"חלק מהייסוף בשקל היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד", כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בהתייחס לרכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בחודשים האחרונים.
לדבריו "התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר ביחס למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעל אופי פיננסי".
חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי ב-2020 תחול האטה בצמיחה והמשק יצמח ב-2.9% כתוצאה מתקציב המדינה הזמני שיביא לצמצום הפיסקאלי וההאטה בסחר העולמי. ב-2021 צפויה עלייה בצמיחה ל-3.2%.
החטיבה עדיין מעריכה כי ייתכן שיהיה צורך להפחית את הריבית במהלך השנה הקרובה. הנגיד ציין כי לאחר שמדד יוני 2019 שהיה נמוך באופן חריג (מינוס 0.6%) ייצא מהחישוב, האינפלציה תשוב לגבול התחתון של היעד, אך מצד שני, השפעת הייסוף של השקל והתגברות התחרות צפויה להמשיך ללחוץ על ירידת האינפלציה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
