צבי מרום / צילום: איל יצהר
וירוס קורונה הגיע לעולם בתזמון מעניין עבור חברת באטמ (BATM). רק לפני כתשעה חודשים חזרה מניית החברה להיסחר בבורסת תל אביב, אחרי שלוש שנים של "גלות" בבורסת לונדון, וכבר יש לבאטמ חדשות מרגשות לציבור: בסוף פברואר היא דיווחה כי היא קרובה לפיתוח בדיקה לווירוס.
בשלוש השנים שבהן נעדרה באטמ מבורסת תל אביב, החברה יותר מהכפילה את שוויה - וכיום היא נסחרת בשווי שוק של כ-910 מיליון שקל, במחיר מניה דומה לזה שבו נרשמה למסחר ביוני 2019.
את השמירה על ערך המניה, על רקע מפולת כוללת בשווקים, חייבת באטמ כנראה לאותו דיווח מהעת האחרונה, אודות פיתוח של ערכת דיאגנוסטיקה לווירוס קורונה - הודעה שהזניקה את המניה בכ-15% ביומיים.
גם הדוחות החברה לשנת 2019, שפורסמו באחרונה, היו משביעי רצון, עם גידול קל בהכנסות ל-123 מיליון דולר ומעבר לרווח שנתי של 3.2 מיליון דולר. החברה אף הודיעה באחרונה על גיוס של 30 מיליון דולר לאחת החברות הבנות שלה, Ador, העוסקת בתחום בדיקות המעבדה - תחום שנהפך בימים אלה לרלוונטי מאוד.
שילוב בין פעילות סייבר וביומד
ד"ר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ, הוא דמות ססגונית ומוכרת היטב למי שעוקבים אחרי השוק המקומי. ב-1992 הוא הקים את באטמ כדי לפעול בתחום התקשורת. כשהשוק השתנה ב-2008-2009, בעקבות שינויים בפרוטוקולי התקשורת והפיכת מוצרי התקשורת למוצרים דלי ערך מוסף, הסב מרום חלק מפעילות החברה לשני תחומים אחרים: האחד הגיוני, לאור עברה של החברה - הגנת סייבר; ואילו התחום השני פחות צפוי - ביומד.
מבחינת מרום, תחום הביומד לא היה זר - הוא בעל תואר ברפואה. מייסד באטמ זיהה באותן שנים את התחום כהזדמנות. אמנם למכור את הפעילות בתחום למשקיעים היה קצת יותר קשה, אבל עם הזמן, הם ראו את הכנסות החברה, שאבדו בתחום התקשורת, חוזרות בתחום המכשור הרפואי - וכיום הן מהוות יותר מחצי מהכנסות החברה.
מה החזיר אתכם להיסחר בבורסת תל אביב?
"ההחלטה להימחק התקבלה בזמנו, לאחר שבורסת תל אביב לא עמדה בהבטחותיה להקל על התאימות בין הבורסה המקומית לבין הבריטית", אומר מרום בראיון ל"גלובס". "אחרי שההבטחות האלה מומשו - חזרנו. חשוב לי להיסחר בתל אביב, כי אני רואה בחזון שלי שהבורסה הישראלית יכולה להיות מעין נאסד"ק קטנה ומקומית לחברות צעירות מכל העולם. הלוואי שזה יקרה".
מה הוביל לעלייה בשווי החברה בתקופה שבה נעדרתם מכאן?
"אנחנו קוצרים פירות של השקעות מלפני תשע שנים, ומה שאנחנו עובדים עליו כיום הוא לעוד 10 שנים. אנחנו רואים שחבילות הסייבר שלנו, שכיום נמכרות למערכות הגנה, אבל צפויות להגיע גם לשוק הפרטי, מצליחות ביותר. בתחום רשתות התקשורת יש לנו הסכמים אסטרטגיים, גם אינטל ממליצה עלינו - וזה ישפיע עלינו בשנים הקרובות. כל מערכת האזעקה של פיקוד העורף, שהוכיחה את עצמה היטב - מיוצרת עלינו. נוסף על כך, יש לנו מערך תפעול רזה - אין לנו כל מיני מותרות.
"עכשיו יש לנו גם מערך מוצרי דיאגנוסטיקה, שעשוי להיות רלוונטי לציבור בישראל. לפני תשע שנים התחלנו לפתח ערכות אבחון, שממוקדות במחלות זיהומיות. מעבדות האבחון שלנו עוסקות גם בסרטן, אבל הפיתוח - רק מחלות זיהומיות. זה גרר בזמנו הרמת גבה מצד המשקיעים. זה לא היה באופנה. כולם פיתחו כלי אבחון לרפואה מותאמת אישית בסרטן, שמאוד מועילים לשורת הרווח של חברות התרופות.
"תחום המחלות הזיהומיות הוזנח. אמרו שזה עסק של מדינות מתפתחות, שאנשים מתים מטבע הדברים, והשקעה כזו נועדה לקרנות פילנתרופיות, כמו של ביל גייטס ואחרים. אמרו שמי שרוצה להרוויח כסף - אין לו מה לחפש שם. אני התנגדתי לכך התנגדות חריפה, ואני חושב שאפשר כיום לראות כמה המחלות הזיהומיות יכולות לשבש את החיים והכלכלה דווקא במדינות מפותחות.
"זה נכון שרוב המכירות שלנו היו למדינות מתפתחות, ולכן גם שולי הרווח שלנו היו נמוכים, אבל עכשיו הביקוש למה שעשינו בארצות מתפתחות - שובר את התקרה".
לא רק בקורונה, גם בתחומים אחרים?
"כמובן. גורם המוות המוביל של צעירים בבריטניה, אחרי תאונות דרכים, הוא Sepsis - אלח דם - שזה בעצם תגובה של הגוף לזיהום. זה לא סוד שאנשים במדינות מתפתחות מתים לא רק ממגיפות, אלא גם מזיהומים נרכשים שונים, בעיקר בבתי החולים - למשל, זיהומים אחרי השתלות או זיהומים בזמן אשפוז. 100 השנים האחרונות, שבהן מחלות זיהומיות לא היו הצרה המובילה של בני האדם, הן המון זמן עבור אדם אחד - אבל עבור אוכלוסיית הווירוסים והחיידקים, זאת בקושי שריטה על המצח".
"העולם במחסור נוראי בבדיקות"
לגבי וירוס קורונה, אומר מרום: "אנחנו מסתכלים הרבה זמן על הווירוס הזה, שהוא ממשפחת RNA. אני קורא לווירוסים האלה 'ג'ירפה'. למה? על שם מלך צרפת לואי ה-14, שכשהביאו לו לגני ורסאי את הג'ירפה הראשונה שראה אדם מחוץ לאפריקה, הוא הסתובב והסתובב סביבה - ובסוף פסק: 'אין חיה כזאת'. גם וירוסי ה-RNA, על פי המדע, לא היו צריכים להתקיים, אבל הם בכל זאת מתקיימים - ואנחנו הכרנו אותם בדמות וירוסי SRAS ו-MERS, וידענו שיהיו עוד כאלה. בבאטמ נערכנו לכך".
הבדיקה שלכם תאפשר לזהות את הפתוגן (מחולל המחלה) של קורונה באופן מדויק?
"אנחנו נוכל לזהות אצל כל מתעטש במרפאה בתוך 20 דקות, אם יש לו שפעת, קורונה או סתם דלקת ריאות או משהו לא אופנתי", אומר מרום.
"יש כיום בדיקות שלא שוות כלום בשוק. אני לא רוצה לקרוא לזה נוכלות, אבל יש בדיקות לא טובות. אנחנו היינו בקשר מדקה אפס עם הסינים, ובדקנו כל הזמן את הבדיקות שלהם, והצענו להביא את הבדיקות האלה לישראל. לא רצינו שיסמנו אותנו כמי שמרוויחים מהמגיפה, אז לא עשינו שום סוג של יבוא בעצמנו, רק הפנינו את משרד הבריאות למקור הבדיקות בסין שאתו היינו בקשר.
"במקביל, אנחנו מייצרים באיטליה עכשיו בדיקות, שלעניות דעתי הן מעולות. הבשורות הרעות הן שבינתיים העולם כולו, וגם ישראל, נמצאים במחסור נוראי בבדיקות".
מה זה אומר מחסור בבדיקות? באיזה חומר יש מחסור?
"על מנת להשיג זיהוי ודאי, אתה צריך חומרי גלם מיוחדים וגם זמן, לגדל את הנוגדנים בתוך בעלי חיים. הדבר שהכי חסר הוא זמן. אני מאמין שאפשר להגיע בישראל בתוך זמן מועט לבדיקות איכותיות מאוד, בתוך שבועיים-שלושה. אני מאמין שאנחנו נוכל להגיע בסוף למספיק בדיקות, לא יחסר".
ואתם תייצאו לחו"ל?
"אני מייצר בחו"ל, אבל כרגע העדיפות שלי לישראל, ואני רוצה שגופים ממשלתיים ייצרו את זה על פי הידע שלנו, ואנחנו נתפנה לדברים אחרים. אם יהיו בדיקות טובות, לא יצטרכו לשים כל כך הרבה אנשים בבידוד - והכלכלה הישראלית תינצל".
אבל על פניו נראה שזו ההזדמנות שלכם, שחיכיתם לה כל הזמן, כשאיש לא האמין במחלות זיהומיות. לא תנצלו אותה?
"לא, אנחנו רוצים לתרום את חלקנו לטפל בצרה שהיא כלל לא פשוטה. אי-אפשר להתחיל להקים פה מפעלים. הביזנס שלנו הוא מחלות זיהומיות, והוא היה וממשיך להיות, בלי קשר לבעיה הספציפית הזאת, שבה אני רוצה להרוויח מעט ככל האפשר. אני מקווה שאמשיך להרוויח מאיידס, פפילומה, סיפיליס, צהבת. תודה לאל יש פרנסה, בשפע.
"קורונה זה באמת וירוס לא טוב", אומר מרום. "זה לא ביצת הפתעה, זה ליצן הפתעה מפחיד. הנה, עכשיו אנחנו עומדים חודש לפני פסח - זה סיפור של מכות. מה זה מכות? מגיפות. אני מקווה שלא נהיה עוד פרק בהגדה של פסח בעוד 1,000 שנה".
בזמנו אמרת שבדיקת קורונה צריכה להיות בנמל התעופה - וזה לא קרה, ואנחנו בעצם רואים עכשיו את ההשפעה של זה.
"אם נצליח לעשות בדיקות מהירות בתוך זמן קצר בנמל התעופה, אולי נוכל להסיר את המצור התעופתי על ישראל, לפחות מול מדינות מסוימות. נכון שלמחרת, פתאום אפשר לגלות שהנבדק הוא חיובי, אז אולי במקרים של סיכון גבוה יותר נצטרך לבדוק בצורה תכופה יותר - אבל לא רק במעבדה מרכזית, אלא אולי נעביר את הבדיקות האלה למעבדות מקומיות. כרגע עם סוג הבדיקה שמבצעים בבית החולים תל השומר זה לא אפשרי. אנחנו צריכים ללמוד מטעויות שמדינות אחרות עשו".
אילו טעויות, למשל?
"חלק מהמדינות טעו במהירות שבה הפעילו בידוד, וחלק לא טיפלו מספיק טוב באשפה פתוגנית", אומר מרום.
ד"ר מרום מוכר כחבר אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכמי שיכול ללחוש על אוזנו.
איך אתה ממליץ לממשלה להיערך?
"ברגע שנתניהו תפס מה עומד מולו, הוא התחיל לדרבן את כל השירות הציבורי והפוליטי, והם כולם בתזוזה מהירה - שלא תמיד מאפיינת את השירות הציבורי שלנו. יש הרבה דברים שצריך לעשות, אבל אני מקווה שעכשיו, כשדברים התחילו לזוז, יתחילו לעשות אותם, כולל טיפול במגזר העסקים הקטנים.
"הנה, תראו מה קורה באיראן - וזה תומך בטענה שאני תמיד טוען, שאם יש לך שלטון מחורבן, החיים שלך לא יכולים להיות טובים. זה תמיד יגיע אליך מתישהו, ואתה צריך להיות מודאג מהשלטון שלך, יותר משאתה צריך להיות מודאג מהאויבים שלך".