גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע יותר ויותר חברות זרות מבצעות פרויקטי תשתית לאומיים?

קו המים החמישי לירושלים, הנמלים החדשים והרכבת הקלה, בעשור האחרון מוקמים פרויקטי תשתית רחבי היקף על ידי חברות בינלאומיות ● את כוח האדם לבנייה עצמה מספקות חברות מקומיות

נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן
נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן

הכתבה בשיתוף פרוג'קט פרו

עוד מימי חומה ומגדל היו הישראלים בעלי יכולות הנדסיות ותכנוניות מרשימות. מסוגלות זו אפיינה את מדינת ישראל לאורך כל שנותיה ופרויקטי תשתית לאומיים דוגמת המוביל הארצי, נמלי אשדוד ואילת, תחנות הכוח, טרמינל 3 בנתב"ג, שדה התעופה רמון, כביש חוצה ישראל (כביש 6) ומסילות הרכבת נבנו ותוכננו על ידי חברות ישראליות.

אך מתברר כי בעשור האחרון חל שינוי בכל הנוגע לפרויקטי תשתית לאומיים: יותר ויותר חברות בינלאומיות נכנסות למקום בו פעלו בעבר החברות המקומיות. דוגמאות יש למכביר: החל מהנמלים החדשים באשדוד וחיפה שאמורים לייצר תחרות לנמלים הוותיקים והקמתם או תפעולם מתבצעים על ידי מספר חברות אירופאיות וסיניות, דרך פרויקט קו המים החמישי לירושלים - פרויקט תשתית ענקי המתבצע על ידי חברה גרמנית, הקמת הרכבת הקלה (הקו האדום) בגוש דן שנעשה על ידי חברה סינית, וכלה בפרויקט החשמול של רכבת ישראל המבוצע על ידי חברה ספרדית.

מדוע זה קורה והאם אנו עדים למגמה חדשה בה בסוף הדרך החברות הבינלאומיות יחליפו לחלוטין את החברות הישראליות? איתמר בן שושן, מנכ"ל ובעלי חברת "פרוג'קט פרו" המספקת כוח אדם לענף הבנייה, מסביר: "בעוד שלחברות הישראליות יש ניסיון רב בתחומי הנדל"ן העילי, כלומר זה הנבנה מעל הקרקע, הרי שלחברות בינלאומיות יש ניסיון משמעותי יותר בתחום המנהור. לכן בפרויקטים כמו קו המים החמישי לירושלים והרכבת הקלה אנו רואים יותר חברות בינלאומיות שנכנסות לתחום, כי הן בעלות ניסיון רב בחפירות עמוקות ומנהור. אגב, זה לא מסתיים רק ביכולות ההנדסיות והביצועיות להקמת פרויקטים כאלו. פן נוסף לעבודה הוא המכני, שכן למעט מספר חברות מצומצם, לרוב החברות הישראליות אין עובדתית את ציוד המנהור המשוכלל והמתקדם שיש לחברות הבינלאומיות, ולכן הן פשוט לא עומדות בתנאי המכרזים. ישנו גם עניין האסטרטגיה הפנימית של מדינות זרות. בספרד, למשל, עקב משבר כלכלי, חברות רבות נאלצו לחפש עבודה ופרויקטים מחוצה לה, וישראל שנמצאת בתנופת בנייה היא יעד אטרקטיבי עבורן".

- מה בנוגע לנמלים?

"בדומה לתחום המנהור כך גם בתחום העבודות הימיות המורכבות - אין מספיק חברות ישראליות שמתמחות בכך ומסוגלות לתכנן ולבצע את פרויקטי הענק האלו. יש לציין כי בשני סוגי עבודות התשתית הללו מדובר על פרויקטים ארוכי טווח שמצריכים איתנות פיננסית רבה מאוד, ולא לכל חברה ישראלית יש את היכולת הכספית העצומה הנדרשת למימון פרויקטים כאלו במשך שנים. בנוסף לכך, הסינים מחזיקים ב"אסטרטגיית דרך המשי" שישראל היא חלק חשוב ממנה - הם רואים בנמל אשדוד חוליה משמעותית המחברת בין אפריקה, אירופה ומערב אסיה".

זקוקים לעובדים בענף הבנייה והתשתיות? בפרוג'קט פרו תמצאו אותם. לפרטים הקליקו כאן>>

ידיים עובדות ישראליות

אך בכל זאת, מקומם של הישראלים לא נפקד לגמרי מהפרויקטים הלאומיים רחבי ההיקף. בעוד שהחברות הבינלאומיות מביאות איתן ארצה צוותי מהנדסים ופקחים, הרי שהקמת התשתיות עצמן מבוססת על כוח אדם מקומי.

חברת פרוג'קט פרו, למשל, מספקת כוח אדם מיומן ואיכותי לעולמות הבנייה והתשתיות מאז שנת 2014. לדברי בן שושן, "בכל רגע נתון מעל ל-500 עובדים שלנו מועסקים בפרויקטים בפריסה ארצית. על אלו ניתן למנות עובדים מקצועיים, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, מנהלי פרויקטים, אנשי מנהלה ואנשי מטה. כמו כן, אנו מאפשרים את העסקתם של צוותים קבועים באתרים, המלווים את הפרויקט לאורך כל חייו. העובדים שלנו מועסקים בין השאר ברכבת הקלה, בנמלים ובקו המים החמישי לירושלים והם נטלו חלק באין ספור פרויקטים לאומיים - כמו הקמת תחנת הכוח הסולאריות באשלים וטורבינות הרוח בגלבוע".

קו המים החמישי בירושלים. בכל מכרז לפרויקט תשתית לאומי המדינה מקצה מקום לעובדים ישראליים / צילום: אריק מסילתי

- במה שונה תחום התשתיות מתחום המגורים?

"בתחום הבנייה למגורים מרבית הפועלים הם זרים - סינים, מולדבים ומיעוטם ישראלים. לעומת זאת, בפרויקטי התשתית רוב הידיים העובדות הן ישראליות. זה נובע מן העובדה שבמסגרת המכרזים המדינה קבעה מראש שתהיה הקצאה בכל פרויקט להעסקת כוח אדם מקומי. כמו כן, ישנם תפקידים כגון מנהלי עבודה או ממוני בטיחות שהעוסקים בהם חייבים להיות בעלי הסמכות ישראליות, אז ממילא כוח האדם לא יכול להיות בהם זר".

 - אתם מספקים לפרויקטים גם מנופאים?

"בהחלט. בעבר המנופאים הועסקו במסגרת חברת פרוג'קט פרו ולאחר שביולי 2019 נכנס לתוקפו חוק המנופאים - שקובע שבשביל להעסיק מנופאים צריך חברה ייעודית, הקמנו חברת בת שעוסקת בכך. החברה הזו מונה כיום מעל ל-50 מנופאים מכל הסוגים. מבחינת כוח האדם אנו יודעים לא רק לספק מנופאים לעבודות ארוכות טווח, אלא גם לתת מילוי מקום קצר בן יום או שבוע למנופאים קבועים שיצאו לחופשה או נעדרים עקב מחלה. חשיבותם של המנופאים באתרים היא עצומה וישנם מקרים שללא מנופאי כל העבודה באתר מושבתת.

"חשוב לי לציין גם כי אנו מקיימים אצל המנופאים ובכלל באתרים שלנו ביקורות בטיחות באופן עקבי. יש לנו ממונה בטיחות ותיק ומקצועי בעל הסמכות ורישיון, שאחראי על הנושא. כל יום עבודה באתרים מתחיל בתדריך בטיחות לכלל העובדים, בהתאם כמובן למאפיינים הספציפיים בכל אתר. כמו כן, כל העובדים שלנו מצוידים בציוד מגן - קסדות, נעליים מיוחדות וכיוצא בזה, וממונה הבטיחות מבצע בדיקות פתע בשגרה. נושא הבטיחות זוכה אצלנו לתשומת לב רב ואנחנו לא מתפשרים על כך בשום אופן".

- מה תענה לאלו שיגידו שהחברות הבינלאומיות, המקימות את הפרויקטים הלאומיים, תופסות את מקומן של החברות הישראליות ופוגעות במשק?

"ראשית, כאמור, לחברות הישראליות לא תמיד יש את הידע והניסיון בתחומי תשתית מורכבים כאלו; שנית, אותן חברות יכולות לקחת חלק בפרויקטים הללו כקבלניות משנה. כך הן יוכלו להתנסות וללמוד את צורות העבודה החדשות האלו ובעתיד להתחרות בחברות הבינלאומיות. בסופו של יום, מדינת ישראל נמצאת בשנים של תנופת בנייה ויש מספיק עבודה גם לחברות בינלאומיות וגם לחברות מקומיות. המדינה לא עוצרת ומישהו צריך לבנות אותה. לאדם המבקש להגיע לעבודה ברכבת מהירה מירושלים לתל אביב - זה לא משנה אם המתכנן הוא ישראלי או ספרדי. העיקר שהרכבת תגיע ליעדה, ובזמן".

פרוג'קט פרו - כוח אדם איכותי לפרויקטי בנייה ותשתית. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב