מהדיבה נגד שפורר ועד לחיסיון הישיבות: כך עבד הטריק של נוה להעברת החלטות רגישות בוועד המרכזי

עו"ד אפי נוה, היו"ר לשעבר של לשכת עורכי הדין, שלט בה ביד רמה. בשיא תהילתו וכוחו, נהנה היו"ר האמביציוזי מפריבילגיה שרק מעטים מהעומדים בראש מערכות דמוקרטיות זוכים לה: הוא הפך לשליט הבלתי מעורער בלשכה וצבר פופולריות אדירה. מעמדו איפשר לו להיטיב בנדיבות עם תומכיו, ולהצר בחוכמה ואף בכוח את צעדי מתנגדיו.

גם אחרי שנודע כי נוה הסתבך בפרשת "ביקורת הגבולות" - שבה נחשד כי סייע לבת זוגו לעבור במעבר הגבול בלי להחתים את דרכונה - לא התגלו בקיעים בחומה הבצורה שבנה סביבו. הסדקים הראשונים במבצרו של נוה החלו להופיע רק חודשים לאחר מכן, כשפרקליט המדינה, שי ניצן, הודיע על הגשת כתב אישום נגד נוה בפרשת "ביקורת הגבולות". מספר שבועות לאחר מכן, רעדה מערכת המשפט, עת פורסמו חשדות נוספים נגד נוה - לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע למינוי שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא חשד לקבלת שוחד מיני.

זו כבר לא הייתה מכה קלה בכנף. בצר לו, נאלץ נוה להתפטר מתפקיד יו"ר הלשכה. כעת, מספר חודשים לאחר מכן, הבחירות ללשכה ממש מעבר לפינה (18.6.19). על רקע הדיווחים כי נוה ממשיך לשלוט בלשכה באמצעות אנשי אמונו, החלו להופיע יותר ויותר עדויות המספקות הצצה לשיטות היצירתיות והמתוחכמות שסייעו לנוה לצבור את כוחו ולהגיע למעמד הכל יכול שממנו נהנה במשך שנים.

הנושאים החשובים נדחקו לסעיף "שונות"

לפי דיווחים שונים, אחת מהשיטות העיקריות שבהן השתמש נוה כדי לקדם את כוחו, הייתה מינויים אינסופיים של מקורביו בלשכה, עוד מימיו כראש מחוז תל-אביב של הלשכה. לצד זאת, פורסם בעבר, נהג נוה 'לחסל' פוליטית את מתנגדיו, עוד בטרם הספיקו לצבור תומכים וכוח.

במרוצת השנים ביצעה הלשכה מהלכים רבים שסייעו לנוה לצבור עוד ועוד כוח. "גלובס" חושף לראשונה את אחת השיטות שבהן השתמשו נוה ואנשי אמונו כדי להבטיח את מעמדו. השיטה, שאומנם לא הומצאה על-ידי נוה אך שוכללה גם על-ידו, עוברת דרך ישיבות הוועד המרכזי ("הממשלה") של הלשכה. נוה, כך מתברר, נהג להעלות לדיון בישיבות הוועד המרכזי נושאים רגישים ביותר הקשורים באופן הדוק לביצור מעמדו בלשכה. זאת, בלי לעדכן על כך בכתב ומבעוד מועד את חברי הוועד המרכזי.

ככלל, הנושאים שצפויים להיות נדונים בישיבות הוועד המרכזי פורטו במסגרת "הזמנה לישיבה" שנשלחה לחברי הוועד מספר ימים לפני כינוסה. אולם דווקא נושאים לסדר היום, הדורשים חשיבה מעמיקה והכנה, ובמקרה (או שלא במקרה) קשורים בקשר טבורי לאינטרסים הפוליטיים של נוה - לא פורטו בהזמנות בכתב שאותן שלח נוה מבעוד מועד, ועלו לדיון, לעתים חפוז, תחת סעיף הסל "שונות".

שיטה זו של נוה - להעביר בוועד המרכזי החלטות המסייעות לו לבצר את מעמדו הפוליטי, על-ידי הימנעות מהכללתן בנושאים שעל סדר היום המופיעים בהזמנות בכתב לישיבות הוועד - בולטת במיוחד על רקע העובדה כי בהזמנות אלה הופיעו באופן מפורט ביותר כל יתר הנושאים שעתידים היו לעלות בישיבה.

הזמנה והסתרה: פגיעה דרמטית בשקיפות

כך, למשל, בהזמנה המוקדמת בכתב לישיבת הוועד המרכזי, שבה התקבלה ההחלטה הדרמטית שלפיה כל הדברים הנאמרים בדיוני הוועד לא יופיעו בפרוטוקול הדיון - לא הופיע נושא זה על סדר היום. ההחלטה האמורה הועלתה לדיון בישיבה תחת הסעיף "שונות", המופיע למעשה באופן קבוע בכל ההזמנות לישיבות ששלח נוה (לעתים גם תחת הסעיף "מינויים/שונות"). זאת, בעוד שנושאים אחרים שהיו אמורים לעלות לדיון באותו יום - שיכולים להיחשב לאזוטריים משהו, בעיקר בהשוואה להחלטה שמשמעותה חיסיון על כל הנאמר על-ידי חברי הוועד - דווקא כן הופיעו בהזמנה לישיבה.

נוה לא מצא לנכון לציין בהזמנה לאותה ישיבה כי בכוונתו לדון בהחלטה שמשמעותה פגיעה דרמטית בשקיפות דיוני הגוף החשוב ביותר בלשכה. אולם נוה כן ציין בהזמנה ששלח לחברי הוועד המרכזי - את כוונתו לדון באישרור חשבון הבנק של הלשכה בבנק הפועלים בסניף לינקולן, בתל-אביב, בפתיחת חשבון בנק לטובת מחוז מרכז (בראשות עו"ד אבי חימי, יו"ר הלשכה הזמני) ובנושא הנוכחות בישיבות. גם בהזמנות אחרות לדיוני הוועד הופיעו נושאים אזוטריים שונים, כמו למשל הצורך לערוך יום גיבוש לחברי הוועד, והצורך להדק את קשרי הידידות עם לשכת עורכי הדין האוקראינית.

תביעת דיבה נגד שרון שפורר

דוגמה נוספת ל"שיטת נוה" אירעה בתחילת 2019, כשבוע לפני שפרש נוה מתפקידו כיו"ר הלשכה. עו"ד חוסאם מועד, סגנו של נוה בלשכה, שהיה הראשון לצאת נגדו, הגיש תלונה לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה, בדרישה לשלול את רישיונו של נוה, ולהוציא אותו משורות הלשכה, בעקבות מעורבותו בפרשת "ביקורת הגבולות". שלושה חודשים מאוחר יותר, העביר נוה החלטה שלא הופיעה מבעוד מועד על סדר היום - גם הפעם תחת הסעיף "שונות " - "להוציא לעו"ד מועד מכתב הדחה".

אגב, על אף שתלונתו של עו"ד מועד נגד נוה הוגשה כבר לפני למעלה משמונה חודשים, היא עדיין לא נבדקה לגופה. אומנם, לפי נוהלי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה, תוך 14 ימים מהגשת התלונה היה על הוועדה להחליט בדבר המשך הטיפול בתלונה. אולם חברי הוועדה החליטו לפסול עצמם מלטפל בתלונתו של עו"ד מועד, בשל היכרותם עם נוה. התלונה עברה לטיפול ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, שגם היא פסלה עצמה מלדון בתלונה בשל ניגוד עניינים. משם, עברה התלונה לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים, אך לפי הידוע ל"גלובס" היא טרם נדונה.

גם העיתונאית שרון שפורר "זכתה" לככב תחת הסעיף "שונות" בדיוני הוועד המרכזי של הלשכה. נגד שפורר הוגשה תביעת דיבה על-ידי הלשכה ועל-ידי נוה בסכום של מיליון שקל, בגין פרסומים שהעלתה לאתר "המקום הכי חם בגיהינום". תחקיריה של שפורר עסקו בהתנהלותו של נוה בלשכה, והיו מי שטענו כי התביעה נגדה מהווה "תביעת השתקה". גם את ההצעה לתבוע את שפורר לא ציין נוה ברשימת הנושאים בהזמנה לישיבת הוועד המרכזי, שבה הוחלט על הגשת תביעת הדיבה נגד העיתונאית. גם במקרה זה, בחר נוה להעלות את הגשת התביעה לדיון תחת אותו סעיף סל של "שונות". זאת, בעוד שעניינים משפטיים אחרים של הלשכה שנדונו באותה ישיבה, כן צוינו בנושאים שעל סדר היום שהופיעו בהזמנה.

גם בהזמנות נוספות לישיבות של הוועד המרכזי הופיעו בנושאים שעל סדר היום הליכים משפטיים שונים שבהם נטלה הלשכה חלק. זאת, גם ביחס להליכים משפטיים שבהם הייתה מעוניינת הלשכה לקחת חלק, ואפילו בהליכים שאותם יזמה הלשכה, ממש כמו ההליך נגד שפורר. כפי שפורסם ב"גלובס", לימים ביקשו חברו הוועד המרכזי של הלשכה, לבחון מחדש את ניהול תביעת הדיבה נגד שפורר.

שתיקת הכבשים או 'הרדמת' החברים

השימוש של נוה בסעיף "שונות" בדיוני הוועד המרכזי, ודאי סייע לנוה להעלות לדיון בישיבות הוועד המרכזי נושאים רגישים, כאלה שסייעו לו לגרוף הון פוליטי. עם זאת, מובן שלא די באזכורו של נושא ברשימת הנושאים הצפויים לדיון ובהעלאתו לדיון על-מנת להוציאו לפועל - יש צורך גם בהצבעה של חברי הוועד, שיקבלו החלטה המאשרת אותו. כל ההחלטות שהובאו לעיל ושנעדרו מרשימת הנושאים בהזמנה לישיבות הוועד המרכזי, יצאו אל הפועל לאחר שאושרו פה אחד בהצבעה בוועד המרכזי.

כך, למשל, ברור שאת ההחלטה להוריד דרמטית את רמת השקיפות של דיוני הוועד המרכזי או ההחלטה לתבוע בתביעת עתק עיתונאית תחקירים, לא ניתן לטפול על נוה לבדו. חברי הוועד המרכזי, במו אצבעותיהם, תרמו לכך. אחרת, לא היו מתקבלות ההחלטות האמורות.

השאלה העולה היא מדוע חברי הוועד המרכזי (למעט נוה), 17 במספר, לא נקפו אצבע על-מנת למנוע קבלת החלטות כה קרדינליות, בלי שקיבלו מראש מידע מוקדם ומפורט כי ייערך דיון לגביהן. כמה חברי ועד מרכזי, ששוחחו עם "גלובס" ניסו לספק הסברים להתייצבותם לימין היו"ר הכל יכול, כמעט באופן אוטומטי. חלק מההסברים שסיפקו משכנעים יותר, וחלק פחות. ישפוט הקורא.

ההסבר הראשון והרווח ביותר הוא שנוה שלט ללא עוררין בלשכה, באופן שכל מי שהיה מעז להתנגד לו היה עלול היה לסכן את מעמדו. בנוסף, רוב חברי הוועד המרכזי שמרו אמונים לנוה, שהיה זה שמלכתחילה סייע לבחירתם ולהתקדמותם בלשכה.

אחרים מסרו ל"גלובס" כי העובדה שנושאים כה מהותיים לא פורטו מראש ובכתב באג'נדה המתוכננת של הישיבה, סייעה ל'הרדמת' חברי הוועד המרכזי. לדברי אותם חברי ועד, בישיבה עצמה היה זה מאוחר מדי לעלות הסתייגויות בלי הכנה מוקדמת. חלק לא מבוטל מחברי הוועד נהגו לא להגיע לישיבות באופן שוטף, ובדיעבד בלבד יש מי שטוען כי ייתכן שאם היו יודעים מראש על נושא נפיץ שעתיד לעלות לדיון בישיבה מסוימת, היו כן מגיעים אליה.

עוד נודע ל"גלובס" כי מרבית ישיבות הוועד המרכזי מתארכות מספר רב של שעות. וכי במהלכן, נוהגים חברי הוועד לצאת ולהיכנס מהחדר, ורבים מהם לא נוכחים בכל הישיבה מתחילתה עד לסופה. כך, ניתן היה להעלות לדיון נושא מסוים בזמן שאחד מחברי הוועד נעדר מהמקום.

בתגובה לפניית "גלובס", נמסר מהלשכה: "פנו בבקשה לראש הלשכה הקודם, עו"ד אפי נוה". מטעמו של נוה לא התקבלה תשובה.

כך התקבלה ההחלטה על חיסיון ישיבות הוועד: מינימום המצביעים הנדרש, רובם מקורבי נוה

ההחלטה שהתקבלה בישיבת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין - שלא להכניס לפרוטוקול הישיבות את דברי הנוכחים בה, אלא רק את הנושא שעלה לדיון ואת ההחלטה לגביו - היא החלטה חריגה יחסית במהותה.

אולם עוד בטרם מתייחסים למהות ההחלטה, ראוי להפנות את הזרקור גם לאופן שבו התקבלה. הוועד המרכזי מונה 17 חברים, ובהתאם לתקנון הלשכה לא ניתן לקבל בוועד החלטות, אלא אם מצוי בישיבה קוורום של לפחות תשעה חברים. לישיבה שהתקיימה ב-22 באוקטובר 2018, שבה התקבלה ההחלטה שלא להכניס לפרוטוקול את כל הדברים הנאמרים בישיבות הוועד, הגיעו תשעה חברים בלבד, כולל יו"ר הלשכה דאז, עו"ד אפי נוה - כלומר, השתתפו בה המינימום הנדרש לקבלת החלטה.

לפחות שבעה מתוך שמונת הנוכחים באותו דיון, למעט נוה, נחשבים למקורבים שלו: חמישה מהם רצו בבחירות הקודמות ללשכה, תחת רשימת "לשכה אחת" שבראשה עמד נוה (עורכי הדין אורי קינן, רועי כהן, חוה קלמפרר-מרצקי, אהוד בר-עם ושלומי וינברג), אחד מהם כיהן כמשנה של נוה (עו"ד יוסף ויצמן), ואחת נחשבת למקורבת לנוה, בין היתר כי היא הייתה אחת משלושת החברים במועצה הארצית של הלשכה, שקידמו את מועמדותו של נוה כחבר בוועדה למינוי שופטים (עו"ד אורית סער).

מי שלא נכחו בישיבה, בין היתר, הם חברי הסיעה שבראשותה עמד דורון ברזילי, לשעבר יו"ר הלשכה ואחד מיריביו המרים של נוה, שהיה יריבו המרכזי בבחירות לראשות הלשכה ב-2015 (עורכי הדין נעמי עיני וליאור שפירא), וכן חברים מסיעות אחרות שלימים יצאו בגלוי נגד נוה או נגד החלטותיו (עו"ד משה טייב, שקרא לנוה להתפטר; ועורכת דין ענת סבידור-גולדנצוויג שאומנם הייתה חברה בסיעת נוה, אך לאחר פרישתו, ביקשה לבחון מחדש את ניהול ההליך נגד שפורר).

כפי שתואר קודם לכן, נושא הטלת החיסיון על דיוני הוועד המרכזי לא הופיע ברשימת הנושאים שעל סדר היום, שפורטו בהזמנה לישיבה. הנושא הועלה תוך כדי הישיבה, תחת הסעיף "שונות". כל שניתן לדעת הוא, שהנושא הועלה לדיון במהלך הישיבה, בין הנושאים שכן הופיעו בהזמנה לישיבה. לא ניתן לדעת כמה זמן נמשך הדיון, ואם אכן כל מי שנרשם כנוכח בישיבה, אכן נכח בה בזמן הדיון בנושא זה. אחד מאלה שנרשמו כנוכחים בישיבה, מסר ל"גלובס" כי הוא כלל לא זוכר שהנושא עלה לדיון, וכי ייתכן שלא נכח בחדר בזמן זה

הפרוטוקול הלקוני של ישיבת ה-22 באוקטובר 2018, שנשלח לחברי הוועד המרכזי ביום חמישי האחרון (30.5.19), לא מגלה אם הדיון היה דיון מעמיק בנושא הטלת החיסיון על דיוני הוועד, או מה הנימוק ששימש את נוה ככזה המצדיק את העברת ההחלטה.

עיון בתקנון של ממשלת ישראל היוצאת (ה-34), המורה על חיסיון הדיונים של ישיבות הממשלה ועל אופן רישום הפרוטוקול, ושאותו אימצה למעשה הלשכה בהחלטתה מה-22 באוקטובר 2018, מגלה כי התקנון מתבסס על "חוק יסוד: הממשלה", הקובע כי הדברים הנאמרים בישיבות הממשלה הם חסויים. ברור כי ישיבות הממשלה נותרות חסויות בשל רגישות הדברים שעולים לדיון, כמו למשל עניינים ביטחוניים המצדיקים סודיות.

מנגד, רוב הדברים שעולים לדיון בוועד המרכזי של הלשכה, רגישים פחות. אומנם, מדי פעם נדרש הוועד לדון בסוגיות אישיות של עורכי דין, המבקשים לבטל עונש השעיה או לשוב למקצוע לאחר עבירה פלילית; אולם קשה לחשוב על סיבה המצדיקה היעדר שקיפות ביחס למרב הדיונים שמתקיימים בישיבות הוועד המרכזי. שהרי רובם עוסקים בנושאים כלליים ובעלי חשיבות לכלל ציבור עורכי הדין. היום התברר כי גם בית המשפט סבור כך.

בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי למרות פניות חוזרות ונשנות של מספר חברי הוועד המרכזי, בין היתר ליו"ר הלשכה הזמני, עו"ד אבי חימי, לקבל את החומר - משתתפי הישיבה של ה-28 באוקטובר 2018, לא קיבלו העתק מפרוטוקולי הדיונים שבהם נכחו. ביום חמישי האחרון, השיבה הלשכה לבקשות של חברי הוועד המרכזי, ולמיטב ידיעתנו הצליחה להפתיע בתשובתה מספר לא מבוטל מהם - שכלל לא ידעו כי התקבלה החלטה המטילה חיסיון על דיוני הוועד המרכזי. 

בית המשפט ללשכה: "למה שלא תמסרו את הפרוטוקול למען השקיפות וההגינות?" 

על רקע החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין מאוקטובר אשתקד שלא לכלול בפרוטוקולים של דיוני הוועד את הדברים הנאמרים בהם אלא רק את הנושאים שעלו וההחלטות שהתקבלו - התייחס ביום ראשון בית המשפט המחוזי בתל-אביב להתעקשותה של הלשכה שלא לחשוף פרוטוקולים מדיונים.

בדיון שהתקיים הבוקר בעתירתו של עו"ד חיים שטנגר לחשוף את הפרוטוקול המלא של הדיון שבו אושר קמפיין המיליונים של הלשכה נגד חקיקת "חוק הפקטור" (יוזמת המתמחים להעביר חוק שהיה אמור להוריד - רטרואקטיבית - את ציון המעבר בבחינות ההסמכה) הביעה שופטת המחוזי בתל-אביב, יהודית שטופמן, פליאה נוכח התעקשותה של הלשכה שלא לחשוף את הפרוטוקול. לדברי השופטת, "המטרה שלנו היא שהכל יהיה חשוף וגלוי, אז למה לא למסור פרוטוקולים? למה שלא תמסרו את הפרוטוקול למען השקיפות וההגינות? כבר עשיתם את זה במקרים אחרים. אני חושבת שלחברי לשכה מגיע לראות את הפרוטוקול, ולראות איך התפתח הדיון, האם באמת התקבלה החלטה כמו שהיה צריך ועוד".

עו"ד נילי אלכסנדרוביץ' ממשרד קסוטו ושות' שייצגה את הלשכה, חזרה וטענה על עמדת הלשכה, שלפיה אין לחשוף את הפרוטוקולים. זאת, לדבריה, משום שהם כוללים "דיון פנימי שבו הועלו גם הצעות גולמיות וראשוניות שלא הבשילו. המשתתפים, חלקם עובדים מקצועיים של הלשכה, לא ציפו שזה ייצא החוצה. זה יכול ליצור אפקט מצנן".

בתגובה אמרה לה השופטת: "אבל כולם יודעים שדיון פנימי זו לא סגירה הרמטית. דווקא במקרה הזה, כשהדיון הוא על הרבה כסף של הרבה אנשים, כסף שלשכה גובה, למה שהציבור לא יידע מה היה בדיון? אז נכון, יש באמת הצעות גולמיות ומתייחסים אליהן ככה - כגולמיות ולא מעבר. מה החשש? איזה נזק אמור להיגרם אם ייחשפו?"

עו"ד אלכסנדרוביץ' חזרה על הצעתה להעביר לעיונה של השופטת בלבד את הפרוטוקול. "כך נזים את תיאורית הקונספירציה", אמרה בדיון. השופטת שטופמן השיבה לה: "הדרך הכי טובה להזים את תיאוריית הקונספירציה היא לחשוף אותו. האם אתם יכולים לשקול בכל זאת לתת? יש צורך בנוקשות בעמדות האלה? חבר בלשכה רוצה לראות מה היה בישיבה. הישיבות אינן חסויות. למה צריך להתעקש על זה?"

בסיום הדיון, השופטת שטופמן קיבלה לידיה את הפרוטוקולים, ואמרה כי אם תראה שאין בהם עניין רגיש באמת, היא תחליט לחשוף את הפרוטוקול.

יצוין כי לאחר מספר חודשים במהלכם נמנעה הלשכה להעביר פרוטוקולים לחברי הוועד שביקשו זאת, בשבוע שעבר נאותה הלשכה להעביר את הפרוטוקולים האמורים, אך מבלי שמפורטים בהם הדברים שנאמרו בישיבה. זאת לטענת הלשכה בהודעה ששלחה לחברי הוועד, לאור ההחלטה שהתקבלה בעניין בישיבת הוועד המרכזי מאוקטובר האחרון.

תגובת הלשכה לעתירת שטנגר, אל מול ההודעה ששלחה לחברי הוועד ביום חמישי האחרון בדבר חיסיון הדיונים, מעוררת שתי תהיות מרכזיות. האחת, מדוע נמנעה הלשכה מלהביא את דבר ההחלטה בתגובה לבקשת שטנגר לקבל את הפרוטוקול? מדוע נמנעה מלעשות כן גם בתגובה שהגישה לעתירה? על-פניו, ההחלטה התקבלה מספר חודשים בטרם הוגשה העתירה לחשוף את הפרוטוקולים, וככזאת היא ודאי הייתה אמורה להיות נימוק מרכזי בתגובת הלשכה.

נקודה נוספת שכדאי לשים אליה לב בהקשר זה, היא העובדה שהפרוטוקול של הישיבה שאת חשיפתו ביקש שטנגר שנשלח לחברי הוועד המרכזי בשבוע שעבר שונה בתכלית מבחינה צורנית משני העמודים שהסכימה הלשכה להעביר לעיונו של שטנגר. כלומר, הלשכה מחזיקה אצלה פרוטוקול עם תמלול מלא של מה שנאמר בישיבה שעליו המבקש שטנגר לשים את הזרקור, בנוסף לפרוטוקול הרזה שנשלח לחברי הוועד.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה נאשם בפרשת "ביקורת הגבולות" וחשוד בפרשת "מין תמורת מינוי". מדובר בהליכים פליליים המצויים בשלב המקדמי. נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.