בגלל הדייגים: מינים בסכנת הכחדה לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים • אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג

דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין
דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, חתם היום (ה') על תוספת לרשימת המינים המוגנים, לאחר עשור שבו לא עודכנה הרשימה - כשחלק לא מבוטל מזמן זה הוא כיהן כשר להגנת הסביבה. לרשימה הכוללת מאות של צמחים ובעלי חיים, נכנסו לראשונה מינים של דגי מים מתוקים. ההכרזה עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות של ישראל לאמנות הבין לאומיות לשמירה על המגוון הביולוגי והמינים הנודדים, ובין המינים החדשים שיזכו להגנה - עטלף פירות, דג אמנון, ופרחים כגון דרדר כחול.

עטלף פירות / צילום: ויקיפדיה
 עטלף פירות / צילום: ויקיפדיה

החוק הקיים מסמיך את השר להגנת הסביבה להכריז כערכי טבע מוגנים מינים שלדעתו יש ערך בשמירתם או יש סכנה להכחדתם. יחד עם זאת - המינים החדשים שהוכנסו לרשימה אינם חיות הניצודות באופן אקטיבי ובשל כך אינן נמצאות תחת איום ממשי. 

לעומת זאת, שני מינים שכן ניצודות באופן אקטיבי לא מצאו את דרכם לרשימה. לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים (לוקוס) וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים, אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג. לפני כשנה וחצי הודיע לעיתונות השר כי החליט להכניס את הדקר וטונה כחולת הסנפיר תחת מטריית ההגנה של מדינת ישראל - אך בסופו של דבר, היום אנחנו מתבשרים כי הוא החליט לא לעשות כן, וכי החלטתו מותירה ללא מענה דגים החשובים למערכת האקולוגית - מינים הניצודים בצורה מכוונת על ידי בני אדם ונמצאים בסכנת הכחדה ממשית.

דקר הסלעים הינו הדג הטורף המשמעותי ביותר בים התיכון; כשדגים אותו, הטרף שלו מתרבה, אוכל כמות גדולה יותר של אצות - המהוות את בסיס המערכת האקולוגית, וכך מופר האיזון. לא רק זו בלבד, ציד שלו עלול להוביל לקריסת המערכת האקולוגית של שוניות הים התיכון, והוא מין המצוי בסכנת הכחדה גלובלית. טורקיה, הקרובה לישראל, אסרה אף היא דיג שלו, כדי להגן על המאזן האקולוגי.

הטונה הכחולה הינו דג נודד, המסתובב בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. הוא המגיע לישראל למשך חודשיים בשנה, לשם התרבות. דיג שלו בזמן שהנקבות מלאות בביצים - מסכן את המשך קיומו. כיום, ישנו גוף בינלאומי המסדיר את מכסות הדייג של הטונה הכחולה, אך ישראל לא חברה בו, תחת הטענה לפיה אם לא יצודו את הטונה הכחולה בישראל - היא בכל מקרה תהיה נחלתם של דייגים במקומות אחרים. דיג הטונה הכחולה בתחומי ישראל, למעשה, הינו דיג בלתי חוקי ברמה הבינלאומית, ופוגע ביכולתו של דג זה להתרבות.

החברה להגנת הטבע הגישה בג"צ בשנת 2017 בכדי לגרום לשר להגנת הסביבה להכניס לרשימת המינים המוגנים 6 מיני דגים (חמישה מיני דקר וטונה כחולת סנפיר). בסופו של דבר, הוחלט לפני כשנה וחצי להגן רק על שני מינים - דג דקר וטונה כחולת סנפיר. כעת, לאחר סחבת של שנה וחצי המסתיימת היום, למרות הצו - אלקין לא הכניס תחת מטריית ההגנה את דג הדקר ואת הטונה כחולת הסנפיר. "לצערנו, השר אלקין, שכבר לפני כשנה חתם על האכרזה של דקר הסלעים והטונה כחולת הסנפיר, כמינים מוגנים, נכנע ללחץ של קבוצת אינטרס צרה, הדייגים, והעדיף אותה על פני האינטרס הציבורי הרחב, שעליו הוא מופקד", אומרים היום בחברה להגנת הטבע. "דקר הסלעים מוגדר בסכנת הכחדה בים התיכון, וכמין שעתידו בסכנה ברמה הגלובלית. ציד לא מבוקר של הדקר, מוביל לקריסת המערכת האקולוגית של השוניות הסלעיות בים התיכון, ולהפיכתן למדבר ימי. אפילו טורקיה נקטה בצעדים להגנה על הדקר, ואסרה על הדיג שלו".

"דקר הסלעים מוגדר בסכנת הכחדה בים התיכון, וכמין שעתידו בסכנה ברמה הגלובלית. ציד לא מבוקר של הדקר, מוביל לקריסת המערכת האקולוגית של השוניות הסלעיות בים התיכון, ולהפיכתן למדבר ימי. אפילו טורקיה נקטה בצעדים להגנה על הדקר, ואסרה על הדיג שלו".

עוד הוסיפו בחברה להגנת הטבע: "טענתו של השר אלקין, כאילו שמורות הטבע הימיות נותנות מענה להגנה על דקר הסלעים, משוללת אחיזה במציאות, מכיוון שכיום רק 2.5% משטח הים התיכון של ישראל, מוכרז כשמורות טבע. רק בשנת 2030, לערך, צפוי מימוש של השטחים המיועדים לשמורות ברמה המתארית, וגם אז - רק 30% מהשוניות הסלעיות יוכרזו כשמורות טבע, ולכן - טענתו של השר אינה תואמת את המציאות התכנונית. החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול כדי לקדם את ההגנה על דגי הים התיכון המצויים בסיכון - כערכי טבע מוגנים, לצד המשך קידום השמורות הימיות, כאזורים ללא דיג".

המשרד להגנת הסביבה: "החלטת השר משקפת את הצורך לשמור על הטבע תוך איזון בין אינטרסים שונים"

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "השר בחן לעומק את סוגיית ההכרזה על דקר הסלעים והטונה כחולת הסנפיר, כמינים מוגנים, והשתכנע כי בשלב זה ניתן לפעול בעזרת כלי רגולציה נוספים לשמירה על מינים אלו. החלטת השר משקפת את הצורך לשמור על הטבע והמגוון הביולוגי תוך איזון בין אינטרסים שונים בחברה הישראלית - האקולוגיים, החברתיים והכלכליים.

"לגבי המין טונה כחולת סנפיר - כיוון שלמדינות האזור, יש מכסה לדיג של טונה כחולת סנפיר ודג זה נע ברחבי כל הים התיכון, השתכנע השר שאין צורך בהגנה ייעודית על המין בשלב זה.

"לעניין דקר הסלעים - הכרזת שמורות טבע באזורים הסלעיים המקודמת בימים אלה לרבות שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב שכבר הוכרזה, מאפשרות איסור גורף של דיג באזורים אלה כולל של דקר הסלעים. באשר לשמורת ראש כרמל שכבר אושרה, לרט"ג אפשרות לפעול לסיכול ייעוד בהתאם לסמכותה כך שיהא ניתן להגביל את הדיג בשמורה. המשך הכרזה על שמורות ימיות במסגרת מוסדות התכנון בהובלת רט"ג תביא, בסופו של תהליך, לכך ששטח ניכר מבתי הגידול של דקר הסלעים יהיו מוגנים".