גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר
רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

יש לי מושג:

אם הצעת תקציב המדינה לשנה הקרובה לא אושרה בכנסת עד סוף השנה הנוכחית - בשנה הבאה יופעל "תקציב המשכי". בהתאם לחוק יסודות התקציב, התקציב ההמשכי של משרד ממשלתי לשנה הקרובה מבוסס על התקציב המקורי של השנה הנוכחית, כאשר המימון לכל חודש יינתן ביחס של 1/12 מתקציב השנה הנוכחית - או מהצעת התקציב לשנה הבאה, הנמוך מבין השניים.

מ-1 בינואר 2020 מדינת ישראל תפעל ללא תקציב מאושר. האפשרות הזו הופכת בימים האחרונים לעובדה כמעט מוגמרת, לאור העיכוב בהקמת ממשלה וההסתברות ההולכת וגדלה לעריכת בחירות נוספות בחודש מרץ הבא. גם אם תוקם ממשלה בתוך ימים, האפשרות לאשר תקציב לשנת 2020 עד לאחד בינואר היא לא-ריאלית.

האם זה אומר שהמדינה תיכנס לשיתוק? לא בהכרח, אבל הרבה מאוד תלוי ביכולותיו של החשב הכללי של מדינת ישראל ובאורך התקופה, שבה המדינה תנוהל בהתאם לתקציב ההמשכי. ההערכות של אנשי המקצוע ובעלי הניסיון בנושא הן, כי הפגיעה בחיי האזרחים לא תהיה חריפה אם התקציב ההמשכי יהיה לתקופה של לא יותר משלושה חודשים, ואם לא יהיו משברים חריפים ובלתי צפויים.

נכון להיום המדינה מתנהלת לפי תקציב 2019, שאושר בכנסת בתחילת 2018. החל מ-1 בינואר ועד לאישור תקציב בכנסת יהיה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, האיש שינהל את כל ההוצאות התקציביות, ללא פיקוח של כנסת או ממשלה.

הסיטואציה הזו אמורה להיות חריגה מאוד, אך במציאות הפוליטית של השנים האחרונות היא הפכה לריטואל. למעשה, לכל מי שכיהן בתפקיד החשב הכללי בעשור האחרון הייתה "הזכות" לנהל את המדינה בתקציב המשכי. קודמתו של חזקיהו בתפקיד, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מחזיקה בשיא הישראלי של ניהול תקציב המשכי: שבעה חודשים ב-2013 ו-11 חודשים ב-2015.

הגבלה על הוצאות הממשלה

לתקציב המשכי יש שתי משמעויות עיקריות. הראשונה: גודל הסכום שהמדינה יכולה להוציא בכל חודש לא יכול לעלות על 1 חלקי 12 מתקציב המדינה האחרון שאושר בכנסת (כלומר תקציב 2019), בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן. ההגבלה הזו היא בשורה חיובית לכל מי שמודאג מהתנפחות הגירעון התקציבי החריג, שצפוי להגיע ב-2020 ל-3.7%.

המשמעות השנייה היא שלא ניתן להאריך את תוקפם של תקציבים זמניים ויש צורך באישור ועדות חריגים לכל התקשרות בחוזה חדש או חידוש של חוזה קיים. כאן טמונה בשורה פחות טובה לאזרחים ובמיוחד לכל מי שנהנה או קיווה ליהנות מהגדלת קצבאות הנכות, סבסוד הצהרונים, בית הספר של החגים והפטור ממכס על שורת מוצרים - כל אלה פג תוקפם בסוף 2019 ולא יוארך לתוך 2020, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה.

הבשורות הטובות הן כאמור בחזית המאבק בגירעון התקציבי. לפי החוק, הממשלה רשאית להגדיל בכל שנה את הוצאותיה בשיעור של 2.7%. במספרים מוחלטים מדובר על תוספת של 14.6 מיליארד שקלים, שהייתה אמורה להתווסף להוצאה הממשלתית ב-2020. בתקציב המשכי כאמור פרוסת העוגה החודשית אינה יכולה לגדול מעבר ל-1 חלקי 12 של עוגת השנה הקודמת, ולכן המשמעות היא קיצוץ תקציבי. קיצוץ שילך ויגדל ככל שתתארך תקופת התקציב ההמשכי ויגיע למקסימום (כאמור 14.6 מיליארד שקל) אם התקציב ההמשכי יישאר למשך כל שנת 2020.

מצד שני יש לחסידי אחריות התקציבית גם סיבה לדאגה. האוצר הכין הצעת תקציב קשוחה לשנת 2020, שכללה שורה של קיצוצים, העלאות מסים ומהלכים נוספים לצמצום הגירעון התקציבי. כל המהלכים האלה - בהיקף כספי כולל של 21.5 מיליארד שקל, לא יוכלו לצאת אל הפועל עד להקמת ממשלה ולאישור תקציב.

יתירה מכך, ככל שאישור התקציב יידחה, כך יהיה צורך להעמיק את הגזירות משום שתקופת הזמן שתישאר ליישום תקציב 2020 תהיה קצרה יותר. כך לדוגמה, יידרש קיצוץ רוחבי של 2% במקום של 1% אם התקציב יאושר רק באמצע 2020.

עיכובים ברפורמות ובמיזמים גדולים 

אגב, לא רק קיצוצים וגזירות ייאלצו לחכות. גם מהלכים גדולים שבאגף תקציבים מאוד רוצים לקדם, אינם יכולים לצאת לדרך ובראשם פרויקט המטרו להקמת רכבת תחתית בגוש דן ויישום המלצות ועדת 2030 לרפורמה במערך ההכשרה לשוק התעסוקה.

מה שאולי מנחם את הדרגים המקצועיים באוצר היא העובדה שגם ידי הפוליטיקאים קשורות בתקופת הביניים הזו - מה שמונע מהם להוציא עוד כספים מקופת המדינה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז בימים האחרונים על הדחיפות הרבה שהוא מייחס לאישור תקציב רב שנתי חדש למערכת הביטחון - "תר"ש תנופה", שאמורה להוסיף לביטחון עוד 4 מיליארד שקלים בשנה.

ולא רק הביטחון תקוע. גם הפעימות השנייה והשלישית בהגדלת קצבאות הנכים אינן יכולות לצאת לדרך משום שהן מותנות באישור הממשלה. הפעימות האלה אמורות להגדיל את התוספת לנכים מ-2.3 מיליארד שקל לשנה כיום ל-4.3 מיליארד החל משנת 2021.

גורל דומה צפוי לתכניות שאין להן מקור תקציבי קבוע ובראשן מימון הצהרונים בהיקף של 900 מיליון שקל לשנה, הפחתות מכס ומסי קנייה על מוצרים בהיקף 600 מיליון שקל ותוכנית בית הספר של החגים של משרד החינוך. תוכנית נוספת שפגה ב-2020 היא המענקים לרופאים בפריפריה בהיקף של עד מיליארד שקל.

עוד תחום שבו צפוי לאוצר שקט יחסי הוא בחזית יחסי העבודה במשק. כל עוד אין בישראל ממשלה נבחרת אין מי שיחתום על הסכמי שכר חדשים. הסכם המסגרת עם עובדי המגזר הציבורי מגיע השנה לסיומו, ועד לחתימת הסכם שכר חדש לא יקבלו מאות אלפי עובדי הציבור בישראל תוספות שכר קיבוציות. גם הרופאים, ששכרם המריא בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, פותחים את 2020 ללא הסכם שכר חדש - ועד לכינון ממשלה חדשה אין מה לדבר איתם על תוספות תקציב.

התקציב ההמשכי דוחה למדינה תשלום תוספות שכר במיליארדים, אבל אל דאגה. כשייחתמו לבסוף הסכמי השכר החדשים - העובדים צפויים לקבל במסגרתם החזרי שכר רטרואקטיביים על תקופת הביניים.

השורה התחתונה - לא לפגוע במשק

לא רק טובתם של קבוצות ומגזרים תלוייה באישור תקציב מדינה חדש. גם הפעילות הכלכלית במשק עשויה להיפגע במקרה של ניהול תקציב המשכי. תקציב כזה מחייב את החשב הכללי לעמוד באתגרים לא פשוטים. המשימה שמוטלת עליו היא להשתמש בתקציב המאוד מוגבל שעומד לרשותו, באופן שיצמצם למינימום את הפגיעה בפעילות הכלכלית.

דוגמה בולטת בהקשר הזה היא ענף התחבורה. בפרויקטים בתחום התשתיות, כמו הרכבת הקלה בתל אביב, נחתמים כל העת התקשרויות חדשות ומסתיימים מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים. כל חתימה על התקשרות כזו מחייבת אישור של ועדת החריגים.

ב-2015 העניקה עבאדי-בויאנג'ו עדדיפות עליונה לתחום התחבורה ו-ועדות החריגים אישרו את ההתקשרויות העיקריות, כדי לא להביא לעיכוב בפרויקטים חיוניים למשק. אתגר מסוג אחר שעימו התמודדה עבאדי-בויאנג'ו היה אישור תקציבים לנושאים בעלי רגישות חברתית גבוהה. כך למשל, התברר כי אין תקציב למימון מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה. עבאדי הביאה לאישור תקציב מיוחד למימון המשך המלגות לפנים משורת הדין, ובכך מנעה אולי התפרצות מחאה קשה של יוצאי אתיופיה.

אמנם החשב הכללי נהנה מעצמאות כמעט מוחלטת והדרג הפוליטי מוגבל מאוד ביכולת ללחוץ עליו, אבל עליו להיות ממוקד ולפעול בתיאום מלא עם האגפים האחרים במשרד ולבסוף לדעת להפגין גם רגישות חברתית כשצריך ולדעת מתי הוא יכול לקנות בכסף קטן שקט גדול. 

עוד כתבות

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

הראלי במניות הביטוח הקפיץ את השווי של 5 בעלי מניות ביותר מ-40 מיליארד שקל

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים