גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוסטר של פייסבוק שמתנגד לפייק ניוז / צילום: שאטרסטוק

"למה לקח לך כל כך הרבה זמן?", כך פתח בסוף השבוע רוברט תומסון, מנכ"ל תאגיד התקשורת ניוז קורפ, את הראיון שלו עם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. הראיון עסק בפייסבוק ניוז, שיתוף פעולה חדש בין הרשת החברתית הגדולה בעולם לבין כ-200 אמצעי תקשורת מובילים, בהם "וול סטריט ג'ורנל" (שאותו ערך בעבר תומסון), "ניו יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט".

השאלה הזאת משקפת עד כמה היחסים בין פייסבוק לאמצעי התקשורת ברחבי העולם הם מורכבים. מצד אחד, זאת הדרך שבה מעל מיליארד איש צורכים תוכן ברחבי העולם, ופייסבוק מאפשרת לאתרי התוכן והחדשות להגיע אליהם בחינם. ואולם מצד שני, פייסבוק היא אמנם מערך ההפצה הגדול בעולם, אך הרשת החברתית משתנה באופן תדיר, מרוממת סוג מסוים של צריכת תוכן (פעם זה וידיאו ופעם קבוצות), וגובה מחיר כבד מאתרים, עמודים וקבוצות שהתאימו את עצמם לסדרי העדיפויות הקודמים.

המעבר לדיגיטל איפשר לאתרי התוכן להגיע לקוראים בלי להדפיס ערימות על גבי ערימות של עיתונים ובלי להחזיק מערך הפצה יקר. עם זאת, הוא לא סיפק לעיתונים ולאתרי החדשות מודל עסקי בר קיימא, שלא מסובסד על ידי העיתונות המודפסת - שם ההכנסות מפרסום יורדות אך עדיין קיימות. ההכנסות מפרסום עברו לאונליין, אך פייסבוק וגוגל שולטות בשוק הזה. החלק של האתרים בעוגה הוא קטן, וזהו האתגר העיקרי של ענף העיתונות היום. זה לא שהן לא חולקות בכלל בהכנסות עם אתרי התוכן, אך מדובר בחלק קטן מהן, וזה כרוך בוויתורים אחרים מצידם של האתרים.

תומסון היה אחד מהמבקרים הגדולים של פייסבוק וגוגל, על כך שהן לא משתפות את האתרים בהכנסות שלהן. חלק מאמצעי התקשורת יקבלו מפייסבוק כסף בעבור שיתוף הפעולה, אך לא קיימת שקיפות לגבי הקריטריונים והיקף התשלום. צוקרברג הסביר כי התשלום ניתן לאתרים שכיום פחות מפרסמים את הכתבות שלהם בפלטפורמה, וכן לאתרים עם חומות תשלום שייתנו את הכתבות הללו בחינם. לכן, לא ברור כמה ניוז קורפ קיבלה בעבור שיתוף הפעולה, אך אין ספק שהבחירה בתומסון כמראיין היא סוג של תמונת ניצחון של צוקרברג.

שיתוף הפעולה יתרחב למדינות נוספות בעולם

הפיצ'ר של פייסבוק ניוז יופיע בטאב מיוחד ברשת החברתית, בדומה למרקטפלייס ול-Watch. הטאבים האלו לא מאוד פופולריים בפייסבוק, אך בכל זאת מגיעים למספר רב של אנשים. ואולם, אנשים אלו צריכים להיות אקטיביים ולחפש את התכנים האלו. צוקרברג מעריך כי בשנים הראשונות ישתמשו בשירות כ-30 מיליון איש. פייסבוק עורכת שיחות גם עם אמצעי תקשורת מסביב לעולם, אך ככל הידוע עדיין לא הגיעה לישראל.

התכנים יותאמו למשתמשים באופן אישי, בהתאם להיכרות של פייסבוק איתם, עם ההעדפות שלהם ועם התכנים המועדפים עליהם. מלבד ההשפעה של האלגוריתם על התכנים, פייסבוק גייסה צוות עיתונאים שיהיה אחראי גם להבליט תכנים כאלו ואחרים.

במשך מספר שנים פייסבוק לא יצרה שיתוף פעולה אמיתי עם אמצעי התקשורת, ולא נראה שדווקא כעת מגיעה הבשורה. אם פייסבוק הייתה מגיעה לפני שנתיים-שלוש, לפני שהסתבכה בשלל פרשיות, כנראה שהיה קונצנזוס רחב יותר לגבי שיתוף הפעולה הזה. הסיבה למאמץ שהחברה עושה כעת היא ניסיון להילחם בפייק ניוז ולהביא תכנים אמינים לרשת החברתית, על רקע הביקורת הגוברת נגד החברה וההשלכות השליליות של הפלטפורמה שלה. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", במסגרת השיחות המקדימות עם חברות החדשות ביקשה פייסבוק מפרטנרים פוטנציאליים לפרט את הסטנדרטים האתיים שלהם, בין היתר לגבי תיקונים במקרה של טעויות בכתבות ודיווחים. לא ברור איך זה מסתדר עם הכללתה בתוכנית של אתר ברייטברט (Breitbart), אתר ימני קיצוני, שפירסם בעבר ידיעות מטעות אודות פוליטיקאים (בפייסבוק ציינו כי ברייטברט לא יקבל כסף מהחברה בעבור ההשתתפות).

האם התלות לא תהיה גדולה מדי?

אמצעי התקשורת תלויים כיום בפייסבוק, באופן חלקי אך מהותי, לגבי ההפצה של התוכן שלהם. הדבר קשור לאופן שבו אנשים צורכים היום תוכן, אך אתרי התוכן כיום כפופים גם למגבלות האלגוריתם. היום התכנים החדשותיים נבלעים בין פוסטים אישיים, דפים וקבוצות, שלפעמים מתועדפים על ידי פייסבוק. אולם אם יהיה טאב מיוחד, יותר ויותר אנשים יעברו לצרוך את התוכן החדשותי דרך הרשת החברתית. כניסה באופן ספציפי לאפליקציות ולאתרים עלולה ללכת ולהצטמצם. כך, התלות של האתרים בפייסבוק תלך גם היא ותעמיק. כמו כן, האתרים שיקבלו כסף מפייסבוק יתמודדו גם עם תלות בהכנסות שמגיעות מפלטפורמה אחת.

האם זה ימתן את הביקורת נגד פייסבוק?

הרשת החברתית סופגת ביקורת רבה בשנתיים האחרונות, מצד פוליטיקאים, אקדמאים ועיתונאים. האם שיתוף הפעולה לא יוביל להתמתנות הביקורת כלפיה מצידם של אמצעי התקשורת? אם להיות הוגנים, היה ניתן להגיד גם הפוך - שאמצעי התקשורת ביקורתיים כלפי פייסבוק מכיוון שהיא פגעה בהם, אבל השתקת הביקורת על ידי תשלום היא אף פעם לא בשורה טובה לדמוקרטיה (גם אם זאת לא הייתה הכוונה, אי אפשר שלא לחשוש מכך). באופן כללי, פייסבוק היא חברה עוצמתית מאוד ושיתוף הפעולה רק יחזק אותה, במקום ליצור אלטרנטיבות.

האם לאמצעי התקשורת יש ברירה?

אנחנו נמצאים בעידן שבו יש מלחמה גדולה על תשומת הלב של הקורא. במלחמה הזאת פייסבוק היא אחת המנצחות הגדולות, ובתוכה יש מאבק בין שלל סוגי פוסטים, בהם גם של אתרי החדשות. לכן, אם אתר גדול הצטרף לשיתוף הפעולה, האם אתר גדול אחר יכול להחליט שהוא לא נכנס? כולם מבינים מה המשמעות שפייסבוק דוחפת את התכנים שלך קדימה, ומבינים גם מה המשמעות של הישארות בחוץ.

האם יפורסמו תכנים נגד החברה ובכיריה?

זאת אולי לא השאלה הכי חשובה מבחינה עסקית, אך יש לה חשיבות גדולה מבחינת היכולת של פייסבוק לשמר את כוחה. צוקרברג התייחס לסוגיה והופתע לגלות שב"בלומברג" למשל לא כותבים על מייקל בלומברג. לדבריו, ברור שיוכלו להופיע תכנים נגד פייסבוק. ואולם צריך לזכור: אמנם עיתונאים הם אלו שיערכו את התכנים, ואפשר להניח כי הם יהיו עיתונאים מנוסים שעבדו במקומות עם כללי אתיקה מחודדים, אך פייסבוק היא לא עיתון - ואתיקה היא לא בהכרח נר לרגליה. 

למה לסמוך על פייסבוק?

בעבר פייסבוק נחשבה למגינת הדמוקרטיה, אך בשנים האחרונות כבר מתברר כי לפלטפורמה הזאת יש השפעות שליליות על הנעשה במרחב הציבורי הווירטואלי - מחוסר היכולת לשמור על הדאטה של המשתמשים ועד פייק ניוז ותכנים בעייתיים שמפורסמים על גביה. לא בהכול פייסבוק אשמה, אך די ברור כי בכירי החברה התכחשו לבעיות במשך זמן ממושך. לא תמיד קל לצפות מראש איזו דינמיקה תיווצר סביב שיתוף הפעולה, אך העיתונות היא מספיק חשובה כדי שלא ייקחו לגביה סיכונים. עם כל ההצהרות של צוקרברג על החשיבות של עיתונות, בסוף הוא עומד בראש חברה עסקית, שאין שום סיבה שאמצעי התקשורת יתבטלו בפניה.