כשא', בוגר יחידה טכנולוגית בצה"ל, השתחרר מהצבא, הוא ידע שהאופק התעסוקתי שלו מובטח. כבוגר היחידה, הוא קיבל פניות רבות מחברות שרצו להעסיק אותו, בשכר ראשוני של יותר מ-30 אלף שקל. ד', שישב לידו בתיכון וכמוהו עשה 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה, התנדב לשירות קרבי בצנחנים. כשהוא השתחרר, הוא הלך לעבוד כברמן. עם שעות נוספות ועבודת לילה, הוא מצליח "לגרד" את ה-9,000 שקל בחודש.
"ד' יוצא מהצבא עם ארגז כלים ריק", אומר חיים גירון, מנכ"ל, שותף ומייסד Infinity Labs R&D מבית מטריקס. התעסוקה שלו מתחילה בדיליי משמעותי ובינו ובין א' יש פער שייקח לו עשור להשלים. אף שלשניהם יש בגרות ריאלית, ד' ישתחרר, יעבוד, ייסע לטיול, יילך ללמוד ורק אז יתחיל לעבוד ולצבור ניסיון. חשבנו שיש פה בעיה לאומית, שצריך לפתור".
הפתרון ש-Infinity Labs וחברות אחרות מציעות לצמצום הפער התעסוקתי הזה היא בוטקאמפס - מסגרות לימוד אינטנסיביות שמכשירות עובדים בתוך כמה חודשים לעבודה בהייטק. חיילים משוחררים הם רק חלק מקהל היעד. הבוטקאמפס פתוחים גם לבוגרי תואר ראשון במגוון מקצועות מדעיים ולא מדעיים, אנשים מבוגרים שמעוניינים בקריירה שנייה בהייטק וכל מי שמחפש דלת להיכנס בה לתחום הנחשק, אבל לא הצליח ללכת במסלול הרגיל של לימודי מדעי המחשב.
"רצינו להעיר את השוק"
"התיאור הקולע ביותר של הבוטקאמפס הוא ממר"מים באזרחות", אומרת נעמי קריגר, סמנכ"לית רשות החדשנות וראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות. "לוקחים אנשים עם יכולות מאוד גבוהות ובלי רקע מוקדם, ובכחצי שנה אינטנסיבית של הכשרה תיאורטית ומעשית מוציאים אותם מפתחי תוכנה ברמה טובה, שיכולים כבר לעבוד בתעשייה".
המודל הזה קיים במדינות רבות בעולם. הוא צמח משתי סיבות עיקריות: האחת היא שכל התעשיות כמעט נעשו מוטות טכנולוגיה, כלומר, גם קמעונאות ובנקאות, ולא רק הייטק. הסיבה השנייה היא שהאקדמיה אינה נתפסת עוד כערוץ הבלעדי לרכישת מקצועות מתקדמים וכהכנה לעולם התעסוקה. כך, מאז 2012 התחילו לצמוח הבוטקאמפס - תחילה בארה"ב ולאחר מכן באירופה.
מודל הבוטקאמפס מתאים כמו כפפה ליד לשוק הישראלי, שפועלות בו חברות רבות, מקומיות וזרות, המתחרות על מאגר קטן יחסית של טאלנטים וסובלות ממחסור במהנדסים ובמפתחי תוכנה, המוערך ב-15 אלף משרות.
בתחילת 2018 החלה רשות החדשנות בהליך תחרותי לבחירת גופים שיפעילו "סיירות תכנות" ויזכו למימון חלקי של ההכשרה - 40 אלף שקל לבוגר. בסוף ההליך נבחרו שבעה גופים מתוך 20 הצעות. בין הקריטריונים: 50% מהסטודנטים יהיו בוגרי תארים מדעיים שיעשו הסבה מקצועית, שילוב בתעסוקה בסוף התהליך והעסקה בשכר של יותר מ-14 אלף שקל. שבע "סיירות התכנות" שנבחרו הן תפוח, Infinity Labs, ITC, Experis KickStart, Elevation Academy, Primrose ועמותת קו משווה, שהוקמה במטרה לקדם את השתלבותם של אקדמאים ערבים בתעשייה וחברה לבוטקאמפ הבריטי Founders & Coders הפועל בנצרת.
לפי נתוני הרשות לחדשנות, סיירות התכנות הגדילו בכ-20% את ההיצע של כוח-אדם מיומן בשוק העבודה. "משמח מאוד שרבים מהגופים שלא התמודדו או שלא זכו בחרו בכל זאת לפתוח מסגרות, כך שהשוק בארץ גדל והיום יש בערך 20 מסגרות שמפעילות בוטקאמפס", אומרת קריגר.
איך מפקחים על רמת ההכשרה?
"לא התכוונו לייצר מנגנון פיקוח אלא להעיר את השוק. שאלה שתישאל בהמשך היא אם יהיה צורך בהסדרה כללית של השוק הזה או שפשוט שוק העבודה יסדר את העניינים. יש פה מבחן קונקרטי של אנשים שרואים אם הם מתקבלים לעבודה ואם הם מרוצים או שלא מרוצים. זה עוזר להבחין בין הטובים ללא טובים".
Infinity Labs היא אחת החברות שנבחרה בהליך של רשות החדשנות. החברה מפעילה סדנה אינטנסיבית של שבעה חודשים, תשע שעות לפחות ביום. לדברי גירון, היא מוציאה אנשי מקצוע עם ידע שווה ערך לזה של אנשים עם כמה שנות ניסיון בתעשייה. ההכשרה ניתנת ללא עלות, ובתמורה מתחייב הבוגר לעבוד שנתיים בחברה".
"קשה ללמד אנשים ללא ענווה"
לדברי גירון, עלות ההכשרה היא 96 אלף שקל לאדם, ולכן הליכי המיון קפדניים. אנחנו בודקים יכולת לימוד עצמית, חשיבה ריאלית, ענווה ויכולת לספוג דברים חדשים. אנשים שאין בהן ענווה, קשה מאוד ללמד אותם. צריך גם רצון ותשוקה, אנשים שיודעים ומאמינים שמגיע להם קצת יותר".
כמה אנשים מתקבלים לכל קורס?
"12-14. בהכשרה שלנו, קודם כול יש למידה עצמאית, אחר כך למידה בחברותא עם האדם שלידך, ואחר כך בקבוצה. רק בהמשך הם קוראים למנטור והדיון מתחיל. בסופו של התהליך, הבוגרים יודעים ללמוד כל דבר ויכולים להיכנס לכל סביבת עבודה.בסוף ההכשרה, הלקוח נותן לנו רשימת משאלות טכנית, ואז אנחנו משקיעים בהכשרה של אותו מועמד עוד 3-6 שבועות כדי שכשיגיע לעבוד בחברה הוא יוכל להתחיל לעבוד מהיום הראשון".
מה הוא פרופיל המועמדים?
"יותר מ-90% מגיעים עם רקע בתחום, אבל סיימה אצלנו כימאית או בלשנית, בוגרי מתמטיקה, מוזיקה, וטרינריה. 40% מהמועמדים הם נשים, והייתי רוצה לראות יותר. אנחנו פתוחים לקבל כל אחד ועיוורי צבעים. יש לנו גם תוכנית מימון של 50 אלף שקל לאנשים שמתקשים לוותר על הכנסה".
חברה נוספת שמפעילה בוטקאמפ היא דבליפ, המכשירה מומחי DevOps בבוטקאמפ אינטנסיבי וחינמי של עשרה שבועות. המועמדים שמתקבלים ועוברים את ההכשרה עובדים בחברה תמורת שכר התחלתי של 12 אלף שקל בחודש. לדברי מייסד החברה עמרי ספקטור, אחרי שנתיים הם כבר משתכרים 20 אלף שקל.
איך אתם מסננים את המועמדים?
"המועמדים עוברים מבחנים בתכנות וראיונות אישיים. יש סינון גם במהלך הבוטקמאפ. למחזור האחרון הגישו מועמדות 300 איש, הגיעו למבחן הראשון 150, התקבלו 23 וסיימו 12.
"אנחנו מחפשים מישהו אמפתי שיודע להקשיב לצרכים של האחר, שלומד מהר ועצמאי. אנחנו פונים לאוכלוסיות מגוונות, עובדים הרבה עם תוכניות להעסקת חרדים וחרדיות, ערבים, אתיופים, עולים מצרפת, אנשים מבוגרים, נשים. לצערי, רק אישה אחת סיימה את ההכשרה מתוך ה-12, אף שהיום רוב העובדים בחברה הוא נשים".
המשתתפים, אומר ספקטור, מגוונים בגיל: "יש לנו חייל שרק השתחרר ואדם בן 58, מנהל מוצר בהייטק. אנחנו לא עושים הפליה מתקנת, אלא לוקחים רק את מי שעומד בקריטריונים".
"הבוטקאמפס הם הזדמנות אדירה", הוא מוסיף. "יש היום תחום שלם שאנשים יכולים להתפרנס בו בכבוד ולתרום לחברה סביב. אנשים שזו הנטייה שלהם צריכים לקחת את זה בשתי ידיים. אלה משרות מכובדות ומכניסות. יש מקצועות שמנוהלים על ידי גילדות, וכאן יש הזדמנות להיכנס להייטק. אני לא יודע אם האזורים של ההייטק יהיו פתוחים לנצח".
גם חברת נס טכנולוגיות, שחוותה בעצמה מחסור בעובדים מיומנים, מתחילה כעת הכשרות בוטקאמפ, בשיתוף עם חברת אלביישן, פלטפורמה להכשרה למקצועות ההייטק.
"כארגון, אנחנו מעדיפים לייצר כישרונות מאשר לרכוש אותם", אומר אסי מויאל, סמנכ"ל בנס ומנהל פעילות הבוטקאמפ. "רוב השוק מנסה לרכוש את הכישרונות ולא מגדל אותם בבית. העובדים של היום צריכים דברים אחרים. היינו יכולים לקחת בוגרי אוניברסיטאות, אבל הם יוצאים מהלימודים בלי פרקטיקה. אנחנו מחפשים יכולת למידה, חשיבה אנליטית, אינטליגנציה רגשית. הבוטקאמפ נועד לתת בשלושה חודשים כלים טכנולוגיים".
אתם מבטיחים עבודה לבוגרים?
"לא. הלימודים הם על חשבוננו אבל אנחנו לא מבטיחים עבודה ב-100%. המטרה שלנו היא למצוא לכולם עבודה, אבל עדיין משאירים פתח קטן, למקרה שדברים לא מסתדרים מבחינת ההעסקה. הסטודנט בכל מקרה מרוויח את ההכשרה שלו".
"ההכשרה הייתה לא מספיקה"
בצד השני של המתרס, בוגרי הבוטקאמפס, החוויות והתובנות אינן אחידות באופן טבעי.
בת אל רבינוביץ', 28, סיימה בהצטיינות תואר ראשון במערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, החליטה לפנות להכשרה של Infinity Labs בעקבות ביקור נציגים שלהם במכללה. כיום היא עובדת אצל לקוחות של החברה כמפתחת אוטומציה.
"אף שסיימתי בהצטיינות, הרגשתי חסרת ביטחון. ההכשרה נתנה לי כלים. גם כשהגעתי לעבודה, המעסיקים לא הרגישו שזו עבודה ראשונה שלי. ניסיתי לחפש קודם אבל לא יותר מדי. אני עובדת אצל לקוחות שלהם".
איך השכר?
"יחסית לשוק, השכר נמוך בהתחלה, אבל יש שלוש מקפצות שכר. אחרי שנה, השכר עולה ואחרי שנה ושמונה חודשים הוא עולה שוב. בשנה הראשונה מרוויחים קצת פחות מהשכר בחוץ".
מה מצבך ביחס לאנשים שלמדו איתך ולא עברו בוטקאמפ?
"יש בוגרים שלא עובדים בתחום, או שעובדים בתחום צדדי שקשור. הדבר הטוב הוא שכבר בהתחלה מכשירים אותך גם איך לעבור ראיונות עבודה, וזה עוזר מאוד. מראיון לראיון מרגישים את השיפור".
איך הסתדרת בלי לעבוד במהלך ההכשרה?
"זה באמת היה לא פשוט וזה היה שיקול אם ללכת על זה. השעות הן ארוכות מאוד, משמונה וחצי עד שש, ולפעמים נשארים מאוחר יותר כדי לסיים מטלות".
עודד ראובני, 36, בוגר תואר ראשון בביולוגיה ימית שעבר בעבר בחברת ביוטק וכתועמלן תרופות, השתתף בבוטקאמפ של שלושה חודשים באלביישן אקדמי במטרה לעשות הסבה.
בשנים האחרונות הוא למד באופן עצמאי וכשלושה חודשים אחרי שסיים את הבוטקאמפ מצא עבודה בחברת הסטארט-אפ ביט (לא האפליקציה) כמפתח פרונט הד. במסגרת שבה למד לא הובטחה לו תעסוקה ולדבריו אם לא היה מגיע מוכן ועושה עבודה עצמאית קודם לכן, ההכשרה לא הייתה מספיקה.
"חיפשתי חוויה של למידה עם עוד אנשים אחרי שלמדתי בבית. זה נתן לי הרבה. אבל הידע התיאורטי היה חסר שם ולא הייתה מספיקה רק פרקטיקה. לדעתי, אם מגיעים בלי ידע מקדים זה מתפספס".
זה עזר לך במציאת עבודה?
"ראיונות העבודה היום הם טכניים, ואתה צריך לבצע מטלה. אם לא תדע כיצד לבצע את המטלה הזאת, זה לא משנה איפה למדת".