אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור / צילום: דן חיימוביץ
כמעט שנתיים לאחר פרסום פרשת "הרשימות השחורות" בקול תרועה רמה בתקשורת, מתפרסם דוח מבקר המדינה העוסק בהליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור - אותו הליך שבמהלכו נכתבו הרשימות שחלקן קטלג באופן פוגעני את עובדי הרשות.
בשנתיים שחלפו ריחפה בדיקת המבקר כצל כבד מעל הנהלת תאגיד השידור "כאן" וחברי המועצה שלה, אך הדוח שמתפרסם היום (ב') הוא מינורי יחסית, ללא מסקנות אישיות, זאת למרות שמתוך המשפטים המנוסחים בקפידה עולה כי בתאגיד ניסו לטשטש את עוצמת השפעת הרשימות על הליך קבלת ההחלטות.
נזכיר כי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שחתום על הדוח הסופי, איננו המבקר שהתחיל בתהליך הבדיקה ועמד מאחורי הטיוטות להתייחסות של התאגיד על הבדיקה. התהליך התנהל ברובו בזמן כהונת המבקר הקודם יוסף שפירא.
גיוס שאינו סדור ושוויוני
הדוח מתאר את האופן שבו נולדו "הרשימות השחורות": "בטרם תחילת גיוס העובדים, פנה המנכ"ל (אלדד קובלנץ) לגורמים שונים וביקש לקבל חוות-דעת 'לא רשמיות' לגבי העובדים ברשות השידור. חוות-הדעת האמורות או עיבודיהן השפיעו לעתים הלכה למעשה על תהליכי קבלת עובדי רשות השידור לתאגיד. המבקר קובע כי חוות-הדעת הפוגעניות והשליליות לא הובאו לידיעת המועמדים, וממילא לא התאפשר להם להתייחס עליהן. עוד הוא קובע כי ההתייחסויות הכתובות שהעביר התאגיד לגבי התנהלותו במהלך קליטת עובדי רשות השידור "לא תמיד שיקפו באופן מלא את מצב הדברים בעניין השימוש בחוות-הדעת 'הלא רשמיות' ותוצריהן".
על-פי הדוח, הפגמים שנפלו בייזום חוות-הדעת ובשימוש בהם מתחילים בפניית המנכ"ל לגורמים לא רשמיים לקבלת חוות-הדעת, ממשיכים בפנייתם של חלק מהגורמים לצד שלישי שלא ידוע טיב הקשר שלהם עם עובדי רשות השידור, באי-שיקוף המהלך לשופט ששימש יו"ר ועדת האיתור שגייסה את העובדים, אי-שיתוף המועצה בפרטי המהלך, בתיאורים המכפישים המבזים והפוגעניים שכללו לעתים חוות-הדעת, שיתוף גורמים בתאגיד במידע זה, עיבוד אותן חוות-דעת למערכת הגיוס הממוחשבת, ובעצם זה שהמועמדים לא ידעו על חוות-הדעת ועל ההשפעה שהייתה לחוות-הדעת על הליך הבחירה.
המבקר קובע כי כללי הגיוס של עובדים לתאגיד ונהלי התאגיד לא הסדירו את כלל ההיבטים הנוגעים לגיוס עובדים, ובכך נפגעה הלכה למעשה היכולת לקיים הליך גיוס סדור ושוויוני.
נוהל קליטה סדור לעובדי החינוכית
נזכיר כי הקמת תאגיד השידור לוותה בקשיים עצומים, בדחיות רבות ובמכשולים שהציבה הממשלה, ולכן למרות שההקמה ארכה זמן, מנהלי התאגיד עבדו בלוח זמנים צפוף, במסגרתו אמורים היו לגייס 510 עובדי רשות השידור לשעבר בהליך מכרז ועד 600 עובדים נוספים שרשאי היה המנכ"ל לקבל ללא מכרז.
המבקר קובע כי נסיבות ההקמה של התאגיד היו יוצאות דופן, וכי התנאים שבהם פעלו ראשי התאגיד היו מאתגרים. למרות זאת, התאגיד החל לפעול במועד. על-פי הדוח, התאגיד עדכן את נהליו והכין נוהל קליטה סדור לקליטת עובדי הטלוויזיה החינוכית כשנסגרה.
המבקר ממליץ שגם במקרה שבו החוק קובע פטור ממכרז, יוסדרו הליכי מיון וקבלת עובדים באופן שיבטיח שוויון ותקינות הליכים; שהמידע על התהליכים יתועד באופן מדויק אמין ועדכני; ושאם מבוצע הליך של קבלת חוות-דעת, הוא יהיה שקוף, מפוקח ומלווה בייעוץ משפטי.
הדוח מתייחס גם לייצוג הלא משקף של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית כפי שזה בא לידי ביטוי בקרב עובדי התאגיד, ומציע לבחון את נתוני עזיבת כוח-האדם מאז ההקמה. מהנתונים עולה כי מתוך כ-1,000 עובדים שהועסקו בתאגיד בסוף 2019, כ-10.1% הם ערבים, 1.3% הם חרדים, ו-1.1% הם יוצאי אתיופיה. בשנים בשנים 2017-2019 עזבו את התאגיד 334 עובדים, מתוכם 83 עובדים יוצאי רשות השידור.
התאגיד: כל הטעויות תוקנו
מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "מדובר באירועים מתקופת ההקמה המורכבת ביותר בתולדות התקשורת הישראלית, שהיו בה אלפי ראיונות בזמן קצר, שינויים תכופים במועד התחילה ובמכסת הגיוסים הנדרשים בחוק. החוק קבע כי הגיוסים בתקופה זו פטורים מחובת מכרז, והתאגיד נקט בכל זאת הליכי מיון כדי לגייס את העובדים המתאימים ביותר. מבקר המדינה מצא לנכון לציין לחיוב את ראשי התאגיד על הצלחתם בהקמת התאגיד בתקופה חריגה זו ובנסיבות המורכבות והייחודיות אז.
"כל הטעויות המצוינות בדוח תוקנו, והלקחים הופקו ויושמו כבר לפני שנים. עובדים כאן, כתף אל כתף, אנשים מקצועיים ומוכשרים, ובזכותם הפך 'כאן' - תאגיד השידור הישראלי - ליצרן התוכן הגדול והאיכותי בישראל, כנגד כל הסיכויים והקשיים שהוצבו בפניו".