הקורונה הכלכלית: חודש להקלות הסגר, ומספר דורשי העבודה עדיין גדול ממספר החוזרים לעבוד

החזרה לשגרה מתקשה לתת פרי, כשמספר המדווחים על חזרה לעבודה לא צומח • החשש בשירות התעסוקה: "ככל שעובר הזמן, קשה יותר להחזיר אנשים לשוק" • עצמאים עדיין מתקשים לקבל סיוע ומענקים מהמדינה, והם כבר מתכננים לפנות לבג"ץ

שוק הכרמל בתל אביב מתחיל לחזור לשגרה בשבוע שעבר  / צילום: בר לביא, גלובס
שוק הכרמל בתל אביב מתחיל לחזור לשגרה בשבוע שעבר / צילום: בר לביא, גלובס

חודש חלף מאז החלו ההקלות בסגר, אבל המספרים של שוק העבודה לא מלמדים בינתיים על התאוששות. בשיאו של המשבר, נרשמו בשירות התעסוקה יותר ממיליון ו-150 אלף דורשי עבודה בסוף אפריל, והציפייה שלא התממשה הייתה שפתיחה הדרגתית של המשק תקל עם המצב.

מנתוני שירות התעסוקה המעודכנים עולה כי מאז החלו ההקלות לשחרור המשק לאחר חג הפסח, ב-19 באפריל 2020, נרשמו 94 אלף דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה או ביטול חל"ת עומד על 86 אלף. כלומר, מספר דורשי העבודה ממשיך לגדול.

בשירות התעסוקה מדגישים כי מדובר בנתונים חלקיים, מאחר שלא כל מי שחזר לעבודתו דיווח על כך, אבל מסכימים שהמגמה אכן מדאיגה.

גם נתוני הביטוח הלאומי מלמדים על מגמה דומה, לפיה באותה התקופה חזרו 135 אלף אזרחים בלבד מחל"ת אל מעגל העבודה.

החשש הגדול הוא שככל שעובר הזמן ואנשים נשארים מחוץ למעגל התעסוקה, כך הם מתרחקים ממנו עוד יותר. ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, סבור כי "יש אנשים שייקח להם כמה חודשים לחזור לשוק התעסוקה. אנחנו כבר חודשיים בתוך המשבר הזה, וככל שעובר הזמן קשה יותר להחזיר את האנשים לשוק".

חשוב לצבור כישורי עבודה

זהר אומר כי "אנחנו מעריכים שבסוף השנה שיעור האבטלה יישאר דו-ספרתי. אם זה יהיה פחות, אנחנו מאוד נשמח. הבעיה היא שככל שהזמן יעבור עומק האבטלה גובר, כי תקופת הזכאות הולכת ומתקצרת". הוא מוסיף כי הבעיה הגדולה ביותר מבחינתם כרגע היא חוסר הבהירות של תמונת האבטלה בישראל, מה שלא מאפשר לזהות במדויק את הקהלים שצריכים סיוע והכוונה.

לדברי זהר, ממד הזמן והוודאות לגבי החזרה לעבודה הם קריטיים, אבל הוא מציין ממד קריטי נוסף - צבירת כישורים שיתאימו לשוק העבודה העתידי שמשתנה במהירות. "מצד אחד צריך לשמור את האנשים קרובים לשוק העבודה, אבל מצד שני צריך לחזק את הכישורים של העובדים. אלו שני דברים שצריכים לקרות במקביל. ישראל לא נמצאת במקום גבוה במיומנויות, וזה הכרח לשוק העבודה המשתנה, שכולל הרבה יותר אוטומוציה ודיגיטציה. גם פה הוודאות היא מרכיב קריטי, כי אם אני יודע שבעוד חודשיים-שלושה אחזור לעבודה, אני יכול לנצל את הזמן לחיזוק הכישורים".

בתוך כך נציגי ארגוני העצמאים כבר מתדפקים על דלתו של שר האוצר החדש ישראל כ"ץ, מציגים לו את הבעיות הקיימות בתכנית הסיוע של האוצר לעצמאים. התכנית הזאת שודרגה, שונתה, שופרה, שופצה - אבל חלק מהליקויים נותרו בעינם, ומוציאים רבים מהעצמאים מגדר הסיוע של המדינה.

אחד הנושאים הבוערים לעצמאים נוגע לכך שעסקים "חדשים" שנפתחו ב-2019 וב-2020 לא זכאים לחלק משמעותי מהפיצוי שמעניקה המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, גם מעסקים שנפתחו לפני 2018 אך הפסידו באותה שנה והחלו להרוויח רק ב-2019, נשלל הפיצוי.

ליקויים בפיצוי עצמאים "חדשים"

איך זה קרה? זה מתחיל בתנאים מגבילים במענק, שמוציאים את העסקים החדשים והמפסידים מהתמונה, עובר דרך הבטחה שנתן שר האוצר הקודם משה כחלון לעצמאים לתקן את הבעיה ומסתיים בהפרת ההבטחה הזאת מ"טעמים טכניים".

נתחיל בעצמאים "החדשים". במסגרת "הפעימה הראשונה" של מענק הסיוע לעצמאים נקבע תנאי שרירותי למדי, לפיו כל עסק שנפתח לאחר 1 בספטמבר 2019 לא יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה. למה? לא ברור. העסקים הללו נסגרו יחד עם כל המשק.

ב"פעימה השנייה" של מענק הסיוע, הנושא "תוקן" - והכניסה למענק התאפשרה גם לעסקים שנפתחו עד ל-1 באוקטובר 2019. אם זה לא היה עצוב, ומוציא אלפי עצמאים מגדר הפיצוי, אולי הם היו צוחקים על השינוי המינורי הזה - אבל הם לא.

נושא נוסף ובעייתי עוד יותר עבור העצמאים הוא חסימת האפשרות לעצמאי להתבסס על הכנסתו משנת 2019 לצורך חישוב הפיצוי. מנגנון הפיצוי שנקבע מושת על ההכנסה מעסק או משכורת (לבעל שליטה), שהייתה לו בשנת 2018 בלבד לצורך קביעת גובה הפיצוי.

במקרים רבים קביעת ההכנסה בשנת 2018 כבסיס קשיח לקביעת הפיצוי הותירה עסקים רבים עם פיצוי נמוך, שאינו מייצג את השתכרותם בשנת 2019, ובמקרים מסוימים אף ללא פיצוי כלל.

מה השנה הקובעת לפיצוי?

בין העסקים שיוצאים מגדר הפיצוי או מקבלים מענק נמוך יהיו למשל עסקים שהפסידו בשנת 2019 או שהכנסתם הייתה נמוכה מאוד ובשנת 2019 התאוששו והרוויחו שוב. אלה לא זכאים לפיצוי על פי הפעימה הראשונה והשנייה של המענק.

בעיה יותר חמורה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר הקודם משה כחלון הבטיחו בערב חג הפסח, בין הפעימה הראשונה לשנייה, כי הנושא הזה יתוקן.

בהודעה הרשמית שפרסמו השניים נכתב כי במסגרת הרחבת מעגל הזכאים וגובה המענק ב"פעימה השנייה": "ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת. תקבע לפי שנת 2018 או שנת 2019, לבחירת העצמאי". ממש במילים אלה - לבחירת העצמאי.

מה קרה בפועל? בעת ניסוח התקנות המעניקות את הסיוע הוסיף מנהל רשות המסים תנאי הקובע כי "האפשרות לבחור" תהיה שמורה רק לעסקים שפתחו ב-2018. מכל שאר העסקים נשללה אפשרות הבחירה, ואפשרות קבלת המענק על הדרך.

למה? בלב ההחלטה הזו עומדים שני נימוקים: הראשון - בעיה תפעולית לבדוק את כל העסקים שהפסידו ב-2018, והשני - חיסכון למדינה ורצון לצמצם את מעגל הזכאים.

"מנהל רשות המסים אמר לי 'אני לא יכול לבדוק את כל העסקים, לכן צמצמתי את זה רק לעסקים שפתחו ב-2018'. זה הגיוני? בגלל בעיה תפעולית לא נעזור לעצמאים עם משפחות? כשזה מגיע לשכירים אין בעיה תפעולית, אבל עם העצמאים מוצאים שלל בעיות", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא להב.

דורשי עבודה בישראל
 דורשי עבודה בישראל

כיצד לדווח על כמה עסקים?

עוד דרך של המדינה - במתכוון או שלא - לשלול מהעסקים את הזכאות למענק - הפעם ממענק "הפעימה השלישית" - היא הקביעה כי זכאותו של בעל מספר עסקים, שדיווח לרשות המסים במאוחד באמצעות הליך של "איחוד עוסקים", תיבחן על פי המחזור של כלל העסקים יחד, ולא של כל עסק בנפרד.

בחישוב משותף ייתכן שכלל העסקים עוברים את סף ה-20 מיליון שקל מחזור (תקרת הזכאות למענק), ואז בעל העסק לא זכאי למענק בגין אף אחד מעסקיו, גם אם כולם נמצאים מתחת לרף בנפרד.

ונחדד: המדינה מאפשרת לעסקים לאחד את הדיווחים לרשות המסים כדי לייעל את הדיווח, ובעקבות זאת אותם עסקים - שניצלו את זכותם החוקית - לא זכאים למענק. ההערכות הן כי בעקבות התנאי הזה, כ-70 אלף עסקים יוצאים ממעגל הזכאות למענק.

לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תפגע בעשרות אלפי משפחות, ובעשרות אלפי עסקים שיפסיקו להיות מנועי צמיחה במשק הישראלי, רק מכיוון שבאופן טכני בלבד הם בחרו לדווח למע"מ על מספר חברות שלהם באופן משותף.

"הם יכלו לבחור טכנית לדווח על כל חברה בנפרד ואז הם כן היו מקבלים פיצוי. הדיווח הטכני הזה לא יכול להביא למצב שהם לא מקבלים פיצוי. זה לא יעמוד בשום מבחן משפטי".

בידי העצמאים כבר מחכה לשיגור פנייה לבג"ץ על הבעיות במענקים. בעקבות הבטחות השרים החדשים ונציגיהם - הכול מוקפא לזמן קצר.

דברי עו"ד כהן, "אלפי עצמאים נופלים בין הכיסאות במענק הפעימה הראשונה והשנייה ללא כל סיבה. לא ייתכן שעסק שהרוויח בשנת 2016 ו-2017, והפסיד בשנת 2018 - ייענש על כך ולא יהיה זכאי לקבל מענק מהמדינה על כך שסגרה לו את העסק.

"מדובר בעיוות שזועק לשמיים ואפליה אל מול ציבור השכירים, שזכאים לקבל לפי חישוב חצי השנה האחרונה. מדוע ציבור העצמאים זקוק לחסדיהם של אנשי האוצר כדי לקבל את מה שמגיע להם על פי דין? מדינת ישראל סגרה להם את העסק - שתיקח אחריות, בלי להכניס עזים כדי למנוע מהם לקבל את מה שמגיע להם. יש כאן אטימות ועצימת עיניים מול אלפי עצמאים שכתוצאה מכך לא קיבלו שקל אחד פיצוי מהמדינה, לא נרפה עד שהעיוות הזה יתוקן ועסק שהפסיד בשנת 2018 יקבל לפי הדיווח שלו בשנת 2019, ולא נהסס להגיע עם כך עד לבג"ץ במידת הצורך. שלא ינסו אותנו. לא ניתן שיפקירו אף עצמאי ועצמאית במדינת ישראל".

גינדי מוסיף, כי "הלקונה שעסקים שהפסידו בשנת 2018 ולא יכולים לקבל את כספי הפעימה השנייה לפי הדוחות של 2019, זו אפליה בלתי מידתית שפוגעת במעל 20 אלף משפחות בישראל שלא יקבלו את כספי הפעימה השנייה, וזאת בניגוד לשכירים שמקבלים את הזכויות שלהם לפי חצי השנה האחרונה לעבודתם. במידה ונראה שהמדינה מתעקשת על העניין הזה - נפנה לבג"ץ.

"כל הסיפור הזה נובע משני קשיים - קושי תזרימי, שהמדינה רוצה לחסוך כסף ולא לשלם, וקושי תפעולי, כי קשה למדינה לבדוק את כל העסקים שזכאים. מה נגיד לילדים של אותן משפחות? שהמדינה מתקשה באופן תפעולי לשלם להם לפי דוחות 2019? זה לא יאמן.

"האוצר וראש הממשלה יצאו לציבור בהודעה שאומרת שעסקים יוכלו לבחור בין 2018 ל-2019 לפי מה שמשתלם להם יותר, אבל האוצר עיקר את זה מתוכן כשהוסיף בהמשך תנאי שמי שיוכל לבחור זה רק מי שפתח את העסק ב-2018 והפסיד ב-2018, אבל מה קורה עם מי שפתח ב-2017 או קודם? ומה עם אלה שהרוויחו ב-2018 20 אלף שקל וב-2019 הרוויח 120 אלף שקל - למה הוא לא זכאי לבחור את המענק לפי ההכנסה הגבוהה יותר? יש פה פגיעה אמתית בעשרות אלפי ילדים, ואנחנו נמשיך להיאבק בזה, גם אם נגיע עם זה לבג"ץ".

המענקים - דומים לדמי אבטלה 

מרשות המסים נמסר בתגובה, כי בנוגע להוצאת עסקים "חדשים" מהמענק (עסקים שהוקמו אחרי אוקטובר 2019), "בדומה לדמי אבטלה הדורשים מינימום תקופת עבודה בת חצי שנה, כך מענק פעימה ראשונה ומענק פעימה שנייה שהם מענקים סוציאליים במהותם - דורשים מינימום חצי שנת פעילות בעסק".

באשר להתבססות על הכנסתו של עצמאי/בעל עסק משנת 2018 לצורך חישוב הפיצוי, נמסר, כי "מענק פעימה שנייה מאפשר גם לעסקים שנפתחו בשנת 2018 והיו הפסדיים באותה שנה לבקש כי המענק יחושב על בסיס דוחות 2019. רשות המסים, האחראית על תפעול המענקים, עושה כל אשר לאל ידה על מנת שהמענקים יונגשו לזכאים בצורה מהירה, פשוטה וללא ביורוקרטיה. יש לציין כי עסקים כדוגמת אלו, זכאים למענק פעימה שלישית, שבאה לתת מענה על הוצאות קבועות שללא נחסכו שנגזר בין יתר מהמחזור".

בנוגע להוצאת עסקים שעשו "איחוד עסקים" מגדר המענק, נמסר כי "ההחלטה להחריג עסקים מעל 20 מיליון שקל היא החלטה תקציבית".