הבלוקצ'יין החדש של אלגוראנד מעורר ציפיות, אבל גורר ביקורת בשוק הקריפטו

הסטארט-אפ האמריקאי Algorand, שפיתח פלטפורמת בלוקצ'יין המבוססת על פרוטוקול הוכחת החזקה (proof-of-stake), השלים בשבוע שעבר את אחד מגיוסי ההון הגדולים בשוק הקריפטו בשנה האחרונה. המכירה הפומבית, שבה נמכרו לראשונה המטבעות הדיגיטליים של אלגוראנד (Algos) באמצעות פלטפורמת CoinList, הניבה בסך הכל 60 מיליון דולר. סכום זה מתווסף על גיוס הון סיכון של 66 מיליון דולר שהשלימה חברת אלגוראנד בשנה האחרונה, בין השאר, מקרנות ההון סיכון יוניון סקוור ונצ'רס ופילאר ונצ'ר קפיטל.

חברת אלגוראנד, שהוקמה על ידי חוקר הקריפטוגרפיה האיטלקי-אמריקאי פרופ' סילביו מיקאלי ב-2017 ומשרדיה נמצאים בבוסטון, פיתחה פלטפורמת בלוקצ'יין שמתמקדת ביכולות גידול (סקיילביליות) הרשת ושיפור של מנגנון הקונצנזוס המבוזר של משתמשיה. לצד החברה, הרשומה בארה"ב, פועלת קרן אלגוראנד, הרשומה בסינגפור. הקרן אחראית על ניהול המחקר ומכירות המטבע שיבוצעו על הבלוקצ'יין של אלגוראנד.

לפני כחודשיים מונתה ד"ר טל רבין למנהלת המחקר של הקרן. רבין, שקודם לכן עבדה במשך יותר מ-20 שנה בתפקידי מחקר בתחום הקריפטוגרפיה בחברת IBM, נכללה בשנה שעברה ברשימת 50 הנשים המובילות במגזר הטכנולוגיה של מגזין "פורבס". לצדה של רבין, כולל צוות הקרן עוד שני חוקרי קריפטוגרפיה ישראלים ותיקים: פרופ' הוגו קרבצ'יק וד"ר שי הלוי.

השבוע ביקרה ד"ר רבין בישראל, בין השאר, כדי לקדם את שיתוף הפעולה המחקרי שעליו הכריזה אלגוראנד עם אוניברסיטת תל אביב (ראו הרחבה במסגרת). בשיחה עם "גלובס" אתמול, התייחסה רבין בין השאר למכירה הפומבית שנערכה ביום רביעי שעבר, שבה נמכרו 25 מיליון מטבעות Algos תמורת 2.40 דולרים למטבע. לדבריה, קרן אלגוראנד עצמה מחזיקה כיום ב-2.5 מיליארד מטבעות. על פי הקרן, ההיצע הסופי של מטבעות Algos שיונפקו על פלטפורמת הבלוקצ'יין שלה, יצמח עד ל-10 מיליארד מטבעות בתוך חמש שנות פעילותה הראשונות, כאשר הקרן תפיץ במכירות פומביות 600 מיליון מטבעות בשנה.

"המשקיעים מונעים על ידי חרדת החמצה"

בחישוב ההיצע הסופי של מטבעות Algos, שיסתכם ב-10 מיליארד מטבעות, תמחור המטבע במכירה הפומבית שנערכה משקף לפלטפורמת אלגוראנד שווי שוק צפוי של 24 מיליארד דולר. התמחור הזה גרר השבוע ביקורת מצד מומחים בשוק הקריפטו, שטענו כי הוא נעשה לפי שווי שוק מנופח. פעיל בשוק אמר ל"גלובס" כי "המשקיעים של אלגוראנד כנראה חוששים לפספס את הראלי של שוק הקריפטו בחודשים האחרונים, ומונעים על ידי חרדת החמצה (FOMO)".

יניב פלדמן, שותף בקרן ההשקעות Juno Capital מקבוצת iAngels, אמר בשיחה עם "גלובס": "מצד אחד, התמחור של המטבעות של אלגוראנד נקבע בשיטה של 'מכרז הולנדי' - שיטה שנחשבת לאחת היותר יעילות לקביעת המחיר האופטימלי, לפי תורת המשחקים. ומצד שני, השווי שהתקבל בסוף משקף לרשת שווי צפוי של 24 מיליארד דולר (לפי כמות המטבעות הכוללת), שמציב את אלגוראנד במקום השלישי בשוק הקריפטו מבחינת שווי שוק, וקרוב לשווי השוק של את'ריום - רשת שקיימת כבר ארבע שנים, עם מחזור פעילות יומי של 800 מיליון דולר. גם אם נתייחס רק לכמות המטבעות הקיימת כרגע, נקבל שווי שוק של יותר מ-6 מיליארד דולר - דומה לשווי של רשת EOS שהושקה לפני שנתיים, וגדול יותר מהשווי של רשתות כמו Stellar ,TRON או מטבע ה-BNB של Binance - מטבעות שכבר קיימים תקופה משמעותית ומציגים נפח פעילות גדול הרבה יותר מאשר הרשת של אלגוראנד, שרק עלתה לאוויר לפני כמה ימים".

מנהלת המחקר של אלגוראנד, ד"ר טל רבין, התייחסה אתמול בשיחה עם "גלובס" לביקורת. לדבריה, "בדרך כלל, שווי השוק מחושב לפי מספר המטבעות שנמצא במחזור, ולא לפי מספר המטבעות בהיצע הסופי של המטבע. אז כרגע אנחנו בוודאי לא בשווי שוק כזה אלא הרבה יותר נמוך. עד שכל המטבעות של אלגוראנד יהיו בשוק בעוד כמה שנים, נהיה יותר מבוססים, ואז אולי יהיה לנו שווי שוק כזה ואולי לא. אנחנו כמובן לא יכולים להתחייב על כך עכשיו".

רבין הוסיפה כי "המכירה הפומבית בוצעה בשיטה של 'מכרז הולנדי', שבה כל קונה יכול להציע את המחיר שנראה לו. השוק קבע את המחיר של 2.40 דולר למטבע. האם זהו המחיר הנכון? אין לי שום יכולת להעריך אם כן או לא, אבל העובדה שזה המחיר שקבע השוק. מה המחיר הנכון של ביטקוין? מי יודע. המצב כיום ברוב רשתות הבלוקצ'יין הוא שערך המטבעות שלהן ספקולטיבי. כל הספקולציות האלה על המטבעות הן לא דבר חיובי. אם אנחנו רוצים לעבור לכלכלה על הבלוקצ'יין, המטבע צריך להיות יציב יותר, ואני מקווה שזה משהו שיקרה עם אלגוראנד. אולי המשקיעים פחות יאהבו את מה שאני אומרת, כי הם רוצים להרוויח מאות אחוזים על המטבעות שקנו, אבל אני מאוד מקווה שלמטבע שלנו יהיה שוק אמיתי ויציב".

איך השפיעה ההכרזה של פייסבוק בשבוע שעבר על ליברה, פרויקט המטבע הדיגיטלי שלה, על מחיר המטבעות במכירה הפומבית של אלגוראנד?

"תאמין לי, אני לא מבינה מה מעלה ומה מוריד מחירים בשוק הקריפטו", אומרת רבין. "בכל הנוגע לאלגוראנד, אני מאמינה בקידום מטרות המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה ובקידום המטרות הפילנתרופיות שלנו. מבחינתי, שגם פייסבוק תצליח בפרויקט שלה, עיני לא צרה באף אחד".

הוכחת החזקה במקום הוכחת עבודה

מייסד אלגוראנד, סילביו מיקאלי, הוא פרופסור למדעי המחשב והנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מאז 1983. ב-2012 הוא זכה בפרס טיורינג יחד יחד עם פרופ' שפי גולדווסר הישראלית, על מחקרם בנושא של הוכחה באפס ידיעה (באנגלית: Zero-knowledge proof). בישראל פועלים כיום שני סטארט-אפים העוסקים ביישומי הוכחה באפס ידיעה על פלטפורמות בלוקצ'יין: חברת QED-it, שהוקמה ב-2016, בראשותם של יונתן רואש, ראובן ארנולד ופרופ' אביב זהר; וחברת StarkWare, שהוקמה בתחילת 2018 על ידי פרופ' אלי בן-ששון, פרופ' אלסנדרו קיאזה, מיכאל ריאבצב ואורי קולודני.

על פי קרן אלגוראנד, פלטפורמת הבלוקצ'יין של אלגוראנד מבוזרת לחלוטין, כך שאין אף גוף מרכזי ששולט בה. לדבריה, "מכניזם הקונצנזוס שלנו נטול הרשאות ומבוסס על הוכחת החזקה מוחלטת (pure proof-of-stake)". בפלטפורמות בלוקצ'יין, הוכחת החזקה היא פעולה חישובית המתבצעת על ידי הצמתים (המחשבים) המשתתפים ברשת, שמטרתה לבדוק אם כל בלוק (מקבץ של העברות כספיות ברשת) הוא תקין ללא ביצוע הוכחת עבודה (proof-of-work), כפי שנדרש, למשל, בביטקוין.

לטענת אלגוראנד, התהליך הכרוך בהוכחת עבודה, כמו בביטקוין, הוא יקר מאוד ומוביל בפועל לריכוזיות של הרשת. כך, לדבריה, הבלוקצ'יין של ביטקוין נשלט כיום על ידי שלוש שותפויות כרייה (mining pools) גדולות, שבהן מאוגדות חברות העוסקות בכריית ביטקוין. לעומת זאת, בשיטה של הוכחת החזקה מוחלטת, כמו בבלוקצ'יין של אלגוראנד, אין כרייה. הצמתים ברשת אלגוראנד, שמאשרים את תקינות הבלוק, נבחרים על פי כמות האסימונים המוחזקים בחשבון של מפעילי הצמתים, בהשוואה לכל שאר הצמתים ברשת.

אם רשת הבלוקצ'יין של אלגוראנד נשלטת על ידי המחזיקים הגדולים במטבעות Algos, שכיום הם קרן אלגוראנד עצמה, האם היא לא ריכוזית? בשיחה עם "גלובס" הסבירה ד"ר רבין כי "בכל סיבוב של הפרוטוקול של אלגוראנד, נבחרת קבוצה של משתמשים ברשת שלנו לוועדה, שמחליטה מה יהיה הבלוק הבא שיירשם בבלוקצ'יין. על פי מנגנון הוכחת-החזקה, מי שההחזקה שלו היא 10% מהמטבעות, למשל, יהיו לו סיכוי של 10% להיבחר לוועדה, ולעומת זאת, מי שההחזקה שלו היא 1% בלבד, הסיכוי שלו יהיה 1% בהתאם. כלומר, ככל שההחזקה היחסית של המשתמש גדולה יותר, כך גדלה יכולת ההשפעה שלו על הבלוקצ'יין".

מה הוביל אותך להצטרף לסטארט-אפ, אחרי יותר מ-20 שנה של עבודת מחקר בחברת טכנולוגיה ענקית כמו IBM?

"באמת היה צריך להיות משהו מיוחד שימשוך אותי", אומרת רבין. "קודם כל, פרופ' מיקאלי היה מנחה שלי ב-MIT, ויש לנו חברות ארוכת שנים. מעבר לכך, ראיתי שהאלגוריתם של אלגוראנד מדהים ומספק שיטה של בלוקצ'יין שלא קיימת כיום ועדיפה על השיטות הקיימות. אני אוהבת מאוד יופי באלגוריתמים. אמנם לא תמיד הטכנולוגיה הטובה ביותר היא זאת שמצליחה, וצריך גם המון מזל בדברים האלה, אבל חשוב לי שהטכנולוגיה תהיה כזאת שאני מאמינה בה. עוד דבר מאוד משמעותי בשבילי זה המטרה הפילנטרופית שלשמה הוקמה הקרן. הקרן תחפש, בין השאר, מטרות של שיפור בחייהם של אנשים בעולם - למשל, כאלה שאין להם כיום גישה לבנקים. עשייה בהתנדבות זה דבר שקרוב מאוד ללבי ועשיתי כמעט כל חיי, כבר מגיל צעיר". 

אוניברסיטת תל אביב תשתתף במחקר הבלוקצ'יין של אלגוראנד / רועי קצירי

בשבוע שעבר הכריזה אוניברסיטת תל אביב כי חתמה על הסכם עם קרן אלגוראנד, שבמסגרתו היא תצטרף כמשתתפת פעילה לרשת הבלוקצ'יין של אלגוראנד, במטרה לקדם את המחקר הגלובלי בתחום. אוניברסיטת תל אביב היא המוסד האקדמי הראשון בישראל המצטרף לרשת זו, שבה משתתפים עשרה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם MIT בבוסטון, אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ואוניברסיטת צ'ינגואה בסין. כחלק מפעילות המחקר, האוניברסיטה, שתתפעל באמצעות המחשבים שלה צומת (node) בבלוקצ'יין של אלגוראנד, גם קיבלה במתנה מטבעות Algos שהונפקו על ידי אלגוראנד בשבוע שעבר.

בשיחה עם "גלובס" אתמול התייחסה ד"ר טל רבין, מנהלת המחקר של קרן אלגוראנד, לשיתוף הפעולה. לדבריה, "כחלק מהתוכנית האוניברסיטאית שלנו, הענקנו במתנה מטבעות Algos ל-10 האוניברסיטאות שמשתתפות בתוכנית, ובהן אוניברסיטת תל אביב. המטרה היא שהן ישתתפו במערכת ויפעילו צמתים ברשת הבלוקצ'יין שלנו, ובכך לקדם מחקרים שנוכל לעשות על הבלוקצ'יין. אנחנו מקווים שהסטודנטים באוניברסיטה יריצו פרויקטים על הבלוקצ'יין ושנוכל לראות שם שימושים אמיתיים, כך שנוכל ללמוד על הערך של הטכנולוגיה עבור מערכות שהן לא ספקולטיביות. צוות המחקר שלנו ודאי מעוניין בשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטאות, ואנחנו מקווים שאלה יהיו יחסים ארוכי טווח. המטבעות שקיבלו האוניברסיטאות הם כעת בשלב 'הבשלה' ומיועדים להחזקה בלבד. הם לא נזילים בשלב הראשוני, אבל בשלבים מאוחרים יותר הם גם יוכלו למכור אותם".

פרופ' בני שור, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, אמר בנוגע לשיתוף הפעולה עם אלגוראנד: "זוהי הזדמנות חסרת תקדים עבורנו לשלב את הידע והמומחיות שנצברו באוניברסיטת תל אביב בתחומים הטכנולוגיים והקריפטוגרפיים השונים, במסגרת פרויקט יישומי גלובלי". גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין, שנחנך בחודש שעבר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה: "אני גאה על הצטרפותנו לקהילת אלגוראנד ולהיותנו חלק מנבחרת של כוחות אקדמיים גלובליים מובילים, שייקחו חלק משמעותי בבנייה ובמחקר של רשת בלוקצ'יין פעילה. הצטרפותנו למיזם תאפשר לנו להעמיק את יכולות המחקר הבין-תחומיות שביקשנו לבנות בתוך מכון הבלוקצ'יין".

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.