גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה שרוצה להילחם בעשבים השוטים כדי להפוך למוביט של עולם החקלאות

חברת גרינאיי, שהקימו שלושה יוצאי יחידת שלדג, גייסה לאחרונה 7 מיליון דולר כדי לפתח מערכת הדברה מדויקת וחסכונית, שתפחית את השימוש בחומרי הדברה בעד 90% • המנכ"ל נדב בוכר: "בעתיד, המידע שיגיע מהמרססים שיצלמו את השדות יעזור גם למנוע מחלות ופגעי מזיקים"

מימין: אלון קליין אורבך, יואב הלוי, יצחק קחלית, ליבנה רוזנבלום: Greeneye  / צילום: Greeneye
מימין: אלון קליין אורבך, יואב הלוי, יצחק קחלית, ליבנה רוזנבלום: Greeneye / צילום: Greeneye

אחת המוסכמות הידועות בעולם הסטארט-אפים הישראלי היא שהסיכוי להצלחה של אפליקציה שפונה לצרכן הקצה (קונסיומר), שואפת כמעט לאפס. גם שלושת היזמים נדב בוכר, ד"ר צחק חייט ואלון קליין-אורבך, שהכירו בשירות הצבאי ביחידת שלדג, חוו זאת על בשרם. אף על פי שהאפליקציה שהקימו ב-2015 - מגדיר צמחים ובעלי חיים אוטומטי בשם CNature - זכתה להצלחה רבה, לא נמצאה הדרך להפוך את הפופולריות של השירות החינמי למזומנים. היזמים המשיכו הלאה, ובתחילת השנה היא נסגרה סופית.

ב-2017, שנתיים לאחר השקת האפליקציה שנסגרה, כבר הקימו השלושה חברה חדשה ותקפו את עולם הצומח מכיוון אחר לגמרי. לאחרונה החברה החדשה שהקימו גרינאיי (Greeneye), גייסה 7 מיליון דולר - סכום גבוה מאוד באופן יחסי לסבב גיוס הראשוני (סיד). את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון JVP, שבשנתיים האחרונות שמה דגש על תחומי הפודטק והאגריטק. לצידה השתתפה בגיוס כמשקיעה אסטרטגית זרוע ההשקעות של Syngenta, ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה העולמית משוויץ, שמעסיקה 28 אלף עובדים ב-90 מדינות.

המערכת שפיתחה גרינאיי מאפשרת להפוך מרססים - הציוד המכני הכבד בעל זרועות הריסוס הארוכות שמפזר את חומרי ההדברה בשדות - למרססים חכמים. עם המערכת של גרינאיי המותקנת על גבי הזרועות (וכוללת מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה במיוחד תוצרת גרמניה ושבב בינה מלאכותית של אנבידיה), המרסס מסוגל בשבריר שנייה לזהות אם הצמח שגדל בשדה הוא גידול "לגיטימי" או עשב שוטה. אם מדובר בעשב שוטה היא מורה לברז הריסוס להיפתח ולרסס את חומר ההדברה אך ורק על העשב במקום על הצמח או על הקרקע החשופה.

מלחמה במזיקים שמבוססת מצלמות חזקות ובינה מלאכותית, היא המטרה של לא מעט מערכות שמפתחים סטארט-אפים בתחום הטכנולוגיות החקלאיות (אגריטק). נדב בוכר, המנכ"ל ואחד משלושת מייסדי החברה, מסביר את הבידול של גרינאיי בכך ש"היום רוב הפתרונות שעל המדף לא מבוססים על איסוף מידע, קבלת החלטה ויישום בזמן אמת. היום מטיסים מטוס, או רחפן או מקבלים תמונה מלוויין או מניחים חיישנים בקרקע, ורק למחרת החקלאי יקבל על כך דוח". גרינאיי, הוא אומר, לא רק מספקת דוחות, אלא גם מקבלת החלטה ומיישמת אותה במקום".

נדב בוכר, מנכ"ל גרינאיי / צילום: ויקיפדיה

גרינאיי פועלת מתל אביב ומעסיקה בסך הכל 17 עובדים, כאשר את מערכותיה היא בודקת בשדה ניסוי בגליל. בוכר עצמו מנהל את החברה ממונטריאול שבקנדה, שם הוא מתגורר בשלוש השנים האחרונות. בוכר ושני המייסדים הנוספים של החברה הכירו בעת שירותם הצבאי ביחידת שלדג לפני כ-15 שנים. "ידענו כל הזמן שאנחנו רוצים לעשות משהו", מספר בוכר, בוגר מדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון ובעל רקע יזמי. לצדו, סמנכ"ל הפיתוח הוא יצחק חייט, שעשה דוקטורט למדעי הצמח וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב וסמנכ"ל הטכנולוגיה הוא אלון קליין-אורבך, בעל תואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "אנחנו משלימים זה את זה", הוא אומר.

לדברי בוכר, "היום יש כשל שוק בריסוס, כשבפועל רק חלק קטן נוגע בעשבים. כתוצאה מכמות הריסוס נוצרים זיהומים של קרקעות, ומגוון מיני בעלי החיים מצטמצם. האיחוד האירופי יצא עם הצהרה נועזת לפיה עד 2030 הם רוצים להפחית 50% מהיקף ההדברה. זה נותן אינדיקציה לכמה הנושא בפרונט של מקבלי החלטות ורגולטורים".

מגבלות הצפויות על התעשייה, מסביר בוכר, הן אחד המניעים של ענקית ייצור הזרעים סינגנטה להשקיע בחברה. לכאורה, הפחתת הצורך בחומרי הדברה פוגעת בעסקיה, אבל לאור השינויים הצפויים בתעשיית המזון - רגולציה והצורך להתייעל - אין לה הרבה ברירה.

האתגר בתחום חומרי ההדברה, מסביר בוכר, הוא להגיע לאיזון בין פרקטיות לסוסטיינביליות, בין מעשיות לבין קיימות. עד 2050 יגיע מספר תושבי כדור הארץ ל-10 מיליארד, כך שחומרי ההדברה הם כורח המציאות: "אם נרצה להמשיך להאכיל כמות אנשים כה גדולה, חומרי ההדברה יישארו הכרחיים כדי לעמוד בביקוש למזון. הייצור האורגני ככל הנראה יישאר נישתי ויתפוס שבריר מהשוק". המערכת של גרינאיי מאפשרת לדבריו, לרסס "רק מה שצריך, באופן מדויק, תוך חיסכון של 70%-90% מחומרי ההדברה".

להפוך את המרססים לחכמים

ההחלטה במערכת האם מדובר בעשב שוטה או בגידול ה"לגיטימי", מבוססת על מאגר מידע חקלאי שהחברה מפתחת כל העת. "המאגר שלנו כולל היום מיליוני תמונות מתויגות שמאפשרות לפתח אלגוריתם רובסטי", אומר בוכר. שמסביר את המורכבות של המשימה, "לא רק עבורנו, אלא כל חברת עיבוד תמונה בחקלאות מתמודדת עם צמחים שמשתנים כל הזמן. זה לא כמו כוס או שולחן, שיש איזושהי חוקיות לאיך שהם אמורים להיראות. צמחים, מרגע שהם נובטים עד שהם מגיעים לבגרות, נראים מאוד שונים, והבעיה באה לידי ביטוי באופן משמעותי עוד יותר במקרה של עשב, שמשתנה מאוד לאורך גדילתו".

הבידול של גרינאיי לעומת המתחרות, אומר בוכר, הוא שהגישה של גרינאיי היא "לא לפתח את כל המערכת מאפס, בעוד שחלק גדול מהמתחרות מפתחות את כל המכונה, ולמעשה מתחרות בחברות המרססים עצמן". לעומתן, הוא מסביר, גריאניי מפתחת מערכת שתהפוך מרססים קיימים, שמחירן יכול להגיע לכחצי מיליון דולר, למרססים חכמים - כמו שמובילאיי הופכת כלי רכב לחכם במידה מסוימת".

"המתחרים שלנו לא יודעים להפריד בין הירוק של העשב לגידול הלגיטימי", הוא אומר עוד, "חוץ מחברת Blue River שנרכשה ב-2017 על ידי חברת Deere תמורת 305 מיליון דולר. אמנם גם היא עושה את ההפרדה הזו, אבל מצד שני היא בונה את כל המכונה מאפס", הסביר.

המודל של גרינאיי לא עוצר במקום הזה. בעתיד, היא שואפת להפוך גם לחברת דאטה. כמו שווייז השתמשה בתחילת דרכה בנהגים בתור חיישנים נעים, ששרטטו עבורה את המפות, או כמו מוביט, שנרכשה על ידי אינטל בתחילת החודש תמורת מיליארד דולר, שמשתמשת בנוסעים כחיישנים לבניית הדאטה בייס של תנועת נוסעים ותחבורה הציבורית בערים - כך גם גרינאיי. החברה, מסביר בוכר, מתכננת להשתמש במרססים שהיא תותקן עליהם כדי לאסוף דאטה שיאפשר לחקלאים בהמשך הדרך לרסס באופן מדויק גם כדי להילחם במזיקים בשתי החזיתות האחרות - מחלות ומזיקים (חרקים, פטריות וכיו"ב).

"המלחמה במזיקים מורכבת יותר מאשר בעשבים, משום שלא תמיד אפשר לראות מה קורה לצמח", מסביר בוכר, "למשל, אם המזיקים נמצאים מתחת לפני השטח ותוקפים את השורש, מצלמה אנכית לא תוכל לראות אותם. הערך בטווח הבינוני-ארוך מהמערכת הנוכחית, מעבר לחיסכון בחומרי הדברה, הוא התמונות שהמערכת תצלם מכל השדה. בהקשר הזה היכולת לאסוף דאטה ברזולוציה גבוהה מבלי שצריך לשלם למישהו שיאסוף אותו, דומה למוביט. וזה עוד לפני שדיברנו על קושי הרגולטורי להטיס למרחק רחפנים שיעשו את העבודה הזו", הוא מסביר עוד.

"ברגע שיתקבל כל הדאטה הזה ממצלמות ברוזולוציה של חצי מילימטר לפיקסל, נדע לעשות ניתוחים מעבר לעשבים ולקבל אינדיקציות לנוכחות מזיקים או סימפטומים של מחלות, ולאסוף מידע על מצב הקרקע, הלחות והדישון", הוא מסביר. לדבריו, יכולות אלה הן חלק מרכזי מהמניעים לחבירה לחברת סינגנטה - השאיפה "שהמערכת תוטמע במרססים ותגיד להרבה לקוחות דרך ערוצי הפצה קיימים של החברה".

גיוס בזום; בדרך למרססי הענק

על השפעות מגיפת וסגר הקורונה סיפר בוכר כי "תהליך גיוס ההון מרחוק היה לא קל ולא הכי טבעי, אבל המגיפה הוכיחה שתחומי המזון עומדים להיות יותר מרכזיים וימשכו גורמים מקרב כל בעלי העניין (stakeholders) ובוודאי מצד הקרנות. חקלאות היא אבן יסוד בקיום והמשבר רק מכוון את תשומת הלב על חברות כמונו".

בעקבות הגיוס מתכננת גרינאיי להכפיל את צוות המפתחים בארץ ו"לקפוץ מדרגה מהמערכת בה מבוצעים הניסויים בצפון הארץ, למרססי הענק שהחקלאים הגדולים משתמשים בהן. כיום מבצעת החברה פיילוטים בתשלום עם חקלאים וחברות מיכון בישראל, אך עוד דרושה לה הטמעה מוצלחת על מרססי הענק, כדי להתקדם מניסויים, למסחור וללקוחות ראשונים". 

גרינאיי

● הוקמה ב-2017 על-ידי שלושה חברים ששירתו יחד ביחידת שלדג - המנכ"ל נדב בכור; סמנכ"ל הפיתוח יצחק חייט; וסמנכ״ל הטכנולוגיה אלון קליין-אורבך 

● החברה, שמפתחת מערכת הדברה מדויקת וחסכונית, שתפחית את השימוש בחומרי הדברה, פועלת מתל אביב ומעסיקה 17 עובדים 

● לאחרונה השלימה גיוס מקרן JVP וזרוע ההשקעות של ענקית ייצור הזרעים וחומרי ההדברה השוויצרית Syngenta

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; זו הסיבה שאל על צונחת ב-7%

המסחר בת"א מתנהל במגמה שלילית - ת"א 35 יורד בכ-0.4%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.3% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-7%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים