המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

190 אלף מתוך מיליון ו-27 אלף דורשי העבודה החדשים שנרשמו במרץ אפריל מאז פרוץ משבר הקורונה עם ערבים ישראלים. שיעור המובטלים מהחברה הערבית דווקא נמוך משיעורם באוכלוסייה - 18.6% לעומת שיעור של 19.6% באוכלוסייה, זאת לעומת התקופה שקדמה למשבר הקורונה, שאז חלקם בקרב המובטלים היה גבוה יותר משיעורם באוכלוסייה. את הנתונים מפרסם שירות התעסוקה במסגרת ניתוח מגמות באבטלה בקרב החברה הערבית והשוואה בינה ובין החברה היהודית.

עם זאת, אם במרץ עמד שיעור הערבים מבין הנרשמים באותו חודש על 17.3%, באפריל זינק שיעור המובטלים ל-24.9%. להערכת שירות התעסוקה, הדבר יכול לנבוע מהשתייכות ענפית של העובדים הערבים, אך גם להעיד על פגיעה לא סימטרית של המשבר בקבוצות אוכלוסייה שונות בשלבים שונים של המשבר.

הנתונים שמפרסם שירות התעסוקה חשובים משום שבשנים האחרונות נעשים מאמצים לשילוב תעסוקתי של נשים וגברים מהחברה הערבית בשוק העבודה הישראלי. חלק מהמאפיינים של האבטלה בעקבות הקורונה וגם לפניה בחברה הערבית שונים מאלה של האבטלה בחברה היהודית.

כך למשל, שיעור הגברים והצעירים גבוה יותר בקרב החברה הערבית. כבר דובר על כך שהמשבר פגע יותר בצעירים - ובקרב החברה הערבית הפגיעה בצעירים בולטת יותר: כמחצית מהנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית במרץ-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20 (50.7%), קפיצה דרמטית בהשוואה לחלקם בחודשיים שקדמו למשבר (42.6%).

באוכלוסייה היהודית מדובר ב-44.4% מהנרשמים במרץ-אפריל לעומת 40.4% בינואר-פברואר. שיעור הנרשמים החדשים בקרב הקבוצה של עד גיל 20 באוכלוסייה הערבית הגיע ל-5.3% - ייתכן שעקב הכניסה המוקדמת יותר של אוכלוסייה זו לשוק העבודה.

מבחינה מגדרית, 57.8% מהנרשמים בשירות התעסוקה במרץ-אפריל היו גברים ו-42.2% נשים, באופן שהעמיק את ההבדל המגדרי בין המובטלים (בחודשים ינואר-פברואר היו רשומים בשירות התעסוקה 56.2% גברים ערבים ו-43.8% נשים). בקרב האוכלוסייה היהודית, התמונה כמעט הפוכה: 58.8% מהנרשמים בשירות התעסוקה היו נרשמות. אחת הסיבות להבדלים בין האוכלוסיות ובפרט בין הנשים והגברים במגזר הערבי, נובע משיעור ההשתתפות הנמוך של הנשים הערביות בשוק העבודה. 

המקצועות שהכי נפגעו בקרב החברה הערבית היו עובדי אחזקה וניקיון - 10.9% (בחודשיים שקדמו למשבר: 15%), תחבורה ורכב - 10.4% (לפני המשבר: 9%), הוראה, חינוך והדרכה - 8.5% (עלייה משמעותית ביחס לנתון לפני המשבר: 5.6%), ומכירות - 7.65% (עלייה משמעותית גם כן ביחס לנתון מלפני המשבר : 4.3%). בקרב היהודים לעומת זאת חלה עלייה בשיעור הנרשמים החדשים במקצועות הוראה חינוך והדרכה (15.4%), מכירות (9.8%) ומסעדנות מזון ואירועים (6.5%).

88.2% הוצאו לחל"ת

מהמשבר נפגעה במיוחד האוכלוסייה הבדואית. בחלק בדוח שמתייחס להשפעת הקורונה בקרב קבוצות ייחודיות בתוך האוכלוסייה הערבית, בולט שיעורם הגבוה יחסית של תובעי הבטחת הכנסה מקרב הבדואים בנגב במרץ-אפריל - 11.7% אל מול 88.3% תובעי אבטלה. תובעי הבטחת הכנסה צפויים להתקשות יותר לחזור לשוק העבודה.

בחלוקה בין פיטורים לחל"ת אין שוני מהותי בין האוכלוסיות: 88.2% מהנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית הוצאו לחל"ת, לעומת 89.1% מהאוכלוסייה היהודית, ו-7.3% פוטרו, לעומת 6.8% מהאוכלוסייה היהודית. אבל אם מסתכלים על הבדואים בנגב, 83.2% מהנרשמים הבדואים החדשים יצאו לחל"ת, לעומת 88.2% מהנרשמים מהאוכלוסייה הערבית הכללית. הבדל נוסף הוא השיעור הגבוה של סיבת הרישום "אחר" רק אצל הבדואים בנגב (7.3%) - שלרוב משמעותה שהנרשמים אינם עובדים ומחפשים עבודה, או עובדים בשכר נמוך.

קבוצה ייחודית נוספת בתוך החברה הערבית היא שיעור הנרשמים הגברים בקרב ערביי ירושלים, שעמד על 78% במרץ-אפריל לעומת 58.1% בינואר-פברואר. בקרב הבדואים בנגב אותה השפעה קיימת אך פחותה, ושיעור הגברים עומד על 63.2% במרץ-אפריל לעומת כ-61% בחודשיים הקודמים. ההערכה היא שהפערים בשיעור הנרשמים והנרשמות נובעים בראש ובראשונה משיעורי תעסוקה נמוכים של נשים ערביות.

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "אנו בוחנים את השינויים במאפייני דורשי העבודה לפי קבוצות שונות בחברה, במטרה להתאים את תוכניות שירות התעסוקה לצורכי האוכלוסייה ולייעל את הפעילות. ככל שהמשבר יימשך, תמורותיו ביחס לתמהיל דורשי העבודה ימשיכו להשתנות. כבר בשלב זה, ניתן לראות כי שיעורם של תובעי הבטחת ההכנסה גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, עם נתונים מדאיגים במיוחד בציבור הבדואי. אחרי שנים שבהן הצליח שירות התעסוקה להפחית דרמטית את שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בישראל בעזרת תוכנית מעגלי תעסוקה, ולהגיע להישגים אדירים בסיוע להם - כל אלה עלולים להיפגע, ולהשתקם מכך תהיה משימה מורכבת. יש להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת בקביעת המדיניות התעסוקתית".