גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: חוק יסוד - בנימין נתניהו לא יהיה ראש ממשלה

כחול לבן החלה השבוע לקדם שינוי פרסונלי של חוק יסוד הממשלה שתכליתו אחת: הפיכת ההצבעה לנתניהו ללא רלוונטית ● ובכל זאת, פנייה של הליכוד לבית המשפט העליון כחלק מהמאבק בחוק המסוכן והבעייתי הזה תהיה טעות קרדינלית. המאבק צריך להתרכז בשדה הפוליטי

בני גנץ לוחץ את היד לבנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22 / צילום: אלי מנדלבאום, דוברות הכנסת
בני גנץ לוחץ את היד לבנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22 / צילום: אלי מנדלבאום, דוברות הכנסת

כמעט שבעים מנדטים הצביעו לבנימין נתניהו ובני גנץ יחד בבחירות האחרונות. החלוקה הפנימית של מרבץ המנדטים העצום הזה נגזרה משאלה מרכזית אחת ויחידה שכל אחד מאותם המצביעים שאל את עצמו: האם נתניהו הוא עדיין האיש? האם נתניהו, על אף כשרונו, ניסיונו וחכמתו יכול להמשיך ולכהן כראש ממשלה בהינתן העובדה שהוגש נגדו כתב אישום חמור.

למעלה ממיליון ישראלים שהשיבו בחיוב על השאלה הזו ונתנו, ביום שני, אמון מחודש בנתניהו, גילו ביום רביעי שכחול לבן מתכוונת לגרוס את פתקי ההצבעה שלהם.

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, היה השבוע המחסום היחיד שעמד בדרכו של בליץ החקיקה מטעם כחול לבן. הצעת החוק מטעם בכיר הסיעה, עפר שלח, ביקשה לאסור על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום. היא שווקה כהצעה שבאה לקדם ערכים של טוהר מידות. אלא שקשה מאוד היה למצוא אדם בישראל שלא הבין את מטרתה האמיתית של ההצעה. מדובר היה בניסיון נוסף להתגבר על כישלונו של גנץ לקושש 61 ממליצים מקרב חברי הכנסת. בדרך להשגת היעד הנכסף, גנץ, כך מסתבר, לא מהסס לדרוס כל עיקרון דמוקרטי.

כללי משחק ידועים מראש

ההצעה נבלמה לעת עתה, אלא שבלימתה הטכנית רחוקה מלהיות סוף פסוק. מדובר בהשהיה של מספר ימים בלבד. החל מיום שני הבא, עם כינוסה הרשמי של הכנסת החדשה, תהא כחול לבן רשאית, על-פי תקנון הכנסת, לקדם בדהרה את החוק לסילוקו של נתניהו מהזירה הפוליטית. לו יחליטו מפלגות השמאל לחוקק את החוק הזה תהיה זו טעות נוראית ובכייה לדורות. כזו שכל הצדדים בזירה הפוליטית ישלמו עליה.

בחירות, כמעט מעצם הגדרתן, חייבות להתקיים לפי כללי משחק הידועים מראש לקהל הבוחרים. אחרת התוצאה שלהן אינה מבטאת את רצון הבוחר. שינוי מרכזי של הכללים, רגע אחד לאחר שהבחירות התקיימו, הוא ביטולן דה-פקטו של הבחירות. זו הכרזה בדיעבד כי מי שהיה ערב הבחירות מועמד לגיטימי לראשות הממשלה ומפלגתו זכתה למספר הקולות הרב ביותר הופך יומיים לאחר מכן למועמד לא כשיר לראשות הממשלה. מי יחזיר לבוחריו הרבים של נתניהו את הפתק שהטילו אל הקלפי והפך יומיים לאחר מכן לפתק בעל פוטנציאל גבוה להיפסל באופן פוליטי?

נוהגים לומר על יוזמות חקיקה מהסוג הזה המחבל בשיטה הדמוקרטית, שהן כורתות את הענף שכולנו יושבים עליו. אלא שהחוק המוצע כעת מסוכן בהרבה. הצעת החוק הפרסונלית הזו, הקובעת באופן רטרואקטיבי כי תוצאות הבחירות אינן רלוונטיות, וכי יש להתעלם מהצבעתם של למעלה ממיליון ישראלים, עתידה לשרוף את היער כולו. היום זו מפלגת הליכוד שעל המוקד. מחר זו המשותפת. מחרתיים יתארגן רוב שיכה בכחול-לבן. אם יש תחום אחד שבו לא נוגעים, בוודאי לא בדיעבד, אלה תוצאות הבחירות.

ניסיון לגנוב את הבחירות

בכחול לבן טוענים שוב ושוב שאין להם שום בעיה לשבת עם הליכוד בממשלה משותפת ושניתן-היה-לסגור-על-ממשלת-אחדות-בתוך-עשר-דקות לו רק היה נתניהו מסתלק ומפנה את מקומו. אני מציע להתייחס ברצינות, לפחות לרגע אחד, לטיעון הזה שרואה בליכוד מפלגה מוקצה מחמת מיאוס תחת נתניהו, אך אופציה לגיטימית, ראויה ומכובדת בהחלט תחת כל חבר כנסת אחר. האם יתכן שרבים מהמצביעים של כחול לבן, אלה שלא נתנו את קולם לליכוד תחת הנאשם נתניהו גם רואים זאת באותו האופן? האם יתכן שהיו משנים את דפוס הצבעתם לו ידעו מראש שחבר כנסת אחר ישמש כמועמד מטעם הליכוד לראשות הממשלה?

על-פי ההיגיון של כחול לבן, התשובה מוכרחת להיות חיובית. הרי הפער בין ליכוד א’ לליכוד ב’ דרמטי. וזו סיבה נוספת לכך שמה שכחול-לבן עושה כרגע הוא ניסיון לגנוב את הבחירות. גם בקרב הטיפוסים הנאיביים ביותר צריך להיות שמור מדור מיוחד לאלה המאמינים שגנץ זכה בכל המנדטים שקיבלה כחול לבן בזכות אישיותו המתפרצת וסגולותיו התרומיות. הוא בסך הכל יושב על משבצת האלטרנטיבה לנתניהו.

מדוע אם כן, ככל שתכפה כחול לבן על הליכוד להחליף את מועמדם לראשות הממשלה, לא יערכו הבחירות מחדש? הרי השאלה היחידה שעמדה על הפרק, וזו שחילקה את המנדטים בין הליכוד וכחול לבן, תשתנה לחלוטין תחת המשטר החדש שכחול-לבן מבקשת לכפות על המערכת. האם הציבור לא זכאי לבחור מחדש בין לא נתניהו אחד ללא נתניהו אחר?

ואולי השופט אהרן ברק צדק?

רבים שהתבטאו בעניין החוק מטעם כחול לבן רואים בו את מבחנו של הימין הישראלי. האם כעת כשהחוק שהכנסת תחוקק יפגע בו יבינו שם סוף סוף שחייבים בית משפט המחזיק בסמכות לבטל חוקים רעים מטעם הכנסת. אולי הליכוד יבין סוף סוף שהמחטף החוקתי שביצע נשיא העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, היה מוצדק. אולי יבינו שם שהוא נדרש בדיוק לנסיבות מהסוג הזה.המחשבה הזו כמובן בטעות יסודה, והליכוד יעשה טעות חמורה אם ילך שבי אחר שירת הסירנות המשפטיות שיפתו אותו להגיש עתירה לעליון כנגד התיקון המוצע. לא רק בשל העובדה - שלמרות האשליה הנעימה - סעד אמיתי הוא לא יקבל. אלא קודם כל בשל העובדה שהטיעון הנכון והצודק של הימין בדבר גזילת הסמכות לביטול חוקי הכנסת יחרב באותו הרגע. לא ניתן לבקש מבית המשפט להתערב בעניין כשבמקביל לכך, ובאותו הרגע ממש, טוענים שאין הוא מחזיק בכל סמכות החלטה בנושא.

ובכל זאת, כאן המקום לערוך אבחנה חשובה בין המקרה הזה, בו כחול לבן מבקשת לשחק בתוצאות הבחירות באמצעות שינוי משטרי בדיעבדי, לכל מקרה אחר בו המחוקק קובע הסדר שיש מי שטוען שפוגע בזכות כזו או אחרת.

בשנת 2017 הציגה שרת המשפטים, איילת שקד, את חוק יסוד החקיקה. לצערי החוק החשוב הזה נבלם בשל התנגדותו של שר האוצר משה כחלון, אבל הייתה לי הזכות לשבת על הטיוטות של החוק ולתכנן את ההסדר החוקתי שיוצע בו.

אחד הסעיפים המפורסמים של החוק היה סעיף 11. זה שרבים מכירים אותו בכותרתו המפורסמת: פסקת ההתגברות.

ביקשנו לקבוע כי הכנסת רשאית ברוב מוחלט של חבריה לחוקק מחדש חוק שבית המשפט העליון פסל, וזאת לזמן קצוב. הצענו את זה מתוך תפיסה שבאיזון שבין זכויות אדם לאינטרס הציבורי שמורה זכות המילה האחרונה למי שנבחר ישירות על-ידי הציבור ונושא באחריות כלפיו.

אחת הסיבות להתנגדויות שהופיעו באותה העת לחוק הייתה החשש שהכנסת תבקש לקבוע שינוי בשיטת הבחירות.

היום שבו יבטלו את הבחירות

הרעיון מבית כחול לבן לפיו עשויים לקבוע באמצעות חוק רטרואקטיבי כי מועמד שזכה למספר הקולות הרב ביותר - אינו מועמד לגיטימי לראשות הממשלה - טרם נהגה באותה העת והחששות אז היו אחרים לחלוטין. בעיקר דאגו סביבנו ממקרה שבו הכנסת תחוקק ברוב של 61 חברי כנסת את הארכת כהונתה לתקופה העולה על ארבע שנים. האם רוב מקרי שכזה יוכל לגבור על הוראות חוק היסוד הקובעות שהבחירות תתקיימנה בכל ארבע שנים?

חשבנו שיש טעם בחשש הזה. ולכן ערכנו בחוק אבחנה בין פגיעה משטרית לפגיעה בזכויות. חשבנו שבכל הנוגע לזכויות המילה האחרונה צריכה להישמר לכנסת. אך בכל הנוגע לשינוי משטרי המנוגד לחוקי היסוד - המילה האחרונה צריכה להיות לבית המשפט. התמריץ שיש לרוב בכנסת לשמר את כוחו ולעוות את רצון הבוחר גדול מדי, ולכן מסוכן מדי להפקיד את הכוח הבלתי מרוסן הזה בידי הכנסת שתוכל לשחק בו באמצעות חוק רגיל. האמנו, ואני עדיין מאמין שנכון לאזן כוח כזה באמצעות סמכות לביקורת שיפוטית שהכנסת תפקיד מראש ובמפורש בידי בית המשפט העליון.

עיוות רצון הבוחר שכחול לבן מתכננת, באמצעות שינוי של חוק יסוד הממשלה, הוא מהמעשים הפוליטיים היותר חמורים שהיו כאן. הוא לכאורה מוכיח שהחשש שהציגו בפנינו הוא חשש מוצדק. אלא שגם הוא אינו יכול לשמש הצדקה לבית המשפט להתערב בחוקי היסוד. לו יפנה הליכוד לבית המשפט במטרה להיעזר בו כנגד יוזמת כחול לבן יבצע הליכוד שגיאה אדירה, וזאת משתי סיבות.

האחת היא שחוק יסוד החקיקה, על שלל רכיביו ואיזוניו טרם עבר, ובמערכת החוקים הקיימת ביהמ"ש אינו מוסמך להתערב בחקיקת הכנסת. לעתור בפניו כדי לפסול את החוק הבעייתי ביותר מכשיר אותו גם בפעם הבאה כשיבקש לפסול חוק, וזאת ללא כל הצדקה אמיתית. חוסר הסמכות זהה בשני המקרים. השימוש הטקטי בביהמ"ש אקטיביסטי ישמש כחרב פיפיות בעתיד.

הסיבה השנייה היא שהתיקון שכחול לבן מבקשת לערוך הוא במסגרת חוקי היסוד ולא במסגרת החוקים הרגילים. בתחום הזה אין, ולעולם לא תהיה, כל הצדקה לבית המשפט להתערב במעשי הכנסת כרשות מכוננת המעצבת חוקה. כך נקבע בחוק יסוד החקיקה אותו הציעה השרה שקד וכך מקובל ברוב מוחלט של מדינות העולם המערבי.

שאלת כינונה של חוקה היא פוליטית מכף רגל ועד ראש ואין לבית המשפט שום נגיעה בה. כחול לבן עלולה לבצע מעשה נבלה חוקתי. כזה שיהיה בכייה לדורות, אבל אם המערכת הפוליטית לא תדע לעצור אותה זו תהיה החוקה שלנו. היא תהיה לא מוצלחת. כזו שתגרום לנו למלחמות פנימיות. אבל היא תהיה החוקה שלנו. הרבה יותר גרוע ממעשה חוקתי לא מוצלח, הוא הכפפת החוקה לקביעותיה של מערכת המשפט. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים