גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשעושים תוכן חסום, חייבים לתת לגולש ערך מוסף"

כלי התקשורת המובילים בעולם מאמצים את המודל של חומת תשלום, ו"גלובס" עושה היום צעד ראשון בדרך אל היעד ● גדי להב, לשעבר מנהל מחלקת המוצר הדיגיטלי של "פייננשל טיימס": "כשההכנסות תלויות בקוראים, צריך להבין מה קורה איתם ולא לדלג עליהם. צריך לגרום להם לרצות לשלם"

דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים. מאבק בפייק ניוז / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים. מאבק בפייק ניוז / צילום: רויטרס

סקר TGI שפורסם בשבוע שעבר הצביע, לראשונה אחרי ארבע שנים, על עלייה בחשיפה לעיתונים בישראל. למרות שמדובר בנתונים מחמיאים, איש בתעשיית התקשורת לא משלה את עצמו שמדובר בראשיתו של שינוי עקבי של דפוסי צריכת המדיה.

גורמים בשוק מעריכים כי הרנסנס הצנוע של העיתונות נובע מהכאוס במערכת הפוליטית. מערכת הבחירות השלישית תוך שנה מעוררת בלבול אצל הקהל הרחב ודוחפת אותו לקבל אינפורמציה מגופים שנחשבים לברי-סמכא. ההערכה הזאת מעודדת, משום שהיא מלמדת כי העיתונים מספקים ערך מוסף. האתגר הגדול של כלי התקשורת הוא לנטוש את עיתוני הנייר ולמצוא מודל עסקי יציב בפלטפורמות דיגיטליות - אתרים ואפליקציות.

להרשמה לאתר גלובס

המודל הכלכלי של העיתונות המודפסת והדיגיטלית נשען במשך שנים רבות על פרסום. בעשור האחרון התמונה השתנתה - חלק משמעותי של תקציבי הפרסום הוסט לפייסבוק ולגוגל, על חשבון גופי המדיה הוותיקים.

כלי התקשורת ניסו במשך שנים להתמודד עם הסיטואציה החדשה. הם עשו שימוש בכותרות מעודדות הקלקה - אך ללא הועיל. התוכן הגדיל את כמות "הנדל"ן" שניתן להקצות לפרסומות, אולם עודף ההיצע הוביל לצניחה במחירי הפרסום.

הרעיון של גביית תשלום עבור תוכן נחשב במשך שנים ללא ריאלי. האינטרנט נתפסה כאוטוסטרדת מידע חינמית. האקסיומה הזאת התנפצה בעקבות הצמיחה של נטפליקס וספוטיפיי, המודל העסקי שלהן מבוסס בעיקר על גביית תשלום עבור תוכן מלקוחות פרימיום.

תעשיית העיתונות העולמית מחשבת בימים אלה מסלול מחדש, והיום "גלובס" מצטרף למגמה ומשיק חומת רישום שתהפוך בהמשך לחומת תשלום.

הפרסום לא מספיק לממן תחקירים

בכיר בתעשייה אומר ל"גלובס" כי קריסת מודל התשלום עבור פרסום מאלצת את הפבלישרים - מוציאים לאור - לעבור למודל של חומת תשלום שיכלול גביית תשלום עבור תוכן. לדבריו, ניתן להרוויח כסף מפרסום, אבל המודל הזה רלוונטי לאתרים שמייצרים תוכן זול שמיועד לכמות גדולה של גולשים.

"ההכנסות מפרסום לא מספיקות לממן תוכן כמו תחקירים, כותבים שהם גם אוטוריטות וכו'", אומר הגורם, "ולכן עיתונות שיקר לייצר חייבת למצוא מקורות הכנסה נוספים".

לדבריו, חומת תשלום מאפשרת לייצר תוכן איכותי ולהאט את המרוץ אחרי רייטינג וקליק בייט. "כשעושים תוכן חסום, חייבים לתת לגולש ערך מוסף, ראוי ואיכותי, עם ניתוח ועומק. אחרת הוא לא יישאר. זה מחייב את כל המערכת לעסוק באיכות ולא בכמות".

שורה ארוכה של גופי תקשורת בעולם הרימו בשנים האחרונות חומות תשלום. בשוק קיימים שלושה מודלים: במודל הראשון, שאימצו בין היתר "פייננשל טיימס", "וול סטריט ג'ורנל" וה"טיימס" הלונדוני, עולה חומת תשלום על כל התכנים, ודבר לא ניתן לגולש בחינם. המודל הזה נדיר יחסית ומתאים לעיתונים גדולים או לעיתוני נישה עם ערך מוסף ברור.

שני המודלים האחרים נעים על התפר שבין תוכן סגור לבין תוכן פתוח. באחד הגולש נחסם לאחר כמות מסוימת של כתבות שניתנות לו בחינם בכל חודש. במודל הזה עושים שימוש אתרים כמו "וושינגטון פוסט" ו"אקונומיסט".

במודל השני החלוקה היא לפני סוג התוכן: תוכן רגיל מוגש לגולש בחינם, ואילו תוכן פרימיום נחסם, והגולש נדרש לשלם עליו מנוי חודשי. במודל הזה עושים שימוש "דיילי טלגרף", "אינדיפנדנט" ו"בילד".

יש מודל נוסף, שבו עושה שימוש ה"גרדיאן" הבריטי. התוכן של האתר פתוח לחלוטין, אך הגולשים מתבקשים באסרטיביות רבה לתרום לפעילות האתר.

הגופים שמיהרו לאמץ את המודל של חומת תשלום הם אתרים כלכליים. גדי להב, לשעבר מנהל מחלקת המוצר הדיגיטלי של "פייננשל טיימס" (FT), מסביר כי מבחינת מי שעוסק בתחום הפיננסים, לשלם עבור תוכן זה בבחינת "כסף שמביא כסף". לדבריו, "זה קהל שמוכן לשלם עבור תוכן שיעזור לו לעשות כסף. לצרכנים הללו יש יותר כסף, ובחלק מהמקרים החברות משלמות על המנוי, כי זה נתפס ככלי עבודה. אלה תחומים שקל יותר לייצר בהם ערך שאנשים מבינים למה צריך לשלם עליו. זה גם מוצר שיש בו פחות מתחרים - מי שצריך להבין מה קורה בשוק הפיננסים בארה"ב יקרא את ה'וול סטריט ג'ורנל', כי אין לו הרבה מקורות אחרים".

לטענת להב, "חומות התשלום יוצרות שינוי גדול שגם העיתונות בישראל תצטרך לעבור: לחזור לשרת את הקהל שלה". לדבריו, "כשחיים מפרסום, כלי התקשורת משרת את המפרסמים, ואז לא על כל דבר אפשר לכתוב. במקרים אחרים כלי התקשורת משרתים את האינטרסים של המו"ל, והם לא בהכרח האינטרסים של הציבור - לרוב זה הפוך.

"כשההכנסות תלויות בקוראים, צריך להבין מה קורה איתם ולא לדלג עליהם. צריך לגרום להם לרצות לשלם. במובן הזה התוכן הופך להיות כמו כל מוצר אחר - לרבות כל הקלישאות של השיווק: הצעת ערך מבודלת, להבין מה הקהל רוצה, איך מציעים לו את זה טוב יותר מהמתחרים כדי לבלוט, ומה המודל העסקי שזה עובד בו. ההבנה של מה הצרכן רוצה וצריך יושבת בכל חברה מסחרית שגובה תשלום על השירותים שלה - בין אם זו חברת ייעוץ או נעליים. זה יותר מורכב בעיתונות, אבל שם השאלה הזאת לא נשאלה הרבה מדי זמן. חומת תשלום עוזרת לייצר עיתונות טובה למי שמגדיר עיתונות טובה בלשרת את הציבור ולא אינטרסים אחרים".

המערכת העיתונאית תצטרך להשתנות

המעבר לחומת תשלום הוא שינוי מהותי, לא רק באופן המסחרי של גופי התקשורת אלא גם באופן שבו פועלת המערכת העיתונאית. המערכת כבר לא מודדת את עצמה במדדי כמות אלא במדדי איכות. ב"טלגרף", למשל, נמדד התוכן בשמונה מדדי איכות שבודקים בין היתר כמה זמן שהה הגולש בתוכן, מהי רמת המעורבות שלו ועד כמה הוא בחר לשתף את התוכן. בדסק המרכזי של חדר החדשות הוצבו שני מסכי ענק שעליהם מופיעות כל העת 10 הכתבות המובילות במדדי האיכות ו-20 העורכים המצטיינים במדדי האיכות. מדובר בטרמינולוגיה שלקוחה מעולם המכירות, אך שם היא מיושמת על תוכן.

במידה מסוימת השינוי של חומת התשלום מפקיע מהעורכים את השליטה המוחלטת בסוג התוכן שהם מייצרים. לדברי בכיר בתחום המדיה, התוכן שנוהל בעבר בעיקר באמצעות "בטן" של עורכים, עובר היום דרך "שכל דיגיטלי" של מערכות שמאפשרות פרסונליזציה ואוטומציה. יש כלים טכנולוגיים שיודעים לזהות מה מעניין את הגולש, ומאפשרים למערכת לייצר עבורו עוד תוכן שמעניין אותו. לדברי הבכיר, "העיתונות 'הרגילה' חיה את חדשות היום, את תפיסות העורכים ואת הקו המערכתי שלהם. חומות התשלום והמערכות הטכנולוגיות שלה מפקיעות חלק מעיצוב הקו המערכתי מהעורכים ומעבירות אותו לציבור".

המודל של חומת התשלום מצליח בעיקר במדינות סקנדינביה, שם 25% מבתי-האב כבר משלמים על מינויים לתוכן. עם זאת, מי שנחשב לאורים והתומים בתחום הוא "ניו יורק טיימס", שהודיע בסוף 2018 כי המנויים הדיגיטליים שלו הכניסו יותר כסף מהמנויים המודפסים. בארה"ב מספר הצרכנים שמוכנים לשלם עבור תוכן בתשלום עלה משמעותית מאז שדונלד טראמפ עלה לשלטון. להב מעריך כי התחושה שקיים איום על מקורות המידע, בעקבות הפצת פייק ניוז, הובילה לחידוד סוגיית האמון. הקוראים מבינים שהם צריכים לחזק את מי שהם מאמינים לו: "הקהל הליברלי החליט שהוא תומך בחלק מהתקשורת הכלכלית".

להב מסביר כי גם הצרכן נמצא בתהליך שינוי: "בגלל היצף התוכן בשוק, הצרכן התרגל לקבל דברים בחינם. כשכולם מפסידים וממשיכים לתת בחינם, זה לא שוק כלכלי, ולכן הצרכן יצטרך להתרגל לשלם. לא הכול יהיה מאחורי חומת תשלום - על חדשות כמו שער הדולר או מה אמר נתניהו אף אחד לא יהיה מוכן לשלם, כי תוך דקות אפשר לקבל את המידע ממקור אחר.

"האתגר של כל פבלישר הוא למצוא את הצעת הערך המיוחדת עליה הגולשים יהיו מוכנים לשלם לו. לערוצים שפונים לקהל הרחב זה יותר קשה. ל-'FT' יש מיליון מנויים בעולם. לעומת זאת, ל'טלגרף', שהיה עיתון גדול יותר בבריטניה, יש רק 500 אלף מנויים משלמים. ב-'FT' המחיר לתוכן נע בין 25-50 פאונד בחודש, ול'טלגרף' - 10 פאונד. אבל יש מקומות ש'הטלגרף' מצליחים לגבות תשלום על הצעת ערך מבודלת. 'הטלגרף' פונה לשמרנים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה. לקהל הזה ההחלטה על בית ספר לילדים קריטית, ו'הטלגרף' נותן סקירה של בתי הספר".

לדברי להב, מי שמשיך להתבסס על דפוס או פרסום, חי על זמן שאול. "פבלישר חפץ חיים צריך לאמץ את הגישה של 'מנויים קודם' ולפעול לכך שיותר מ-50% מההכנסות יבואו מהמנויים, בדיוק כמו בגופי תקשורת כגון 'וול סטריט ג'ורנל', 'ניו יורק טיימס' ו-'FT'. להערכתי, בסוף יהיו פחות פבלישרים, והמודל יהיה היברידי - לא רק פרסום או רק מינויים. עם זאת, החלק של גביית תשלום על תוכן יגדל, כי שוק הפרסום כבר לא יספיק". 

חומת התשלום בישראל עדיין בתחילת הדרך

הפורמט של חומת תשלום בישראל נמצא עדיין בתחילת הדרך. הגוף הראשון שעשה שימוש באסטרטגיה הזאת הוא קבוצת "הארץ". לפני שבע שנים החל "הארץ" לגבות תשלום עבור תוכן במהדורה האנגלית שלו ובהמשך גם עבור המהדורה העברית. חומת התשלום של "הארץ" נחשבת להצלחה, ומספר המנויים מוערך ב-100 אלף.

גורמים בתעשייה מאמינים כי ההצלחה של "הארץ" נובעת מכך שיש לו קהל מבודל, שמוכן לשלם עבור תכנים בעלי ערך מוסף. לפני שנה וחצי הוצבה חומת תשלום גם באתר "דה מרקר" מקבוצת "הארץ", אולם אין נתונים לגבי הצלחת היוזמה.

בחודשים האחרונים הורמה חומת תשלום גם על חלק מהתכנים באתר ynet ששייך לעיתון "ידיעות אחרונות". רוב האתר פתוח לכלל הגולשים, אולם האתר גובה תשלום עבור תכני פרימיום. בתחילת החודש הצטרף למגמה גם האתר "יום יום באילת", שמציע לגולשיו מנוי דיגיטלי. האתר עשה היסטוריה מקומית כשהפך למקומון הראשון בישראל שהקים חומת תשלום.

*** גילוי מלא: גדי להב משמש יועץ חיצוני ל"גלובס" בעניין חומת התשלום. 

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד