גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך ליואן דיגיטלי / צילום: שאטרסטוק

בסוף השבוע הכריז מו צ'אנגצ'ון, בכיר בבנק המרכזי הסיני, על השקתו הקרובה של יואן דיגיטלי, כנראה כבר בנובמבר 2019. כפי שדווח גם באתר "גלובס", צ'אנגצ'ון ציין כי למטבע הדיגיטלי יהיו מאפיינים דומים לליברה (Libra) של פייסבוק, וכן כי ניתן יהיה לשלם איתו בפלטפורמות הדיגיטליות WeChat ו-Alipay. באופן זה, הוסיף צ'אנגצ'ון, המטבע הסיני הדיגיטלי צפוי להגן על הריבונות המוניטרית של סין ועל מעמדו של היואן בעולם.

סין צפויה להיות הכלכלה הראשונה בעולם שתשיק מטבע דיגיטלי ריבוני. עם זאת, קדמו לה ניסיונות שלא צלחו עד כה, של מדינות קטנות כמו איי מרשל. ככל הנראה, שתי סיבות האיצו את ההכרזה על השקתו של היואן הדיגיטלי: הראשונה היא ההכרזה של פייסבוק על השקתה של הליברה; והשנייה היא מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין, שמשפיעה על ערכו של היואן ועל מידת הקורלציה בינו ובין הביטקוין, ושככל הנראה, מעודדת משקיעים סינים להשקיע בביטקוין.

היואן הדיגיטלי שסין צפויה להשיק איננו מטבע קריפטוגרפי מבוזר כמו ביטקוין או את'ריום. בליברה של פייסבוק, קונסורציום החברות השותפות המנפיקות נותן למטבע גוון מסוים של ביזור, ואילו ביואן הדיגיטלי, מבנה הבעלות המדינתי על חלק גדול מהבנקים המסחריים הסיניים ומעורבות הממשל הגבוהה במגזר העסקי, הופכים את מודל המשילות של המטבע לריכוזי ובעייתי.

שליטה על כל מידע העסקאות

הבנק המרכזי הסיני הוא זה שתכנן את ארנקי המטבע הדיגיטלי. בהתאם לכך, תהיה לו שליטה על כל המידע לגבי העסקאות במטבע. הפטנטים שרשם הבנק עד כה מלמדים כי הוא שולט על כל תהליכי הארנק מקצה לקצה. לא ברור אם לשותפים העסקיים, כמו וויצ'אט ועליבאבא, תהיה נגישות למידע על משתמשי הארנקים, וכיצד תוגן פרטיות המשתמשים. למרות יתרונות היואן הדיגיטלי, שאיננו מחייב בעלות על חשבון בנק או נגישות לרשת האינטרנט, ספק אם המטבע יאומץ בהרחבה על-ידי משתמשים מחוץ לסין.

ההכרזה על פרויקט ליברה של פייסבוק הציפה חששות רבים בקרב בנקים מרכזיים בעולם מפני שיבוש אפשרי של המערכת המוניטרית העולמית, פגיעה ביציבות הפיננסית ועלייה בסיכוני המטבע בכלכלות החלשות. אוגוסטין קרסטנס, יו"ר הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), העריך באחרונה כי ייתכן שכניסתן של ענקיות תוכנה לזירת שירותי המטבע והתשלומים, תוך שהן מנצלות את אפקט הרשת, תיאלץ בנקים מרכזיים להנפיק מטבעות דיגיטליים ריבוניים (Central Bank Digital Coin) מוקדם מהמתוכנן. מהלך כזה מגוון מחד את ארגז הכלים של בנקים מרכזיים, ויכול לייעל את מערך התשלומים ולהגביר את התחרות בו ובמערכת הפיננסית; ומנגד, הוא מכניס בנקים מרכזיים לאזור פחות מוכר להם, שבו הם נדרשים לנהל סיכונים הכרוכים במתן שירותים ללקוחות קמעונאים, ומגדיל את סיכוני היציבות הפיננסית.

דוח של הפורום הכלכלי העולמי מלמד כי לפחות 44 בנקים מרכזיים בעולם חוקרים באופן פעיל יישומים ושימושים לטכנולוגיות DLT) Distributed Ledger), לרבות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובכלל זה הנפקתו של מטבע דיגיטלי ריבוני. הדוח מלמד כי בעת הנוכחית, למרבית הבנקים המרכזיים בכלכלות המפותחות אין עדיין צורך ממשי במטבע דיגיטלי ריבוני. בכלכלות מתפתחות, שבהן המערכת הבנקאית ומערכות התשלומים אינן יעילות, וקיים שיעור גבוה באוכלוסייה שאין לו נגישות לחשבון בנק, מטבע דיגיטלי ריבוני עשוי לתרום לייעול מערך התשלומים ולהכלה הפיננסית.

דוגמה לכך היא הבנק המרכזי של קמבודיה. בנקים מרכזיים נוספים שנמצאים בתהליך בחינת הנפקת מטבע דיגיטלי קמעוני הם למשל הבנקים המרכזיים של שבדיה ושל איי בהאמה. בנקים מרכזיים אחרים בוחנים אפשרות של הנפקת מטבע דיגיטלי סיטוני - מטבע שיונפק רק למערכת הבנקאית ולמסלקות, בניסיון לייעל תהליכים על שרשרת הערך הבין-בנקאית או כתהליך הוכחת היתכנות לקראת בחינת אפשרות להנפקת מטבע קמעוני. עם הבנקים הבוחנים אפשרות כזאת נמנים הבנקים המרכזיים של דרום אפריקה, קנדה, יפן, תאילנד וסינגפור.

בישראל החליטו להימנע בינתיים

גם בישראל בחן צוות עבודה של הבנק המרכזי את האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי, אבל החליט לבסוף להמליץ לבנק להימנע מכך, לעת עתה, נוכח מאזן הסיכון מול התועלת הצפויה. באחרונה הציג נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את התהליך האסטרטגי שהוא מוביל לבנק ישראל, הכולל, בין השאר, חשיבה מחודשת גם על תפקיד הכסף בעידן המודרני והשפעת השינויים הטכנולוגיים על מסגרת המדיניות המוניטרית.

הנפקת היואן הדיגיטלי היא צעד נוסף באבולוציית מבנה הכסף כפי שאנו מכירים אותו. הנפקה מתוכננת של מטבעות כמו ליברה, שפותחים פתח ל"תחרות מטבעות", ומגמות נוספות, כמו קיטון בשימוש בכסף כאמצעי תשלום והתמתנות בקצב גידול מחזור המזומן - מעצימים את אתגרי הבנקים המרכזיים.

גם אם לבנקים מרכזיים יש עדיין כלים להגן על המרחב המוניטרי שלהם ועל היציבות הפיננסית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות אותם בגיוון מתמיד של ארגז הכלים שלהם, כך שיתאים לסביבה המשתנה, ובבחינה מחודשת של הצורך במתן גישה ישירה לאזרחים להתחייבות של הבנק המרכזי.

הכותבת היא מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר סייבר באוניברסיטת חיפה; בעבר כיהנה כמנכ"לית בפועל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב