שולט באיראן ביד חזקה - למרות התסיסה ולמרות הכלכלה החלשה

עלי חוסייני חמינאי, האייתוללה של איראן, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד

עלי חוסייני חמינאי / צילום: רויטרס,  Ho New
עלי חוסייני חמינאי / צילום: רויטרס, Ho New

האייתוללה עלי ח'אמנאי, האיש החזק באיראן, מכיר היטב את אורחות המערב, קורא את העיתונים המרכזיים כמו "טיים", "הוושינגטון פוסט" ו"הניו יורק טיימס", ומשתמש בידע  להובלת איראן בקו נוקשה מול ארצות הברית. כך הוא נתן לנשיא רוחאני חבל מדיניות לתקופת מה, שהובילה באמצעות "מתקפת החיוכים" ומשטר אובמה האוהד להסכם הגרעין ב-2015, כשבמקביל הוא ממשיך בהתעצמות צבאית למטרות התקפיות כולל בניית ועידוד מיליציות אוהדות באיזור, מחיזבאללה ועד החות'ים בתימן.

בהשראת אביו, שהיה איש דת שיעי, הוא עבר ללמוד בעיר קום, המרכז הדתי השיעי הגדול ביותר באיראן, והיה לאחד מתלמידיו של חומייני. הוא נשבה בקסמו של איש הדת הכריזמטי והזדהה עם רעיונותיו המהפכניים שאותם ניסה ליישם, ולכן נעצר על ידי משטרת השאח ועבר עינויים. הוא הפך לאחד מהאנשים הקרובים לחומייני והיה לאיש מפתח בעיצוב איראן האיסלמית לאחר המהפיכה ב-1979. הפרויקט החשוב ביותר שבו היה מעורב כלל את הקמת משמרות המהפכה: הצבא האיראני החדש שיהיה נאמן למנהיג חומייני ולערכי האיסלם - צבא שעליו הוא מבסס במידה רבה את כוחו באיראן ומחוצה לה גם היום.

ב-1981 נפצע קשה בניסיון התנקשות, התאושש ומונה לנשיא, המשרה השנייה בחשיבותה. ב-1989 עם מותו של חומייני הוא תפס את מקומו, ופתח במאבק במדיניות הרפורמיסטית שהחל להנהיג הנשיא חאתמי. בד בבד הקציב מיליארדים לחיזוק כוחה הצבאי של המדינה והפך את משמרות המהפיכה לצבא עצום ומודרני. הוא אחראי גם לקידום פרוייקט הגרעין האיראני מתוך עקרון אסטרטגי לפיו מעמד המעצמה מול ישראל והמערב מחייב נשק כזה. ישראל היא האויב האולטימטיבי כנציגת המערב המושחת והכופר באזור. הוא מגדיר אותה כמדינה פושעת ופיקטיבית, ומצטט תדיר את דברי מורו חומייני כי "ישראל חייבת להיעלם".

ח'אמנאי שולט ישירות על זרוע כלכלית איראנית עצומה שערכה נאמד בעבר ב-95 מיליארד דולר. תחקיר של סוכנות "רויטרס" מ-2013 גילה כי תחת פיקוח ישיר שלו קיים ארגון שכינויו "סטד" (Setad), המטה להוצאה לפועל של פקודת האימאם שהשתלט על נכסי אזרחים איראנים שברחו מהמדינה עם פרוץ המהפכה, ואחר כך המשיך לגלגל את הנכסים וליצור תשתית כלכלית עצומה המנהלת מאות חברות, משקיעה בבורסות העולם וכנראה גם מעורבת בעסקי הברחות הסמים לצד חיזבאללה.

ב-2009 ניצח מועמדו אהמדינג'אד את הרפורמיסט מוסאווי, וח'אמנאי הורה למיליציות הבאסיג' לדכא בכוח את הפגנות המחאה שטענו לזיופים בבחירות. הוא ספג את בחירת רוחאני לנשיא ב-2013, אך הגביל אותו ולא היסס לתקוף אותו, בין השאר על ששוחח טלפונית עם הנשיא האמריקני אובמה. החופש היחסי שנתן למדיניות רוחאני הביא כאמור להסכם הגרעין והתמורה הכספית העצומה לאיראן, שהייתה למעשה העילה העיקרית לאישור שנתן להסכם. לאחר עליית טראמפ הוא זה שמוליך את המדיניות הנוקשה והתוקפנית נגד ארצות הברית וסעודיה, אך לא ברור לאן יצליח לכוון את המדינה לאור משבר כלכלי חמור בשל העיצומים והאמברגו על יצוא הנפט המשתק את כלכלת המדינה.

העשור האחרון הוכיח כי ח'אמנאי, השואב את עוצמתו לאו דווקא מגדולה דתית, מצליח לשמר את השליטה האיסלמית במדינה העצומה למרות התסיסה נגד המשטר החונק ובשל הכלכלה המידרדרת. הכוח הצבאי שטיפח, משמרות המהפיכה והמיליציות מחזיקים את המשטר, אך התסיסה רק תגבר אם העיצומים ימשכו, והכלכלה תמשיך בקריסתה.