כל התיקים, כל החוקים: מה הציע נתניהו ולמי בניסיון הנואש למנוע בחירות

מוטי בבצ'יק, יועצו הפוליטי הבכיר של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ישב אתמול במשך שעות ארוכות בלשכה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרחק של 500 מטר הכנסת. המשבר הפוליטי הגדול ביותר של נתניהו בעשור האחרון נוהל מהקומה הגבוהה בבניין בקרית רם. את נתניהו הקיפו השר יריב לוין ונתן אשל, האיש שסולק משירות המדינה לאחר שהודה ב"צילום לא מקובל" והורשע בדין משמעתי.

נתניהו ניהל משא ומתן אינטנסיבי, באמצעות שליחים, עם יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, בתהליך שנמשך כמה ימים - ולא רק כמה שעות. במשך כל הזמן הזה, ליצמן קיבל עדכונים דרך בבצ'יק. ליצמן ידע שמציעים לאבי גבאי את תפקיד שר האוצר. הוא ידע שמציעים לטל רוסו את תפקיד שר הביטחון. כאשר התגלה בשעת ערב מאוחרת אתמול - הפתעה, הפתעה - שכחלון לא יסכים לוותר על משרד האוצר, הוצע לגבאי לקבל את תפקיד שר הביטחון וטל רוסו שונמך לתפקיד סגן שר הביטחון.

נתניהו הגיע לכנסת זמן קצר לפני ההצבעה במליאה על חוק פיזור הכנסת ה-21. היו שם 120 חברי כנסת המומים, טרוטי עיניים, שעדיין לא סיימו להתאושש מהקמפיין המטונף ביותר שידעה המדינה. עשרות עובדי משכן הכנסת, יועצים, דוברים, עובדי ועדות, פעילים זוטרים ובכירים, הסתובבו יום ארוך במסדרונות המשכן ושכנעו אחד את השני, שאין בחירות ולא יהיו בחירות. אין כלום ולא יהיה כלום כי לא היה כלום.

הם סמכו על אשף הספינים והתעלולים, נתניהו, שמדובר בעוד תרגיל גאוני, מבריק. הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם, הזכירו לנו פעילי הליכוד סביב שולחן עגול במזנון הכנסת. "בחצות זה ייגמר באיזה סידור, כל האוויר ייצא הבלון הזה וכולנו נסכם שנתניהו הוא אלוף הפוליטיקות", אמר לנו אחד מחברי הכנסת.

אך זה לא קרה. 74 חברי כנסת בחרו לפזר את עצמם. הם הצביעו בקריאה שניה ושלישית, הן בלחיצות על המקשים האלקטרוניים והן מתוך גרונם בקריאת "בעד" כשכל הציבור הישראלי רואה ומאזין. 74 איש בחרו בתוצאה הלא הגיונית ובלתי סבירה של פיזור הכנסת והליכה למערכת בחירות שתחילתה בכאוס וסיומה הרבה פחות ברור.

איך נראה סחר הסוסים? חברי הכנסת של מפלגת ישראל ביתנו קיבלו פניות ולחצים במשך כל הימים האחרונים. רק אביגדור ליברמן מקבל שם החלטות, אבל בקרב הצוותים שלו מספרים על פניה שהגיעה לח"כ אלי אבידר לקבל את תפקיד שר החוץ, למשל. כל ארבעת הח"כים של ישראל ביתנו, בנוסף לליברמן, קיבלו הצעות שונות ומשונות.

קשה בשלב הזה לאמת חלק מן הסיפורים שרצו אתמול בכנסת, אך אחרי ההצעות לאבי גבאי יו"ר העבודה לכהן כשר אוצר ואז שר הביטחון, לטל רוסו (העבודה) כסגן שר הביטחון, לגדי יברקן (כחול לבן) כשר הקליטה, אפשר רק לדמיין עד לאן הגיעו אנשי הליכוד.

אתמול, החל משעות הצהריים המוקדמות, זימן יו"ר המפלגה אבי גבאי את חברי הכנסת - כל אחד בנפרד - לשיחות בלשכתו וסיפר להם על ההצעה. תפקידי שרים, ביטול מהלכי נתניהו לפגיעה בבית המשפט העליון, הפסקת השיח על חוקי חסינות, הסרת חוקיה של ח"כ שרן השכל שנועדו לפגוע בהסתדרות, ביטול ההצעה לבוררות חובה בארגוני עובדים. הצעות מפתות שישלפו את המפלגה מתהום הנשייה בה היא נמצאת.

כולם זומנו, למעט עמיר פרץ ששהה באותה שעה מחוץ לכנסת. עד שחזר פרץ לכנסת, הוא כבר הספיק לשמוע בכלי התקשורת על הדיווח וכך היה היחיד שלא שמע את ההזמנה של הליכוד מכלי ראשון. מרבית חברי הכנסת, למעט טל רוסו, השיבו לגבאי בשלילה. ההיתכנות הייתה להעביר שני חברי כנסת בלבד - גבאי ורוסו והמגעים הללו נמשכו (אך לא סוכמו) עד שעמית סגל חשף את המהלך, כמה שעות לפני פקיעת הדדליין.

יממה קודם לכן, סגר משה כחלון את כולנו והשליך אותה לים. הוא ויתר על הישות הפוליטית העצמאית ונכנס לתוך הליכוד בראש מורכן. בסביבתו חושבים שהמהלך שלו היה מהזן שעושים "שועלים פוליטיים ותיקים". מה עדיף לו, להישאר בחוץ לבד ולהימחק טוטלית בשם המלחמה על הערכים הדמוקרטים? נו באמת.

בשעות הערב ביום ד', גילה כחלון, כמעט במקביל לכל מדינת ישראל, שמאחורי גבו החל נתניהו למכור את תפקיד שר האוצר לאבי גבאי, יו"ר העבודה ושנוא נפשו הנצחי. מאז שגבאי טרק את הדלת ועזב את כולנו אי שם בשנת 2016, השניים כמעט ולא מדברים.