היום: הפריימריז במפלגת העבודה יקבעו את התנאים לאיחוד שמאל-מרכז

שלושת המועמדים לתפקיד יו"ר העבודה לא מעוניינים בשלב הזה לחתום על תעודת הפטירה של המפלגה, ולכן ינסו לחבור לכוחות נוספים • בעוד ששמולי ושפיר יהיו נוחים למפלגתו של אהוד ברק - ניצחון של פרץ יהיה נוח יותר לכחול לבן • 65 אלף החברים בעבודה יצביעו היום בכל רחבי הארץ

איציק שמולי, עמיר פרץ וסתיו שפיר / צילומים: כדיה לוי, שלומי יוסף ואיל יצהר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
איציק שמולי, עמיר פרץ וסתיו שפיר / צילומים: כדיה לוי, שלומי יוסף ואיל יצהר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היום (ג') מתקיימים הפריימריז היחידים במערכת הבחירות לכנסת ה-22. כל המפלגות, למעט מפלגת העבודה, ביטלו את ההליך הרחב של בחירת יו"ר המפלגה ואף דילגו על הרכבת רשימת חברי הכנסת באמצעות מתפקדי המפלגה. בבית היהודי עשו כך כבר בבחירות לכנסת ה-21, ומינו את רפי פרץ ליו"ר המפלגה באמצעות צוות בכיר; בליכוד התעלמו מסעיפים מפורשים של חוקת המפלגה וגוף מצומצם, מזכירות הליכוד, החליט כי בנימין נתניהו ימשיך לכהן כיו"ר המפלגה פעם נוספת, וכי רשימת המפלגה תועתק, למעט שילוב אנשי מפלגת כולנו, דבר המוסיף 4 אנשים לרשימה; ובמרצ העבירו את הבחירות מידי כ-30 אלף מתפקדי המפלגה לוועידה בת 1,000 חברים והקצו להם קלפי אחת בלבד, בתל-אביב.

דווקא במפלגה שיצאה ממערכת הבחירות האחרונה במצב החבוט והפגיע ביותר, שומרים עדיין על הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, והיום בין 10 בבוקר ל-9 בערב יאפשרו ל-65 אלף החברים במפלגה להשתתף בהצבעה אלקטרונית ב-105 קלפיות ממוחשבות ברחבי המדינה.

תוצאות ההצבעה לבחירת יו"ר המפלגה יגיעו היום, ובמידת הצורך, אם אף אחד מהמועמדים לא יחצה את רף ה-40% מסך הקולות, יערך סיבוב שני ב 9 ביולי. לאחר שייבחר היו"ר החדש יפתח פרק חדש בחיי המפלגה שהקימה את המדינה, וזו כבר אינה קלישאה, כי פניה של מפלגת מייסדי מדינת ישראל הם לאיחוד בזירת השמאל-מרכז. על האיחוד בין העבודה למרצ מדברים כבר כמעט כמובן מאליו. האפשרות הנוספת היא חבירה למפלגתו של אהוד ברק, שקמה לפני מספר ימים נטולת שם, כאשר דבר אחד ברור בקרב אנשיה: ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק מעוניין לעמוד בראש קבוצת הרשימות של השמאל-מרכז.

כך הפכה שאלת הפריימריז המרכזית במפלגת העבודה, למי מבין המועמדים לתפקיד יו"ר המפלגה - עמיר פרץ, סתיו שפיר או איציק שמולי - ישיג יותר במשא ומתן עם מרצ ועם אהוד ברק והאם אופציית החבירה המשולשת נמצאת על הפרק או שמא ידובר בעוד שבוע על חבירה זוגית, כלומר עבודה ומרצ, בלבד.

ההנחה הרווחת היא ששלוש המועמדים ישקלו להיכנס תחת כנפי ברק, אך גם בניהם יהיו ניואנסים קטנים.

עמיר פרץ: בין ברק לאשכנזי

ניצחון של עמיר פרץ יטיל ספק-מה במסכת החיבורים בשמאל-מרכז, עם דגש על הציר שבין פרץ לאהוד ברק.

תזכורת: פרץ הנו חבר אישי של מספר 4 ברשימת כחול לבן, גבי אשכנזי. האחרון היה מנכ"ל משרד הביטחון בתקופת כהונת פרץ כשר הביטחון ואחרי פרישת דן חלוץ מתפקיד הרמטכ"ל מינו אותו פרץ וראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לרמטכ"ל ה-19.

כמה שבועות אחרי שפרש פרץ מתפקיד שר הביטחון, נערכה תקיפה על הכור הגרעיני בסוריה. ברק כיהן באותה העת כשר הביטחון וכעבור שנים נטל את הקרדיט על ההתקפה, דבר שהכעיס את פרץ.

על מערכת היחסים הקשה בין אשכנזי כרמטכ"ל לאהוד ברק כשר הביטחון אין צורך להרחיב, וכך בבחירות לכנסת ה-22 ליחסים הפנימיים של השלישייה הפוליטית - אשכנזי, ברק, פרץ - עלולות להיות השלכות חדשות.

בעוד שברק שואף לעמוד בראש גוף המורכב מאנשיו שלו בשילוב עם אנשי העבודה ומרצ, הרי שפרץ דווקא עשוי להתנגד לכך ויעדיף לתאם מהלכיו עם גבי אשכנזי ואנשי כחול לבן.

יצוין כי אנשי כחול לבן שומרים על קשר הדוק עם פרץ, גם לפני הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה. הצטרפותו של ברק לתוך הזירה, עם הכריזמה, האנרגיות והמסרים הנוקבים נגד נתניהו, עשויים להזיק לכחול לבן.

בקרב חברי מפלגת העבודה נזקפות לזכותו של פרץ השנים שבהן שימש כיו"ר המפלגה והצליח להביא לה מצביעים ימניים. פרץ עצמו סיפר לאורך השנים, שהמהלך ההוא, של משיכת אנשי שדרות, נתיבות, מצפה רמון, דימונה וירוחם, הביאה למפלגה מספר מנדטים, אך הבריחה ממנה מספר קטן יותר של מנדטים שעברו לכיוון מפלגת קדימה.

איציק שמולי: מקובל גם בימין 

מבין המועמדים שמולי נחשב לנוח, לנעים ההליכות ולפוליטיקאי המקובל יותר מכולם על הימין הישראלי. כאשר שמולי תוקף את הימניים הוא תמיד עושה זאת בנימוס ולא מעיר שדים מרבצם. בליכוד יכולים לחלום על שיתוף פעולה עם פוליטיקאי אדיב ומוערך כשמולי. אף אחד שם לא חושש משמולי כאחד המאיים על לקיחת קולות מהימין, והרוב במפלגה מעריכים ומוקירים את הרגישות החברתית שלו ואת החקיקה הנרחבת בתחום הגנה על קשישים, ילדים ומעוטי יכולת.

במקרה ששמולי ייבחר אפשר יהיה בהחלט לסמן את 2019 "כאביב הפוליטי הלהט"בי", זאת לאחר בחירת ניצן הורביץ ליו"ר מרצ ומינוי אמיר אוחנה לשר המשפטים. שנה אחרי ההפגנה העצומה בכיכר רבין, אליה הגיעו כ-100 אלף איש, הפוליטיקה הישראלית מציגה שיא של חמישה חברי כנסת חברי הקהילה, שר גאה ראשון, ובמקרה ששמולי ייבחר שני ראשי מפלגות גאים. זה אינו דבר של מה בכך במדינה דתית, שמרנית ומיליטנטית כישראל. הדבר מסמל שחר של יום חדש בנושא חקיקה בכנסת ה-22 בתחום הזה.

האם שמולי ימהר לחבור לאהוד ברק? כל הסימנים מראים שכך יהיה. שמולי הוא חבר טוב של עמיר פרץ ולמעשה הוויכוח הפוליטי הגלוי בינו לבין שפיר בשבוע האחרון, הוא חריג לדמות הפוליטיקאי שמציג שמולי לרוב.

סתיו שפיר: נגישות לצעירי השמאל

שפיר זוכה לקיתונות בוז ולעג מהימין הישראלי, בעיקר מהליכוד ומחברי הבית היהודי. הם זוכרים שם את המאבק שלה ביו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ ניסן סלומינסקי ונהנים להגחיך אותה באמצעות חיקויים, פאות ושאר השפלות. אך הם נמצאים בצד השני של הקשת הפוליטית ואינם רואים את הנגישות ואת הפעילות של שפיר עם אנשים צעירים בשמאל הישראלי.

במידה מסוימת, הערכת החסר לשפיר של עיתונאים ופעילים פוליטיים ימניים מראה את חוסר הבנתם בשמאל הישראלי ואת היכולת של שפיר ללכד סביבה אנשים צעירים.

החל מראשית חודש מאי ועד שהוחלט במפלגת העבודה על פריימריז פתוחים התפקדו למפלגת העבודה 4,400 איש. שפיר הייתה הראשונה שהחלה במבצע התפקדות וגיוס כספים ברשתות, באמצעות תרומות קטנות. היא עשתה זאת עוד כאשר לא ידעו שתהיה מערכת בחירות לכנסת ה-22 ורק מתוך מחשבה שזו מערכה להחלפת אבי גבאי.

אחת הסברות ההגיוניות ביותר היא שאלפי המתפקדים הללו הגיעו לשפיר מן הרשתות החברתיות ואפילו מעמוד האינסטגרם הפעיל שלה, הפונה ומדבר עם צעירים מתחת לגיל 25. לשמולי ולפרץ אין את היכולת הזו, ולכן ההנחה של שמולי ושל פרץ שההתמודדות היא רק בין שניהם עשויה להתגלות כטעות היום.

כמו שמולי, גם כשזה נוגע לשפיר, יש סברה שמשא ומתן מול ברק יהיה נוח יותר עבורו. היא בירכה את ברק על כניסתו מחדש לזירה הפוליטית וגם שפיר כשאר המועמדים מדברת על מיזוגים וחבירות בשמאל.