גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - בסימן הטראומה של שנות ה-30: איך סופרים שני טריליון דולר

תכנית ההצלה לימי הקורונה של הקונגרס האמריקאי גדולה יותר מן התמ"ג של איטליה, של ברזיל ושל קנדה ● היא לא נועדה לאתחל את הכלכלה, אלא בדיוק ההיפך: לאפשר את עמידתה מלכת ● האם היא תתחיל שינוי מבני בכלכלת ארה"ב?

טראמפ במסיבת העיתונאים / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press
טראמפ במסיבת העיתונאים / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באחת לפנות בוקר תמה ההתגוששות במליאת הסנאט בוושינגטון. ואף כי הרפובליקאים התלוננו על העיכוב הדמוקרטי, אין שום תקדים היסטורי למהירות שבה אומץ חוק ההקצאות הגדול ביותר של כל הזמנים. הקונגרס של ארה"ב סמך את ידיו על חבילת סיוע כלכלית של שני טריליון (2,000 מיליארד) דולר מקץ חמישה ימים של "משא-ומתן אינטנסיבי". בימים כתיקונם משא-ומתן כזה היה אורך חודשים, אם בכלל.

הסכום הזה הוא שווה-ערך של כל התוצר המקומי הגולמי של איטליה, למשל. הוא גדול במקצת מן התמ"ג של ברזיל ושל קנדה. הוא גדול בהרבה מזה של רוסיה, של אוסטרליה, של מקסיקו. הוא גדול פי חמישה מתמ"גה של ישראל.

הוא משקף לא רק את חומרת השעה, אלא את שינוי הערכים. אילו משהו מעין זה היה נעשה ב-1929, או 1930, אפשר שהשפל הכלכלי היה נמנע, שהיטלר לא היה עולה לשלטון, שמלחמת העולם לא היתה פורצת.

התקוממות אלקטורלית

ב-2008 וב-2009, שני ממשלים אמריקאים, אחד רפובליקאי בסוף ימיו, שני דמוקרטי בראשית ימיו, קיבלו את הסכמת הקונגרס לתכניות סיוע בהולות, בעיקר כדי למנוע התמוטטות בנקים ותעשיה כבדה. הרפובליקאים היו אז במיעוט בשני בתי הקונגרס. הם שנאו את התכניות ההן, אף כי הגדולה שבהן לא התקרבה אפילו לחצי הסכום שאושר לפנות בוקר.

ההתנגדות לתוכנית 2009 העניקה השראה להתקוממות אלקטורלית, שניתן לה השם עתיר-האסוציאציות "מסיבת התה" (על שם מרד של משלמי מסים נגד הכתר הבריטי, ב-1773). ההתקוממות ההיא חילצה שנתיים אחר כך את בית הנבחרים מידי הדמוקרטים, ועיקרה לתמיד את תכניות החקיקה של ברק אובמה.

הפעם, נשיא רפובליקאי ורוב רפובליקאי בסנאט נתנו את הטון, וניסו לזרז את החקיקה. הפעם, המפלגה השמרנית הקלאסית של אמריקה נהגה כמעט כסוציאל-דמוקרטית, אולי מפני שהיא חדלה להיות שמרנית בימי טראמפ ואולי מפני שהיא הכירה בחומרת השעה.

תוכנית האנטי-המרצה

שני הטריליון האלה נושאים את התווית של "המרצה" (סטימולציה), אבל הם לאמתו של דבר מיועדים לממן אנטי-המרצה. הם כוללים מענקים של 1,200 דולר לכל אזרח בוגר של ארה"ב בשווי כולל של בערך 250 מיליארד דולר; הם כוללים 150 מיליארד למענקי אבטלה; 500 מיליארד לסיבסוד פעילותן של ממשלות מקומיות ושל תעשיות שחדלו לייצר; 130 מיליארד לבתי חולים, שאזל המקום בחדרי הטיפול הנמרץ שלהם; 58 מיליארד דולר לחברות תעופה; 17 מיליארד דולר לחברות "חשובות לביטחון הלאומי".

קצת קשה לתפוס איך סכומים כאלה גובשו והוחלטו בתוך חמישה ימים. אין קושי לשער שבשנים הבאות יתנהל ויכול נוקב על עצם התהליך. יימצאו לו מקטרגים משמאל ומימין, אבל אני מנחש שבייחוד מן הימין. סוף סוף, הימין הוא המתלונן זה תשעים שנה על פזרנותה של הממשלה הפדרלית, אם כי הוא עושה מעט מאוד להקטין את הפזרנות כאשר הוא מגיע לשלטון.

בניגוד לחבילת החירום של 2009, בעיצומו של "המיתון הגדול" (משבר הסאב-פראיים), החבילה החדשה לא נועדה לאתחל את המשק, אלא ההיפך, לאפשר את עצירת גלגליו. אמנם הנשיא טראמפ כבר מדבר בקוצר-רוח על חידוש הפעילות הכלכלית המלאה לא יאוחר מאמצע אפריל, אבל שני הטריליון האלה אינם מעמידים את הכלכלה על רגליה. אם יעלו יפה, הם יצליחו למנוע את קריסתה.

כללי הטיפול הרגילים במשברים כלכליים אינם חלים על הנסיבות הקיימות. המיתון המתרגש ובא, או חלילה השפל שמפניו חוששים במקרה, אינם מייצגים תופעה כלכלית, כפי שהנשיא דונלד טראמפ חוזר ומזכיר. אבל יהיה השורשים הלא-כלכליים של המשבר הכלכלי הזה אשר יהיו, תוצאותיו הן כמובן כלכליות. שטות תהיה להעמיד פנים, כי כאשר יוכרז "הניצחון המוחץ" על "האויב הבלתי נראה" (עוד שני ביטויים שטראמפ סיגל לעצמו בימים האחרונים) המשק יקום מייד על רגליו, יחזור לקדמותו, וימשיך את "הכלכלה הטובה ביותר מאז ומעולם" (טראמפ).

זה לא יקרה בין השאר מפני שאיננו יודעים מתי בדיוק, או אפילו בערך, יוכרז "הניצחון המוחץ". הנשיא רוצה לפחות ניצחון זמני לכבוד סוף השבוע של חג הפסחא, בעוד שלושה שבועות. לוח הזמנים הזה מעורר ספקנות ניכרת. ככל שיידחה הניצחון כך יתקרב מועד הבחירות לנשיאות ולקונגרס, ומי יודע מה יקרה בתקופה פוליטית כה טעונה.

מה למדנו מד"ר קיינס

שני-הטריליון של הבוקר נולדו בסימן הטראומה של שנות ה-30. השנים ההן הניבו לקחים, שנכנסו לקלאסיקה של הכלכלה המדינית. ג׳ון מיינארד קיינס הנחיל לרוב הבאים אחריו את הלקח שמשמעת פיסקאלית אינה שייכת לזמנים של משבר קיומי, שמותר וצריך להנפיק תקציבים גרעוניים, שמותר וצריך להזרים כסף כדי לחדש פעילות כלכלית.

קיינס היה מענקי המאה ה-20, לא רק בזכות משנתו הכלכלית אלא בזכות אישיותו ותובנותיו על היסטוריה ועל מצב האדם. השפעתו על העולם שקם לאחר מלחמת העולם השנייה היתה פנומנלית, אם כי הוא לא הספיק לצפות בו (מת ב-1946). בכורתו האינטלקטואלית עמדה לו גם תחת ממשלות ימניות באמריקה ובאירופה. "כולנו קיינסיאנים", אמר הנשיא ריצ׳רד ניקסון ב-1971, כאשר גמלה בלבו ההחלטה לנתק סופית את הדולר מתקן הזהב.

הימין האמריקאי התקומם עשר שנים אחר כך נגד הכלכלה הקיינסיאנית, אבל חזר אליה שלושים שנה אחר כך, כאשר צל של שפל כלכלי חדש התארך בשמי העולם. ואף כי שמו של קיינס אינו נשמע לעתים קרובות בימים האלה, רוחו מרחפת על פני המים.

אופי זיקתו של דונלד טראמפ למפלגה הרפובליקאית כפי שהתעצבה בחצי המאה האחרונה מעולם לא היה ברור. הוא אמנם בא מעולם העסקים, אבל מאז נכנס לנשיאות הוא ניסה פעם אחר פעם לאלף את העולם הזה ולהתערב בהחלטותיו. זו אינה התנהגות של מה שקוראים באמריקה "שמרן" (הקרוב דווקא להיות "ליברל" באירופה).

4.5 טריליון?

התערבות ישירה של הממשלה בפעילות הכלכלית מוסיפה להיות גלולה מרה בשביל רפובליקאים, אבל הם מתרגלים. עכשיו הם ממלאים את קופותיה של הממשלה הזו בסכומי-עתק חוץ-תקציביים, שהם היו מוכנים אפילו לפטור את הממשלה מן הצורך למסור דין וחשבון על אופן הוצאתם.

לפחות חלק מן הדמוקרטים מאמינים, שמשבר הקורונה שמט את הקרקע מתחת לרגלי הסרבנות הרפובליקאית להעניק מימון גרעוני לפרוייקטים מרכזיים. הפרוייקט החשוב ביותר הוא שיקום התשתית.

האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (infrastructurereportcard.org) העריכה ב-2017, כי השיקום יעלה 4.5 טריליון דולר. הסכמה כללית שוררת על חיוניותו של הפרויקט, והנשיא טראמפ חוזר ומעמיד אותו סמוך לראש סולם עדיפויותיו. הרפובליקאים בקונגרס הם אבן-הנגף העיקרית. כאשר המפלגה שלטה בשני בתי הקונגרס, בשנתיים הראשונות של נשיאות טראמפ, היא סירבה לאשר פחות מרבע הסכום הזה, ויוזמת התשתית נקברה.

היתכן שהטראומות והמוטאציות של ימי הקורונה ישנו את דעת הרפובליקאים? אם כן, זה יהיה שינוי רב משמעות בניהולה הכלכלי של אמריקה.

בינתיים הדיון באיתחול הכלכלה נשמע קצת לא ממין העניין. השאלה איך לעבור את הימים האלה בשלום קיבלה הבוקר תשובה מרשימה. בניגוד לדעתה של מדונה (בסרטן ויראלי מן האמבטיה שלה) ש Covid-19 הוא "השוויין הגדול" של זמננו, שאינו מבחין בין עשירים לעניים, לעשירים דווקא יש יתרון גדול על פני העניים.

ממשלת הודו, שעתה זה הטילה עוצר קורונה על 1.3 מיליארד אזרחיה, הודיעה אתמול על כוונתה להשקיע שני מיליארד דולר במערכת הבריאות שלה. שני מיליארד דולר הם מה שתוכנית החירום האמריקאית מתכוונת להוציא בשמונה השעות הבאות.

בתשובה לשאלה, בהחלט עדיף להיות עשירים.

עוד כתבות

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

המתנה שיקבל תשובה בישראכרט: רווח של עד 90 מיליון שקל משוברים

רכישת השליטה ב-BUYME ע"י הפניקס צפויה לסדר לישראכרט של תשובה, המחזיקה ב-20% מחברת השוברים, רווח נאה על השקעה שביצעה לפני 6 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

חברת הבנייה הראשונה שמדווחת: קיבלנו הודעה על זיהום קרקע בשדה דב

שיכון ובינוי קיבלה הודעה מרמ״י על ממצאי זיהום ראשוניים בשדה דב ● החברה מדגישה כי ההודעה נשלחה לכל היזמים וכי טרם ידוע אם הוא משפיע על נכסיה ● נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בפרויקטים נמשכות כמתוכנן

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

לא רק צבירת כוחות: ההיערכות האמריקאית לתקיפה באיראן

בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● נתניהו נפגש עם וויטקוף וקושנר - שעדכנו אותו על סבב השיחות הראשון עם איראן ● עדכונים שוטפים

רכב של אוטותל / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ־25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות חתמה על הסכם מסגרת עם SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר ווגה מגייס שוב ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

ווגה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: בלי הסכם - אפשר לפעול צבאית באיראן

לפני ביקור נתניהו - באיראן משגרים מסר לטראמפ: "להישאר ערניים" ● מבלי שיש עם אינדונזיה יחסים - אלפים מחייליה יפעלו ממש ליד הגבול עם בסיס ייעודי ● שר החוץ של טורקיה אמר אמש בריאיון כי ארה"ב העבירה דרך אנקרה אזהרה לטהראן לפני מלחמת 12 הימים עם ישראל ● איראן כיסתה את פתחי המנהרות באתר הגרעין באספהאן בעפר, כך עולה מתצלומי לוויין של המכון למדע ולביטחון בין-לאומי (ISIS) ● דיווחים שוטפים

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בבורסת ת"א; מדד הביטחוניות יורד בכ-1.5%, קמטק עולה ב-5%

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל