המהפכה של שופרסל: מניחים את הפריטים בשקית ויוצאים מהחנות

מהפכת אמזון GO מגיעה לישראל ומתקדמת לשינוי בהרגלים המוכרים של הקנייה בסופרמרקט. שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, בניהולו של איציק אברכהן, הקימה חנות פיילוט ראשונה בתל-אביב שאין בה קופות או מפעיליהן, שמאפשרת לצרכנים לקחת מוצרים מהמדף ולצאת מהחנות מבלי לשלוף אמצעי תשלום. "גלובס" מספק הצצה ראשונה לחנות הדמה ולטכנולוגיה שנותנת חוויית קנייה ראשונה מסוגה בישראל.

הפיתוח נולד באמצעות שיתוף-פעולה אסטרטגי בין שופרסל לחברת הסטארט־אפ הישראלית טריגו ויז'ן, שהוקם ב-2017 על-ידי האחים מיכאל ודניאל גבאי. במקור ביקשו האחים לפתח עגלה חכמה, אך שיתוף-הפעולה עם שופרסל הסיט אותם מהמסלול הזה, ומכאן החל שיתוף-פעולה צמוד בין השתיים.

חוויית המשתמש דומה לזו שניתנת בחנויות ללא קופות של ענקית הקמעונאות המקוונת אמזון - פשוט לקחת את המוצר מהמדף ולצאת מהחנות. החיוב מתבצע אוטומטית באמצעות זיהוי של האפליקציה בסמארטפון.

תקרת החנות, שגודלה כ-100 מ"ר, מכוסה ברשת של 35 מצלמות שעוקבות אחרי כל מה שזז במרחב, ומזהות באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית את הלקוח ואת המוצר שהוא לוקח מהמדף. לא מדובר על קופה בשירות עצמי, אלא על ביטול מלא של השימוש בברקוד ופעולת הסריקה בקופה.

איך זה מתנהל? אנחנו מרימים מהמדף שקית של חטיף פופולרי, והמערכת מיד מזהה אותנו על המסך כדמות שאוחזת אותו, ואת המוצר כמשויך אליה. ליד הדמות מתווסף המספר אחת, שמשמעותו מספר הפריטים שבידינו. אנחנו מניחים את המוצר בעגלה, ומרימים מוצר נוסף. כעת המספר משתנה לשתיים - כלומר יש שני פריטים שמשויכים לקנייה שלנו. כשאנחנו מנסים להחזיר את אחד המוצרים בחזרה למדף, המספר יורד בחזרה לאחת. במציאות ה"מוח" של המערכת לא נמצא בחנות, וכל מה שניתן לראות בחנות עצמה הוא התקרה המלאה במצלמות.

בינתיים, בנוסף לחנות הדמה של שופרסל שמפעילה טריגו במשרדיה, ל"גלובס" נודע כי חנות ראשונה שכבר מרושתת במצלמות וכבר בוחנת תוצאות אמת החלה לפעול בסניף הקיים של הרשת במגדל המאה. בשופרסל סירבו להתייחס למידע הזה.

 סניף ההדמייה של שופרסל וטריגו בתל אביב / צילום: שני מוזס

חיסכון משמעותי בתורים

התשלום בחנות החכמה יכול להתבצע בשתי דרכים: האחת, הזדהות באמצעות אפליקציה שמאפשרת פשוט לקחת את המוצר מהמדף ולצאת איתו מהחנות, והחיוב מתבצע באופן אוטומטי בכרטיס האשראי. השנייה, למי שיעדיף להימנע מקנייה באמצעות האפליקציה, באמצעות מסופי תשלום שאינם מזוהים.

בניגוד לקופות שאנחנו מכירים היום, בעמדות התשלום הללו אין צורך לסרוק אף מוצר: המערכת החכמה מזהה את כל המוצרים שנמצאים בעגלה, ביד, או בשקית של הלקוח ומציגה באופן אוטומטי את כולם במסוף, כך שצריך לבצע רק את פעולת התשלום, במזומן או באשראי.

האפשרות הזו לשלם במזומן, בנוסף על אפליקציה וכרטיס אשראי, היא מענה לביקורת על החנויות של אמזון גו שמחייבות שימוש באפליקציה ובכרטיס אשראי ולכן אינן נגישות לאוכלוסיות חלשות ולמי שאינו משתמש באשראי. על רקע הביקורת הזו, בחנות אמזון גו שנפתחה לאחרונה בניו יורק, נוספה האפשרות של תשלום במזומן שאינה קיימת ביתר החנויות שלה.

בכל אופן, מסופי התשלום אמורים לחסוך תורים באופן משמעותי, בין היתר מכיוון שהם לא צורכים נדל"ן, העלות שלהם נמוכה ביחס לקופה רגילה וניתן להגדיל את מספרם בהתאם לביקוש.

 מיכאל גבאי/ צילום: עומר הכהן

שמירה על פרטיות הלקוחות

בהיבט הפרטיות, בטכנולוגיה ששופרסל מטמיעה בחנויות שלה לא קיים תיעוד או צילום של הלקוח. המצלמות מזהות את הדמות ומגדירות אותה כגוף אנושי, אך הן אינן מתעדות את זהותה או את פניה או צוברות מידע לגביה: חלק מהפטנט הוא זיהוי לא לפי פנים, אלא לפי קווי מתאר, כך שלא צוברים מידע על הרגלים ספציפיים.

הבדל נוסף בין הטכנולוגיה של אמזון ובין הטכנולוגיה הישראלית הוא הטמעת המערכת. כאן, בניגוד לחנויות של אמזון גו, שנבנו סביב הטכנולוגיה החדשנית, מדובר בטכנולוגיה ש"מתלבשת" על חנויות קיימות ומתווספת למבנה של החנות כך שהעלות שלו נמוכה הרבה יותר מאשר הקמה של חנות ייחודית.

עד כמה מדובר בפער משמעותי? לפי דיווח בבלומברג, המתבסס על אנליסטים של מורגן סטנלי, היקף ההשקעה בחנות של אמזון גו מתחיל בסכום עתק של כ-160 מיליון דולר. לפי אותן הערכות, פריסה של 3,000 חנויות כאלה עשויה לנוע בין חצי מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר. לעומת זאת, עלות הטמעת הטכנולוגיה של טריגו בחנויות של שופרסל נעה בין 150 אלף דולר לחנות שכונתית בפורמט שופרסל שלי (400 מ"ר), ל-350 אלף דולר לחנות גדולה של שופרסל דיל (כ-4,000 מ"ר) "בלבד".

לפני שנה וחצי, בינואר 2018 פתחה אמזון את החנות האוטומטית הראשונה שלה לקהל בסיאטל שבארה"ב. החנות משתרעת על שטח של 180 מ"ר, ורבים מאלה שהתנסו בה לראשונה תיארו תחושה של "גניבה מהחנות", שכן החשבונית האלקטרונית מגיעה רק מספר דקות לאחר העזיבה. מאז הורחבה הפעילות של אמזון גו, וכיום היא מפעילה 12 חנויות כאלה, בסיאטל, סן פרנסיסקו, שיקגו, וניו יורק והתוכנית היא להגיע לפריסה של 3,000 סניפים.

נכון להיום, החנויות בפורמט של אמזון גו הן קטנות יחסית - עד 200 מ"ר והמגוון בחנות מסתכם במאות מוצרים. לעומת זאת, בחנויות החכמות של שופרסל, נערכים להפעלה בשלב הראשון של חנויות שכונתיות בגודל של כ-400 מ"ר, פי שניים מהחנויות של אמזון גו, ומגוון המוצרים נע בין 3,000 ל-4,000 מוצרים שהמערכת יודעת לזהות. בנוסף, המערכת מאפשרת גם שקילה עצמאית של מזון טרי כמו ירקות ופירות, גם הם ללא צורך במעבר בקופה.

הבדל נוסף בין המערכת של טריגו לזו של אמזון, טמון בקבלת ההחלטות העצמאית של המערכת. בפיתוח של אמזון גו, אם יש צורך להכריע בנוגע לסוגיה מורכבת יחסית, המערכת מקפיצה התראה בחדר בקרה שבו יושבים עובדים שבוחנים את צילום הוידאו של הקנייה ובדומה ל-VAR בעולם הכדורגל (Video Assistant Referee) מקבלים את ההחלטה בעקבות הצפייה החוזרת. טווח הזמנים של החיוב הסופי עשוי להגיע עד שעה וחצי ממועד היציאה מהחנות. לעומת זאת, בטכנולוגיה של טריגו מדובר על החלטה שמתבצעת באופן עצמאי על-ידי המערכת בתוך שניות בודדות.

למרות רמות הדיוק הגבוהות, עדיין יש לא מעט מצבים נקודתיים שאליהם צריך להתאים אותה, החל ממוצרים קטנים יחסית, זיהוי הורה שמגיע עם ילד לסופר שמצרף מוצרים לעגלה משותפת, פתיחה של מוצר לפני הקופה, או למשל הדרישה להציג תעודת זהות ברכישת אלכוהול.

 סניף ההדמייה של שופרסל וטריגו בתל אביב / צילום: שני מוזס

מה יקרה לקופאיות בסניפים?

"המוצר הראשון וגולת הכותרת הוא הרעיון שאין צורך בקופאים", מדגיש גבאי, ופישהיימר מצטרף אליו: "עבורנו הערך הראשון הוא של חוויית לקוח, לצאת בלי תור ובלי מעבר בקופה".

ויש גם מציאות זוהרת פחות. שופרסל מכוונת למציאות שבה לא יידרשו קופות, כך שהקופאיות שמועסקות היום במאות סניפים של הרשת לא יהיו נחוצות. פישהיימר מדגיש כי "אין מצב שחנות נשארת בלי כוח אדם, אבל היעוד שלו ישתנה". אולם, הסוגיה של העסקת קופאיות בתפקיד שונה, צפויה להיות מורכבת ותדרוש התאמות והיכרות עם טכנולוגיה חדשה.

גבאי מבהיר כי הטכנולוגיה יכולה להציע גם הרבה מעבר לזה: החל בניהול המלאי והתראות על חוסרים במדפים, וכלה בלמידה של הרגלי הבחירה והקנייה של הלקוחות. כך תוכל המערכת למפות נקודות שהלקוחות מגיעים אליהן יותר, "נקודות חמות" (Hot spots), ומעקב לאילו מדפים הם נוהגים להושיט את היד בתדירות גבוהה יותר, ואפילו את משך ההתלבטות בין מותג מוביל לבין מתחרה חדש. יתרון נוסף של המערכת הוא זיהוי תופעת הגניבות מהרשת.

לדברי פישהיימר, "בגלל חסמי כניסה טכנולוגיים, יינתן יתרון יחסי משמעותי לשופרסל. זה יכול להחזיר אנשים לחנויות הפיזיות, ללא החוויה המעצבנת של המתנה בקופה".

השותפה של שופרסל: חברת סטארט־אפ מת"א

"את הרעיון לשים מצלמות בתקרה קיבלתי משופרסל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל ומייסד טריגו, מיכאל גבאי, במהלך הסיור בחנות. השתיים חתמו על הסכם שבמסגרתו שופרסל מעורבת גם באפיון המערכת, כלומר איך צריכה המערכת לעבוד, אילו רכיבים עליה לכלול ואילו לא (למשל הוויתור על זיהוי פנים) ואיך יתבצע התשלום. כמו כן, במסגרת ההסכם מובטחת לשופרסל בלעדיות להפעלה בשוק הישראלי למשך מספר שנים. כיום טריגו מעסיקה כבר 35 עובדים במטה החברה בתל-אביב, רובם עובדים טכנולוגיים מתחום הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית שכבר עבדו עבור ענקיות בינלאומיות.

"היכולת לקבל אמירה ברורה ומיידית בנוגע לביצועים של המערכת זה דבר שנראה טריוויאלי, אבל קשה לקבל מחברות בינלאומיות אנחנו מקבלים משופרסל פידבק מיידי ושקוף במקום. בהיבט זה התרבות הישראלית מאוד עוזרת לנו", מציין גבאי.

"יש לנו הסכם מסחרי מלא - המודל העסקי של הפרויקט מדבר על מחיר לכל החנויות, וכל התהליך, מהנקודה עכשיו עד סיום ההתקנה", מוסיף צביקה פישהיימר, סמנכ"ל משאבי אנוש ומערכות מידע התפעול של שופרסל. "מדובר על שלוש עד חמש שנים עד לפריסה מלאה של 380 חנויות, ובשנה הבאה נשיק את החנות הראשונה. הרצון הוא להפוך את כל החנויות של שופרסל לכאלה".

השתיים שומרות על עמימות בנוגע ליתר פרטי ההסכם ביניהן, אך בשופרסל מאשרים כי היא לא השקיעה בטריגו ואינה מחזיקה מניות או אופציות בחברה. בכל אופן, עד כה גייסה טריגו גיוס גלוי של כ-7 מיליון דולר בהובלת קרנות ההון סיכון ורטקס הישראלית וחץ (Hetz) הבריטית. בחברה אישרו כי נערך גיוס נוסף שפרטיו אינם גלויים בשלב זה.

מחוץ לישראל, טריגו כבר פועלת מול 3 רשתות קמעונאות באירופה ונמצאת גם עמן בשלב של פיילוט.