גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: חוק יסוד - בנימין נתניהו לא יהיה ראש ממשלה

כחול לבן החלה השבוע לקדם שינוי פרסונלי של חוק יסוד הממשלה שתכליתו אחת: הפיכת ההצבעה לנתניהו ללא רלוונטית ● ובכל זאת, פנייה של הליכוד לבית המשפט העליון כחלק מהמאבק בחוק המסוכן והבעייתי הזה תהיה טעות קרדינלית. המאבק צריך להתרכז בשדה הפוליטי

בני גנץ לוחץ את היד לבנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22 / צילום: אלי מנדלבאום, דוברות הכנסת
בני גנץ לוחץ את היד לבנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22 / צילום: אלי מנדלבאום, דוברות הכנסת

כמעט שבעים מנדטים הצביעו לבנימין נתניהו ובני גנץ יחד בבחירות האחרונות. החלוקה הפנימית של מרבץ המנדטים העצום הזה נגזרה משאלה מרכזית אחת ויחידה שכל אחד מאותם המצביעים שאל את עצמו: האם נתניהו הוא עדיין האיש? האם נתניהו, על אף כשרונו, ניסיונו וחכמתו יכול להמשיך ולכהן כראש ממשלה בהינתן העובדה שהוגש נגדו כתב אישום חמור.

למעלה ממיליון ישראלים שהשיבו בחיוב על השאלה הזו ונתנו, ביום שני, אמון מחודש בנתניהו, גילו ביום רביעי שכחול לבן מתכוונת לגרוס את פתקי ההצבעה שלהם.

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, היה השבוע המחסום היחיד שעמד בדרכו של בליץ החקיקה מטעם כחול לבן. הצעת החוק מטעם בכיר הסיעה, עפר שלח, ביקשה לאסור על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום. היא שווקה כהצעה שבאה לקדם ערכים של טוהר מידות. אלא שקשה מאוד היה למצוא אדם בישראל שלא הבין את מטרתה האמיתית של ההצעה. מדובר היה בניסיון נוסף להתגבר על כישלונו של גנץ לקושש 61 ממליצים מקרב חברי הכנסת. בדרך להשגת היעד הנכסף, גנץ, כך מסתבר, לא מהסס לדרוס כל עיקרון דמוקרטי.

כללי משחק ידועים מראש

ההצעה נבלמה לעת עתה, אלא שבלימתה הטכנית רחוקה מלהיות סוף פסוק. מדובר בהשהיה של מספר ימים בלבד. החל מיום שני הבא, עם כינוסה הרשמי של הכנסת החדשה, תהא כחול לבן רשאית, על-פי תקנון הכנסת, לקדם בדהרה את החוק לסילוקו של נתניהו מהזירה הפוליטית. לו יחליטו מפלגות השמאל לחוקק את החוק הזה תהיה זו טעות נוראית ובכייה לדורות. כזו שכל הצדדים בזירה הפוליטית ישלמו עליה.

בחירות, כמעט מעצם הגדרתן, חייבות להתקיים לפי כללי משחק הידועים מראש לקהל הבוחרים. אחרת התוצאה שלהן אינה מבטאת את רצון הבוחר. שינוי מרכזי של הכללים, רגע אחד לאחר שהבחירות התקיימו, הוא ביטולן דה-פקטו של הבחירות. זו הכרזה בדיעבד כי מי שהיה ערב הבחירות מועמד לגיטימי לראשות הממשלה ומפלגתו זכתה למספר הקולות הרב ביותר הופך יומיים לאחר מכן למועמד לא כשיר לראשות הממשלה. מי יחזיר לבוחריו הרבים של נתניהו את הפתק שהטילו אל הקלפי והפך יומיים לאחר מכן לפתק בעל פוטנציאל גבוה להיפסל באופן פוליטי?

נוהגים לומר על יוזמות חקיקה מהסוג הזה המחבל בשיטה הדמוקרטית, שהן כורתות את הענף שכולנו יושבים עליו. אלא שהחוק המוצע כעת מסוכן בהרבה. הצעת החוק הפרסונלית הזו, הקובעת באופן רטרואקטיבי כי תוצאות הבחירות אינן רלוונטיות, וכי יש להתעלם מהצבעתם של למעלה ממיליון ישראלים, עתידה לשרוף את היער כולו. היום זו מפלגת הליכוד שעל המוקד. מחר זו המשותפת. מחרתיים יתארגן רוב שיכה בכחול-לבן. אם יש תחום אחד שבו לא נוגעים, בוודאי לא בדיעבד, אלה תוצאות הבחירות.

ניסיון לגנוב את הבחירות

בכחול לבן טוענים שוב ושוב שאין להם שום בעיה לשבת עם הליכוד בממשלה משותפת ושניתן-היה-לסגור-על-ממשלת-אחדות-בתוך-עשר-דקות לו רק היה נתניהו מסתלק ומפנה את מקומו. אני מציע להתייחס ברצינות, לפחות לרגע אחד, לטיעון הזה שרואה בליכוד מפלגה מוקצה מחמת מיאוס תחת נתניהו, אך אופציה לגיטימית, ראויה ומכובדת בהחלט תחת כל חבר כנסת אחר. האם יתכן שרבים מהמצביעים של כחול לבן, אלה שלא נתנו את קולם לליכוד תחת הנאשם נתניהו גם רואים זאת באותו האופן? האם יתכן שהיו משנים את דפוס הצבעתם לו ידעו מראש שחבר כנסת אחר ישמש כמועמד מטעם הליכוד לראשות הממשלה?

על-פי ההיגיון של כחול לבן, התשובה מוכרחת להיות חיובית. הרי הפער בין ליכוד א’ לליכוד ב’ דרמטי. וזו סיבה נוספת לכך שמה שכחול-לבן עושה כרגע הוא ניסיון לגנוב את הבחירות. גם בקרב הטיפוסים הנאיביים ביותר צריך להיות שמור מדור מיוחד לאלה המאמינים שגנץ זכה בכל המנדטים שקיבלה כחול לבן בזכות אישיותו המתפרצת וסגולותיו התרומיות. הוא בסך הכל יושב על משבצת האלטרנטיבה לנתניהו.

מדוע אם כן, ככל שתכפה כחול לבן על הליכוד להחליף את מועמדם לראשות הממשלה, לא יערכו הבחירות מחדש? הרי השאלה היחידה שעמדה על הפרק, וזו שחילקה את המנדטים בין הליכוד וכחול לבן, תשתנה לחלוטין תחת המשטר החדש שכחול-לבן מבקשת לכפות על המערכת. האם הציבור לא זכאי לבחור מחדש בין לא נתניהו אחד ללא נתניהו אחר?

ואולי השופט אהרן ברק צדק?

רבים שהתבטאו בעניין החוק מטעם כחול לבן רואים בו את מבחנו של הימין הישראלי. האם כעת כשהחוק שהכנסת תחוקק יפגע בו יבינו שם סוף סוף שחייבים בית משפט המחזיק בסמכות לבטל חוקים רעים מטעם הכנסת. אולי הליכוד יבין סוף סוף שהמחטף החוקתי שביצע נשיא העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, היה מוצדק. אולי יבינו שם שהוא נדרש בדיוק לנסיבות מהסוג הזה.המחשבה הזו כמובן בטעות יסודה, והליכוד יעשה טעות חמורה אם ילך שבי אחר שירת הסירנות המשפטיות שיפתו אותו להגיש עתירה לעליון כנגד התיקון המוצע. לא רק בשל העובדה - שלמרות האשליה הנעימה - סעד אמיתי הוא לא יקבל. אלא קודם כל בשל העובדה שהטיעון הנכון והצודק של הימין בדבר גזילת הסמכות לביטול חוקי הכנסת יחרב באותו הרגע. לא ניתן לבקש מבית המשפט להתערב בעניין כשבמקביל לכך, ובאותו הרגע ממש, טוענים שאין הוא מחזיק בכל סמכות החלטה בנושא.

ובכל זאת, כאן המקום לערוך אבחנה חשובה בין המקרה הזה, בו כחול לבן מבקשת לשחק בתוצאות הבחירות באמצעות שינוי משטרי בדיעבדי, לכל מקרה אחר בו המחוקק קובע הסדר שיש מי שטוען שפוגע בזכות כזו או אחרת.

בשנת 2017 הציגה שרת המשפטים, איילת שקד, את חוק יסוד החקיקה. לצערי החוק החשוב הזה נבלם בשל התנגדותו של שר האוצר משה כחלון, אבל הייתה לי הזכות לשבת על הטיוטות של החוק ולתכנן את ההסדר החוקתי שיוצע בו.

אחד הסעיפים המפורסמים של החוק היה סעיף 11. זה שרבים מכירים אותו בכותרתו המפורסמת: פסקת ההתגברות.

ביקשנו לקבוע כי הכנסת רשאית ברוב מוחלט של חבריה לחוקק מחדש חוק שבית המשפט העליון פסל, וזאת לזמן קצוב. הצענו את זה מתוך תפיסה שבאיזון שבין זכויות אדם לאינטרס הציבורי שמורה זכות המילה האחרונה למי שנבחר ישירות על-ידי הציבור ונושא באחריות כלפיו.

אחת הסיבות להתנגדויות שהופיעו באותה העת לחוק הייתה החשש שהכנסת תבקש לקבוע שינוי בשיטת הבחירות.

היום שבו יבטלו את הבחירות

הרעיון מבית כחול לבן לפיו עשויים לקבוע באמצעות חוק רטרואקטיבי כי מועמד שזכה למספר הקולות הרב ביותר - אינו מועמד לגיטימי לראשות הממשלה - טרם נהגה באותה העת והחששות אז היו אחרים לחלוטין. בעיקר דאגו סביבנו ממקרה שבו הכנסת תחוקק ברוב של 61 חברי כנסת את הארכת כהונתה לתקופה העולה על ארבע שנים. האם רוב מקרי שכזה יוכל לגבור על הוראות חוק היסוד הקובעות שהבחירות תתקיימנה בכל ארבע שנים?

חשבנו שיש טעם בחשש הזה. ולכן ערכנו בחוק אבחנה בין פגיעה משטרית לפגיעה בזכויות. חשבנו שבכל הנוגע לזכויות המילה האחרונה צריכה להישמר לכנסת. אך בכל הנוגע לשינוי משטרי המנוגד לחוקי היסוד - המילה האחרונה צריכה להיות לבית המשפט. התמריץ שיש לרוב בכנסת לשמר את כוחו ולעוות את רצון הבוחר גדול מדי, ולכן מסוכן מדי להפקיד את הכוח הבלתי מרוסן הזה בידי הכנסת שתוכל לשחק בו באמצעות חוק רגיל. האמנו, ואני עדיין מאמין שנכון לאזן כוח כזה באמצעות סמכות לביקורת שיפוטית שהכנסת תפקיד מראש ובמפורש בידי בית המשפט העליון.

עיוות רצון הבוחר שכחול לבן מתכננת, באמצעות שינוי של חוק יסוד הממשלה, הוא מהמעשים הפוליטיים היותר חמורים שהיו כאן. הוא לכאורה מוכיח שהחשש שהציגו בפנינו הוא חשש מוצדק. אלא שגם הוא אינו יכול לשמש הצדקה לבית המשפט להתערב בחוקי היסוד. לו יפנה הליכוד לבית המשפט במטרה להיעזר בו כנגד יוזמת כחול לבן יבצע הליכוד שגיאה אדירה, וזאת משתי סיבות.

האחת היא שחוק יסוד החקיקה, על שלל רכיביו ואיזוניו טרם עבר, ובמערכת החוקים הקיימת ביהמ"ש אינו מוסמך להתערב בחקיקת הכנסת. לעתור בפניו כדי לפסול את החוק הבעייתי ביותר מכשיר אותו גם בפעם הבאה כשיבקש לפסול חוק, וזאת ללא כל הצדקה אמיתית. חוסר הסמכות זהה בשני המקרים. השימוש הטקטי בביהמ"ש אקטיביסטי ישמש כחרב פיפיות בעתיד.

הסיבה השנייה היא שהתיקון שכחול לבן מבקשת לערוך הוא במסגרת חוקי היסוד ולא במסגרת החוקים הרגילים. בתחום הזה אין, ולעולם לא תהיה, כל הצדקה לבית המשפט להתערב במעשי הכנסת כרשות מכוננת המעצבת חוקה. כך נקבע בחוק יסוד החקיקה אותו הציעה השרה שקד וכך מקובל ברוב מוחלט של מדינות העולם המערבי.

שאלת כינונה של חוקה היא פוליטית מכף רגל ועד ראש ואין לבית המשפט שום נגיעה בה. כחול לבן עלולה לבצע מעשה נבלה חוקתי. כזה שיהיה בכייה לדורות, אבל אם המערכת הפוליטית לא תדע לעצור אותה זו תהיה החוקה שלנו. היא תהיה לא מוצלחת. כזו שתגרום לנו למלחמות פנימיות. אבל היא תהיה החוקה שלנו. הרבה יותר גרוע ממעשה חוקתי לא מוצלח, הוא הכפפת החוקה לקביעותיה של מערכת המשפט. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים