דוד ברודט / צילום: איל יצהר
"יש בחירות שלישיות בתוך שנה, וזה מצב שהוא לא טוב לכלכלת ישראל. במשך שנה הכלכלה עובדת על טייס אוטומטי ואין תקציב לשנה הזאת. הייתי מנכ"ל האוצר, ובזמני לא היו דברים כאלה" - כך אמר הבוקר (ה') יו"ר בנק לאומי לשעבר, דוד ברודט, בכנס תחזיות 2020 שערכו משרד עורכי הדין יהודה רוה ושות' ופירמת הייעוץ הכלכלית KPMG סומך-חייקין. "זה מצב לא טוב שאין תקציב מסודר למדינה ותקציב זה לא רק מספרים, זה תוכנית עבודה מסודרת של המשק הלאומי. מערכת הביטחון לא מוציאה לפעול את התר"ש שלה. מערכת הבריאות במצב קשה, מערכת החינוך - ככה וככה כמו שראינו באחרונה ומאיך שאנו רואים את זה כעת - שנת 2020 תהיה שנה לא חשובה. שנה מוחמצת".
"גם אם תקום ממשלה ייקח זמן עד שתקום ועד שיהיה תקציב. התוצאה של תקציב 1/12 זה הקטנת הוצאת הממשלה, כי לא מביאים בחשבון גידול באוכלוסייה, תוספות שונות, תמיכות כאלה ואחרות. זה ייגמר ברמה הנמוכה גם בגלל שמדובר במעין קיצוץ רוחבי על כל הוצאות הממשלה. אז איך בכל זאת המשק מתפקד? כי יש משק פרטי ועסקי שמתפקד. זה משק שלומד לחיות ללא ממשלה. זה טוב שיש פירמות ומשק עסקי טוב עם מנהלים ויזמים ומשווקים ומממנים אבל זה לא אומר שזה הדבר האידאלי שהייתי ממליץ עליו לאורך זמן. אפילו התעשיות היותר טובות שלנו, תעשיית ההייטק הכוכב המניע שלנו - צריכה בסופו של דבר ממשלה".
"אם הייתי צריך לסכם את 2019, אז מנתוני המאקרו הכלכלים אנו רואים שנה טובה על פניו. נתוני הצמיחה סבירים ועומדים על 3.3%, נתוני האבטלה מצוינים, האינפלציה עומדת על חצי אחוז וזה נהדר, יש עודף במאזן התשלומים, הציבור קונה, מבלה ונוסע לחו"ל, יש אפילו תחושה של 'חגיגה'. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: החגיגה הזו לא מחילה את מרבית תושבי ישראל. בין שליש ולחצי לא נהנים מהחגיגה הזו", אמר ברודט.
"ראינו בימים האחרונים את הפרסומים על דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי ודוח נוסף של מכון טאוב, ושניהם מעידים שהתמונה לא טובה. אנו נמצאים במקום לא טוב מבחינת פערי הכנסות, עוני ובאי שוויון בחלוקת ההכנסות. אלו נתונים ששמים אותנו במקום לא טוב ביחס למדינות מערביות אחרות. בטווח הארוך והעמוק יותר ישנם כמה תהליכים וזרמי עומק כלכליים וחברתיים שצריכים להדאיג אותנו", הוסיף.
ברודט המשיך ואמר כי "יש לנו בעיות גדלות במערכות תשתיות, רפואה, חינוך, תחבורה ציבורית. אלו נושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי לא פחות מהנסיעה הבאה לחו"ל. סוגייה נוספת היא השתתפותם של הציבור החרדי והערבי במשק הישראלי. קצב גידול החברה החרדית והערבית הוא הגבוה ביותר במערב, ואילו נתוני ההשתתפות שלהם במשק נמוכים מאוד. אם מישהו חושב שאם לא נטפלים בבעיה הזו היא תיעלם - הוא טועה והבעיה רק תגדל. גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו. בהשוואה למדינות ה-OECD נתוני הפריון במדינת ישראל נמוכים, גם כשהתעסוקה גבוהה - שילוב הנתונים האלה אומר כי אנו עובדים ביעילות נמוכה".
ברודט אף ציין כי "בדירוג הבינלאומי לא התקדמנו בעשור האחרון. עשר שנים אנו עומדים באותו מקום. יש מדינות שירדו. יש שעלו, אנו נשארו במקום ה-25 מתוך 190 המדינות. חשבנו שנתקדם יותר אבל זה לא קרה. המדינות שהשיגו את ישראל בעשור החולף הן אלו שהצליחו להתאים את עצמן טוב יותר לשינויים הכלכליים".
בהמשך דבריו, מנה ברודט את הגורמים שישפיעו על הכלכלה הישראלית בשנת 2020, בהם מלחמת הסחר , כאשר "אנו נצטרך להסתגל ולחיות בין שתי המעצמות האלה. כרגע אנו פרו אמריקאים, אבל הם לא אוהבים את העובדה שאנו עושים עם סין עסקים, וגם הסינים לוחצים עלינו מהכיוון שלהם. אנו נצטרך לנווט בין שתי הענקיות האלה".
עוד ציין ברודט את "השינויים הטכנולוגיים שהם דרמטיים, מהירים ומשנים תהליכים בכל תחומי החיים והמשק", כמו הביג דאטה, הבינה המלאכותית, הממשק בין מכונה-לאדם, האוטונומיות של מכשירים ועוד. ולבסוף ציין ברודט את משבר האקלים והגנת הסביבה. "זה נושא שיעסיק את העולם באופן אינטנסיבי בעשור הקרוב כי זה משפיע על חיי 7.5 מיליארד איש שחיים על הכדור הזה. זה משפיע על מזג האוויר, על היכולת לשתות מים נקיים, לנשום אוויר נקי, לראות שהאדמה שלנו נקיה, כל אלה הן שאלות שאנו נעסוק בהם ואלו יעסיקו אותנו, ויש להם השלכות כלכליות גדולות וזה ייצר הרבה עסקים חדשים בשנים הקרובות", סיכם.