גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה שרוצה להילחם בעשבים השוטים כדי להפוך למוביט של עולם החקלאות

חברת גרינאיי, שהקימו שלושה יוצאי יחידת שלדג, גייסה לאחרונה 7 מיליון דולר כדי לפתח מערכת הדברה מדויקת וחסכונית, שתפחית את השימוש בחומרי הדברה בעד 90% • המנכ"ל נדב בוכר: "בעתיד, המידע שיגיע מהמרססים שיצלמו את השדות יעזור גם למנוע מחלות ופגעי מזיקים"

מימין: אלון קליין אורבך, יואב הלוי, יצחק קחלית, ליבנה רוזנבלום: Greeneye  / צילום: Greeneye
מימין: אלון קליין אורבך, יואב הלוי, יצחק קחלית, ליבנה רוזנבלום: Greeneye / צילום: Greeneye

אחת המוסכמות הידועות בעולם הסטארט-אפים הישראלי היא שהסיכוי להצלחה של אפליקציה שפונה לצרכן הקצה (קונסיומר), שואפת כמעט לאפס. גם שלושת היזמים נדב בוכר, ד"ר צחק חייט ואלון קליין-אורבך, שהכירו בשירות הצבאי ביחידת שלדג, חוו זאת על בשרם. אף על פי שהאפליקציה שהקימו ב-2015 - מגדיר צמחים ובעלי חיים אוטומטי בשם CNature - זכתה להצלחה רבה, לא נמצאה הדרך להפוך את הפופולריות של השירות החינמי למזומנים. היזמים המשיכו הלאה, ובתחילת השנה היא נסגרה סופית.

ב-2017, שנתיים לאחר השקת האפליקציה שנסגרה, כבר הקימו השלושה חברה חדשה ותקפו את עולם הצומח מכיוון אחר לגמרי. לאחרונה החברה החדשה שהקימו גרינאיי (Greeneye), גייסה 7 מיליון דולר - סכום גבוה מאוד באופן יחסי לסבב גיוס הראשוני (סיד). את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון JVP, שבשנתיים האחרונות שמה דגש על תחומי הפודטק והאגריטק. לצידה השתתפה בגיוס כמשקיעה אסטרטגית זרוע ההשקעות של Syngenta, ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה העולמית משוויץ, שמעסיקה 28 אלף עובדים ב-90 מדינות.

המערכת שפיתחה גרינאיי מאפשרת להפוך מרססים - הציוד המכני הכבד בעל זרועות הריסוס הארוכות שמפזר את חומרי ההדברה בשדות - למרססים חכמים. עם המערכת של גרינאיי המותקנת על גבי הזרועות (וכוללת מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה במיוחד תוצרת גרמניה ושבב בינה מלאכותית של אנבידיה), המרסס מסוגל בשבריר שנייה לזהות אם הצמח שגדל בשדה הוא גידול "לגיטימי" או עשב שוטה. אם מדובר בעשב שוטה היא מורה לברז הריסוס להיפתח ולרסס את חומר ההדברה אך ורק על העשב במקום על הצמח או על הקרקע החשופה.

מלחמה במזיקים שמבוססת מצלמות חזקות ובינה מלאכותית, היא המטרה של לא מעט מערכות שמפתחים סטארט-אפים בתחום הטכנולוגיות החקלאיות (אגריטק). נדב בוכר, המנכ"ל ואחד משלושת מייסדי החברה, מסביר את הבידול של גרינאיי בכך ש"היום רוב הפתרונות שעל המדף לא מבוססים על איסוף מידע, קבלת החלטה ויישום בזמן אמת. היום מטיסים מטוס, או רחפן או מקבלים תמונה מלוויין או מניחים חיישנים בקרקע, ורק למחרת החקלאי יקבל על כך דוח". גרינאיי, הוא אומר, לא רק מספקת דוחות, אלא גם מקבלת החלטה ומיישמת אותה במקום".

נדב בוכר, מנכ"ל גרינאיי / צילום: ויקיפדיה

גרינאיי פועלת מתל אביב ומעסיקה בסך הכל 17 עובדים, כאשר את מערכותיה היא בודקת בשדה ניסוי בגליל. בוכר עצמו מנהל את החברה ממונטריאול שבקנדה, שם הוא מתגורר בשלוש השנים האחרונות. בוכר ושני המייסדים הנוספים של החברה הכירו בעת שירותם הצבאי ביחידת שלדג לפני כ-15 שנים. "ידענו כל הזמן שאנחנו רוצים לעשות משהו", מספר בוכר, בוגר מדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון ובעל רקע יזמי. לצדו, סמנכ"ל הפיתוח הוא יצחק חייט, שעשה דוקטורט למדעי הצמח וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב וסמנכ"ל הטכנולוגיה הוא אלון קליין-אורבך, בעל תואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "אנחנו משלימים זה את זה", הוא אומר.

לדברי בוכר, "היום יש כשל שוק בריסוס, כשבפועל רק חלק קטן נוגע בעשבים. כתוצאה מכמות הריסוס נוצרים זיהומים של קרקעות, ומגוון מיני בעלי החיים מצטמצם. האיחוד האירופי יצא עם הצהרה נועזת לפיה עד 2030 הם רוצים להפחית 50% מהיקף ההדברה. זה נותן אינדיקציה לכמה הנושא בפרונט של מקבלי החלטות ורגולטורים".

מגבלות הצפויות על התעשייה, מסביר בוכר, הן אחד המניעים של ענקית ייצור הזרעים סינגנטה להשקיע בחברה. לכאורה, הפחתת הצורך בחומרי הדברה פוגעת בעסקיה, אבל לאור השינויים הצפויים בתעשיית המזון - רגולציה והצורך להתייעל - אין לה הרבה ברירה.

האתגר בתחום חומרי ההדברה, מסביר בוכר, הוא להגיע לאיזון בין פרקטיות לסוסטיינביליות, בין מעשיות לבין קיימות. עד 2050 יגיע מספר תושבי כדור הארץ ל-10 מיליארד, כך שחומרי ההדברה הם כורח המציאות: "אם נרצה להמשיך להאכיל כמות אנשים כה גדולה, חומרי ההדברה יישארו הכרחיים כדי לעמוד בביקוש למזון. הייצור האורגני ככל הנראה יישאר נישתי ויתפוס שבריר מהשוק". המערכת של גרינאיי מאפשרת לדבריו, לרסס "רק מה שצריך, באופן מדויק, תוך חיסכון של 70%-90% מחומרי ההדברה".

להפוך את המרססים לחכמים

ההחלטה במערכת האם מדובר בעשב שוטה או בגידול ה"לגיטימי", מבוססת על מאגר מידע חקלאי שהחברה מפתחת כל העת. "המאגר שלנו כולל היום מיליוני תמונות מתויגות שמאפשרות לפתח אלגוריתם רובסטי", אומר בוכר. שמסביר את המורכבות של המשימה, "לא רק עבורנו, אלא כל חברת עיבוד תמונה בחקלאות מתמודדת עם צמחים שמשתנים כל הזמן. זה לא כמו כוס או שולחן, שיש איזושהי חוקיות לאיך שהם אמורים להיראות. צמחים, מרגע שהם נובטים עד שהם מגיעים לבגרות, נראים מאוד שונים, והבעיה באה לידי ביטוי באופן משמעותי עוד יותר במקרה של עשב, שמשתנה מאוד לאורך גדילתו".

הבידול של גרינאיי לעומת המתחרות, אומר בוכר, הוא שהגישה של גרינאיי היא "לא לפתח את כל המערכת מאפס, בעוד שחלק גדול מהמתחרות מפתחות את כל המכונה, ולמעשה מתחרות בחברות המרססים עצמן". לעומתן, הוא מסביר, גריאניי מפתחת מערכת שתהפוך מרססים קיימים, שמחירן יכול להגיע לכחצי מיליון דולר, למרססים חכמים - כמו שמובילאיי הופכת כלי רכב לחכם במידה מסוימת".

"המתחרים שלנו לא יודעים להפריד בין הירוק של העשב לגידול הלגיטימי", הוא אומר עוד, "חוץ מחברת Blue River שנרכשה ב-2017 על ידי חברת Deere תמורת 305 מיליון דולר. אמנם גם היא עושה את ההפרדה הזו, אבל מצד שני היא בונה את כל המכונה מאפס", הסביר.

המודל של גרינאיי לא עוצר במקום הזה. בעתיד, היא שואפת להפוך גם לחברת דאטה. כמו שווייז השתמשה בתחילת דרכה בנהגים בתור חיישנים נעים, ששרטטו עבורה את המפות, או כמו מוביט, שנרכשה על ידי אינטל בתחילת החודש תמורת מיליארד דולר, שמשתמשת בנוסעים כחיישנים לבניית הדאטה בייס של תנועת נוסעים ותחבורה הציבורית בערים - כך גם גרינאיי. החברה, מסביר בוכר, מתכננת להשתמש במרססים שהיא תותקן עליהם כדי לאסוף דאטה שיאפשר לחקלאים בהמשך הדרך לרסס באופן מדויק גם כדי להילחם במזיקים בשתי החזיתות האחרות - מחלות ומזיקים (חרקים, פטריות וכיו"ב).

"המלחמה במזיקים מורכבת יותר מאשר בעשבים, משום שלא תמיד אפשר לראות מה קורה לצמח", מסביר בוכר, "למשל, אם המזיקים נמצאים מתחת לפני השטח ותוקפים את השורש, מצלמה אנכית לא תוכל לראות אותם. הערך בטווח הבינוני-ארוך מהמערכת הנוכחית, מעבר לחיסכון בחומרי הדברה, הוא התמונות שהמערכת תצלם מכל השדה. בהקשר הזה היכולת לאסוף דאטה ברזולוציה גבוהה מבלי שצריך לשלם למישהו שיאסוף אותו, דומה למוביט. וזה עוד לפני שדיברנו על קושי הרגולטורי להטיס למרחק רחפנים שיעשו את העבודה הזו", הוא מסביר עוד.

"ברגע שיתקבל כל הדאטה הזה ממצלמות ברוזולוציה של חצי מילימטר לפיקסל, נדע לעשות ניתוחים מעבר לעשבים ולקבל אינדיקציות לנוכחות מזיקים או סימפטומים של מחלות, ולאסוף מידע על מצב הקרקע, הלחות והדישון", הוא מסביר. לדבריו, יכולות אלה הן חלק מרכזי מהמניעים לחבירה לחברת סינגנטה - השאיפה "שהמערכת תוטמע במרססים ותגיד להרבה לקוחות דרך ערוצי הפצה קיימים של החברה".

גיוס בזום; בדרך למרססי הענק

על השפעות מגיפת וסגר הקורונה סיפר בוכר כי "תהליך גיוס ההון מרחוק היה לא קל ולא הכי טבעי, אבל המגיפה הוכיחה שתחומי המזון עומדים להיות יותר מרכזיים וימשכו גורמים מקרב כל בעלי העניין (stakeholders) ובוודאי מצד הקרנות. חקלאות היא אבן יסוד בקיום והמשבר רק מכוון את תשומת הלב על חברות כמונו".

בעקבות הגיוס מתכננת גרינאיי להכפיל את צוות המפתחים בארץ ו"לקפוץ מדרגה מהמערכת בה מבוצעים הניסויים בצפון הארץ, למרססי הענק שהחקלאים הגדולים משתמשים בהן. כיום מבצעת החברה פיילוטים בתשלום עם חקלאים וחברות מיכון בישראל, אך עוד דרושה לה הטמעה מוצלחת על מרססי הענק, כדי להתקדם מניסויים, למסחור וללקוחות ראשונים". 

גרינאיי

● הוקמה ב-2017 על-ידי שלושה חברים ששירתו יחד ביחידת שלדג - המנכ"ל נדב בכור; סמנכ"ל הפיתוח יצחק חייט; וסמנכ״ל הטכנולוגיה אלון קליין-אורבך 

● החברה, שמפתחת מערכת הדברה מדויקת וחסכונית, שתפחית את השימוש בחומרי הדברה, פועלת מתל אביב ומעסיקה 17 עובדים 

● לאחרונה השלימה גיוס מקרן JVP וזרוע ההשקעות של ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה השוויצרית Syngenta

עוד כתבות

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו