בהלת בחירות או סיום עידן העמימות: ישראל חושפת את התקיפות מחוץ לגבולותיה

בשנים 2018-2019 זנחה ישראל מדיניות צבאית רבת שנים של אי הודאה בביצוע פעולות צבאיות מחוץ לגבולות המדינה • במערכת הפוליטית טוענים כי הדבר קשור לקיומן של שתי מערכות בחירות השנה • ניתוח "גלובס"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

אמש, קצת אחרי 23:30, זרמו דיווחים על פיצוצים בשמי דמשק ועל הפעלת מערכות הגנה אוויריות בישראל. המידע הגיע מסוכנות ידיעות סורית, אך תוך זמן קצר קרה דבר נדיר: דובר צה"ל קיבל אחריות על האירוע והודיע: "צה"ל תקף באמצעות מטוסי קרב מספר יעדי טרור בכפר עקרבה דרום מזרח לדמשק בסוריה. התקיפה בוצעה נגד פעילי כוח קודס האיראני ומיליציות שיעיות שעסקו בקידום פיגוע נגד ישראל. מתווה הפיגוע שסוכל כלל שיגור רחפנים חמושים".

הציבור הישראלי אינו רגיל בהודעות מן הסוג הזה. במשך עשרות שונים שומרים בישראל על חשאיות גמורה בביצוע פעולות תקיפה מחוץ לגבולות המדינה. הצמרת של המדינה, ובראשה ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, מתדרכים עיתונאים ישראלים ומערכות תקשורת בשיחות המכונות "אוף דה רקורד", אך לרוב אין הודעה פורמלית. כך היה גם בפעולה המפורסמת של תקיפת הכור הסורי ב-2007, ועל אף שבעולם יוחסה הפעולה לישראל, אצלנו הוטל על כך איפול מוחלט עד 2019.

ההודעה של דובר צה"ל והשיח של הדרג המדיני מיד לאחריה מצטרפים לשורה של הודעות בשנה וחצי האחרונות. מערכת הבחירות הכפולה של 2019 שינתה אלמנט מרכזי בתפיסת העמימות הישראלית. מעתה, הכול בחוץ. ישראל מדבררת את המהלכים הצבאיים ולכך עשוי להיות מחיר מדיני וצבאי כבד. אם בעבר, מדינה או ארגון טרור שישראל התקיפה יכול היה לעכב תגובה או לבחור שלא לדרדר את המצב, הרי שעם ההודעות הרשמיות, מדינות האזור ניצבות הן מול מתקפה צבאית קטלנית וגם אל מול מתקפת מלל.

שר החוץ ישראל כ"ץ שוחח היום עם "גלובס" ואמר כי "הכול הוכן באישור הקבינט, לאור מידע שמהרגע שהגיע נשקלו פעולות וניתנה הסמכה לראש הממשלה להוציאן לפועל. לא כל הפרטים ידועים, אך היה איום ישיר על ישראל. הטמפרטורה אל מול איראן חמה יותר היום, אך יש דברים שישראל לא מקבלת עליהם אחריות ואחרים מייחסים אותם לישראל".

"בנוגע למדיניות חשיפת התקיפה", אמר כ"ץ שהקונספט הוא פשוט. "אנחנו צריכים למנוע איומים עתידיים ולהעביר מסר לפעילויות איראניות מתוכננות אחרות. צריך לזכור שהאיראנים ממילא רואים את עצמם בעימות גלוי עם ישראל".

כ"ץ הוסיף כי הפעולה הלילה הראתה עד כמה טענות אנשי כחול לבן בנוגע לרפיסות ביטחונית בגזרת עזה מגוחכות. "מפלגת הגנרלים מנותקת מן המודיעין כי מי שלא נמצא בתפקיד אינו חשוף למידע, ולכן כאשר הם תקפו לפני כמה ימים את המדיניות בדרום, הם לא ידעו שמתוכננת פעולה בצפון. סייג לחוכמה שתיקה. זה הסיכון שלהם, לבוא ולדבר נגד המדיניות כאשר הם לא יודעים את ההקשרים", אמר כ"ץ.


אין קו מנחה ברור

בשנים האחרונות נחשפו מספר תקיפות שביצע צה"ל. אף שנראה שמעל לחלק מהן ריחפה ההחלטה להפסיק להתנהל בעמימות, אין קו מנחה ברור. כך למשל בספטמבר 2018 צה"ל פרסם את הפרטים באשר לתקיפה בתוך סוריה, לאחר שמטוס רוסי מסוג אילושיין הופל בידי נ"מ סורי. במתקפה נהרגו 15 אנשי צוות רוסי והנסיבות לא הותירו לצה"ל ברירה אלא להסביר שטילי הנ"מ הסורי ניסו להתביית על מטוסי צה"ל שפעלו באזור, אך פגעו בסופו של דבר במטוס הרוסי.

בפברואר 2018 חדר מל"ט איראני לתוך שטח ריבוני של ישראל מעל אזור בית שאן. צה"ל הגיב בתקיפה באמצעות שמונה מטוסי F-16I סופה, אשר שיגרו חימוש מדויק אל עבר שדה התעופה T-4 שבסוריה. בתקיפה הושמדו קרון ההפעלה ומספר כטב"מים. במהלך אותה תקיפה ירה צבא סוריה לעבר מטוסי הקרב של צה"ל כ-20 טילי נ"מ מסוג S-200 ואזעקות הופעלו באזור רמת הגולן. שרידי טילים נפלו בשטח ישראל, וטילים שייטו מעל מרכז הארץ והתרסקו בים התיכון. אחד ממטוסי צה"ל נפגע מטיל נ"מ, והטייס והנווט נטשו אותו וצנחו בשטח ישראל. לצה"ל לא הייתה ברירה אלא לחשוף את הפרטים.

ב-30 באפריל 2018 חשף נתניהו במסיבת עיתונאים כי המוסד, במסגרת פעילותו נגד תוכנית הגרעין, הצליח להעביר לישראל את ארכיון התוכנית לפיתוח הנשק הגרעיני של איראן. זו הייתה חשיפה משמעותית של פעילות ביטחונית חשאית.

לכך מצטרפים אירועי השבועות האחרונים: נתניהו התראיין לערוץ 9 בשפה הרוסית ונשאל אם ישראל פועלת גם בתוך עיראק, ואמר: "אני לא נותן חסינות לאיראן בשום מקום. איראן מנסה להקים בסיסים נגדנו בכל מקום: באיראן, בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן", הוא אמר. המראיין שאל אם ישראל נדרשת לפעולה בתוך עיראק ונתניהו השיב "אנחנו פועלים בהרבה גזרות, מול מדינה ששואפת להשמיד אותנו. ברור שנתתי חופש פעולה והנחיה לעשות מה שצריך כדי לסכל את המזימות של איראן".

כעבור זמן קצר פורסמה ידיעה בחדשות "כאן" שלפיה נתניהו אישר פעולה בעיראק. אולם תוך כמה שעות פרסמו תיקון: "נתניהו לא אישר פעולה בעיראק, רק אמר כי ישראל פועלת בכמה גזרות". לא חלפה יממה ורונן ברגמן, כתב "הניו יורק טיימס", פרסם שישראל אכן הייתה מעורבת בעיראק.

האם אלה יחסי ציבור?

בזירה הפוליטית משוכנעים שנתניהו חושף את פרטי המתקפות הצה"ליות מטעמים פוליטיים, כדי לבסס עוד את מעמדו בעיני הציבור. שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן ("ישראל ביתנו") אמר הבוקר בגלי צה"ל: "דובר צה"ל לא מוציא הודעה כזו בלי אישור של שר הביטחון. מיותר להתרברב, צריך לשמור על עמימות".
ח"כ עופר שלח ("כחול לבן"), חבר ועדת חוץ וביטחון ומי שעוסק במדיניות הביטחון של ישראל, אמר היום ל"גלובס": "לא היה כאן יירוט שהורגש ע"י האזרחים ושצריך להסביר אותו. כאשר בפברואר 2018 נפלו שברי טילים ואנשים שמעו פיצוצים, לא הייתה ברירה. אך מה קרה הלילה? בשנתיים האחרונות יש פטפטת מיותרת לחלוטין על פעולות שישראל מבצעת במערכה שבין המלחמות (מב"מ), ואני אומר לך באחריות, אין לזה שום הצדקה מבחינה מקצועית, אין בכך יצירת הרתעה. אני מכיר בכך שלעתים מפרסמים מידעים כדי למנוע דבר מה העומד להתרחש, ואז הצד השני מבין שאנחנו מודעים לכל מיני דברים, אך הרוב הגדול של הפרסומים בשנתיים האחרונות לא היו מן הסוג הזה ולא השיגו דבר בנושא של יצירת הרתעה. אין דרך אחרת להבין את זה למעט שזה מונע מיוקרה פוליטית".

עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, אמר גם הוא היום ל"גלובס": "יש היגיון רב באי-לקיחת אחריות. העמימות מוצדקת, וזה הומחש בצורה ברורה אחרי תקיפת ישראל את הכור הסורי ב-2007. גם אז כל העולם ידע מי תקף, אך עצם העובדה שמדינה לא מודה ולא מנכסת לעצמה את התקיפה מפחיתה את הלחץ על המדינה המותקפת. ברגע שצד מסוים לא לוקח אחריות, הצד שנתקף יכול להיתלות בכך שהוא לא פועל נגד. אחרת אתה מאתגר את הצד המותקף. אי קבלת אחריות מורידה את הלחץ.

"ברוב המקרים ישראל נהגה באחריות ועל פי ההיגיון החליטה שלא לקחת קרדיט. בשבועות הנוכחיים אנחנו ערב בחירות בישראל, ועל ממשלת ישראל לנהוג משנה זהירות ולא לעשות מהלכים שמתקבל מהם הרושם שתכליתם היא פוליטית".