גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנרג'יאן משיבה לשטיינמץ: "לא היה לו חלק בעסקת מאגרי הגז – מהלך תאב בצע"

חברת האנרגיה אנרג'יאן ומנכ"לה מתיוס ריגאס הגישו כתב הגנה לתביעתה של שותפות צבר של שטיינמץ, שדרשה ממנה יותר מחצי מיליארד שקל, בטענה כי אנרג'יאן וריגאס עשקו אותה כשדחקו אותה מהבעלות על "כריש" ו"תנין" • "שטיינמץ ביקש לרתום את החברה לשטות במדינה"

בני שטיינמץ /צילום: אביב חופי
בני שטיינמץ /צילום: אביב חופי

"התביעה משוללת יסוד וצינית. קבוצת 'צבר גז ונפט' (שותפות הנפט והגז הטבעי של איש העסקים בני שטיינמץ, מ' ב') נטשה ברגע האמת את קבוצת אנרג'יאן, ולא נטלה על עצמה כמובן ולו קמצוץ מהסיכונים, מההתחייבויות ומההשקעות האדירות הכרוכים בפרויקט הנוגע למאגרים 'כריש' ו-'תנין', כשישבה בצד והמתינה לראות מה יילד יום. עתה, לאחר שנים, וכשנוכחו לדעת שהפרויקט מצליח בזכות עמלם וכספיהם של אחרים - מעזה צבר להעלות טענות מופרכות וחסרות יסוד לזכויות כלשהן בפרויקט, על יסוד טענות כזב עמומות ל-'הסכמות' שונות ומשונות" - כך טוענים חברת אנרג'יאן המפתחת בישראל את מאגרי הגז הטבעי "כריש" ו-"תנין", והמנכ"ל והמייסד שלה, מתיוס ריגאס, בכתב ההגנה שהגישו לבית המשפט לפני מספר ימים.

כתב ההגנה הוגש במסגרת ההליך שמנהלת נגדם שותפות "צבר גז ונפט" של שטיינמיץ, שתבעה 600 מיליון שקל מחברת הגז הבינלאומית הנסחרת בלונדון ובישראל. זאת, בטענה כי אנרג'יאן "הערימה עליה" כשדחקה אותה מהבעלות על מאגרי "כריש" ו"תנין", וחשפה טענות שלפיהן השותפות של שטיינמץ המשיכה להיות הרוח החיה מאחורי העסקה לרכישת המאגרים בשנת 2016, גם בשעה שהמדינה לא איפשרה זאת ל"צבר" בשל החששות הפליליים נגד שטיינמץ.

דרישה ל-25% או פיצוי הולם

לפני כארבע שנים נאלצה קבוצת דלק שבשליטת יצק תשובה, כחלק מ"מתווה הגז" ורצונה להישאר בעליה של מאגרי גז טבעי אחרים, דוגמת "תמר" ו"לוויתן", למכור את אחזקותיה במאגרי הגז "כריש" ו"תנין". ואכן, סמוך למועד האחרון שקבעה הממשלה למימוש מתווה הגז, נמכרו החזקות דלק במאגרי הגז האמורים לאנרג'יאן, תמורת 148 מיליון דולר ותמלוגים עתידיים של 9% ממכירת הגז.

בכתב התביעה שהגישה השותפות של שטיינמץ לפני כחצי שנה, היא טענה כי אנרג'יאן חייבת ל"צבר" 25% מהזכויות במאגרים שרכשה מדלק או פיצוי הולם, שכן היא הייתה למעשה זו שיזמה פנייה לאנרג'יאן והכירה לה את ההזדמנות העסקית שברכישת המאגרים, ששווים היום מיליארדי דולרים.

עוד טוענת השותפות שבה שולט שטיינמץ, כי היא גם זו שהמשיכה להוביל את יציאתה לפועל של העסקה עד לסגירתה. זאת, למרות שבאופן רשמי נאלצה לסגת ממנה נוכח החשדות הפליליים נגד שטיינמץ ולאור עמדתו של הממונה על הנפט בנוגע לכך.

"צבר לא תרמה דבר להצלחת הפרויקט"

בכתב ההגנה שהגישו ביום חמישי האחרון אנרג'יאן וריגאס - באמצעות עוה"ד אלקס הרטמן, גיא ורטהים, נועם זמיר וליעוז אפשטיין ממשרד ש. הורוביץ - הם דוחים את כל הטענות שהעלתה צבר בתביעתה, ומבקשים לשדר "עסקים כרגיל" וכי הם אינם מודאגים במיוחד מהתביעה.

לטענתם, די באופן שבו תיארה צבר בכתב התביעה את מהלך העניינים סביב העסקה לרכישת הזכויות במאגרים, כדי ללמד שאין לה כל זכות בהם כיום. "צבר מודה במפורש כי בזמן אמת היא נחלה כישלון חרוץ, ונוכח הנחיותיו של משרד המשפטים, לא הצליחה לקבל את האישור הנדרש מהממונה על ענייני הנפט על רקע הליכי חקירה בגין חשדות פליליים חמורים", טוענים אנרג'יאן ומתיוס, שגם מבהירים את מה שלשיטתם לא ניתן להכחיש, והוא כי "בזמן אמת, וגם לאחר מכן, אנרג'יאן היא שהתקשרה בעסקה, והיא גם זו שנשאה בכל הסיכונים הרבים והמשמעותיים הקשורים בפרויקט, תוך השקעת משאבים רבה".

מבחינתה של אנרג'יאן, תביעתה של צבר נולדה רק נוכח הדוחות הכספיים החיוביים של החברה בקשר למאגרים שרכשה בישראל, ושווים שכבר האמיר לכ-2 מיליארד שקל. "אט אט, נדבך אחר נדבך, הצליחה אנרג'יאן להתגבר על עוד ועוד מהסיכונים הנלווים לפרויקט. משנוכחו בהצלחת הפרויקט, צבר, שלא הייתה צד לעסקת דלק, וממילא לא השקיעה מאומה ולא תרמה בדבר להצלחת הפרויקט, דורשת כעת, באופן תאב בצע וחסר תום לב, לאחר לא פחות משלוש שנים, ליהנות מפרי עמלה של אנרג'יאן", נטען.

"'הסכמות' חסרות היגיון עסקי"

עוד מסבירים אנרג'יאן וריגס, כי טענתה של צבר, שלפיה היא סיכמה עם אנרג'יאן מראש כי תקבל נתח במאגרים אפילו שאינה הייתה חלק מההסכם לרכישת הזכויות, גם לא נתמכת ולו בראיה אחת. לדבריהם, "בניסיון להתמודד עם הוראות הדין ועם העובדה, שבה צבר מודה, שלא קיבלה את אישור הממונה על הנפט להיות צד לעסקת דלק, התובעת מתיימרת להתבסס על טענה מוכחשת בדבר 'הסכמה' עמומה - שלא הוצגו פרטים או ראיות מינימאליים לגבי עצם קיומה, מועד קבלתה, הצדדים לה, אופן השגתה ותוכנה, ומבלי שהיא מפנות למסמך אחד בכתב המלמד על עצם השגתה ועל תוכנה".

הדברים מקבלים משנה תוקף, טוענים אנרג'יאן וריגאס, בשעה שיתר האירועים שתוארו בעשרות העמודים שעליהם מתפרש כתב התביעה פורטו לפרטי פרטים, "עד לרמה של תיאור זהות הגורם שתיאם את סידורי המלון וטיפל בקבלת אישור נחיתה למטוס בנוגע לביקור של בכירים מקבוצת אנרג'יאן שנערך בארץ. דרך התנהלות זו מעידה שאין כל בסיס לטענת צבר בדבר 'ההסכמה' שהושגה כביכול. אחרת, ברור שצבר הייתה מנסה להציג ולבסס קיום עילת תביעה ולטעון באופן ברור מהן טענותיה. משלא עשתה כן - ברור כי מדובר בתביעת סרק, נעדרת עילה ויריבות. ואכן, 'ההסכמות' הנטענות כלל לא הושגו והוסכמו, הן חסרות כל היגיון עסקי מינימאלי ואינן תואמות את הדין".

עוד נטען בכתב ההגנה, כי אפילו אם הטענה כאילו הושגו הסכמות לגבי חלקה במאגרים הייתה נכונה - הרי שבכל מקרה לא היה כל תוקף. זאת, לאור הוראות שונות בחוק נפט שקובעות כי לא ניתן להיות בעלים של מאגר גז מבלי שזה נרשם במרשם הממונה על הנפט, וכי כל העברה של זכות כזו דורשת את אישורו.

בהקשר זה אף נטען בכתב הגנה כי אחרי שהתברר לצבר כי לא תצליח לשכנע את הממונה לשנות מעמדתו, "הציע שטיינמץ, בניסיון לעקוף את החוק והתנגדות הממונה, כי צד שלישי יחבור לאנרג'יאן ישראל ברכישת המאגרים וישמש כחזית ('פרונט') של שטיינמץ בעסקת דלק, באופן ששטיינמץ יהיה למעשה הגורם האמיתי בעסקה, ויוביל את הדברים 'מאחורי הקלעים'". לדברי אנרג'יאן וריגס, "הצעתו החמורה של שטיינמץ - המהווה ניסיון בוטה לפעול בניגוד להוראות הדין ולשטות בגורמים המוסמכים במדינה - נדחתה לאלתר".

צבר: "אנרג'יאן מודה במעמד צבר"

מטעם צבר נמסר: מכתב ההגנה עולה כי אנרג׳יאן - שבעבר הכחישה כליל את מעמדה של קבוצת צבר בפרויקט - מודה כיום כי צבר הייתה הבעלים של המיזם ביחסים ביניהן, כי צבר היא שהביאה את אנרג׳יאן לפרויקט וכי סוכם על חלקה של כל קבוצה בפרויקט. למעשה, המחלוקת האמיתית היא סביב שיעורם של הזכויות והסכומים המגיעים לצבר. שאלה זו כמובן תוכרע בבית המשפט.

"מעניין לציין ש אנרג׳יאן, אשר פנתה למומחים לצורך קבלת חוות דעת כלכלית בתמיכה לכתב ההגנה - לא צירפה לכתב ההגנה חוות דעת כלשהי. מעניין גם לציין כי אנרג׳יאן אשר מתעשרת באמצעות משאבי הטבע של מדינת ישראל - ממשיכה בניסיונותיה להתחמק מניהול משפט בישראל ומעיזה לטעון להיעדר סמכותו של בית המשפט בישראל לדון בתביעה על כל חלקיה".

בעזרת בלאק קיוב: שטיינמץ מערער על 2 מיליארד דולר

בתזמון מעניין וכנראה שלא מקרי, באותו יום שבו הגישה אנרג'יאן את כתב ההגנה לתביעת צבר של בני שטיינמץ, הגישה גם חברת BSGR של שטיינמץ ראיות חדשות לבית המשפט בניו יורק בנוגע לפרשת כריית עופרת הברזל בגינאה שבה לקחה חלק יחד עם חברת "ואלה" הברזילאית. במסגרת פרשה זו חויבה BSGR לשלם לברזילאים 1.8 מיליארד דולר.

כזכור, לפני למעלה מעשור השיקו BSGR ו"ואלה" מיזם לפיתוח מכרות בגינאה. אולם הן נאלצו להפסיק את עבודתם ב-2014 בשעה שזיכיונו של היזם שהפעילו נשלל על-ידי ממשלת גינאה. זאת, בעקבות חקירה שניהלה, שהעלתה חשדות כי מקורבים של שטיינמץ שילמו שוחד לפקידים בממשלה הקודמת כדי לזכות בזיכיון. בהמשך, שטיינמץ וממשלת גינאה הגיעו לפשרה, והטענות על שוחד נגדו בוטלו. במקביל התנהלו נגד שטיינמץ חקירות בנושא בשווייץ, בארה"ב ובישראל - אך נכון להיום חקירות אלה לא הולידו דבר. "ואלה" זכתה בתביעה נגד BSGR כשטענה כי לא ידעה על קשריו של שטיינמץ עם בכירים בממשלת גינאה.

הראיות החדשות שהגישה BSGR הן תולדה של חקירות מיוחדות שניהלו סוכנים של חברת "בלאק קיוב" במהלך מספר חודשים שהתהדרו בסיפורי כיסוי שונים ומשונים, והן חושפות לשיטתה של BSGR כי בכירים בחברה הברזילאית ידעו גם ידעו על קשריו של שטיינמץ בגינאה. כך, למשל, הוקלטה שיחת זום עם מספר 3 בחברה, שחשפה כי הנחת הבסיס שלהם כבר בתחילת הפרויקט הייתה כי ייתכן ששטיינמץ השיג את הזיכיון בדרך שאינה כשרה.

בנוסף לכך, הוקלטו גורמים בכירים בחברה שהודו כי "ואלה" חיפשה לצאת מהמכרה בכל מקרה מסיבות כלכליות, לאחר שהממשל הגינאי החל לדרוש יותר ויותר השקעה, כולל בניית רכבת מגינאה לניגריה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה