית אסטרטגית למערכת המשפט שעובדת טוב. יש המון דברים שלא צריכים להגיע לבית משפט ויוצרים עומס מיותר על המערכת. בתיקי התעבורה אנחנו רוצים להביא למצב שבו השופטים לא יעסקו בנושא של ברירת קנס כשאתה מקבל דוח תנועה. רק ערעורים יגיעו לבית משפט וזה יוריד 50 אלף תיקים בשנה. תביעות 'פח אל פח', תאונות דרכים ללא נפגעים, בין חברות ביטוח מגיעות היום לבית המשפט. מדובר ב-40 אלף תיקים - אין סיבה שזה לא יהיה במנגנון בוררות".
מה עושים עם העומס במחוזי ובעליון?
"בתי המשפט פועלים רק בבוקר וזה לא יעיל. זו שאלה שחייבים לבחון אותה שוב לפני הסכם".
משמרת שנייה של שופטים?
"כן. בסוף, צוואר הבקבוק זה אולמות המשפט. היום הם ריקים כל היום כי מודל ההפעלה המאוד מיושן קובע שלכל שופט יש אולם. זה שבן אדם מחכה לדיון בבית משפט כל כך הרבה זמן זה פוגע בכלכלה, פוגע ביכולת לעשות עסקים ופוגע באמון במערכת. עוד נושא שאנחנו מקדמים הוא ביצוע הארכות מעצר דרך וידיאו קונפרנס (ראו הרחבה בעמוד הבא). הדיונים יתקיימו במבנה שסמוך לבית המעצר וזה יחסוך המון כסף. כמות העצירים שנמצאים כל יום 'על הכביש' היא כמעט בהיקף של מספר האסירים בשני בתי כלא".
מה לגבי הגדלת מספר השופטים?
"זו מערכת שבסוף עובדת טוב. כדי להתמודד עם הגידול בעומס, צריך התייעלות פנימית".
בקרב השופטים הצעירים יש טענות לקיפוח ואפליה לעומת הוותיקים, בעיקר בתחום בפנסיה.
"ההסדר לקח את הדור שאפשר לקרוא לו 'דור מעבר', ונתן להם מענק בתמורה לוויתור על עיוותים שהיו להם בשכר. תוכנית מענקים עם מענק אחד באמצע הקריירה ומענק אחד בסוף שקצת הגדיל להם את הקרן כי מדובר על אנשים שנכנסו לשיפוט בגיל מסוים ולא חסכו לפני. הם לא יקבלו את התנאים בפנסיה תקציבית, שהיו מאוד קיצוניים ביחס לכל המשק אבל עדיין תנאים מצוינים. הדור הבא, שיקבל פנסיה חובה, חסך לאורך כל הדרך והוא לא יקבל את המענקים. השכר בשיפוט מאוד גבוה וצמוד לשכר הממוצע במשק".