גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר
רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

יש לי מושג:

אם הצעת תקציב המדינה לשנה הקרובה לא אושרה בכנסת עד סוף השנה הנוכחית - בשנה הבאה יופעל "תקציב המשכי". בהתאם לחוק יסודות התקציב, התקציב ההמשכי של משרד ממשלתי לשנה הקרובה מבוסס על התקציב המקורי של השנה הנוכחית, כאשר המימון לכל חודש יינתן ביחס של 1/12 מתקציב השנה הנוכחית - או מהצעת התקציב לשנה הבאה, הנמוך מבין השניים.

מ-1 בינואר 2020 מדינת ישראל תפעל ללא תקציב מאושר. האפשרות הזו הופכת בימים האחרונים לעובדה כמעט מוגמרת, לאור העיכוב בהקמת ממשלה וההסתברות ההולכת וגדלה לעריכת בחירות נוספות בחודש מרץ הבא. גם אם תוקם ממשלה בתוך ימים, האפשרות לאשר תקציב לשנת 2020 עד לאחד בינואר היא לא-ריאלית.

האם זה אומר שהמדינה תיכנס לשיתוק? לא בהכרח, אבל הרבה מאוד תלוי ביכולותיו של החשב הכללי של מדינת ישראל ובאורך התקופה, שבה המדינה תנוהל בהתאם לתקציב ההמשכי. ההערכות של אנשי המקצוע ובעלי הניסיון בנושא הן, כי הפגיעה בחיי האזרחים לא תהיה חריפה אם התקציב ההמשכי יהיה לתקופה של לא יותר משלושה חודשים, ואם לא יהיו משברים חריפים ובלתי צפויים.

נכון להיום המדינה מתנהלת לפי תקציב 2019, שאושר בכנסת בתחילת 2018. החל מ-1 בינואר ועד לאישור תקציב בכנסת יהיה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, האיש שינהל את כל ההוצאות התקציביות, ללא פיקוח של כנסת או ממשלה.

הסיטואציה הזו אמורה להיות חריגה מאוד, אך במציאות הפוליטית של השנים האחרונות היא הפכה לריטואל. למעשה, לכל מי שכיהן בתפקיד החשב הכללי בעשור האחרון הייתה "הזכות" לנהל את המדינה בתקציב המשכי. קודמתו של חזקיהו בתפקיד, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מחזיקה בשיא הישראלי של ניהול תקציב המשכי: שבעה חודשים ב-2013 ו-11 חודשים ב-2015.

הגבלה על הוצאות הממשלה

לתקציב המשכי יש שתי משמעויות עיקריות. הראשונה: גודל הסכום שהמדינה יכולה להוציא בכל חודש לא יכול לעלות על 1 חלקי 12 מתקציב המדינה האחרון שאושר בכנסת (כלומר תקציב 2019), בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן. ההגבלה הזו היא בשורה חיובית לכל מי שמודאג מהתנפחות הגירעון התקציבי החריג, שצפוי להגיע ב-2020 ל-3.7%.

המשמעות השנייה היא שלא ניתן להאריך את תוקפם של תקציבים זמניים ויש צורך באישור ועדות חריגים לכל התקשרות בחוזה חדש או חידוש של חוזה קיים. כאן טמונה בשורה פחות טובה לאזרחים ובמיוחד לכל מי שנהנה או קיווה ליהנות מהגדלת קצבאות הנכות, סבסוד הצהרונים, בית הספר של החגים והפטור ממכס על שורת מוצרים - כל אלה פג תוקפם בסוף 2019 ולא יוארך לתוך 2020, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה.

הבשורות הטובות הן כאמור בחזית המאבק בגירעון התקציבי. לפי החוק, הממשלה רשאית להגדיל בכל שנה את הוצאותיה בשיעור של 2.7%. במספרים מוחלטים מדובר על תוספת של 14.6 מיליארד שקלים, שהייתה אמורה להתווסף להוצאה הממשלתית ב-2020. בתקציב המשכי כאמור פרוסת העוגה החודשית אינה יכולה לגדול מעבר ל-1 חלקי 12 של עוגת השנה הקודמת, ולכן המשמעות היא קיצוץ תקציבי. קיצוץ שילך ויגדל ככל שתתארך תקופת התקציב ההמשכי ויגיע למקסימום (כאמור 14.6 מיליארד שקל) אם התקציב ההמשכי יישאר למשך כל שנת 2020.

מצד שני יש לחסידי אחריות התקציבית גם סיבה לדאגה. האוצר הכין הצעת תקציב קשוחה לשנת 2020, שכללה שורה של קיצוצים, העלאות מסים ומהלכים נוספים לצמצום הגירעון התקציבי. כל המהלכים האלה - בהיקף כספי כולל של 21.5 מיליארד שקל, לא יוכלו לצאת אל הפועל עד להקמת ממשלה ולאישור תקציב.

יתירה מכך, ככל שאישור התקציב יידחה, כך יהיה צורך להעמיק את הגזירות משום שתקופת הזמן שתישאר ליישום תקציב 2020 תהיה קצרה יותר. כך לדוגמה, יידרש קיצוץ רוחבי של 2% במקום של 1% אם התקציב יאושר רק באמצע 2020.

עיכובים ברפורמות ובמיזמים גדולים 

אגב, לא רק קיצוצים וגזירות ייאלצו לחכות. גם מהלכים גדולים שבאגף תקציבים מאוד רוצים לקדם, אינם יכולים לצאת לדרך ובראשם פרויקט המטרו להקמת רכבת תחתית בגוש דן ויישום המלצות ועדת 2030 לרפורמה במערך ההכשרה לשוק התעסוקה.

מה שאולי מנחם את הדרגים המקצועיים באוצר היא העובדה שגם ידי הפוליטיקאים קשורות בתקופת הביניים הזו - מה שמונע מהם להוציא עוד כספים מקופת המדינה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז בימים האחרונים על הדחיפות הרבה שהוא מייחס לאישור תקציב רב שנתי חדש למערכת הביטחון - "תר"ש תנופה", שאמורה להוסיף לביטחון עוד 4 מיליארד שקלים בשנה.

ולא רק הביטחון תקוע. גם הפעימות השנייה והשלישית בהגדלת קצבאות הנכים אינן יכולות לצאת לדרך משום שהן מותנות באישור הממשלה. הפעימות האלה אמורות להגדיל את התוספת לנכים מ-2.3 מיליארד שקל לשנה כיום ל-4.3 מיליארד החל משנת 2021.

גורל דומה צפוי לתכניות שאין להן מקור תקציבי קבוע ובראשן מימון הצהרונים בהיקף של 900 מיליון שקל לשנה, הפחתות מכס ומסי קנייה על מוצרים בהיקף 600 מיליון שקל ותוכנית בית הספר של החגים של משרד החינוך. תוכנית נוספת שפגה ב-2020 היא המענקים לרופאים בפריפריה בהיקף של עד מיליארד שקל.

עוד תחום שבו צפוי לאוצר שקט יחסי הוא בחזית יחסי העבודה במשק. כל עוד אין בישראל ממשלה נבחרת אין מי שיחתום על הסכמי שכר חדשים. הסכם המסגרת עם עובדי המגזר הציבורי מגיע השנה לסיומו, ועד לחתימת הסכם שכר חדש לא יקבלו מאות אלפי עובדי הציבור בישראל תוספות שכר קיבוציות. גם הרופאים, ששכרם המריא בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, פותחים את 2020 ללא הסכם שכר חדש - ועד לכינון ממשלה חדשה אין מה לדבר איתם על תוספות תקציב.

התקציב ההמשכי דוחה למדינה תשלום תוספות שכר במיליארדים, אבל אל דאגה. כשייחתמו לבסוף הסכמי השכר החדשים - העובדים צפויים לקבל במסגרתם החזרי שכר רטרואקטיביים על תקופת הביניים.

השורה התחתונה - לא לפגוע במשק

לא רק טובתם של קבוצות ומגזרים תלוייה באישור תקציב מדינה חדש. גם הפעילות הכלכלית במשק עשויה להיפגע במקרה של ניהול תקציב המשכי. תקציב כזה מחייב את החשב הכללי לעמוד באתגרים לא פשוטים. המשימה שמוטלת עליו היא להשתמש בתקציב המאוד מוגבל שעומד לרשותו, באופן שיצמצם למינימום את הפגיעה בפעילות הכלכלית.

דוגמה בולטת בהקשר הזה היא ענף התחבורה. בפרויקטים בתחום התשתיות, כמו הרכבת הקלה בתל אביב, נחתמים כל העת התקשרויות חדשות ומסתיימים מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים. כל חתימה על התקשרות כזו מחייבת אישור של ועדת החריגים.

ב-2015 העניקה עבאדי-בויאנג'ו עדדיפות עליונה לתחום התחבורה ו-ועדות החריגים אישרו את ההתקשרויות העיקריות, כדי לא להביא לעיכוב בפרויקטים חיוניים למשק. אתגר מסוג אחר שעימו התמודדה עבאדי-בויאנג'ו היה אישור תקציבים לנושאים בעלי רגישות חברתית גבוהה. כך למשל, התברר כי אין תקציב למימון מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה. עבאדי הביאה לאישור תקציב מיוחד למימון המשך המלגות לפנים משורת הדין, ובכך מנעה אולי התפרצות מחאה קשה של יוצאי אתיופיה.

אמנם החשב הכללי נהנה מעצמאות כמעט מוחלטת והדרג הפוליטי מוגבל מאוד ביכולת ללחוץ עליו, אבל עליו להיות ממוקד ולפעול בתיאום מלא עם האגפים האחרים במשרד ולבסוף לדעת להפגין גם רגישות חברתית כשצריך ולדעת מתי הוא יכול לקנות בכסף קטן שקט גדול. 

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: גוגל קופצת ביות מ-9%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר