יו"ר הכנסת | פרשנות

פרשנות: אדלשטיין ביזה את המעמד, הותיר את הכנסת ללא יו"ר וטרק את הדלת

המעשה של אדלשטיין כה חמור עד שקשה לקרוא להתנהגותו בשם אחר מאשר דיקטטורה פרטית של פוליטיקאי אשר איבד קשר עם המציאות • בכך שהותיר את כיסאו של יו"ר הכנסת ריק עד ל-30 במרץ, אגף הייעוץ המשפטי של הכנסת ניצב בפני דילמה חוקתית שלא ידעו כמותה

הכיסא הריק של יו"ר הכנסת, רגע לאחר שיולי אדלשטיין התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
הכיסא הריק של יו"ר הכנסת, רגע לאחר שיולי אדלשטיין התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

באיצטלה של ממלכתיות, טרק היום יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את הדלת למכובדות הדמוקרטית.

דמוקרטיות, כשיטת משטר בכל העולם, תלויות באופן קריטי בשיתוף-הפעולה ונכונות ראשיהן וסמלי השלטון למלא את התפקידים שייעד להם החוק.

החל מיום 2 במרץ 2020, בעקבות העובדה שאדלשטיין אינו מרוצה מתוצאת הבחירות, הוא רמס ברגל גסה את העקרונות המשטריים של מדינת ישראל, וקבע כי על אף דרישת 61 ח"כים הוא אינו מעוניין להציב על סדר היום של המליאה את דרישתם לבחור ביו"ר כנסת.

המעשה של אדלשטיין כה חמור מבחינת העקרונות והתפיסה של מהות המשטר הדמוקרטי עד שקשה לקרוא להתנהגותו אחרת מאשר דיקטטורה פרטית של פוליטיקאי אשר איבד קשר עם המציאות.

בחסות השאיפה הפוליטית שלו, להשאיר את הליכוד ואת עצמו בשלטון באמצעות ממשלת אחדות או ממשלת חירום, ותוך שהוא קורץ לבייס הפוליטי של הליכוד - 100 אלף מתפקדים שבפניהם הוא מנסה להצטייר כמנהיג חזק הנאבק בבג"ץ - אדלשטיין ביזה את את פסק הדין של בג"ץ.

הנחיית בגץ הורתה לו להעלות על סדר היום של מליאת הכנסת, עוד היום, את ההצבעה על בחירת יושב ראש הכנסת. אך אדלשטיין הודיע שהוא לא מקיים את ההחלטה, סגר את המליאה לדיונים והודיע שהם יחודשו רק ביום שני ה-30 במרץ, וזאת על אף שאין שום סיבה עניינית לסגירת המליאה למעט רצונו לבלום את החלטת הרוב הפוליטית.

בכנסת מיהרו לפרסם את תמונות הדוכן וכיסאו של יו"ר הכנסת ריק, אך הוואקום שנשב הוא דווקא מאגף הייעוץ המשפטי של הכנסת, שם ניצבו בפני דילמה חוקתית שלא ידעו כמותה.

בהיעדר סגנים ליו"ר הכנסת, מי אמור לנהל את הרשות המחוקקת של מדינת ישראל? האם הוועדה המסדרת יכולה להודיע על מינוי סגנים? או האם זקן חברי הכנסת ח"כ עמיר פרץ יכול לקבל לידיו את המושכות עוד היום? לשאלות הללו אין תשובות בשלב הזה.

יולי אדלשטיין הוא התקלה המשטרית

השאלה החוקתית טלטלה את הכנסת ואת המשטר הדמוקרטי הישראלי למצב חסר תקדים בו בראש הרשות המחוקקת עומד אדם שהתפטר בשיאה של אחת מן השעות הקשות ביותר בישראל.

בעוד אזרחי ישראל נצורים בבתיהם ונדרשים לציית לשלל הנחיות המגיעות מדי בוקר וערב, לא לרוץ, לא לקנות, לא לצאת לבקר את ההורים, לקח לעצמו יו"ר הכנסת חירות והחליט שהוא לא ממלא אחר הוראות בג"ץ. הכל כדי למנוע מן הצד הפוליטי האחר, זה שמחזיק ברוב של 61 ח"כים, למלא את תפקידם ולהפעיל את כנסת ישראל.

החלטתו של אדלשטיין, בסוף נאומו בו הזכיר מספר פעמים את עברו כאסיר ציון, הייתה להפר את הנחיות בג"ץ. הציבור הישראלי מתבקש למלא אחרי כללים של התרחקות עד 100 מטרים מן הבית, אך יו"ר הכנסת מחליט על דעת עצמו שצווים בג"ץ אינם מחייבים. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל בה מפרים כך צו מחייב של בג"ץ. אדלשטיין הגדיל לעשות ונעל את המליאה, בלי שהוא מאפשר מיד אחרי התפטרותו להמשיך לנהל את הדיון בידיים אחרות, נבונות יותר משלו.

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון אמור להימצא בתפקידו עוד שבוע בדיוק, עד ל-1 באפריל. בשבוע האחרון, פרסם ינון חוות דעת משפטית שהותירה לאדלשטיין חרך דקיק של שיקול דעת לקבוע את אשר על סדר היום. בפני בג"ץ הסביר ינון שהחשש הוא מפני "תקלה משטרית", אך בג"ץ, במהלך הדיון ביום א' האחרון וגם בפסק הדין של נשיאת העליון אסתר חיות ושל השופט העליון מלצר, דחו את הגיש הזו על הסף.

"הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה 23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן אין מנוס כי בנסיבות שנוצרות מדובר באחד המקרים החריגים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו" כתבה השופטת חיות.

גם השופט מלצר התייחס לחשש מפני "התקלה המשטרית" ואמר שניסיון העבר מלמד שדווקא יו"ר כנסת ממפלגה אחרת עשוי לעודד את עצמאות הכנסת ולהשיב לה את תפקידי האיזונים והבלמים בדמוקרטיה.

השופט מלצר הדגיש את מצב ממשלת המעבר ואי תיפקוד הכנסת תחת שרביטו של אדלשטיין בשנה האחרונה. "אין לקבל מצב דברים זה, שכן דווקא בעת ממשלת מעבר הסובלת מ"גירעון דמוקרטי" בין השאר כיוון שלא ניתן להביע בה אי אמון, תפקידי הפיקוח של הכנסת אמורים להתעצם ולו מכוח חובת האמון הכללית... שהניסיון לסכל את רצון רוב חברי הכנסת להביא לבחירת יו"ר הכנסת לאלתר - אינו עומד במבחנים משפטיים" כתב מלצר.

פסק הדין שלהם נכתב ביום ראשון ופורסם בשני בלילה, מתוך תקווה שהדברים הנוכחים שפורטו ירשימו את אדלשטיין. מלצר אף סיים בדבריו "אין לי אלא לסיים בתקווה שהלקחים יילמדו, ובעתיד לא נצטרך להידרש עוד לעתירות מסוג זה".

כמה נאיבי הוא השופט העליון. הוא חשב לתומו שיכתוב דברים נחרצים, ויו"ר הכנסת של מדינת ישראל יאזין לו וימלא. אך השנה היא שנת האנרכיה של מפלגת הליכוד, והם פועלים כדי לרסק כל נורמה וכלל שאי פעם שלטו בישראל.