המסך ירד: עולם התרבות והפנאי מתקשה להתמודד עם המצב

בימים האחרונים קיבלתי מאות מיילים, שבהם מידע רב על האופן שבו משפיע הנגיף קורונה על חיי הפנאי שלנו. כלומר, כיצד ההנחיות של הממשלה להתמודדות עם הנגיף משפיעות על עולם התרבות, הקולינריה, על התיירות והעיצוב, ועל רשתות השיווק והקניונים. רובם סופגים מכה כלכלית קשה, חלקם פורחים ומשגשגים.

ההודעה שלכדה את תשומת ליבי יותר מכול הייתה זו של מרכז "נא לגעת" ביפו. המרכז, השוכן בנמל יפו, משלב תיאטרון, מסעדה, מרכז סדנאות ואולם אירועים. בתיאטרון משתתפים שחקנים עיוורים, חרשים או חירשים-עיוורים, ואילו במסעדה, "בלקאאוט" שמה, עובדים מלצרים שהם עיוורים או כבדי ראייה. בשאר חלקי המרכז עובדים אנשים חירשים וכבדי ראייה.

זה מקום ייחודי בישראל בפרט ובעולם בכלל, המאפשר מסגרת עבודה לאנשים שלרוב מתקשים להשתלב במקומות עבודה רגילים. בימים אלה נמצאים כל העובדים של העמותה בחופשה ללא תשלום עד סוף אפריל, ובהנהלה חוששים שההפסדים הכספיים - 800 אלף שקלים - יביאו לסגירתה. "מלצר שומע ורואה יוכל להשיג עבודה לאחר סיום המשבר, אבל מלצר עיוור, אם חלילה יאבד את מקום העבודה שלו, לא ישיג עבודה במקום אחר", מסביר אורן יצחקי, מנכ"ל "נא לגעת". "שחקן בתיאטרון גדול ימצא עבודה בתיאטרון אחר אם ייאלץ לחפש עבודה, אך שחקן חירש לא ימצא דבר".

הצגה בלי קהל

"נא לגעת" אינו לבד; כל מוסדות התרבות באשר הם חווים פגיעה משמעותית. בתיאטרון גשר, לדוגמה, עצרו את החזרות האחרונות למחזמר "קליעים מעל ברודוויי" שאמור היה לעלות בשבוע שעבר. פעילות תיאטרון החאן בוטלה עד להודעה חדשה, כולל המופעים האורחים ופסטיבל עמוס עוז שתוכננו לחול המועד פסח. מנהל הבימה נעם סמל יחד עם נאמני בית המשפט המחוזי החליטו לסגור את התיאטרון הלאומי עד 30 באפריל, וכל ההצגות שתוכננו להציג יידחו לחודשים מאי-יולי. ואלו רק כמה דוגמאות.

התיאטראות הגדולים, כולל הבימה, בית לסין, גשר, הקאמרי, החאן, באר שבע, חיפה והיידישפיל, הקימו צוות משותף שינסה לסייע למוסדות אלה. באופן שוטף מבוססת פעילותם על 75% הכנסות עצמאיות, רובן ממכירות כרטיסים, ומצב של אפס פעילות הוא גזירה כלכלית קשה במיוחד. הצוות אחראי למגעים עם הממשלה במטרה לקבל תמיכה כספית שתמנע ממוסדות אלו להיסגר.

במציאות שבה כל מוסדות התרבות סגורים, יש כאלה המנסים לעשות משהו יצירתי. מרכז ענב לתרבות בתל אביב אמנם ביטל את ההצגות והמופעים המתוכננים, אך הוציא קול קורא לאמנים שמאפשר להם שימוש בבמה, בציוד הסאונד ובכלי הנגינה לסשנים של עד ארבע שעות. חלקם יועברו כמופעים לייב בפייסבוק של המרכז ושל האמן. בנוסף, המרכז מעלה לדף הפייסבוק שלו צילומים באורך מלא של מופעים, הצגות ואירועים.

מוזיאון תל אביב לאמנות, שנסגר עד להודעה חדשה, מעלה תכנים מיוחדים לאתר ולדף הפייסבוק. בהם: סיורים וירטואליים בתערוכות, תוכני וידאו, מדריך קולי אונליין, קורסים והרצאות וסרטוני יצירה לילדים. בו-בזמן פתח מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ערוץ יוטיוב חדש לצפייה בתוכני המוזיאון מהעבר ומההווה.

לכתבות נוספות במתחם "ימי קורונה" הקליקו כאן>>

הרצאות בדיגיטל

אחד התחומים שנפגעים מאוד בתקופה זו הוא ההרצאות והסדנאות בנושאים השונים. מקומות כגון זאפה, טוקהאוס ובית ציוני אמריקה סגורים, והרצאות אין. גם כאן יש מי שמנצל את האפשרויות הטכנולוגיות לטובה. אלון אולמן, יו"ר ומייסד קבוצת "קוד המנצח" ומנטור להצלחה מעשית: "יש לי אירועים מכורים מעכשיו עד סוף מאי, קרוב לאלפיים כרטיסים, וממש לא ברור מה קורה איתם. אך אנחנו מסתכלים על המשבר ושואלים את עצמנו, כמו ארגון שמדבר ומלמד על הצלחה, מה אנחנו צריכים לעשות. אני עסוק בזה ממש סביב השעון, חושב איך להביא ערך לציבור, איך להגיע לקהל גם כשאין קהל ואין אירועים, ואיך לפתח את שריר הדיגיטל שלנו. אני מעלה סרטונים לעזרה בהתמודדות, כדי לתמוך ולתת חיסון וחוסן בימי קורונה. לדוגמה, כדי שתבין את הצורך, הפוסט הראשון שהעליתי קיבל 100 אלף צפיות בתוך 48 שעות".

לסגירה של מוסדות תרבות יש גם השלכות בכיוונים לא צפויים. ב-2 באפריל היה צריך להתקיים אירוע התרמה למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית יחד עם תיאטרון הצפון, אירוע שהיה אמור לכלול את ההצגה "השיבה" שנעשתה בהשראת שורדת הכת של גואל רצון. האירוע נדחה לתאריך לא ידוע, והוא עלול ליצור מצוקה כלכלית אצל אחת העמותות החברתיות החשובות בישראל.

מסירה ללא מגע

ההשפעה של ההנחיות החדשות על תחום זה משמעותית לא פחות: בתי קפה ומסעדות נסגרו בכל רחבי הארץ. אחרים נסגרו למבקרים ופועלים רק על משלוחים.

יש מי שבזכות המצב מתחילים לראשונה להציע משלוחים, ובהתאם, זמנים אלו יוצרים פריחה עבור חברות המשלוחים, שחלקן עברו למתכונת "מסירה ללא מגע". כלומר, מהיום הונחו השליחים להשאיר את המשלוח ליד הדלת ולעדכן את הלקוחות.

פריחת האתרים

מבגדים ונעליים ועד לצעצועים וספרים, כל צריכת המוצרים שלנו משתנה באופן משמעותי - זה לא הזמן האידיאלי לקנות חופשה בחו"ל, אבל זה הזמן לקנות צעצועים לילדים או ספרי קריאה.

סגירת הקניונים מחייבת חברות לסגור סניפים ולהתמודד עם ירידה דרמטית במכירות. ככל שמדובר ברשתות אופנה, המתמודדות גם כך עם ירידה מתמשכת ברכישות בשנים האחרונות, הדבר מהווה אתגר של ממש שעלול להאיץ פשיטות רגל.

עם זאת, יש מי שנהנה במצב זה מגידול במכירות, המתבטא בעיקר בפעילות אינטרנטית. בהוצאת הספרים רימונים מדווחים על גידול של 40% בתנועה באתר, המתבטאת גם במכירות. מאחר שיש ביקוש רב לספרים דיגיטליים, בהוצאה מציעים אותם במחירי מבצע.

באתר האופנה TERMINAL X מדווחים על גידול של 194% במכירות בשבועיים האחרונים, עם גידול של 10% במספר הביקורים לכל גולש וקפיצה בהיקף המכירות של מותגים המייצרים במדינות מערביות. באתר הקניות הישראלי ShoesOnline מדווחים על עלייה של יותר מ-50% בהיקף ההזמנות בעקבות משבר הקורונה. כל המותגים והחברות שהשכילו לבנות אתר מכירות יעיל ממשיכים להפעיל אותו בימים אלה.

בדיקה מיוחדת שערכה ERN סליקת תשלומים מגלה עד כמה שינינו את הרגלי הצריכה שלנו בתקופת הקורונה. על פי הנתונים שנאספו בין 25 בפברואר ל-12 במרץ לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הנהנות הגדולות מהנגיף קורונה הן רשתות הסופרמרקטים. היקף העסקאות בענף גדל ב-9% וגודל כל עסקה קפץ בכ-17%. לעומת זאת, מספר העסקאות שנעשו בתחום התיירות צנחו בשבועיים האחרונים ב-58%, וגובה עסקה ממוצעת צנח ב-64%. הירידה החדה ביותר נרשמה בשבוע האחרון לבדיקה.

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN, אומר כי "אנו עדים למהפכה שלא ראינו כמותה. אנשים אוגרים מזון בשיעורים שטרם נראו, ואנחנו רואים עלייה מרשימה בהיקף הפעילות בתשלומים בצ'קים ובהוראות קבע בסלולרי ברוב ענפי הקמעונאות. יחד עם זאת ישנם תחומים, ובראשם התיירות ותרבות הפנאי, שנמצאים בקריסה מוחלטת. על הממשלה להעניק סיוע שינסה לעצור את המפולת שתפגע קודם כול בעסקים הקטנים והבינוניים".

מי ידאג לעסקים הקטנים?

באופן טבעי תופסות את עיקר הכותרות החברות הגדולות והגופים הגדולים במשק, הקניונים או תיאטרון הבימה או הקאמרי בתרבות. זה טבעי: מדובר בחברות המעסיקות עובדים רבים ופגיעה בפעילות שלהן משפיעה על אנשים רבים. בנוסף, מדובר בגופים המחזיקים במערך דוברות ויחסי ציבור המאפשר להם להודיע במהירות וביעילות על כל שינוי.

אך מה קורה עם העסקים הקטנים יותר, אלו שלרוב לא מגיעים לכותרות? האם יש מי שדואג לצרכים של העסקים הקטנים במשק? האם המדינה תשכיל לעזור גם למי שהעסק שלו מעסיק עובדים בודדים, ונקלע באחת למצוקה קשה? האם אנחנו, האזרחים, נדע לעזור זה לזה ככל שאנו יכולים? ימים יגידו מה תהיה התשובה.

לכתבות נוספות במתחם "ימי קורונה" הקליקו כאן>>