תומר בראל, אחד ממייסדי פרויקט המטבע הדיגיטלי Libra של פייסבוק, נפגש בתחילת השבוע בירושלים עם הצוות הבין-משרדי הממשלתי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים - כך נודע ל"גלובס" ממקורות המעורבים בעניין.
הפגישה, שנערכה ביום ראשון במשרדי בנק ישראל, היא מפגש רשמי ראשון לדיון בעניין ליברה בין חברת פייסבוק לחברי הצוות הבין-משרדי. בצוות משתתפים נציגים של בנק ישראל, משרדי האוצר והמשפטים, רשות ניירות ערך, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון והמועצה הלאומית לכלכלה. כמו כן, מיוצגת בצוות רשות שוק ההון, המפקחת, בין השאר, על ארנקים דיגיטליים ועל נותני שירותים במטבעות דיגיטליים.
בבנק ישראל אישרו אתמול (ב') ל"גלובס" כי הפגישה עם בראל אכן התקיימה. מהבנק נמסר כי "הצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי בנושא נכסים וירטואליים מקיים פגישות עם גופי פינטק מהארץ ומהעולם כדבר שבשגרה, ובמסגרת זו התקיימה גם הפגישה המדוברת".
עם זאת, הפגישה של הצוות ביום ראשון לא הייתה עם עוד "גוף פינטק" רגיל, אלא עם אחד המנהלים הישראלים הבכירים בפייסבוק, הנמנה עם הצוות המוביל עבור ענקית המדיה החברתית הבינלאומית את פרויקט המטבע הדיגיטלי שלה, ליברה.
הצוות הבין-משרדי בנושא מטבעות וירטואליים מבוזרים, שהוקם ב-2014 בראשותו של מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל דאז, פרופ' נתן זוסמן, נועד על פי הבנק, "לדון במגוון נושאים הקשורים למטבעות וירטואליים מבוזרים, כדוגמת הביטקוין". זוסמן פרש מבנק ישראל בסוף 2017, ואחריו עמדה בראש הצוות ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שכיהנה כמשנה לנגיד בנק ישראל. מאז פרישתה של בודו-טרכטנברג מהבנק בפברואר 2019, מרכז את עבודת הצוות רועי פרייברג, ששימש עוזרה.
תוכנית ליברה הוכרזה לראשונה על ידי פייסבוק לפני כחודש וחצי, ב-18 ביוני. במסגרת התוכנית, הודיעה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית כי היא מתכננת להשיק מטבע דיגיטלי בשנה הבאה. בעוד שהאחריות על פרויקט ליברה הופקדה בידי קונסורציום המנוהל משווייץ, שבו שותפה פייסבוק יחד עם עוד 27 תאגידים וארגונים לא-ממשלתיים מרחבי העולם, חלק משמעותי מהפיתוח של המיזם נעשה על ידי הצוות של החברה הבת קליברה, הפועל במרכזי המו"פ של פייסבוק בניו יורק ובתל-אביב. בראל סיפר לאחר הכרזת התוכנית כי העבודה על הפרויקט בישראל "מתמקדת בארנק הדיגיטלי קליברה, ניהול סיכונים, ציות (Compliance), שירות לקוחות, יכולות טכניות, בניית כלים ועוד".
בחודש שחלף לאחר ההכרזה, זכתה תוכנית ליברה לתגובות מעורבות מצד רגולטורים ופוליטיקאים בעולם. כך למשל, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ושר האוצר האמריקאי, סטיבן מנושין, מתחו ביקורת על פייסבוק וטענו כי המטבע הדיגיטלי עלול לשמש, בין השאר, לפעילות בלתי חוקית. ואולם, מצד ממשלת ישראל, חברי הכנסת וגופי הרגולציה הישראליים לא נמסרה עד כה כל תגובה לתוכנית ליברה של פייסבוק.
מה נסגר מול הרגולטורים בארה"ב?
בראל מכהן כסגן נשיא Calibra - חברה בת של פייסבוק, המתפקדת כזרוע הבלוקצ'יין של ענקית המדיה החברתית, ואחראית, בין השאר, על פיתוח הארנק הדיגיטלי שישמש להחזקת המטבע הדיגיטלי ליברה. הוא מונה לתפקיד במאי 2018, ומאז אחראי על ניהול התפעול והסיכונים של קליברה ממשרדיה של פייסבוק בתל-אביב. לפני שנהיה לאחד הישראלים הבכירים בפייסבוק, שימש בראל בן ה-46 סגן נשיא לניהול סיכונים בחברת פייפאל העולמית ומנכ"ל פייפאל ישראל.
על פי מידע שהגיע לידי "גלובס", בפגישה שנערכה ביום ראשון בין סגן נשיא קליברה לבין הצוות הבין-משרדי, לא נכחו נציגים מחברות אחרות העוסקות בתחום של טכנולוגיית בלוקצ'יין או מטבעות דיגיטליים. מקורות המעורבים בעניין מסרו ל"גלובס" כי בשיחה שהתקיימה בין הצדדים, אמר בראל לחברי הצוות כי 80% מהסוגיות הנוגעות לפרויקט ליברה "סגורות" מול הרגולטורים בארה"ב.
עוד נודע ל"גלובס" כי בשיחה עם הצוות הבין-משרדי, הביע בראל מחויבות לכך שליברה תעמוד בכל הדרישות הרגולטריות גם בישראל. הוא אמר לחברי הצוות כי ישראל יכולה וצריכה להיות שחקן מרכזי בכל הנוגע למטבע הדיגיטלי ליברה. בראל אף הבטיח בפגישה כי לפייסבוק עצמה לא תהיה גישה למידע של המשתמשים במטבע, וכי לא ייעשה כל שימוש לא ראוי במידע של המשתמשים בליברה.
בדברים שאמר בראל בפגישה עם הצוות הבין-משרדי, ככל הנראה, הוא התייחס לביקורת שנמתחה באחרונה על פרויקט ליברה מצד המחוקקים בארה"ב, בין השאר, בשימועים שנערכו החודש בקונגרס ובסנאט האמריקאי, בהשתתפותו של דיויד מרכוס, מנכ"ל קליברה. כפי שפורסם ב"גלובס", בקונגרס אף הועלתה דרישה מפייסבוק להקפיא את פיתוח המטבע הדיגיטלי שלה, עד שיינתן מענה על כל החששות הרגולטוריים בעניין. גם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, הצטרף לדרישה זו.
מחברת פייסבוק לא נמסרו אישור או תגובה למידע שנחשף על ידי "גלובס" על הפגישה בין סגן נשיא קליברה לצוות הבין-משרדי. עם זאת, במענה לפניית "גלובס", מסרה דוברת פייסבוק: "אנו יודעים כי המסע להשקת ליברה יהיה ארוך וכי לא נוכל לעשותו לבד. התקשרות עם רגולטורים, קובעי מדיניות ומומחים היא קריטית להצלחת ליברה. זאת הייתה כל הסיבה לכך שפייסבוק יחד עם חברים אחרים באיגוד ליברה שיתפו מוקדם יותר את התוכניות שלנו. פרק הזמן מעכשיו ועד להשקת ליברה נועד לקיום תהליך פתוח ושיתופי. אנו ניקח את הזמן כדי שהדבר ייעשה בצורה נכונה".
מה מבקשות חברות הבלוקצ'יין הישראליות?
כפי שנחשף ב"גלובס" בתחילת יולי, על רקע השקת פרויקט ליברה של פייסבוק, פנה איגוד הביטקוין הישראלי במכתב לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדרישה לפעול להסדרת השימוש במטבעות דיגיטליים. האיגוד, שבראשו עומד מני רוזנפלד, הוא עמותה ללא מטרת רווח, הפועלת לקידום טכנולוגיות סחר חופשי, כמו ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים נוספים. מבנק ישראל נמסר בתגובה לאותו מכתב כי "הצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי של נכסים וירטואליים, המוזכר במכתב, ממשיך בפעילותו ועוקב אחר כל ההתפתחויות בתחום".
נזכיר כי בתחילת יוני נשלחה למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, דרישה מפורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית, המאגד תחתיו 17 חברות בלוקצ'יין מקומיות, להסדיר את מתן השירותים הבנקאיים לחברות הפועלות בתחום, בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון. המכתב של הפורום, שבראשו עומד יגאל נבו, נשלח לבר בעקבות פסק הדין שקיבל העליון בתחילת יוני, ובו אישר את הסכם הפשרה בין בנק לאומי לבין חברת Bits Of Gold, המספקת שירותי רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים.
במכתב ציין מנכ"ל הפורום, בין השאר, כי "בשנתיים האחרונות התנהל דיאלוג פורה בין תעשיית הבלוקצ'יין (חברות מובילות, יזמים, יועצים ומשקיעים מרכזיים ועוד) לנציגים בכירים בבנק ישראל. דיאלוג זה היווה טריגר משמעותי להקמת צוות בין-משרדי בנוגע לנכסים וירטואליים בראשות בנק ישראל, תוך כוונה להתקדם לקראת הסדרה מותאמת ונכונה, כך שחברות יוכלו ליהנות משירותי בנקאות וכפועל יוצא, לצמוח ולהתפתח בישראל". בנק ישראל, ככל הידוע ל"גלובס", לא השיב עד כה על מכתבו של פורום הבלוקצ'יין בעניין.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.