גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כשמנדלבליט אומר "מניעה משפטית", למה הוא מתכוון?

הפארסה סביב מינוי מ"מ פרקליט המדינה הסתיימה אמש, אך השאלות סביבה רק מתחילות להיערם ● הסיפור האמיתי נוגע לשימוש הזול שעושה מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכלים שנתפסים כמקצועיים, וזאת כדי לקדם סדר יום, הכשלת מינויים, עיכוב תוכניות או דחיפתן

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

הכותרות דיווחו אמש (ד') על שינוי בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ומתן אישור מצדו למנות את עו"ד דן אלדד לכהונת ממלא-מקום פרקליט המדינה. אלא ששום דבר מזה לא היה נכון. מנדלבליט לא אישר אמש דבר, ולמעשה גם לא נכון היה לתארו כמי שקיבל החלטה. הוא מעולם לא החזיק בסמכות לאשר או לקבל החלטה כלשהי ביחס למינוי המדובר. מה שקרה אמש היה דבר אחר לחלוטין: הפנמה של הפסד צורב ובלתי נמנע.

זה קרה באיחור רב. וחייבים לומר שבדרך לא מאוד ג'נטלמנית. מנדלבליט, שרגע לפני מינויו לכהונת היועץ משפטי לממשלה חטף מנת בוץ מהיועץ המשפטי שלפניו יהודה ויינשטיין, נהג באופן דומה באלדד, רגע לפני מינויו שלו לכהונת פרקליט המדינה. במכתב שהוציא אתמול ציין מנדלבליט ביחס לאלדד כי מדובר באדם ש"אינו מתאים לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה, ואשר אף על-פי כן הסכים לקבל את על עצמו את המינוי".

"אני סבור", ציין היועץ המשפטי לממשלה, "כי עו"ד אלדד שגה בכך שהסכים בנסיבות הקיימות לקבל על עצמו את התפקיד. צר לי כי בחר לפעול כפי שפעל".

זה היה מקרה נוסף של קורבן אלימות שלא מצליח לשבור את המעגל ומקרבן את סביבתו. ההתנהלות הזו הייתה מיותרת, לא אופיינית לאיש, וספק אם עלתה בקנה אחד עם הערכים הבית"ריים מן הסיפורים הידועים על הבית בו גדל.

טיעון חלש - הגבר קולך

הסמכות למנות את ממלא-מקום פרקליט המדינה כלל לא הייתה נתונה למנדלבליט. אני מאמין בכל לבי שאפילו הוא ידע זאת. אלא שבמשך שבועות ארוכים מדי הוא סירב להפנים זאת. קיקרו יכול היה להיות גאה מאוד בתלמידו הישראלי. את הטיעון החלש כל-כך מבחינה משפטית צעק מנדלבליט בראש כל חוצות. לא רק שטען כי חייבים לערב אותו בהליך המינוי, וזאת בניגוד גמור לאמור בחוק - הוא גם ביקש לכפות את דעתו על שר המשפטים, הגורם היחיד שהחוק כן הסמיכו לקבוע את זהות הממונה.

בחוות-דעתו הראשונה, אותה מסר בתחילת חודש דצמבר לשר המשפטים אמיר אוחנה, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי יש למנות את עו"ד שלמה (מומי) למברגר לכהונת ממלא-מקום פרקליט המדינה. הוא ציין כי כל סטייה מעמדתו מחויבת בטעם מיוחד, וטען כי הדרישה הזו מופיעה בפסיקה. לשר המשפטים נותר, על-פי התזה של מנדלבליט, מרחב שיקול-דעת, אלא שזה לא היה רחב מדי. אוחנה רשאי היה לבחור בכל מועמד שירצה, ובלבד ששמו הפרטי יהיה מומי ושם משפחתו יהיה למברגר. כל אחד מהמועמדים הפוטנציאליים האלה שאוחנה עשוי היה לאתר היה נכנס למתחם הסבירות הצר שיצר מנדבליט.

ביחס לכל השאר קבע היועץ המשפטי כי קיימת "מניעה משפטית" למנותם. הם היו מועמדים לא סבירים. אלא שהמניעה וחוסר הסבירות התרככו להם לאחר כשבועיים. בחוות-הדעת החדשה שהוציא היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בעקבות ביקורת ציבורית נוקבת, שופץ מתחם הסבירות. כעת, משהורחב והונגש, המרחב כלל מספר מועמדים נוספים אותם הציע היועץ המשפטי. הרשימה הזו הלכה ותפחה בהדרגה, עד שהכילה שבעה מועמדים אפשריים. מינויו של כל אדם אחר, וזאת בניגוד לעצתו של היועץ, זכה מראש לכותרת "חוסר סבירות קיצוני". מי שברשימה היה סביר ולגיטימי, ומי שמחוצה לה הוגלה למדבר "המניעות המשפטיות".

הלהקה מתארגנת להתקפה

הניסיון למנות את עו"ד אורלי בן ארי נתפס בעיני רבים "מן המקפצה". הסמכות הייתה ללא כל צל של ספק בידיו של שר המשפטים, אך חוסר הניסיון הניהולי של בן ארי היה מובהק. מינויה נתפס כעניין שלא משרת דבר מלבד אצבע בעינה של המערכת. חוסר הנימוס הזה הספיק מבחינת רוב כתבי המשפט כדי להתעלם מן החוק ולצדד בחדווה ובאופן מוחלט בעמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה. בלי להקשות. בלי לשאול שאלות על מקור סמכותו. בלי לבקר את חוות-הדעת המופרכת.

הלהקה שזיהתה מישהי לא משלהם, ולא מהליגה העליונה ביותר, עלתה להתקפה. מיד צצו חשדות, שמועות וסיפורים. ברצח ארלוזורוב לא האשימו אותה, אבל בכל עניין אחר בהחלט כן. זה לקח לא יותר מיומיים ושלל מגרעותיה ידועות היו לציבור כולו.

בן ארי, פרקליטה טובה, מקצועית ומוערכת ,הפכה בן רגע לאויבת המערכת. למי שחובה לסכל את מינויה. היא הבינה את הרעיון וויתרה על התפקיד, ומבחינתה בצדק גמור. ניתן רק להניח כי גם את מבחן בג"ץ היא לא הייתה עוברת. ברוב הרכביו היה בית המשפט מתעלם מן החוק ומראה לה את הדרך החוצה, לא לפני שהיה מגלגל אותה בזפת ונוצות. לרגע זה היה נראה שניתן לסובב מדינה שלמה באמצעות חוות-דעת קיצונית שאין בה אפילו קורטוב של אמת משפטית.

אלא שאז הגיעה ההחלטה למנות את עו"ד דן אלדד. וזה כבר היה כבר סיפור אחר לחלוטין.

בא לשכונה בחור חדש

עם פרסום ההודעה ביום ראשון האחרון לפיה השר אמיר אוחנה מתכוון למנות את מנהל הפרקליטות הכלכלית דן אלדד לממלא-מקום מקום פרקליט המדינה, החלו אנשיו של מנדלבליט לתדרך עיתונאים. "בכוונת היועץ להתנגד למינוי", בישרו כלי התקשורת השונים, וכולם הבינו מפי מי נפוצה השמועה.

אלא שבניגוד לסיבוב הקודם, הפעם העניין הזה לא עבד. אלדד, מינוי מוצלח לכל הדעות (חוץ מזו שמופיעה במכתבו של מנדלבליט), הוא מבכירי הפרקליטות. בשר מבשרה מזה 27 שנים. משרת ציבור מוצלח ונאמן. הסוגיה הפרסונלית במקרה שלו הייתה נון-אישיו, וכל שנותר ליועץ המשפטי להסתמך עליו היה חוות-דעת משפטית חלשה ומוזרה, ולפיה כל מינוי שאינו על דעת היועץ מהווה "מניעה משפטית".

אלא שהפעם איש לא קנה זאת. לא כתבי המשפט. לא הפוליטיקאים. אפילו לא העמותות החוץ-פרלמנטריות. מנדלבליט נותר בודד לחלוטין. הפעם זה היה רק הוא וחוות-הדעת מטעמו.

לתנועה לאיכות השלטון שעתרה נגד מינויה של אורלי בן ארי, לקח דקות כדי להודיע כי היא מברכת על מינויו הראוי של אלדד. לא "אינה מתנגדת" - תומכת. גם שופרותיו הרגילים של מנדלבליט דממו הפעם. ויותר גרוע - חלקם הצטרפו לברכות. למעשה, לא היה גוף אחד שמכבד את עצמו שהתכוון לעתור כנגד המינוי. זה לקח שלושה ימים, ו"המניעה המשפטית" חלפה מן העולם, ואיתה יחד נגנזה גם חוות-הדעת שהכתימה את מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

הצגה קבועה בתאטרון המשפטי

בניגוד לאמור במכתבו של מנדלבליט מליל אמש, החלטתו לגנוז את התנגדותו לא קשורה בשום צורה שהיא ל"תחושת אחריות" או לניסיון להימנע מהפיכת מינויו של ממלא-מקום פרקליט המדינה "לזירת עימות". אני מאמין שאלה היו מנת חלקו כבר בשלב הראשון, ובכל זאת הם לא מנעו ממנו להחליט לצאת להתקפה על אוחנה. זה קשור לעניין אחר. להבנה פוליטית שאיש לא ילך איתו הפעם. שנגמרו לו החיילים. שלא נותר עוד קונה אחד ל"לוקש" הזה של "מניעה משפטית", שהייתה כנראה פרי דמיונו של מי שכתב עבור מנדלבליט את חוות-הדעת המוזרה הזו.

והאמת היא שאחרי שאלדד ימונה, והפארסה המיותרת שסביב ההליך הזה תסתיים, ניוותר עם טעם רע מאוד בפה. כי אלדד, או בן ארי, ואפילו אוחנה או מנדלבליט, הם כלל לא הסיפור האמיתי כאן. הסיפור האמיתי הוא השימוש הזול שעושה מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכלים שנתפסים כמקצועיים, וזאת כדי לקדם סדר יום, הכשלת מינויים, עיכוב תוכניות או דחיפתן.

"מניעה משפטית" אינה עניין שיכול להתהפך בן-רגע על בסיס הערכת מצב מחודשת. היא לא קשורה לשאלה של מי איתנו ומי נגדנו. היא לא קשורה לביקורת ציבורית. היא מושג משפטי מופשט ולא פוליטי. כך לפחות מצופה היה מאיתנו להאמין עד ליל אמש. עד למכתבו האחרון של מנדלבליט בו קיפל כל התנגדות למה שעד לפני רגע לא ניתן היה לתמוך בו מבחינה משפטית.

אם היועץ המשפטי מבקש שנשוב ונאמין לו בפעם הבאה שיעשה שימוש במושג הזה, שנקבל את עמדתו המקצועית שלפיה אין ברירה אלא להכריז על "מניעה משפטית", הוא חייב לספק הסברים לגבי מה שקרה כאן. למה התכוון מלכתחילה כשאמר שיש "מניעה משפטית", ומה קרה כעת שזו התפוגגה?

מה שהציבור נחשף לו הפעם היא הגמישות הבלתי מתקבלת על הדעת של עמדה משפטית מקצועית לכאורה. זו הייתה טעימה חד-פעמית מההצגה הקבועה העולה על במות התאטרון המשפטי. השחקנים בהצגה הזו מבקשים שנאמין להם שהם מנותקים משאלות פוליטיות, אך בפועל נכנסים אליהן יותר ויותר. הם מתערבים בשיקול-דעת השרים ועושים זאת לא פעם ללא כל סמכות. 

המחזה הזה משוחק על הבמות המשפטיות יום-יום ולילה-לילה. הדבר היחיד שליל אמש התייחד בו הוא שזכינו כולנו להרמת מסך מושלמת. כעת כולם מבינים מה עומד לא פעם מאחורי הביטוי "מניעה משפטית": התנגדות פוליטית בכסות משפטית. פעמים רבות זה עובד. הפעם זה נכשל.

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית