הטכניון | פיצ'ר

"הפיצוץ נשמע בכל רחבי הטכניון": דרור פויר בעקבות תעלומת הניסוי האחרון של פרופ' גוטמנאס

כמו בכל יום ב־45 השנה האחרונות, גם בערב סוכות עבד פרופ' אלעזר גוטמנאס במעבדה שלו בטכניון • לפתע אירע פיצוץ אדיר - והכול קרס • G בעקבות החוקר שהקדיש את חייו למדע

אלעזר גוטמנאס/ צילום: אלבום משפחתי
אלעזר גוטמנאס/ צילום: אלבום משפחתי

יום ראשון ה-13 באוקטובר האחרון היה ערב סוכות. רובנו בילינו עוד בוקר חופשי ועצל בבית, לא בטוחים בדיוק איזה יום היום, אבל פרופסור (אמריטוס) אלעזר גוטמנאס בן ה-80 קם, התלבש, אמר שלום לרעייתו אלה ויצא לעבוד במעבדה שלו בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון שבחיפה. הוא היה היחיד שהגיע לבניין באותו בוקר.

תחום העניין של גוטמנאס היה ציפויים לשתלים, בעיקר שתלי ירך, שעוזרים לגוף לקבל את האיבר הזר בקלות יחסית. הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים, לימד, חקר ושיתף פעולה עם הפקולטות להנדסה ורפואה בטכניון, והתקדם מניסוי בחולדות לשתלים שנקלטו יפה בכלבים. גם אחרי היציאה לפנסיה המשיך לחקור ולבוא למשרדו, מספר 607. הדריך סטודנטים, ישב בוועדות בינלאומיות שונות ושיתף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת מוסקבה, לשם נסע ארבע או חמש פעמים בשנה.

בתשע בבוקר התקבלה הקריאה בתחנת כיבוי האש בחיפה: פיצוץ בטכניון. הכבאי גיא גורצקי יצא לדרך. "בגלל שזה הטכניון, יצאנו בכוחות מתוגברים, כולל כלים לניטור חומרים מסוכנים. קיבלנו עדויות שהפיצוץ נשמע בכל מתחם הטכניון. הגענו, זיהינו את ההרס וממדי הפיצוץ - כל האגף הימני של קומה 5 ניזוק באופן קשה. לא הייתה שריפה, אבל מהפיצוץ הרצפה קרסה, הריהוט עף - הרס נרחב. פעלנו לפי הנוהל, ניתקנו מקורות אנרגיה וסרקנו את המתחם לשלול לכודים. הבניין היה ריק לגמרי מלבד אדם אחד".

ההערכה היא שמדובר בפיצוץ מימן. פרופ' גוטמנאס הצליח לחלץ את עצמו לקומה 3, שם נמצא על-ידי הכבאים כשהוא סובל מכוויות בחלק העליון של הגוף והפנים ועדיין בהכרה, הועבר לטיפול מד"א ומשם לבית החולים רמב"ם. בשבת האחרונה נפטר אלעזר גוטמנאס מפצעיו.

מי היה האיש שהקדיש את חייו למדע? האח הצעיר של אלעזר, ברוך גוטמן בן ה-74, מספר שהמשפחה התגוררה בקובנה שבליטא והצליחה לעלות על הרכבת האחרונה שיצאה מהעיר לפני שנכבשה על-ידי הנאצים ב-24 ביוני 1941. "אלעזר היה בן שנתיים. האב גויס לצבא והמשפחה התגלגלה לקזחסטן, משם לסיביר ובתום המלחמה השתקענו בווילנה".

אלעזר למד במכון הפוליטכני בסנט פטרסבורג, אז לנינגרד, וקיבל תואר דוקטורט מהאקדמיה למדעים של ברית המועצות ועלה על המסלול המהיר לפרופסורה. "העניין הוא", אומר האח, "שתמיד היינו משפחה ציונית. אלעזר לא הסתיר את דעתו ודבק בשמו", מספר ברוך.

***

בבריה"מ היו מוסיפים את הסיומת "אס" לגבר נשוי. המשפחה השילה את הסיומת כשעלו לארץ ונשארה עם גוטמן, אבל אלעזר, ששמו כבר התנוסס על לא מעט מאמרים, שמר עליה. שבועיים לאחר שהמשפחה עלתה לארץ פרצה מלחמת יום הכיפורים. אלעזר התנדב במפעל לשיפור מנועי נגמ"שים. בזכות חריצותו וכישוריו הטכניים קיבל תעודת הוקרה מראש עיריית חיפה דאז, יוסף אלמוגי. בתחילת 1974 נקלט בטכניון, בפקולטה החדשה להנדסת חומרים שלא מזמן הוקמה. הנדסת חומרים היא תחום רב-תחומי: היא עוסקת בקשר בין מבנה החומר ותכונותיו ומשלבת הנדסה, כימיה, פיזיקה וביולוגיה במטרה לגלות ולעצב חומרים חדשים וכך לשנות את העולם לטובה.

"ושם, במעבדה שלו, הוא היה", אמר לי השבוע בנו איתמר, "45 שנים, עד יומו האחרון". במקרה של פרופסור גוטמנאס זו איננה מליצה.

בפקולטה החדשה פגש את דן שכטמן, חתן פרס נובל. "עמיתי וידידי אלעזר גוטמנאס", ספד השבוע פרופ' שכטמן לעמיתו הוותיק, "יחד התחלנו באמצע שנות ה-70 את דרכנו, מרצים צעירים בטכניון, ולאורך דרכנו המדעית וההנדסית שיתפנו פעולה ופיתחנו שיטות ששיפרו את היכולת המחקרית שלנו. אלעזר היה יכול להגיע לגבורות השבוע, אך נפטר מהפציעה הקשה. סמכתי על החיוניות שלו שתעזור לו להתגבר וקיוויתי להחלמתו, אבל אז קיבלתי את הידיעה המרה.

"אלעזר היה עובד במעבדתו מדי יום, בוקר עד ערב, ומבצע ניסויים מורכבים במו ידיו. זה שנים שהוא מפתח ציפויים על סגסוגות מתכתיות כדי לשפר שתלים לשימוש בגוף האדם. הוא היה מומחה למחקר שימושי והידע שלו בתכונות של חומרים שונים היה רחב ועמוק. בנוסף, יעץ לשתי אוניברסיטאות חשובות ברוסיה בענייני מחקר, הוראה וניהול אוניברסיטה מודרנית והקים וערך עיתון מדעי".

פרופ' גוטמנאס הנחה עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים, פרסם למעלה מ-100 מאמרים בכתבי עת מדעיים ונטל חלק בכינוסים בינלאומיים רבים. כמו כן, שימש כמדען אורח במכון Max Planck והחזיק בקתדרה ע"ש Zandman בחומרים קרמיים, היה פרופסור אורח במוסדות אקדמיים בשטוטגארט ובפילדלפיה, ופיתח שיטות ייצור של חומרים מורכבים.

"הוא תמיד היה פעיל", אומר איתמר. "אבא היה סבא אוהב וגאה בנכדיו, אבל בראש תמיד הסתחררו לו מחשבות בענייני עבודה".

פרופסור מפוזר?

"יותר פרופסור ממוקד", אומר הבן בגעגוע.

***

3 בנים, 7 נכדים ונכדה היו לאלה ולאלעזר גוטמנאס. הוא מדען, היא מורה לפסנתר. בלווייתו ("50 שנה אני בארץ ואף פעם לא ראיתי לוויה עם כל-כך הרבה אנשים", אומר ברוך) ספד הנכד אמיר, 18 וחצי, וסיפר איך מילדות היה משחק שח עם סבו, וזה אף פעם לא נתן לו לנצח. "הוא היה ווינר", אומר איתמר, "פשוט לא היה יכול לתת למישהו אחר לנצח. כזה הוא היה, לא עושה ויתורים לאף אחד". יחד עם זאת, מספרים שהיה איש חביב וחייכן. בצילומים אפשר לראות את הניצוץ בעיניו.

"הוא תמיד היה ספורטאי", מספר אחיו, "בצעירותו שיחק כדוריד ושחמט ברמות גבוהות מאוד. אבא שלנו נפטר כשהיינו צעירים מאוד. הוא היה בן 52 ואני הייתי ילד קטן, עוד לפני בר מצווה. אלעזר, למרות שתמיד היה עסוק, כבר למד ופרסם והכול, היה תחליף אבא בשבילי. היו שנים שלא היינו יחד, הוא למד בלנינגרד ואני גרתי בקובנה, אבל תמיד היינו בקשר קרוב, קשר חזק, למרות המרחק. קראתי לו לז'יק", הוא מוסיף בשקט. בן 74, אבל עדיין אח קטן.

"מוסר העבודה הגבוה של אבי", מוסיף איתמר, "הושפע רבות ממותו המוקדם של אביו. זה היה חלק גדול מהדרייב שלו בחיים - להספיק כמה שיותר כי הכול יכול להיגמר מחר".

***

מהטכניון נמסר שהמוסד משתתף בצערה הכבד של המשפחה. "פרופ' גוטמנאס נפצע קשה מאוד בתאונה שהתרחשה במעבדתו בערב חג הסוכות. נסיבות התאונה - מקרה חריג שכמותו לא זכור להנהלת הטכניון - נמצאות כעת בבדיקה. מסירותו של פרופ' גוטמנאס למדע ולקידום הידע האנושי הובילה אותו להמשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר שיצא לגמלאות והפך לפרופסור אמריטוס. בכך הוא היווה דוגמה ומופת לכולנו. יהי זכרו ברוך".

מהאגף לתאונות עבודה במשרד העבודה נמסר: "התאונה הקטלנית אירעה בערב החג בעת שהמנוח עבד שם לבד וככל הנראה בניגוד להנחיות הבטיחות. לפי הערכה ראשונית של שירותי הכבאות, עולה כי מדובר בפיצוץ נפחי. מפקח בטיחות של משרד העבודה והרווחה הגיע למקום והטיל צו בטיחות להפסקת העבודה עד להשלמת הבירור. המפקח הטיל צו בטיחות נוסף שעוסק בהשמשה מחדש של המעבדה ומציב דרישות לניהול הבטיחות בה. ביטול הצו הותנה באישור מהנדס. משטרת חיפה והצפון פתחה בחקירה".