גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: העקומה תשתטח, הנפגעים מהקורונה הכלכלית לעומת זאת יישאו על גבם צלקות של שנים

חולי הקורונה ברובם המכריע יבריאו, אבל נפגעי הקורונה מבחינה כלכלית-חברתית יישאו הצלקות על גבם למשך שנים ● צריכה להתגבש תוכנית פעולה נחרצת לטפל בכלכלה ● ומה יהיה על הפנסיונרים בצל הריבית הנמוכה?

משבר הקורונה התחיל בתחום הבריאות, עבר לכלכלה אך יתמקד בתחום החברתי-כלכלי. משבר פיננסי כנראה לא יגיע. הבנקים המרכזיים הזרימו כזו כמות של כסף, שזה אולי הדבר היחיד שלא חסר היום בשווקים, חוץ אולי מעודף חמדנות שתמיד הייתה שם.

אינני מומחה לענייני בריאות. אך אם אני מנסה ללמוד ממה שנאמר בתחילת המגפה, ואנסה ליישם בדיוק את אותם הכללים ששימשו את המנהיגים כדי לשכנע אותנו בצדקת דרכם (ואכן צדקו לדעתי), שיש להטיל סגר ובידוד, אזי יש כמה מסקנות ברורות.

העקומה התחילה להשתטח לקראת אמצע אפריל. מעולם לא הייתה כוונת המנהיגים להרוג את הקורונה (לא ניתן), אלא לפרוס את התפשטותה על כמה שיותר זמן, כדי לאפשר לכמות חולים מסוימת להגיע לשיא המחלה בטווחי זמן שונים, ובכך לאפשר למערכת הבריאות לעמוד בעומס המקרים הקשים. כמו כן שיהיו מספיק מכונות הנשמה, מיטות בבתי החולים וצוות רפואי.

סגר מצוין, שחרור מגומגם

החלק הראשון בתוכנית עבד ככל הנראה מצוין: הבנה נכונה של המצב, קבלת החלטות טובה ויישום טוב. יש מקום לתת הרבה מילים טובות לעם הישראלי ששיתף פעולה באופן יוצא דופן וסייע לממשלה בהצלחת המדיניות. אגב, שיתוף פעולה זה נבע בעיקרו מהשקיפות שהאזרח קיבל, וכן מתחושת ההזדהות עם דרך הפתרון למשבר באותה נקודת זמן.

אך מה הלאה? הממשלה הייתה צריכה באותה הנחרצות ושקיפות לומר מה הפרמטרים שעליה לבדוק ולמצוא כדי לשחרר את הסגר במדורג ולהחזיר הכלכלה לפעולה. זה כנראה הזמן, וכל יום שעובר מהווה נזק של ממש, וחבל. הוא גם פוגע בהצלחת החלק הראשון, שהיה כנראה מוצלח מאוד.

משבר הבריאות ייפתר, העקומה תשתטח, כמות החולים הקשים תפחת ובמקביל יגדל מלאי הציוד הרפואי, מכונות הנשמה ועוד. אך זו לא הבעיה. עיקר הבעיה כבר התגלגלה למעשה למשבר כלכלי-חברתי חמור, שייקח זמן רב כדי באמת להתגבר עליו.

זו לא הערכה אפוקליפטית. המשק ישרוד ויתגבר, אלא שהמחיר שיהיה בדרך הוא קשה מנשוא. חולי הקורונה ברובם המכריע יבריאו, אך נפגעי הקורונה מבחינה כלכלית יישאו הצלקות על גבם למשך שנים. חלקם יגיעו לנקודת שבר כלכלי - אי עמידה בתשלומים, פשיטות רגל  ודחיקתם למטה מבחינת מעמד חברתי מינימלי. זה מחיר כבד ולא מובן מאליו. את אותם אנשים לא שאלו איך לטפל בקורונה, לא ביקשו הסכמתם להוציאם לחל"ת או לסגור להם את המלון או המסעדה, או חנות. אך הם אלו שיצטרכו לשלם את המחיר.

אם מפנימים את המחיר הזה, צריכה להתגבש תוכנית פעולה נחרצת לטפל בכלכלה. הזמן הזה כבר הגיע. לשמחת כולנו, אין היום אילוץ של חוסר ציוד רפואי או מיטות שיכול להביא למוות בקרב נדבקי הקורונה. ואם אכן יש מעט דרגת חופש בתחום, היא חייבת להיות כל כולה מוענקת לתחום הכלכלי. לא ניתן ברמה המוסרית לשקול על כפות המאזניים את חייהם של נפטרי הקורונה אל מול חייהם, עם רעב, קושי נפשי ועוד, של נפגעי הקורונה השורדים. אך ברגע שאין יותר מחיר לנפטרי קורונה, כי ניתן לטפל כבר בעומס, הרי שהשאלה המוסרית התחלפה והיא כעת האם ניתן להמשיך בסגר כדי למנוע עוד קצת את קצב ההתפשטות (ללא השפעה על התמותה) לעומת החזרת הכלכלה בהקדם לטובת שיפור מיידי של נפגעי הקורונה השורדים. נראה כי התשובה היא נחרצת. כעת תורם של נפגעי הקורונה לקבל את המשקל הגדול בשיקולי המנהיגים, ואין זמן לבזבז.

הטיפול במשבר לווה בהצהרות חשובות וברורות די מההתחלה. זה היה גורם מכריע בניהול המשבר ובאמינות שנרכשה למנהיגים. ידעו לתת רמיזות מראש, רמיזות קשוחות, ואחר כך דאגו לומר שהאכיפה תהיה קצת פחות הדוקה. זה עבד מצוין. דאגו לומר שיהיה אוכל לכולם ואכן היה. טרחו לספר על נייר טואלט, וגם זה היה. בנקים עבדו, כספומטים, אוכל ובתי מרקחת לרוב. לרגע לא הייתה תחושת אחרית הימים. את הנחרצות הזו, השקיפות והבהירות למהלכים קדימה יש לעשות גם כעת, ליציאה מהמצב הקיים. בלי מפת דרכים ברורה של הדרך ליציאה מהמשבר, ואף האמונה שזה יצליח, נפגעי הקורונה לא רואים את האור בקצה המנהרה. קשה לעבור את היומיום מהבית, בפרט לאנשים שלא התרגלו ולא רוצים להיות מובטלים או נתמכים.

תועלות והשלכות עתידיות

עבודה מרחוק, עבודה מהבית. זה נראה פתאום כל כך מעשי, קל ואפילו יעיל. יש חיסכון של זמן נסיעה, מצמצמים זיהום אויר, שעות העבודה גדלות ואפילו מספיקים להגניב ארוחה קלה בצהרים עם מי שנמצא בבית. יש יכולת של ניהול ושליטה מרחוק. ההטמעה האגרסיבית שנכפתה עלינו הייתה מאוד מוצלחת ומשכנעת.

היבטים חברתיים של מבודדים יעלו לסדר היום. יש בקרבנו לא מעט אנשים כאלו, שבימי השגרה הם פחות או יותר שקופים. אבל הפעם אנו מבינים מה זה אומר. יש קושי אמיתי בגיל השלישי כאשר לא ניתן לקיים קשר חברתי, משפחתי ובכלל. צורך זה ייצור מסגרות חדשות ואולי גם הטכנולוגיה תיכנס הרבה יותר חזק לנושא הזה. צורך יש, יכולת יש, סביר לכן שהפתרון הטוב גם יגיע.

הגלובליזציה תעבור מחשבה לגבי דברים הכרחיים לכל מדינה. הכלכלה הגלובלית לא תיעצר. אך המגמה של העברת כל הייצור, לייבוא או ייצוא רק לפי מחיר תעבור שינוי. יכולות חיוניות, של שליטה על שרידות במצבי קיצון, יישארו במדינה ולא יימסרו לידיים חיצוניות, גם אם זה יותר זול שם. השליטה הזו התבררה כהכרח.

הכלכלה הגלובלית ושוקי ההון הפכו לפגיעים במיוחד, אחרי הטלטלה הפיננסית של 2008 וכעת במשבר הקורונה 2020. בכל העולם המדיניות המוניטרית והפיסקאלית נוצלה במלואה ואף מעבר למה שניתן היה לדמיין קודם לכן, כך שאם מסיבה כלשהי יצוץ זעזוע נוסף, כבר לא נותרו כלים לטפל בו.

בנקים מרכזיים הפכו לספקי נזילות (רוכשי אג"ח מדינה), משקיעים ספקולנטים (רכישת אג"ח זבל ואף מניות). במילים אחרות, הם הפכו לקרנות ההשקעה הכי גדולות בעולם. הם מהמרים על הכלכלה, אך בדרך מספקים חילוץ בתנאי דה-לוקס דווקא למשקיעים שלקחו סיכון גדול. מי שלקח סיכון בשוק עד היום הרוויח. כאשר הוא צפוי להפסיד, בא הבנק המרכזי ומחלץ אותו ברווח. ועל חשבון מי? על חשבון כלל הציבור (שהבנק שייך למדינה שלו, ומי שמחזיקים במטבע הזה), ולחלקו הגדול בכלל לא היה דבר בניירות הערך שנרכשו. הציבור ישלם בדרך זו או אחרת. את ההשלכות מכך נלמד כולנו יחד בעתיד.

ריבית הבנקים המרכזיים תישאר נמוכה גם אחרי הקורונה, ולא תוכל לעלות (גם מחשש משבר חובות), כך שיהיה קשה להשיג תשואה סבירה על השקעה רגילה.

נוכח הריביות הנמוכות, לפנסיונרים תהיה בעיה קשה מאוד. לא תהיה תשואה שנים רבות קדימה על השקעותיהם, לרבות בקרנות הפנסיה שלהם. להם כבר אין זמן לתקן את החוסר שנוצר. הייתה להם תוכנית איך לחיות בכבוד עם הפנסיה, כאשר התשואה הפנימית בה הייתה סבירה. 

הכותב הוא יו"ר הראל פיננסים. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל