גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הטלת האגרות אומנם הפחיתה סטטיסטית תביעות סרק, אבל גם צמצמה הגשת תביעות טובות"

"גלובס" ממשיך ובודק את השפעתן של הטלת האגרות על שוק הגשת התובענות הייצוגיות, והפעם באמצעות עורכי דין העוסקים בנושא • מהי עמדתם בנוגע לרפורמה, ומה הם מציעים לעשות בעתיד כדי להפחית עוד יותר את הגשת תביעות הסרק? • חלק שני בסדרה

איילת שקד / צילום: כדיה לוי
איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כשנה וחצי אחרי שהמדינה החלה לחייב בתשלום של אגרה כספית כתנאי להגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, במטרה להילחם בכמות בלתי נסבלת של תביעות סרק, חשפנו אתמול ב"גלובס" את ההשפעה של האגרות על שוק התובענות הייצוגיות - מהפכה שיצאה לדרך בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים. בין היתר פרסמנו בכתבה הראשונה כי מספר הבקשות לאישור תביעה ייצוגית שהוגשו מאז נכנסה לתוקף החובה לשלם אגרה כתנאי להגשתן, ירד ב-44% בהשוואה למספר הבקשות שהוגשו בשנה וחצי שקדמה להטלת האגרות.

עם זאת, עורכי הדין העוסקים בתביעות ייצוגיות, סבורים שמטרת האגרות לא הושגה.

עו"ד רפי ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות, שמייצג גופים גדולים במשק הישראלי, אומר ש"אף שלהטלת האגרות הייתה השפעה על כמות בקשות האישור שמוגשות לבית המשפט, היא עדיין לא ריסנה די את העובדה שמוגשות בקשות סרק משוכפלות נגד חברות רבות". ליבא אומר כי "אנחנו עדיין רואים הגשה סיטונאית של בקשות סרק, גם אם בעקבות ביטול האגרות, מגישי הבקשות העתיקו את הפעילות שלהם לתחומים שבהם יש פטור מאגרה".

לדברי ליבא, כדי להימנע מתשלום אגרות, המבקשים החלו לצרף נתבעים רבים במסגרת אותו הליך. על התופעה שעליה כתבנו אתמול שבמסגרתה מגיעים התובעים עם הנתבעים הפוטנציאלים להסדרים מחוץ לבית המשפט, אומר ליבא כי הפחתת העומס על בתי המשפט היא יתרון, אך "מצד שני ברור שיש גם חיסרון בולט בכך שמדובר בהסדרים שהתובעים והנתבעים מגיעים אליהם מחוץ לכותלי בית המשפט ללא כל פיקוח".

עו"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מצביעה על שתי מגמות עיקריות בשוק התובענות הייצוגיות מאז הטלת האגרות. "המגמה הראשונה היא של עלייה משמעותית במספר התביעות בעניינים כמו נגישות, שעליהן לא מוטלות אגרות. המגמה השנייה היא התמקדות של תובעים ייצוגיים בתיקים יותר חזקים, שברור למי שמגיש אותם שהתיק מבוסס דיו ומגלה עילת תביעה טובה". בנוסף, מצביעה עו"ד בקל על מגמה משמעותית בעקבות הלכה של בית המשפט העליון שסתמה את הגולל על הסתלקות מתוגמלת מתביעות סרק.

מה אומרים עורכי הדין על הרפורמה בתביעות ייצוגיות

התובעים: "באף מקום בעולם אין אגרה על ייצוגיות"

עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד סטיס-מושקוביץ מייצג לרוב את מגישי בקשות האישור, בפרט בתחום שוק ההון וניירות ערך. בתחום זה, הוא מסביר, להטלת אגרה אין הרבה משמעות. "איפה שיש סכסוכים מורכבים, כמו ניירות ערך או דיני תחרות, או לחלופין הרבה כסף - האגרה לא מהווה פקטור".

על הירידה במספר הבקשות, אומר מושקוביץ': "בתחום הצרכנות באמת היו תביעות מופרכות, כמו למשל תביעה על כך שכבל חשמל שנרכש היה באורך 99 סנטימטר ולא 100 סנטימטר כפי שהובטח על-ידי היצרן או המוכר, או כל מיני קשקושים אחרים ותביעות צרכניות עם פוטנציאל מאוד נמוך".

ועם זאת, לדעתו של מושקוביץ האגרות לא השיגו את מטרתן העיקרית. לדבריו, "המטרה של הטלת האגרות הייתה בראש ובראשונה לסנן את תביעות הסרק. מאחר שרוב התביעות הייצוגיות הן תביעות סרק, האגרות כנראה באמת הפחיתו סטטיסטית את תביעות הסרק. אבל הבעיה היא שהחוק מחטיא את המטרה, כי מה שקורה זה שהטלת האגרות מצמצמת גם הגשת תביעות טובות".

עוד מדגיש מושקוביץ כי "באף מקום בעולם אין אגרות על ייצוגיות. גם לא בארה"ב, שזו המולדת של התחום. צריך להסתכל על זה כמו על עתירה ציבורית: הייצוגית היא כלי שמסמל מאבק של הצרכן, האזרח הקטן, בגופים גדולים. הבעיה היא שהאגרה הפכה את התביעות הייצוגיות בסכומים הנמוכים ללא כדאיים. גובה האגרה לא כדאי, והסיכונים שבדרך מרתיעים את התובעים. שלא לדבר על זה שלפי כללי האתיקה לעורך הדין אסור לשלם לאגרה, ואז דווקא האנשים שהכי נפגעים ולא יכולים להרשות לעצמם לשלם 16 אלף שקל נפגעים".

מושקוביץ מוסיף כי האגרה היא תמריץ שלילי. "אם המטרה היא שתביעות טובות יוגשו, אז לשים חומה מראש לא מסייעת להגיע אליה. היה אפשר להגיע לאותה תוצאה על-ידי פסיקת הוצאות, שמשקפת סינון אחרי ההגשה. אני מאמין שאם כך היו נוהגים, השוק היה מתקן את עצמו עם הזמן ואנשים היו שוקלים פעמיים אם להגיש", הוסיף.

עו"ד מושקוביץ / צילום: יוסי גמזו

הנתבעים: "ניתן להעמיס את האגרה על החברה הנתבעת"

עורכי הדין ערן זך ודרור ורסנו, שותפי ליטיגציה במשרד יגאל ארנון המייצגים חברות מובילות בתובענות ייצוגיות, מציינים שתי השפעות מרכזיות להטלת האגרות בנוסף לירידה במספרן והפנייה לבקשות שבהן ניתן פטור מאגרה. "השפעה אחת היא כי בעוד שבעבר מרבית התביעות הוגשו לבתי המשפט המחוזיים, לאחר הטלת האגרות תביעות רבות מוגשות דווקא לבתי משפט השלום, ניתן לשער שמשיקולי גובה האגרה. השפעה שנייה היא שבעוד שבעבר הוגשו תביעות נפרדות באותו נושא כנגד נתבעים שונים, חל גידול באיחוד הנתבעים במסגרת תביעה אחת; גם כן, ניתן לשער, כדי לחסוך בתשלומי האגרה". גם זך וורסנו מדברים על התופעה של ניסיון לסגור עניין בין התובע לנתבע הייצוגיים בטרם הגשת ההליך, מהלך שהרבה פעמים מצליח לדבריהם גם כשהעילה לא בהכרח טובה, "משיקולי העלויות של ההליכים המשפטיים".

לדעתם של זך וורסנו, "מוקדם מדי לקבוע" האם הטלת האגרות היא מהלך מוצלח. לדבריהם, "אין ספק שהתכלית של הטלת האגרות מבורכת ושבטווח הקצר היא גם הושגה. יחד עם זאת, תביעות ייצוגיות רבות הוגשו ועדיין מוגשות ביוזמת עורכי דין שזהו גם עיקר עיסוקם. גובה האגרות אינו מרתיע דיו את אלה, בפרט כשגם ניתן לבקש את החזר האגרה או 'להעמיס' אותה על החברה הנתבעת, במסגרת הסדר הסתלקות או פשרה. חשוב להבין שמבחינת החברה הנתבעת, ההחלטה אם לנהל תובענה ייצוגית או להגיע להסדר, היא לרוב החלטה כלכלית: כל עוד העלות הכוללת של סגירת התיק בהסדר (כולל תשלומי גמול ושכר-טרחה לב"כ התובע) נמוכה מהעלות של ניהול התיק (הוצאות משפטיות, השקעת המשאבים וכעת - גם סכומי האגרות), החברות הנתבעות יעדיפו, ככלל, להגיע להסדר, אף אם עניינית התביעה אינה מוצדקת לטעמן. לכן, ייתכן שבטווח הארוך שיעור תובענות הסרק שוב יגדל, והאגרות ירתיעו רק את מי שברשותם עילת תביעה אמיתית הראויה להתברר בבית המשפט".

עו"ד זך / צילום: יורם רשף

היום שאחרי האגרות: הטלת הוצאות כבדות על מגישי תביעות סרק

מה חושבים עורכי הדין בתחום התובענות הייצוגיות לגבי הצעדים שיש לנקוט כעת, אחרי שלפחות במובן של הפחתת התביעות ניתן לקבוע שנרשמה הצלחה? לדעתם של עורכי הדין ורסאנו וזך, "יש לחייב משלוח הודעה מוקדמת טרם הגשת תובענה ייצוגית, ולאפשר לתקן את ההפרה. במסגרת זו, ניתן גם לקבוע סכום שישולם למתלונן, אם דרישתו אכן נעתרה. מניסיוננו, מרבית תביעות הסרק שהוגשו לבתי המשפט הן בעילות צרכניות שוליות, שלא זו בלבד שלא גרמו נזק, הן נבעו מתקלות בתום לב הנגרמות, מטבע הדברים, במהלך העסקים של חברות בעלות היקף פעילות גדול. הסעד הראוי במקרים כאלה הוא בעיקר צופה פני עתיד, ולכן, לדעתנו, אין להטריד את בתי המשפט בעניינים אלה, אלא לאפשר לחברות לתקן את התקלה וכן לתגמל את מי שחשף אותה, כדי לתמרץ אותו להמשיך לחשוף תקלות לטובת כלל הצרכנים".

לדעתה של עו"ד בקל, הדרך להילחם בתביעות הסרק היא "שבית המשפט יטיל הוצאות ריאליות במקרה שהוא מגלה שההליך שנוהל בפניו היה הליך סרק. אף שהמספר ירד עדיין, יש לא מעט תיקים שמגיעים לשלב הקדם משפט, ואף שמדובר בתביעה עם סיכויים נמוכים שנמשכת לאחר המלצת בית המשפט, השופטים נמנעים מלתת במקרים כאלה צו להוצאות. אם במקרים שבהם בית המשפט חושבים שמדובר בתיק שאין לו בסיס היו מטילים הוצאות ריאליות, גם מספר הבקשות האלה היה מצטמצם".

עו"ד בקל / צילום: איל טואג

לדברי עו"ד ליבא, בנוסף "צריך לנקוט מהלכים משלימים כמו למשל לקבוע כלל שמגביל את מספרן של בקשות האישור שמותר לאדם להגיש, כפי שקורה בבית המשפט לתביעות קטנות. אנחנו רואים שמדובר הרבה פעמים בשחקנים חוזרים, ושזה כבר שוכלל לתעשייה של ממש".

גם עו"ד מושקוביץ מסכים כי הדרך להפחתת תביעות הסרק עוברת דרך פסיקת הוצאות משמעותיות. "מספיק שמספר פעמים בודדות השופטים יפסקו 70 או 100 אלף שקל על תביעות שבכלל אין להן עילה או ממש לא מבוססות, כדי לבצע את הסינון החוצה של תביעות הסרק".

עו"ד ליבא / צילום: יורם רשף

כך סייע בית המשפט העליון למלחמה בתביעות הסרק

לפני כשנה וחצי ניתן פסק דין בבית המשפט העליון ("עניין מרקיט") שהכריע בשאלה העקרונית - האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לעורכי דינו, במסגרת הסדרי הסתלקות, כפי שקורה בהסדרי פשרה. מכיוון שלכול ברור שהתגמול הכספי האישי הוא מה שמניע את תחום התובענות הייצוגיות, ברור שלהחלטה בשאלה הזו יש חשיבות מכרעת על המוטיבציה ומערכת השיקולים של מבקשים ועורכי דין הנוהגים להגיש בקשות אישור באופן תדיר.

לאורך שנים, התרבו ההכרעות הסותרות בבתי המשפט המחוזיים בנוגע לשאלה. מכיוון שבפרקטיקה מרבית ההליכים הייצוגיים בישראל מסתיימים בדרך של הסתלקות הכוללת הסכמה בדבר פסיקת גמול ושכר-טרחה למסתלקים, הפכה השאלה ממש לסוגיה קריטית. מחקרים שונים שנערכו בישראל בעבר מצאו קשר ישיר בין הנטייה של חלק מבתי המשפט לפסוק שכר-טרחה וגמול במסגרת הסדרי הסתלקות, ובין העלייה בכמות תביעות הסרק המוגשות.

בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר-טרחה לתובע המייצג ולבא-כוחו המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור. את החלטתו העקרונית ביסס העליון בעיקר על תיקון לחוק תובענות ייצוגיות מ-2016, שקבע, לראשונה, כי בבואו להכריע האם לפסוק גמול ושכר-טרחה, על בית המשפט לבחון האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ואת התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה. מכאן, הסיק בית המשפט כי רק במקרים חריגים של הסתלקות, וכשהמבקש מראה שהביא תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה וכי עילת התביעה טובה, ניתן לחרוג מהכלל ולפסוק גמול ושכר-טרחה.

הנתונים של מחלקת המחקר ברשות השופטת  מלמדים על השפעה ניכרת של פסק הדין בעניין מרקיט על השוק. כך, בעוד שלאחר הטלת האגרה צמח מספר הבקשות שהוגשו לממוצע של 36.7 בחודש, לאחר פסק הדין צנח עוד יותר מספרן עד לשפל של עשור, של 33.5 בקשות בממוצע בחודש.

לדברי עו"ד הדס בקל, עניין מרקיט רלוונטי להפחתת מספר בקשות האישור לפחות כמו הטלת האגרות. "מרקיט שינה את גישת הפסיקה. בעקבותיו, מחלחלת ההבנה בשוק שקשה יותר לעשות כסף באמצעות הגשת הליכי סרק, כי ההסתלקות לא תהיה מתוגמלת. זה שם קץ לתופעות שראינו של שכפול תובענות ייצוגיות והגשת בקשת הסתלקות מתוגמלת בסמוך לאחר מכן".

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון