MDClone הקימה עם שיבא, רמב"ם ומכבי את "מאגר הקורונה"

חברת MDClone אשר עוסקת בתחום הנגשת הנתונים הרפואיים לחוקרים ורופאים, הקימה יחד עם בתי החולים רמב"ם ושיבא ועם קופת החולים מכבי את "מאגר חולי הקורונה". המאגר מכיל את כל המידע הרפואי על חולי הקורונה וכל המידע הרפואי הנלווה לגבי המטופל, אך בצורה אנונימית. המידע הזה מונגש בימים אלה לחוקרים מהמוסדות השותפים, כדי שיוכלו להפנות במהירות ויעילות שאילתות מחקריות ולהגיע לתובנות שונות לגבי המחלה.

MDClone מפתחת ומשווקת טכנולוגיה המאפשרת ליצר מן המידע האמיתי מידע אנונימי 'סינטטי' שלא ניתן לבצע בו מניפולציות כדי לשלוף את המידע האמיתי, אך ניתן להפיק ממנו את כל המידע הרפואי המשמעותי למעט הזהות. החברה כבר פועלת עם בתי חולים ומערכות מידע ברחבי העולם, כדי להנגיש מידע רפואי לחוקרים שמעוניינים לבסס עליו מחקר. כיום כדי להפיק מידע ממאגר רפואי, יש להגיש לרוב שאילתא ספציפית ולקבל תשובה לאחר שהמאגר תוחקר על ידי מהנדס מידע. הגישה של MDClone מסירה את החסמים כך שניתן לאפשר לחוקרים "לשחק" עם כל המידע ישירות, גישה משמעותית בימים כתקנם, ועוד יותר חשובה בעולם המדע המהיר של תקופת הקורונה, בו חוקרים משתפים את העולם בכל מידע שמגיע לידיהם מיידית, בלי סודיות, פטנטים או ביקורת עמיתים.

זיו אופק, מנכ"ל ומייסד MDClone (לשעבר ממייסדי ומנהלי חברת DB Motion, שהייתה הבסיס לפעילות הדיגיטל החלוצית של קופת חולים כללית), מציין כי החברה פועלת להקים מאגרי מידע דומים גם בארה"ב וקנדה עם שותפים מקומיים. "הכוונה היא שיהיה גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום".

בעוד המידע הגלוי לציבור ממשרד הבריאות כולל היום את מספר החולים, חומרת מחלתם, חלוקה לפי ישובים ושיעור הנפטרים, המאגר הזה כבר הניב תובנות מורכבות יותר. לדברי רובי וורטנפלד, המנהל הרפואי בחברה: "היום החלטות כמו פתיחה וסגירה של הסגר, הגבלה על ערים מסויימות, כן או לא מסיכות, מבוססות על המון אינטואיציה של אנשי מקצוע אך בלי מספיק מידע. לכל רופא שמטפל בקורונה, לכל מנהל ארגון בריאות וקובע מדיניות יש שאלות שאפשר לענות עליהן עם מידע, אבל בתנאי שהוא נגיש מייד".

וורטנפלד מוסיף כי המידע יכול לעזור לחזות אילו חולים כדאי לאשפז משום שהם בסיכון להתדרדרות מהירה (האופיינית למחלה) ולעומתם אילו חולים אפשר לשחרר. כמו כן אפשר להסתמך על מאגר כזה כדי להתחיל להשוות באופן מדעי בין טיפולים ניסיוניים שונים, אשר היום ניתנים שלא כחלק מניסוי מבוקר.

והמאגר כבר חשף כמה הפתעות. "למשל הייתה השערה שרמת הפריטין בדם, המעידה על רמות מחסני הברזל בגוף, יכולה לחזות התדרדרות ואכן ראינו מהנתונים של שיבא שנראה שיש בזה משהו. ובדיקת הנתונים כדי לענות על השאלה, לקחה שעה, והתבססה על מידע שממילא ישב בשיבא. עכשיו יתעדפו את ההשערה הזו לבדיקה יותר לעומק, ובינתיים ישימו עין על מי שהפריטין שלו נמוך".

האם הרשומה תיפתח לגורמים נוספים מלבד החוקרים של רמב"ם , שיבא ומכבי ?

אופק: "יש לשותפים אפשרות לתת הרשאה מוגבלת או קבועה לגורמים אחרים. אנחנו מעריכים כי היא תינתן לגורמים באקדמיה, במשרד הביטחון, במשרד הבריאות".

יש לכם שיתוף מידע עם גורמים נוספים , כמו למשל דיאגנוסטיק רובוטיקס שמתשאלת את הציבור באופן אנונימי על תסמיניו או חברת Clew שהמערכת שלה מותקנת בשיבא ועוקבת אחרי חולים כדי לנבא התדרדרות ?

אופק: "כרגע שיתוף הפעולה שלנו הוא בראש ובראשונה עם השטח - הגופים הרפואיים ובתי החולים. אנחנו יכולים לעזור גם למשרד הבריאות ומעמידים את עצמנו לשירות המדינה. לגבי קלו, יש לנו שיתוף פעולה עם מגוון גופים שטוענים מידע אלינו, והם יוכלו להנות מן המערכת ברגע שהיא תפעל באופן מלא, בהתאם להרשאות שיינתנו על ידי הגופים"

ד"ר איל צימליכמן, סמנכל רפואה וחדשנות המרכז הרפואי שיבא, מספר כי שיבא מציעה היום גישה למאגר לכל גורם שמצהיר כי יעשה בו שימוש מחקרי בלבד, בעבור רישום ללא תשלום, וההצעה תקפה גם לגורמים מסחריים, משרד הביטחון, צה"ל ועוד. "אנשים הגיעו אלינו בשיטה של חבר מביא חבר. אנחנו מצמידים לכל אחד מהם גורם מן הצוות שלנו שילווה אותם.

"יש לנו כבר תובנות מאוד מעניינות לגבי הוירוס, למשל אנחנו רואים שעבור חלק מהמטופלים, הנשמה היא הטיפול הנכון אבל יש חולים שיש להם נזק לריאות, ואותם מסוכן מאוד להנשים. באמצעות המערכת הזו אנחנו מקווים להבין מי נמצא באיזו קבוצה.

"אין לנו עדיין הרבה חולים. כמובן אנחנו מעדיפים שישאר ככה, אך העומק של המידע שלנו הוא רב, כלומר אנחנו אוספים נתונים רבים על כל מטופל, ועכשיו החיבור עם מכבי דרך המערכת מאפשר לנו לזהות עוד מאפיינים רבים של החולים.

"זו מחלה מאוד מתעתעת, מאוד מורכבת. אני חושב שהיכולת לנהל את הדאטה היא חלק מהיתרון הישראלי בטיפול במחלה".

פרופ' גבי חודיק, מנהל היחידה לאפידימיולוגיה במכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, אמר כי: "ישנה חשיבות מכרעת לרציפות המידע בין הקהילה - קופות החולים - לבין המתרחש בבתי החולים. יש לזכור שבסופו של דבר, מרבית חולי הקורונה, אינם אמורים לעבור בבית חולים כלל. ה"פאזל" המורכב של המחלה יורכב רק אם יהיו בו גם ההיסטוריה הרפואית, מחלות הרקע וכיו"ב, ואת אלה אנו מביאים ונרתמים ברצון לפרויקט".

ד"ר מיכאל הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם: "העמדנו לרשות MDClone את מערכות המחשוב הפועלות בבית החולים זה 20 שנה, שכן הפתרון הטכנולוגי שלה הוכיח את חיוניותו עבורנו עוד לפני המשבר הנוכחי. כעת הדברים בבחינת קל וחומר, כשהאנושות מוצפת אינספור שאלות חדשות שדורשות תשובות ומהר ככל הניתן".

ד"ר יאיר שינדל, מייסד שותף ושותף מנהל בקרן aMoon, המשקיעה המובילה בחברה, אמר כי "השימוש בפלטפורמה של MDClone בפרויקט חשוב זה יאפשר גישה מידית לביג דאטה רפואי והגעה לתובנות קריטיות על מגוון רחב של שאלות מהותיות ומורכבות אודות הקורונה, שעד כה לא הייתה כל דרך להביאן לידיעת הצוות הרפואי, מקבלי ההחלטות בממשלה והעולם כולו. MDClone לוקחת חלק חשוב בשינוי ובעיצוב פני הרפואה היום ובעתיד שיבוא".