גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי
לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

האבטלה בישראל שוברת שיאים ובתקופה הקרובה מספר המובטלים עלול לחצות את רף המיליון. על הרקע הזה, שירות התעסוקה מפרסם תוכנית חירום להתמודדות עם משבר הקורונה. הנתונים מבהילים: בתוך פחות מחודש זינק שיעור האבטלה מפחות מ-4% ליותר מ-20%. מספר המובטלים החדשים שנרשמו בחודש מרץ בלשכות התעסוקה עמד בתחילת השבוע על כ-765 אלף. מספר המובטלים הכולל, לרבות מי שאיבדו את מקום עבודתם לפני פרוץ המשבר, עומד על 922 אלף.

שירות התעסוקה פרסם "דוח היערכות למשבר הקורונה", שכתב דוקטור גל זהר, מנהל יחידת המחקר, והמדיניות, חוקר בכיר בתחום שוק העבודה ומדיניות ציבורית. הדוח מתבסס על הלקחים ממשברים קודמים, בעיקר על משבר 2008 ועל ההערכה שאם המשבר ימשיך ללוות אותנו אחרי הפסח, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לא יהיה לאן לחזור ועשרות אלפים אחרים ייאלצו להסתפק בתעסוקה חלקית.

מהדוח עולה כי ההתאוששות מהמשבר עלולה להימשך שנים רבות. לפי הדוח, גם שש שנים לאחר משבר 2008, שיעורי האבטלה במדינות ה-OECD נותרו גבוהים ב-50% מרמת האבטלה טרום המשבר. לכן, נכתב בדוח, צריך לרכז את עיקר המאמצים בניסיון למנוע את האבטלה למצב קבוע בקרב כמה שיותר אנשים.

מה המצב בעולם? שירות התעסוקה סוקר את הצעדים שנוקטות מדינות ה-OECD כדי לסייע לאנשים לשמור על מקומות העבודה. במרבית המודלים מהווים שירותי התעסוקה הציבוריים את נקודת המפגש הראשונה של האזרח עם המשבר.

כותב הדוח זיהה שלושה מודלים שבהם המדינות משתמשות כדי להתמודד עם המצב: סיוע דרך מקומות העבודה, סיוע באמצעות מערכת האבטלה או סיוע באמצעות מענקים ישירים. בדנמרק נחתם הסכם משולש בין המעסיקים, העובדים והמדינה, שבמסגרתו הממשלה משלמת 75% מהשכר של העובדים שאינם מגיעים, יתרת השכר תינתן למעסיקים והעובדים יוותרו על חמישה ימי חופש כדי להיות זכאים לפיצוי. במסגרת זו המעסיקים התחייבו שלא לפטר עובדים מסיבות כלכליות ובמקביל כלל העובדים במגזר הציבורי נשלחו לשבועיים בבית בשכר מלא.

אירלנד הורתה למעסיקים לשמר את העובדים במקום העבודה באמצעות מענק שקיבלו מהמדינה. המדינה תיתן לשכירים ועצמאים "קצבת מגפה" לשישה שבועות.

גם באוסטרליה פועלים בשני כיוונים: מסייעים לחברות בהקלות במס בתנאי שישמרו על העובדים וגם יעניקו 750 דולר אוסטרלי (1,650 שקל) ל-6.5 מיליון אוסטרלים שלא יכולים לעבוד בגלל המשבר, בהתאם למבחן הכנסה.

בקנדה הופעל בעקבות מגפת הסארס ב-2003 מסלול שיתוף בעבודה, שמאפשר למעסיקים להמשיך להעסיק עובדים באמצעות קצבת ביטוח עבודה. בקוריאה, לעומת זאת, קיים במגזר הפרטי ביטוח תעסוקה שאליו מפרישים מעסיקים ועובדים בכל חודש, והעובד זכאי לקצבה לשישה חודשים מהכסף שהצטבר. במגרז הציבורי הסיוע למפוטרים מתבצע באמצעות פרויקטים ציבוריים. מדינת ישראל פעלה במטרה לסייע לעובדים באמצעות הפנייתם לקצבת אבטלה על בסיס חופשה ללא תשלום (חל"ת).

בדוח נכתב כי השימוש במערכת האבטלה בישראל יאפשר מתן מענה ומהיר, באמצעות מערך האבטלה שמופעל על ידי שירות התעסוקה והביטוח הלאומי.

מהלכים קצרי טווח

לפי הדוח ארגון ה-OECD ממליץ כבר היום לעודד מהלכים קצרי טווח לעידוד תעסוקה. בין היתר הוא מציין את צמצום הפניות למערכת האבטלה, העברת תשלום מזומן לעצמאים ותמיכה ממוקדת בקבוצות החלשות, לצד עזרה לחברות לשמור על העובדים, באמצעות סיוע בתשלום לעובדים ו/או הגברת הנגישות להון. "הניסיון מראה כי שיתוף פעולה בין כלל הגורמים במשק - העובדים, המעסיקים והמדינה - יאפשר להגיע להישגים משמעותיים", נכתב בדוח.

על סמך המודלים בעולם, בשירות התעסוקה סבורים שיש לנקוט מהלכים בשלושה שלבים. בטווח הזמן המיידי, עידוד מעסיקים לשימור עובדים במקום העבודה במקום להוציאם לחל"ת, כגון שימוש בימי מחלה של העובדים או השתתפות בשכר העובדים.

בשלבים הבאים יש לעשות את כל המאמצים כדי להחזיר לעבודה מהחל"ת כמה שיותר עובדים ולאחר מכן לספק הכשרה מקצועית לאלה שלא יחזרו. לדברי גורם בשירות התעסוקה, מאחר שבידיו מצויים פרטי היוצאים לחל"ת ופרטי המעסיקים, הם יוכלו לפעול לשיתוף פעולה בין המעסיקים וההסתדרות להחזרת כמה שיותר עובדים לשוק העבודה.

"שם המשחק הוא כמה עובדים יחזרו מהחל"ת וכמה יעברו מסטטוס של חל"ת לסטטוס של מפוטרים. הסיפור הגדול הוא שם. אנחנו כבר יודעים שאחרי המשבר יהיו צעדי התייעלות, מעסיקים יחטפו מכה קשה ויגידו בצדק לעובדים: הסיטואציה שהייתי בה בפברואר היא לא זו של יוני, אני לא יכול להחזיק את כל העובדים. ושם אנחנו רוצים להחזיר כמה שיותר עובדים. ואלה שלא יחזרו, אנחנו רוצים לשקם באמצעות תוכנית אבטלה והכשרה מקצועית שישאירו אותם רלוונטיים בעולם העבודה".

לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה. אם מנסים לחפש אור במצב הקשה הזה, הרי שזו הזדמנות שבאה מכורח המציאות לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני. בנוסף, עלינו להתאים את הטיפול אישית ככל הניתן לכל דורש עבודה, על מנת שיוכל לחזור לעבודה המתאימה לו. כדי להתמודד עם המשבר, יש להתגייס למאמץ לאומי המכוון להשבת העובדים למקום עבודתם, בעיקר כדי שהמצב הזמני שאליו נקלענו לא יהפוך לקבוע - זו מטרתנו הגדולה והחשובה בתקופה הקרובה".

הממשלה חייבת להתערב

מה חושבים המומחים על המצב? לדברי פרופסור אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד וכיום יו"ר המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "לכאורה נראה שכשמוציאים אנשים לחל"ת, אז מה הבעיה? המשבר ייגמר והם יחזרו לעבודה. אבל הניסיון מלמד שזה ממש לא ככה. בארה"ב גם אחרי עשר שנים ממשבר 2008 אנשים לא חזרו משוק העבודה".

זה דומה לדעתך למשבר של 2008?

"יש פה משבר מסוג אחר, בין השאר כי המדינה אומרת לאנשים 'אל תלכו לעבוד', אז יש לה מחויבות לדאוג להם. אבל מה שדומה פה שאנשים פה הוצאו לחל"ת או פוטרו לא בהגרלה. לפי הנתונים של שירות התעסוקה אלה אנשים יותר צעירים עם הכנסה נמוכה, וגם נשים. האנשים הצעירים הם המוקד של הבעיה.

"כך גם היה באירופה אחרי משבר 2008. האנשים האלה (לפי שירות התעסוקה הקבוצה הגדולה ביותר בין המפוטרים או היוצאים לחל"ת הם בני 20-34, דב"ג) נשארו מובטלים ומאוד התקשו למצוא עבודה. זה בדיוק הגיל שבו מסיימים את הלימודים ויוצאים לשוק העבודה. יש פה תהליך למידה שבמסגרתו הפירמה מחפשת מה מתאים לה והעובד מחפש איזו פירמה מתאימה לו. אנשים עוברים כמה מקומות עבודה עד שהם מבינים איפה טוב להם והפירמות מוצאות אותם. כשיש משבר כלכלי התהליך הזה מתקלקל ונחתך בבת אחת. הפירמות נשארות עם הגרעין של העובדים הטובים ביותר שהם רוצים להשאיר ונפטרים מהשאר. יש פה דור שלם שיתקשה למצוא עבודה. במחקרי ה-OECD מצביעים כבר שנים על הבעיה הזו".

כמה אנשים כאלה יישארו להערכתך  בלי עבודה?

"יש בישראל כ-4 מיליון איש מועסקים, ולפי משברים גדולים קודמים, מקסימום רבע מכלל העובדים נשארו בלי עבודה, כך שמדובר במיליון איש".

אילו לקחים אפשר להפיק מהמשבר הקודם?

"בארה"ב אומרים: 'טעינו בזה שנתנו למשרות להיעלם'. המדיניות בישראל של ההוצאה הגורפת לחל"ת מאפשרת למשרות להיעלם. במקום לבוא ולומר למעסיקים האבטלה עולה לנו כך וכך, אם ניתן לכם את הכסף תשמרו על המשרות באחוזים מסוימים, והעובדים ישלמו בימי חופש. האפשרות של הידיינות עם העובדים במשולש של מעסיקים, ממשלה והסתדרות בדרך כלל מוכיחה את עצמו כפורמט טוב גם במקרה של ישראל. אפשר להגיע לפתרונות אד הוק לפי סוג הענף. ממילא המדינה הולכת להוציא כל כך הרבה כסף, אז תוציאו אותו על שימור המשרות. זה מסר מאוד חשוב. חלק מהעניין של שימור המשרות זה הטבות לעסקים שמתוכננות בתוכנית של משרד האוצר במסים ובארנונה. ניתן לכם כסף כדי שתשמרו חלק מהמשרות. זה המסר המרכזי.

"חשוב מאוד לא לתת לבום לשבש את השוק. כשהכול בסדר והשמים כחולים והשמש זורחת, אין כמו הקפיטליזם - שוק העבודה עובד יוצא מהכלל, אבל כשיש סערה כל כך גדולה הממשלה חייבת לנקוט צעדים ולהתערב".

פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, ולשעבר ח"כ, דווקא סבור שההוצאה הגורפת לחל"ת היא הפתרון המתאים. משום שההחלטה את מי לפטר היא בסופו של דבר של המעסיק ולא של המדינה, ונכון יותר לתת את הכסף ישירות למובטלים.

לדבריו, "קשה להעריך כמה מהחל"תניקים יהפכו למפוטרים, אך תהיה שונות בין המגזרים. יש סקטורים שמגייסים כמו תעשיית המזון, המשלוחים, המערכות הרפואיות. בקצה השני יש את התעופה והתיירות. לענפים האלה ייקח הרבה זמן להתאושש. תיירות זה הרי לוקסוס, והנכונות להוציא כסף על תיירות תפחת וגם החשש מהידבקות לא יחלוף כל כך מהר. בתווך יש את כל המשק. המשתנה הקריטי הוא אורך הזמן של המשבר ומידת ההגבלות, באיזו מידה הסגר מתהדק או לא מתהדק".

לדבריו מי שייפגע הכי הרבה, אלה אנשי הגיג אקונומי, הפרילנסרים. "אלה הם צעירים שבעלי כישורים שהחליטו לא להפוך לשכירים של פירמות קיימות אלא לעבוד לפי הזדמנויות שנוצרות בשבילם, ולא רואים את עצמם מחויבים לעבוד במסגרות הקלאסיות אלא לשמור על חופש פעולה. בין אם זו החלטה או תוצאה של נסיבות, די ברור שמעתה הם ירצו הרבה יותר להשתלב במקומות עבודה יתר מסודרים, כי כיום אין להם שום הגנות והשוק הזה של המשבר מאוד ישפיע עליהם. האם הם יוכלו להשתלב? לא בטוח". 

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו