נגידי הפד לשעבר נגד טראמפ / צילום: רויטרס
פול וולקר, אלן גרינספן, בן ברננקי וג'נט ילן, ארבעת נגידי הפד שקדמו לג'רום פאוול, קוראים להגן על עצמאות הבנק המרכזי, בתגובה למסע הלחצים שמפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הבנק המרכזי בניסיון להמריץ אותו להוריד את הריבית.
מאז מונה פאוול לראשות הבנק המרכזי, נתון הפד למתקפה בלתי פוסקת מצד הנשיא בגלל מדיניות מוניטרית 'נצית מדי לטעמו' .טראמפ מינה את פאוול לתפקיד בנובמבר 2017 במקומה של ג'נט ילן, אולם צפה בזעם הולך וגובר כיצד פאוול מוביל את הפד בארבע החלטות להעלאת ריבית ב-2018. את העלאת הריבית האחרונה של הפד בדצמבר כינה טראמפ "טעות ענקית", ולפי סוכנות הידיעות בלומברג שקל להדיח את פאוול בעקבות אותה החלטה. טראמפ לא הכחיש את הפרסום, וכשנשאל לפני החלטת הריבית ביוני אם הוא עדיין שואף להדיח את פאוול ענה: "קודם נראה מה הוא יעשה".
בחודש שעבר הוריד הפד את הריבית בשיעור של 0.25%, אך טראמפ קורא לו לנקוט מדיניות הורדות ריבית אגרסיבית יותר כדי להחליש את הדולר לנוכח מלחמת המטבעות המתפתחת בין ארה"ב לסין. טראמפ הכחיש ביום שישי פרסומים שלפיהם יש בכוונת הממשל האמריקאי להתערב במסחר במט"ח כדי להחליש את הדולר, צעד שלפי פרסומים בכלי תקשורת נשקל על ידי הבית הלבן.
בימים האחרונים נרשמה עליית מדרגה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בעקבות המהלך הסיני שהביא להחלשת המטבע המקומי, היואן. בארה"ב חוששים שפיחות היואן נועד להוציא את העוקץ ממדיניות הטלת המכסים שמקדם טראמפ בניסיון ללחוץ על סין להגיע להסכם סחר חדש עם ארה"ב. בתגובה למהלך של סין צייץ טראמפ: "סין הורידה את מחיר המטבע שלה לשפל היסטורי - האם אתה מקשיב, פדרל ריזרב?".
"הפד אינו מעל ביקורת"
במכתב שפורסם בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל" כתבו הארבעה כי "כיושבי ראש לשעבר של מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, אנחנו מאוחדים בדעה שהפד והיו"ר שלו חייבים לקבל היתר לפעול בעצמאות ולמען האינטרס המיטבי של הכלכלה, ללא לחצים פוליטיים קצרי טווח ובייחוד ללא האיום בהדחה או הנמכת מעמד של ראשי הפד מסיבות פוליטיות.
"יחד, שירתנו את האומה שלנו במשך קרוב ל-40 שנה, ומונינו על ידי שישה נשיאים, רפובליקאים ודמוקרטים. כל אחד מאיתנו הצטרך לקבל החלטות קשות כדי לסייע להנחות את הכלכלה אל היעדים הקבועים בחוק של הפד, של תעסוקה מרבית ומחירים יציבים. במבט לאחור, לא כל ההחלטות שלנו היו מושלמות. אבל אנחנו מאמינים שהן היו טובות יותר מפני שהן היו תוצר של חשיבה על-מפלגתית והערכה לא פוליטית, שהתבססה על ניתוח האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח של אזרחי ארה"ב, ולא על מניע של יתרון פוליטי קצר טווח.
"הפד מקדם דיאלוג"
"מעמדו העל-מפלגתי של הפד אינו אומר שהוא מעל ביקורת. הקונגרס קובע את סמכויות הבנק, והוא הטיל עליו את משימות התעסוקה המרבית ויציבות המחירים. היו"ר ומנהיגים נוספים של הפד מעידים בקונגרס ומתבטאים דרך קבע בפומבי, כדי להסביר את ההשקפות שלהם על הכלכלה ואיך הם מתכוונים לפעול ברוח המנדט שלהם. נשיאים, חברי קונגרס, פעילי שוקי ההון, אנשי מקצוע ואזרחים פרטיים רבים ממליצים שהפדרל ריזרב יקבל החלטות מסוימות של מדיניות מוניטרית. במערכת הממשל שלנו, זו הזכות והפריבילגיה של כל אדם, שאנחנו לא מערערים עליה. הפד מקדם בברכה דיאלוג פתוח, כפי שמראה תוכנית Fed Listens, שבה דנים בכירי הבנק עם הציבור על שינויים אפשריים במסגרת המדיניות של הבנק. דיון ציבורי ער מסייע להשבחת החלטות מוניטריות.
"אבל ההיסטוריה, כאן ובחו"ל, הראתה פעמים חוזרות ונשנות שכלכלה היא החזקה ביותר ומתפקדת בצורה הטובה ביותר כאשר הבנק המרכזי פועל בעצמאות מלחצים פוליטיים קצרי טווח, ונשען אך ורק על עקרונות ונתונים כלכליים איתנים. קימות שפע דוגמאות של מנהיגים פוליטיים שקוראים לבנק המרכזי ליישם מדיניות מוניטרית שמספקת תנופה קצרת טווח לכלכלה בתקופת בחירות. אבל המחקר הראה שמדיניות מוניטרית שמבוססת על צרכים פוליטיים (ולא כלכליים) של הרגע נוטה להחמיר את הביצועים הכלכליים בטווח הארוך, כולל אינפלציה מוגדלת וצמיחה איטית יותר. אפילו התפיסה שהחלטות מוניטריות נעשות ממניעים פוליטיים, או מושפעות מאיומים שקובעי המדיניות לא יוכלו להשלים את כהונתם, עלולה לשחוק את אמון הציבור שהבנק המרכזי פועל לפי מיטב האינטרסים הכלכליים. זה עלול להוביל לחוסר יציבות בשוקי ההון ולתוצאות כלכליות גרועות יותר.
"מאחר שמדיניות מוניטרית עצמאית ועל-מפלגתית היא כה חשובה, הקונגרס קבע בחוכמה שהפדרל ריזרב הוא סוכנות עצמאית עם ייצוג אזורי ומנגנוני הגנה ממניפולציה פוליטית. בין המנגנונים הללו גם הגבלת כהונת חברי מועצת הנגידים של הפד ל-14 שנים (עם ארבע שנים ליו"ר ולסגן היו"ר) והסעיף שקובע שנגידי הפד, כולל היו"ר וסגנו, יהיו ניתנים להדחה רק מסיבה שקשורה להפרת החוק או להתנהגות לא ראויה דומה, ולא בגלל הבדלי השקפות עם מנהיגים פוליטיים. השיטה הזו של תקופות כהונה קבועות מיועדת להבטיח שהפד מקבל החלטות שמשרתות את הכלכלה, ואת כולנו, ללא קשר לשיקולים פוליטיים קצרי טווח.
"לבחירות יש השלכות. זה בהחלט נכון לפדרל ריזרב וכן לסוכנויות ממשל אחרות. כשארבע שנות הכהונה של היו"ר הנוכחי מסתיימות, לנשיא תהיה ההזדמנות למנותו מחדש או לבחור מישהו אחר. המינוי הזה יהיה טעון את אישור הסנאט. אנחנו מקווים שכאשר ההחלטה תתקבל, היא תתבסס על היכולת ועל היושרה של המועמד או המועמדת, ולא על נטייה פוליטית או פעילות אחרת. חיוני לשמר את יכולתו של הבנק המרכזי לקבל החלטות בהתבסס על האינטרס הטוב ביותר של האומה, ולא על האינטרסים של קבוצת פוליטיקאים קטנה".