גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תכלית החברה העסקית: בכל זאת רק רווח

בניגוד לרושם שנוצר שמדובר בתאוריה של מילטון פרידמן, אדם סמית, הרבה לפני שפרידמן נולד, טען כי רווחת הציבור תשתפר דווקא אם כל אדם יפעל לטובת הרווחה של עצמו

פסלו של אדם סמית באדינבורו / צילום: shutterstock
פסלו של אדם סמית באדינבורו / צילום: shutterstock

האם דרוש איזון בתכלית החברה העסקית?

ויכוח מעניין מתקיים מעל דפי עיתון זה לגבי התכלית של חברות עסקיות: האם הן צריכות רק לשרת את האינטרס של בעלי החברות, כלומר לפעול למקסום רווח לאורך זמן, או אולי, כפי שממליצים חלק מהכותבים, הגיע הזמן להגדיר בחוק תכלית רחבה יותר: איזון בין טובת בעלי החברה לבין העובדים הלקוחות והציבור הרחב. התומכים בשינוי, אהרון רוזן, צבי סטפק (שני טורים) ואלה אלקלעי, מייחסים את מקסום הרווחים לציווי של מילטון פרידמן. משתמע מהביקורת שלהם, שאם פרידמן לא היה קיים או אז החוק היה מנסח לחברות תכלית אחרת והחיים היו טובים יותר.

גישתם שגויה לחלוטין. כבר אדם סמית, הרבה לפני שפרידמן נולד, טען שרווחת הציבור תשתפר דווקא אם כל אדם יפעל לטובת הרווחה של עצמו (במסגרת כללים של תחרות ושמירה על החוק). פרידמן עמד על כתפי ענקים, וידע להסביר היטיב מדוע סמית ורבים אחרים צודקים. עולה הרושם, שמבקרי פרידמן לא התעמקו בתאוריה הכלכלית העומדת מאחורי המסקנה של סמית, וביקורתם אפילו לא מנסה להתמודד עם התאוריה והנימוקים לה. התפישה שנראית הגיונית, שאיזון מטרות החברה העסקית בין רווחת בעלי החברה לבין קבוצות נוספות תגדיל את כלל הרווחה של הציבור שגויה. היא יכולה להוביל להקצאות מאוד לא יעילות של גורמי הייצור והמוצרים במשק. מדובר בגישה כמעט זהה לגישה הסוציאליסטית, שגורסת שבעלות של המדינה על גורמי ייצור עדיפה מבעלות פרטית כי אז ניתן להפטר מגורם הרווח ולפעול למען הציבור. על הכישלון המוחלט של גישה זו אין צורך להרחיב.

שנית, סמית, כמו גם פרידמן, הבינו שטבע האדם הוא לפעול בראש ובראשונה למען עצמו (והקרובים לו), ולכן יש כאן תוצאה יפה שתואמת את טבע האדם. כמובן שלא אני ולא סמית או פרידמן, מטיפים לכך שבני אדם ינהגו בצורה נבזית וחסרת התחשבות באחרים, אבל מוטב לקחת את המציאות ברצינות כשעוסקים בתכנון מדיניות. אבל מהמציאות צבי סטפק מתעלם כאשר הוא כותב:

"ברגע שאתה קובע שזו המטרה [רק רווח] ... זה יוצר פיתוי לנצל עובדים, לעבוד על לקוחות וכד', וזה מה שאכן קרה במציאות העסקית בעשרות השנים האחרונות".

זו טענה מעוררת תמיהה: משתמע ממנה שבגלל שרווח הוא חזות הכול על פי הגדרת תכלית החברה העסקית, נוצר פיתוי של בעלי עניין לנצל עובדים ולרמות לקוחות. כאילו טבע האדם לדאוג לעצמו הוא פועל יוצא של הצהרה כזו או אחרת, ורק אם ההצהרה או החוק ישתנו, תשתנה לאחריה ההתנהגות.

סטפק מלין גם על השכר המופרז של המנהלים, ומאשים בכך את תפישה של הקפיטליזם המילטון פרידמני שרווח הוא מעל הכול. אבל בכך הוא פשוט סותר את עצמו. הרי שכר המנהלים, אם הוא אכן מופרז, הוא בהכרח על חשבון הרווח לבעלי המניות! השכר המופרז הוא במקרים רבים שיתוף-פעולה בעייתי ולעתים פלילי בין בעלי שליטה ומנהלים שעושים יד אחת לעשוק את בעלי המניות האחרים, והפלא ופלא, הם עושים זאת למרות שהחוק מגדיר את תכלית החברה לדאוג לרווח לבעלי המניות.

בטורו השני, סטפק מגיב לעו"ד דוד חודק, וחוזר על אותן הטענות:
"האם המצב כיום בעולם העסקי תואם את התמונה שצייר בעיני רוחו מילטון פרידמן [שהחברה העסקית תפעל במסגרת כללי המשחק בשוק תחרותי וללא מרמה]? ובכן, לא חסרות דוגמאות שמצביעות על כך שלעתים קרובות השוק איננו באמת תחרותי, ולא חסרות דוגמאות של חברות עסקיות שפועלות מתוך מרמה. [...] האם בשם "השאת רווחים" מותר לפגוע בעניינו של הציבור?"

מכאן מגיע סטפק למסקנה שצריך לשנות בחוק את ההגדרה של מטרת החברה. לדעתו אם רק יהיה כתוב בחוק שחברה צריכה לאזן בין האינטרס של הבעלים לבין האינטרס של קבוצות נוספות, אז החברות שעוברות על החוק במטרה להשיא רווחים יפסיקו לעבור על החוק.

ובכן, כפי שסבר פרידמן, מוטב לפעול על ידי חוקים שמגנים על הסביבה ומונעים עושק של עובדים ולקוחות, ולהקפיד על אכיפת החוק. המחשבה שחוק שמחייב את החברות לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין אינטרסים אחרים, יקדם את הרווחה של הציבור וימנע עבריינות על ידי חברות עסקיות, היא מחשבה משוללת הגיון סביר, וכמו שטען דוד חודק, כלל לא ברור שניתן לאכוף חוק שדורש איזון בין מטרות. מהו האיזון הנכון כאשר יש סתירה בין רווחים לבין תוספת שכר לעובדים או הורדת המחיר ללקוחות? האם באמת רצוי שבתי משפט יעסקו בשאלת האיזון הנכון?

גם אלה אלקלעי (יו"רית IBI קרנות נאמנות) הצטרפה לדיון, וטוענת שהיא בעד הטוב ונגד הרע, או בהקשר הרלוונטי, שרצוי שמנהלי חברות עסקיות יהיה בסדר עם הציבור, לקוחות, סביבה, ספקים וכדומה, וחוק שמגדיר זאת, כך לשיטתה, יעשה את העבודה. הסבר היכן בדיוק אדם סמית ומילטון פרידמן טועים, היא כמובן לא מספקת.

ויש לאלקלעי טענה נוספת: אם חברה לא רק תשיא רווחים, אלא גם תדאג ללקוחות, לעובדים, לסביבה ולספקים, בסופו של דבר היא תרוויח יותר. אז הנה חזרנו למטרת הרוח, אבל אלקלעי פשוט סבורה שהניהול של חברות רבות הוא כושל, הן לא באמת משיאות רווחים (למרות ההגדרה בחוק!), ומספקת יעוץ איך כן להשיא רווחים: לדאוג לעובדים, ללקוחות, וכדומה.

היא מסיימת את הטור שלה בטענה: "בעידן של היום אולי עדיף לבחון את התורה הכלכלית של פרופ' אסתר דופלו ולא להסתפק בפרופ' מילטון פרידמן".

ומה התורה הכלכלית של פרופסור דופלו (כלת פרס הנובל האחרון בכלכלה)? אלקלעי לא מפרטת. ובכן, התורה של דופלו היא שרצוי לבחון בשטח מה עובד לפני שמפעילים תכניות סיוע לעניים. לא נראה לי שמילטון פרידמן היה מתנגד. ולא נראה לי (לפחות על בסיס קריאת הספר שלה במלואו - מומלץ לגב' אלקלעי) שדופלו, שמכירה היטב את המחקר על חשיבות המוסדות הכלכליים, מתנגדת להגנה על זכויות קניין, ליזמה פרטית, למסחר חופשי, ולתחרות כלכלית - תמצית תורתו של פרידמן. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

טורקיה מתקרבת לערב הסעודית, והשת"פ של סינגפור עם אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן