מריוס נכט / צילום: תמר מצפי
גיוס עובדים מחוייבים למטרה, בעלי הכשרה מתאימה ושרואים את הטווח הארוך - זהו האתגר הגדול ביותר לחברה צעירה בישראל היום, זו הייתה המסקנה של פאנל בנושא יזמים והזדמנויות כלכליות, שנערך היום (ד') בכנס Journey 2019.
בפאנל השתתפו מריוס נכט, שותף בקרן aMoon ומשקיע הדגל בקרן (וממייסדי חברת צ'ק פוינט), איל ווולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת מלנוקס טכנולוגיות' דיוויד ואה - מנהל משותף של תחום בנקאות ההשקעות ושוקי הון בצפון ודרום אמריקה מקרדיט סוויס וליהיא סגל, מנכ"ל חברת DayTwo שפיתחה ומשווקת מערכת להמלצות תזונה על בסיס הרכב חיידקי המעי. את הפאנל הנחה בבק דסמאלצ'י מנהל ויו"ר תחום הלקוחות האסטרטגיים בקרדיט סוויס.
נכט אמר כי "יזמי חברות בתחום הבריאות, הם יותר מתאימים לטוח הארוך. הם לומדים 12 שנים לפני שבכלל מתחילים לחדש בתחום הזה. הם לא יוצאים צעירים מ-8200 ומייד רוצים כבר להקים משהו עצמאי וכבר למכור וכבר להמשיך הלאה. בביומד יזמים עובדים בחברה 12 שנים נוספות, מעבר לשנות הלימודים וההתמחות שלהם, עד שרואים תוצאות. היזמים האלה הם יותר לטעמי, הם רוצים לבנות חברות בנות קיימא".
דסמאלצ'י שאל את נכט מדוע הוא נדרש להתערב ולגייס קרן הון סיכון לתחום הביומד בישראל, מדוע לא הייתה פעילות הון סיכון מספקת בתחום בלעדיו? נכט ענה כי "התחום הזה שונה מבחינת הזמינות ההון מתחום ההייטק בישראל, בו אין מחסור בהון. כל העולם מכיר בסקטור ההייטק בישראל. לאפל יש מרכז מו"פ ענק וכך גם מיקרוסופט ורוב החברות המובילות בעולם. התחום הרפואי בישראל עדיין נחשב מסוכן, כהימור בינארי. המחסור העיקרי בהון הוא בשלבים המאוחרים ואז החברות יוצאות להנפקה מוקדם מידי, הסחירות נמוכה והן לא מצליחות לגייס הון כמו שאמורים לגייס בבורסה. אם הן לא מנפיקות מוקדם הן עלולות להימכר מוקדם מידי. לכן מיפינו את השלב הזה כמקום הנכון עבורנו להיכנס להשקעה בחברות הללו, גם משום שהטכנולוגיה הופכת להיות משמעותית בעולמות הבריאות, אולי אפילו יותר מהביולוגיה. היום, עם מיליארד דולר מנוהלים, אמון היא אחת הקרנות הגדולות בישראל, בביומד היא בוודאות הכי גדולה, ונחשבת בין הגדולות גם באירופה".
ואה ציין כי "בכנס הנוכחי ראיתי יותר גיוון מגדרי מאשר בכל כנס אחר בתחום שהחייתי בו. אני חושב שמאוד חשוב לשלב עובדות ומנהלות בתחום. טכנולוגיה היא היום רלוונטית בכל התחומים ולכל המוצרים, ולכן הגיוון בכוח אדם הוא מאוד חשוב".
וולדמן ציין כי "גם בתחום שלנו צריך לפחות 5 שנים כדי למכור ולהיות רווחיים, ועשורים כדי באמת לבנות חברה. לדעתי חשוב שהמנהל המייסד ישאר מנכ"ל החברה.כך זה היה בצ'ק פוינט, ב Nvidia וגם במיקרוסופט ואפל, עם ביל גייטס וסטיב ג'ובס. להחליף מנכ"ל באמצע תהליך הצמיחה, זה טראומטי. ופחות מחצי מהשינוים הללו הם מוצלחים. תהיו סבלנים, ותעשו מנטורינג. מנכ"ל יזם הוא לרוב בנאדם די חכם ושאפתן והוא יכול ללמוד. צרו המשכיות בתרבות הארגונית, במטרות".
נכט הסכים אך ציין כי משיחותיו עם קרנות הון סיכון, כאשר כבר הועזב מנהל, לרוב הקרנות טענו כי עשו זאת שנתיים מאוחר מידי.
וולדמן ציין כי כל צוות המייסדים נשאר בחברה מעל 15 שנים ועובדים בכירים וזוטרים רבים נשארו גם הם פרק זמן כזה בחברה.
ואה: "זה מאוד חשוב, זה אומר שלאנשים יש תשוקה אמיתית למה שהחברה עושה". בבואו למפות את 'היזם האידיאלי', ציין ואה כי אין טיפוס אחד של יזם שאפשר לשחזר שוב ושוב, אך כמה תכונות חוזרות אצל כל היזמים המוצלחים הם: מחוייבות למטרה, מידה בריאה של אובססיה לשליטה, עקשנות אבל גם יכולת הקשבה, שמשמעותה לא בהכרח להודות בטעויות במילים מפורשות, אך כן לסגת ולשנות גישה מול מידע רלוונטי או עולם משתנה.
נכט ביקש להוסיף לתכונות היזם גם יכולת לאסוף מודיעין. "אתה צריך לדעת מה קורה בשוק שלך, ואצל המתחרים שלך". הוא ציין כי "ניתן לחלק אנשים למוצצי אנרגיה ויוצרי אנרגיה. אתה רוצה את מייצרי האנרגיה אצלך. אני אצטט את יורם טיץ (מנכ"ל ארנסט אנד יאנג, ג"ו) שבטח מצטט מישהו אחר שאמר 'אין דבר כזה מזל, יש רק זיהוי הזדמנויות ובניית הכישורים שיעזרו לך לנצל אותם'".
סגל: "אני אוסיף גם שכדאי ליזם לא לקחת הכל ברצינות רבה מידי, כי מרוב התשוקה לעניין, שיש לכל היזמים, ובגלל העליות והירידות שמאפיינות את הדרך של היזם, אם באמת תיתן לעצמך להיסחף רגשית עם כל עליה וכל ירידה, אתה לא תשרוד. אני אמרתי לעצמי שאני חייבת להגן על עצמי רגשית. גם מהעליות וגם מהאכזבות".
ואה: "תפקיד מנכ"ל הוא בודד. אתה בונה קבוצה, שיש בה אנרגיה חזקה ותחושת שותפות, אבל המנכ"לים מרגישים בודדים. דיברתי על זה עם איל (וולדמן), יש לו יצירת אמנות נהדרת בבית שמכילה את הטקסט - 'אתה לבד'. וזה נכון. יש החלטות קשות, שקשה להחליט ועוד יותר קשה לבצע. למשל ההחלטה לפטר 10% מהעובדים בכל שנה".
וולדמן: "כמנכ"ל אתה נשפט ושופט את עצמך לפי ההחלטות שקיבלת, אבל אף פעם לא יודע אם באמת החלטת נכון, כי מי יודע מה היה קורה אם היית מחליט הפוך? קיבלתי החלטות שכל היועצים שלנו התנגדו להם. כולם למשל אמרו לנו להנפיק במחיר נמוך יותר. בסופו של דבר התעקשתי על המחיר שלי וזה הצליח מאוד ויכלנו גם יותר".
ואה: "אני הייתי איתך!"
וולדמן: "מנכ"ל צריך להקשיב לכולם ולקבל החלטות על בסיס מה ששמע, אבל אם רק תחליט על בסיס ממוצע היועצים - לא זה תפקידך כמנכ"ל".
בתגובה לשאלתו הבאה של דסמאלצ'י, "מה מסכן את החברה שלכם כרגע", אמרה סגל "שום דבר. הכל מצויין". ובסופו של דבר אמרה שאתגר העיקרי הוא, כאמור, לעיל, גיוס עובדים מתאימים. "יש לנו עובדים נהדרים, אך דרושים עוד". וולדמן ציין כי התחרות עלולה להיות סכנה. "אנחנו מתחרים מול אינטל וברואדקום. לקוחות משתמשים במוצר שלך רק אם הוא טוב, לא כי העיניים שלך כחולות או כל סיבה אחרת. בעיקרון קל להם יותר עבוד עם גוף גדול שכבר עבדו איתו. אז אתה צריך להיות עוד יותר טוב, דור אחד לפחות לפני כל המתחרים. הצרכנים שלנו לא תמיד אוהבים אותנו כי אנחנו קשוחים בתמחור, אבל הם צריכים אותנו וכשהם קונים אצלנו הם כל כך מרוצים ממה שהמוצר עושה בשבילם, שהם חוזרים. אתה חייב שהצרכנים שלך יהיו חייבים איתך".
דסמאלצ'י שאל מהן ההזדמנויות הגדולות בשווקים. נכט ציין את תחום הארכת החיים ואיכות החיים, וסיפר על מוצר שמשפר את פעילות מערכת החיסון הטבעית שלנו באמצעות ביופידבק. וולדמן ציין כי ריבוי הדאטה הוא בעל השפעות מדהימות, למשל במקרה בו זוהה הקשר בין מגיפה באפריקה לבין בצורת שהתרחשה שנתיים לפני כל התפרצות של המגיפה. "המוח האנושי לא היה יכול לעשות את הקישור הזה. וככל שיש יותר דאטה, צריך יותר כוח מחשוב ובשביל זה יש אותנו"
סגל: "אני אומרת לילדים שלי, לא מעניין אותי לומר לכם - 'את כל זה לא היה לי כשהייתי ילדה, החיים שלנו היו כה שונים', אלא מה אתם תגידו לילדים שלכם, מה הילדים שלכם יופתעו שפעם לא היה לנו. שנסענו על כביש? שבאמת נהגנו באוטו? אני חושבת שהמוקד של השנים הקרובות יהיה איכות חיים. אנשים חיים יותר זמן אבל חיים נוראיים. אנשים לא מתים ממחלות מטבוליות ולפעמים הם מצטערים על כך. אפשר לשנות זאת באמצעות בינה מלאכותית. אנחנו היום יכולים לשנות תפיסות. למשל לומר לכם שעבור רוב האנשים, תפוח מעלה את רמות הסוכר".
לוולדמן אמרה סגל: "אני גאה שהצעת לי בכלל את המוצרים שלך. אתה עובד עם כל החברות הכי גדולות".
וולדמן: "אתם תהיו גדולים".
סגל: "אני מנסה לומר שאתה איש מכירות נהדר. אתה תמיד מוכר, אפילו לסטארט אפ".
וולדמן: "אני אקח את זה כמחמאה".
סגל: "זו הייתה הכוונה".
דסמאלצ'י: "אני עדיין המום מעניין התפוח. מה עם בננה?".
סגל: "נעשה לך פרופיל".
וולדמן: "היא אומרת שקודם כל תשלם. ואז היא תגיד לך אם לאכול בננה"..
*** גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס"