גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע יותר ויותר חברות זרות מבצעות פרויקטי תשתית לאומיים?

קו המים החמישי לירושלים, הנמלים החדשים והרכבת הקלה, בעשור האחרון מוקמים פרויקטי תשתית רחבי היקף על ידי חברות בינלאומיות ● את כוח האדם לבנייה עצמה מספקות חברות מקומיות

נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן
נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן

הכתבה בשיתוף פרוג'קט פרו

עוד מימי חומה ומגדל היו הישראלים בעלי יכולות הנדסיות ותכנוניות מרשימות. מסוגלות זו אפיינה את מדינת ישראל לאורך כל שנותיה ופרויקטי תשתית לאומיים דוגמת המוביל הארצי, נמלי אשדוד ואילת, תחנות הכוח, טרמינל 3 בנתב"ג, שדה התעופה רמון, כביש חוצה ישראל (כביש 6) ומסילות הרכבת נבנו ותוכננו על ידי חברות ישראליות.

אך מתברר כי בעשור האחרון חל שינוי בכל הנוגע לפרויקטי תשתית לאומיים: יותר ויותר חברות בינלאומיות נכנסות למקום בו פעלו בעבר החברות המקומיות. דוגמאות יש למכביר: החל מהנמלים החדשים באשדוד וחיפה שאמורים לייצר תחרות לנמלים הוותיקים והקמתם או תפעולם מתבצעים על ידי מספר חברות אירופאיות וסיניות, דרך פרויקט קו המים החמישי לירושלים - פרויקט תשתית ענקי המתבצע על ידי חברה גרמנית, הקמת הרכבת הקלה (הקו האדום) בגוש דן שנעשה על ידי חברה סינית, וכלה בפרויקט החשמול של רכבת ישראל המבוצע על ידי חברה ספרדית.

מדוע זה קורה והאם אנו עדים למגמה חדשה בה בסוף הדרך החברות הבינלאומיות יחליפו לחלוטין את החברות הישראליות? איתמר בן שושן, מנכ"ל ובעלי חברת "פרוג'קט פרו" המספקת כוח אדם לענף הבנייה, מסביר: "בעוד שלחברות הישראליות יש ניסיון רב בתחומי הנדל"ן העילי, כלומר זה הנבנה מעל הקרקע, הרי שלחברות בינלאומיות יש ניסיון משמעותי יותר בתחום המנהור. לכן בפרויקטים כמו קו המים החמישי לירושלים והרכבת הקלה אנו רואים יותר חברות בינלאומיות שנכנסות לתחום, כי הן בעלות ניסיון רב בחפירות עמוקות ומנהור. אגב, זה לא מסתיים רק ביכולות ההנדסיות והביצועיות להקמת פרויקטים כאלו. פן נוסף לעבודה הוא המכני, שכן למעט מספר חברות מצומצם, לרוב החברות הישראליות אין עובדתית את ציוד המנהור המשוכלל והמתקדם שיש לחברות הבינלאומיות, ולכן הן פשוט לא עומדות בתנאי המכרזים. ישנו גם עניין האסטרטגיה הפנימית של מדינות זרות. בספרד, למשל, עקב משבר כלכלי, חברות רבות נאלצו לחפש עבודה ופרויקטים מחוצה לה, וישראל שנמצאת בתנופת בנייה היא יעד אטרקטיבי עבורן".

- מה בנוגע לנמלים?

"בדומה לתחום המנהור כך גם בתחום העבודות הימיות המורכבות - אין מספיק חברות ישראליות שמתמחות בכך ומסוגלות לתכנן ולבצע את פרויקטי הענק האלו. יש לציין כי בשני סוגי עבודות התשתית הללו מדובר על פרויקטים ארוכי טווח שמצריכים איתנות פיננסית רבה מאוד, ולא לכל חברה ישראלית יש את היכולת הכספית העצומה הנדרשת למימון פרויקטים כאלו במשך שנים. בנוסף לכך, הסינים מחזיקים ב"אסטרטגיית דרך המשי" שישראל היא חלק חשוב ממנה - הם רואים בנמל אשדוד חוליה משמעותית המחברת בין אפריקה, אירופה ומערב אסיה".

זקוקים לעובדים בענף הבנייה והתשתיות? בפרוג'קט פרו תמצאו אותם. לפרטים הקליקו כאן>>

ידיים עובדות ישראליות

אך בכל זאת, מקומם של הישראלים לא נפקד לגמרי מהפרויקטים הלאומיים רחבי ההיקף. בעוד שהחברות הבינלאומיות מביאות איתן ארצה צוותי מהנדסים ופקחים, הרי שהקמת התשתיות עצמן מבוססת על כוח אדם מקומי.

חברת פרוג'קט פרו, למשל, מספקת כוח אדם מיומן ואיכותי לעולמות הבנייה והתשתיות מאז שנת 2014. לדברי בן שושן, "בכל רגע נתון מעל ל-500 עובדים שלנו מועסקים בפרויקטים בפריסה ארצית. על אלו ניתן למנות עובדים מקצועיים, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, מנהלי פרויקטים, אנשי מנהלה ואנשי מטה. כמו כן, אנו מאפשרים את העסקתם של צוותים קבועים באתרים, המלווים את הפרויקט לאורך כל חייו. העובדים שלנו מועסקים בין השאר ברכבת הקלה, בנמלים ובקו המים החמישי לירושלים והם נטלו חלק באין ספור פרויקטים לאומיים - כמו הקמת תחנת הכוח הסולאריות באשלים וטורבינות הרוח בגלבוע".

קו המים החמישי בירושלים. בכל מכרז לפרויקט תשתית לאומי המדינה מקצה מקום לעובדים ישראליים / צילום: אריק מסילתי

- במה שונה תחום התשתיות מתחום המגורים?

"בתחום הבנייה למגורים מרבית הפועלים הם זרים - סינים, מולדבים ומיעוטם ישראלים. לעומת זאת, בפרויקטי התשתית רוב הידיים העובדות הן ישראליות. זה נובע מן העובדה שבמסגרת המכרזים המדינה קבעה מראש שתהיה הקצאה בכל פרויקט להעסקת כוח אדם מקומי. כמו כן, ישנם תפקידים כגון מנהלי עבודה או ממוני בטיחות שהעוסקים בהם חייבים להיות בעלי הסמכות ישראליות, אז ממילא כוח האדם לא יכול להיות בהם זר".

 - אתם מספקים לפרויקטים גם מנופאים?

"בהחלט. בעבר המנופאים הועסקו במסגרת חברת פרוג'קט פרו ולאחר שביולי 2019 נכנס לתוקפו חוק המנופאים - שקובע שבשביל להעסיק מנופאים צריך חברה ייעודית, הקמנו חברת בת שעוסקת בכך. החברה הזו מונה כיום מעל ל-50 מנופאים מכל הסוגים. מבחינת כוח האדם אנו יודעים לא רק לספק מנופאים לעבודות ארוכות טווח, אלא גם לתת מילוי מקום קצר בן יום או שבוע למנופאים קבועים שיצאו לחופשה או נעדרים עקב מחלה. חשיבותם של המנופאים באתרים היא עצומה וישנם מקרים שללא מנופאי כל העבודה באתר מושבתת.

"חשוב לי לציין גם כי אנו מקיימים אצל המנופאים ובכלל באתרים שלנו ביקורות בטיחות באופן עקבי. יש לנו ממונה בטיחות ותיק ומקצועי בעל הסמכות ורישיון, שאחראי על הנושא. כל יום עבודה באתרים מתחיל בתדריך בטיחות לכלל העובדים, בהתאם כמובן למאפיינים הספציפיים בכל אתר. כמו כן, כל העובדים שלנו מצוידים בציוד מגן - קסדות, נעליים מיוחדות וכיוצא בזה, וממונה הבטיחות מבצע בדיקות פתע בשגרה. נושא הבטיחות זוכה אצלנו לתשומת לב רב ואנחנו לא מתפשרים על כך בשום אופן".

- מה תענה לאלו שיגידו שהחברות הבינלאומיות, המקימות את הפרויקטים הלאומיים, תופסות את מקומן של החברות הישראליות ופוגעות במשק?

"ראשית, כאמור, לחברות הישראליות לא תמיד יש את הידע והניסיון בתחומי תשתית מורכבים כאלו; שנית, אותן חברות יכולות לקחת חלק בפרויקטים הללו כקבלניות משנה. כך הן יוכלו להתנסות וללמוד את צורות העבודה החדשות האלו ובעתיד להתחרות בחברות הבינלאומיות. בסופו של יום, מדינת ישראל נמצאת בשנים של תנופת בנייה ויש מספיק עבודה גם לחברות בינלאומיות וגם לחברות מקומיות. המדינה לא עוצרת ומישהו צריך לבנות אותה. לאדם המבקש להגיע לעבודה ברכבת מהירה מירושלים לתל אביב - זה לא משנה אם המתכנן הוא ישראלי או ספרדי. העיקר שהרכבת תגיע ליעדה, ובזמן".

פרוג'קט פרו - כוח אדם איכותי לפרויקטי בנייה ותשתית. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות