מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד / צילום: ורדי כהנא
שלוש שנים לאחר הנפקת המניות הראשונית (IPO) של חברת ציוד התקשורת טלרד נטוורקס בבורסה בת"א, גם המשקיעים השמרנים ביותר שהחליטו להשתתף בהנפקה לא לקחו בחשבון תרחיש של קריסה כה חדה בשווייה. מחודש יוני 2017, שבו הונפקה החברה, ועד כה, מציגה מניית טלרד צלילה של כ-70% בערכה (למרות זינוק מרשים בתקופה האחרונה) - מה שהופך אותה לאחת ההנפקות הגרועות שידעה הבורסה המקומית.
מוטי אלמליח, שסגר באחרונה שנה כמנכ"ל טלרד, הנמצאת בשליטת קרן ההשקעות פורטיסימו, אומר בראיון ל"גלובס", כי "המשקיעים ציפו שהחברה תצמח אחרי ההנפקה, וזה לא קרה. אבל עכשיו המניה מטפסת, כי שוק ההון יודע להעריך תוצאות, אחרי שבשנה האחרונה התמקדנו בצמצום הוצאות, איחוד פעילויות ובניית תוכנית שתשנה את המצב. שוק ההון מאוד אהב את זה".
לדבריו, "החברה תוכל לגדול אם יהיו לה מנועי צמיחה נכונים, ואנחנו נבנה אותה כפלטפורמה טכנולוגית ושירותית לטווח ארוך. סידרנו את מה שהיה צריך לסדר, ועכשיו אנחנו מתקדמים לכיוון של צמיחה".
אלמליח (61) הגיע לטלרד באפריל 2019, לאחר כהונה של כחמש שנים כמנכ"ל בזק בינלאומי, וכשבעברו ניסיון רב של ניהול חברות גדולות.
איך היה להיכנס לחברה שנמצאת במשבר כזה משמעותי?
"כשאתה מנוסה אתה יכול לנהל סיטואציות מורכבות, ובהמשך, אם מתרחש עוד משבר, אתה כבר יודע לטפל בו. אני מגיע לחברות עם המקצוענות שלי, ומנסה לקחת אותן לנקודה אחרת, טובה יותר.
"אני עובד קשה כל יום על כך שהרווחיות תמשיך. הגעתי לטלרד עם הרבה ניסיון, אז אני יודע לזהות איפה הבעיה ולטפל בהוצאות מהר. אני לא ממתין, וזה אחד היתרונות למנכ"ל מנוסה, שלא פוחד לעצור הוצאות".
הצניחה במחיר המניה של טלרד התרחשה לנוכח הרעה ניכרת בתוצאותיה העסקיות לאחר ההנפקה. כך, לאחר שרשמה רווח נקי של 10.5 מיליון דולר ב-2017, הכיוון בשורה התחתונה התהפך, עם הפסד של כ-3 מיליון דולר ב-2018, שהתנפח ל-34.5 מיליון דולר בסיכומה של 2019, תוך שחיקת הרווח הגולמי ומעבר לשורה תפעולית שלילית.
את השנה הנוכחית פתחה טלרד ברגל ימין, ועל רקע תוצאות עסקיות חיוביות ברבעון הראשון מציגה מנייתה מתחילת השנה קפיצה של קרוב ל-50%, המצמצמת במשהו את הנזק שספגו המשקיעים בחברה. נכון להיום משקפת המניה לטלרד שווי של פחות מ-100 מיליון שקל, לעומת שווי של כ-340 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
הפסקת הדימום בפעילות ה-BWA
מלבד מעבר לרווח נקי בסיכום הרבעון הראשון של 2020, אחרי לא מעט רבעונים רצופים הפסדיים, טלרד גם נהנתה משיפור ההכנסות והרווחיות הגולמית, צמצום הוצאות ומעבר לשורה תפעולית חיובית, ובעיקר - הפסקת ה"דימום" מפעילות ה-BWA שלה (Broadband Wireless Access), שגררה אותה בשנים קודמות להפסדים ולמחיקות נרחבות שהצטברו לכמה עשרות מיליוני דולרים.
פעילות זו, שנרכשה מחברת אלווריון בתחילת 2013 תמורת 6 מיליון דולר, כוללת שירותי תקשורת אלחוטית בפס רחב של חומרה ותוכנה שמספקת טלרד בארה"ב. במסגרת פעילות זו ממקמים את הציוד שפיתחה טלרד בקצה טווח הפעילות העירוני של מפעילות האינטרנט, במטרה להנגיש את הרשת לאזורים מבודדים יחסית באמצעות תדר המתקבל מהרשויות האמריקאיות.
אלמליח מדגיש כי ללא הטיפול הנדרש, פעילות ה-BWA הייתה עלולה לקרוס לגמרי: "קורה שרגולציה משנה את הסביבה העסקית ורגולציה יכולה גם לשנות חברה. בארה"ב, בשנת 2017 שינתה הרגולציה את כללי המשחק הקשורים לפעילותה של טלרד, עם החלטה על שינוי בחלוקת התדרים, וכבר באותה שנה טלרד נתקעה בלי תדרים למוצר שהיא פיתחה, והיה צריך לזהות את זה ולפעול בהתאם".
"לכן", הוא ממשיך, "הדבר הראשון שעשיתי לאחר כניסתי לתפקיד הוא לטוס לארה"ב לבדוק את העניין. ישבתי עם האחראים על חלוקת התדרים שם, שאמרו לי שלא יהיו תדרים חדשים בטווח הזמן הקרוב".
אלמליח אומר, כי "המשמעות של אמירה שכזו יכולה להיות 'גיים צ'יינג'ר' לאותה פעילות. בהתאם למצב, החלטנו לפתח מוצרים אחרים, שאינם מותני תדרים, וכך תוך שלושה רבעונים הצגנו מוצרים שאין איתם בעיה בארה"ב, וגם ביתר מדינות העולם".
על רקע ההאטה החריפה בפעילותה בארה"ב הודיעה טלרד באוקטובר האחרון על יישום תוכנית התייעלות, "הנובעת מהחלטות הרשות הפדרלית בארה"ב לרישוי תדרים שהשפיעו על הביקושים למוצרי החברה. זאת, בנוסף לירידה בביקושים באזורים אחרים בעולם אשר העיבו על התוצאות והרווחיות של הפעילות".
בחברה דיווחו על צמצום הוצאות בהיקף שנתי מוערך של כ-6 מיליון דולר, תוך הקטנת מצבת כוח האדם והקטנת היקפי הוצאות של הפעילות בארה"ב. במסגרת זו נפרדה טלרד ממנכ"ל הפעילות בארה"ב ומבכירים נוספים.
לדברי אלמליח "הפעילות הזו הורידה את טלרד למטה, ולמרות שיתר הפעילויות היו רווחיות, לא היה בהן מספיק כדי לפצות על ההפסדים".
"פלטפורמה של שירותים ומוצרים"
מלבד הפעילות האמריקאית עוסקת טלרד בפיתוח, ייצור, מכירה ותחזוקת ציוד לרשתות ולתקשורת, מספקת את שירותיה גם בשווקים נוספים, וכן היא פועלת במתן שירותי תכנון, הקמה ותחזוקת תשתיות תקשורת ושירותי IT ועוד.
אלמליח מגדיר את טלרד כ"פלטפורמה של שירותים ומוצרים, לחברות בקבוצה יש את אותם לקוחות שיכולים לקבל מאיתנו מוצרים שונים".
לטלרד כמה חברות ופעילויות מרכזיות, בהן מוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בדרום אמריקה, בעיקר בצ'ילה ובפרו, וכן שירותים ותשתיות תקשורת ו-IT באמצעות החברות הבנות מגלקום ואואזיס.
בשנה שעברה רכשה טלרד את חברת מרמנת, העוסקת בניהול פרויקטים במגוון תחומים, תמורת 97 מיליון שקל, וכן יש לה פעילות בתחום תשתיות תכנון מקרקעין ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS).
כמו יתר החברות בארץ ובעולם, גם טלרד נדרשה להתמודד עם האתגרים שהביא עימו משבר הקורונה. איך המשבר השפיע על הפעילות?
"השפעת הקורונה על העסקים שלנו לא מהותית, ובגלל שהפעילות שלנו מחולקת טוב. כשמשהו אחד יורד משהו אחר עולה. כך, במהלך המשבר היו לנו גם פעילויות שגדלו, כמו מול משרד הבריאות שרצה לקבל מאיתנו שירותים, וגם נרשמה עלייה בשימושי האינטרנט בארה"ב ובישראל.
"בתוצאות הרבעון הראשון אפשר לראות שאנחנו בסדר, ואני לא צופה שינוי מהותי בהמשך. אבל הקורונה הכניסה אותנו לנקודה שבה אנחנו נדרשים לבחון שוב את מצב הדברים, וגם לחפש הזדמנויות באתגר הזה. בסך הכול יש הרגשה טובה להיכנס למשבר הקורונה עם צבר הזמנות של כ-190 מיליון דולר".
אמנם בסיכום הרבעון הראשון הציגה טלרד מעבר לשורה תחתונה חיובית, עם רווח נקי של 1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. אולם כעת המשקיעים ממתינים לראות האם מדובר באירוע חד-פעמי, או שהחברה תעלה על גל חיובי, מה שעשוי לסייע להמשך ההתאוששות במניה.
איזה כיוון נראה בטלרד ברבעונים הבאים?
אלמליח, כדרכם של מנהלי חברות, משדר אופטימיות זהירה, ואומר: "באתי לטלרד לא רק כדי לסדר אותה, אלא להכניס גם חדשנות וצמיחה לחברות שלה, ואני רוצה שהיא תהיה רווחית, יציבה וצומחת. אם נפעל נכון תפעולית, נוכל להביא רווח, וכעת הגענו לאזור הזה. מה שרואים כעת אלה רק ניצנים, אחרי שסידרנו את מה שצריך, ואני מקווה שתוך שנה נראה יותר.
"בפרופורציות שלי, לנהל חברה עם 40 מיליון דולר הכנסות ברבעון זו לא פעילות קטנה, והיא יכולה לגדול אם נבנה לה את מנועי הצמיחה הנכונים ונבנה אותה כפלטפורמה טכנולוגית ושירותית לטווח ארוך".
מה התוכניות שלך להמשך?
"אני מרגיש שטיפלנו במקום הכי בעייתי של החברה, וכיום יש לנו שש חברות הפועלות בשלושה מגזרים, ואני כבר יודע ומכיר כל חברה, ומה צריך להיות הכיוון הלאה. כבר היום יש בין החברות שלנו הרבה סינרגיה, והשלב הבא שצריך לקרות באופן טבעי הוא להרחיב חלק מהפעילויות שלנו לשוקי פעילות קיימים, כמו פרו, צ'ילה וארה"ב. הרצון הוא להכניס חדשנות וצמיחה לחברות השונות של טלרד.
"כשהגעתי לבזק בינלאומי, הבאתי את האנשים מקרן TEAM8 (שנוסדה על-ידי יוצאי יחידת 8200 ובהם נדב צפריר, שהיה מפקד היחידה) והצעתי להם חופש פעולה בעבודה לידנו, מה שהתגלה כרעיון מצוין, כי הם עזרו לנו מאוד, לדוגמה בזיהוי התקפות סייבר.
"את אותו דבר, של התחברות לסטארט-אפים, אני רוצה להביא לטלרד, בפרופורציה קטנה יותר. כבר התחלנו בשיתוף פעולה עם TEAM8 במרמנת במסגרת פיתוח שאנחנו עושים למשרד החינוך".
האם טלרד תוכל להערכתך לחזור בעתיד לשווייה בהנפקה?
"אני יכול להבטיח שאעבוד קשה כדי שטלרד תצמח. צריך שדברים יקרו, אבל יש לי הרגשה טובה. אני אופטימיסט מנוסה, עם 25 שנות ניהול, וניסיון כדי לדעת גם איפה אפשר לספוג פגיעות".
ההשקעה הראשונה והמאכזבת של קרן פורטיסימו
את טלרד הביאה קרן ההשקעות פורטיסימו לבורסה בת"א כ-13 שנה אחרי שנכנסה לראשונה להשקעה בה, בשנת 2004, אחרי לא מעט משברים שעברה טלרד. ככל הידוע, כניסתה של פורטיסימו לטלרד הייתה ההשקעה הראשונה שביצעה במסגרת הקרן הראשונה שהקימה, ואלמליח אומר כי "תפיסת העולם של פורטיסימו, בניגוד לקרנות אחרות, היא ראייה של בניית חברות לטווח ארוך, ועובדה שהם מחזיקים בסחורה כבר 16 שנה".
עם זאת, במסגרת ההנפקה של טלרד, שהושלמה בתחילת יוני 2017, ושבה גייסה החברה כ-80 מיליון שקל, מכרו פורטיסימו ובעלי מניות נוספים בחברה (דסק"ש והמנכ"ל לשעבר רן בוקשפן) 24% מהמניות תמורת סכום דומה (כ-80 מיליון שקל). כיום מחזיקה פורטיסימו ב-41.5% ממניות טלרד, בשווי שוק נוכחי של פחות מ-40 מיליון שקל.
פורטיסימו היא אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הבולטות בישראל, המתמקדת בהשקעות בחברות בוגרות, בעלות פוטנציאל צמיחה ופעילות גלובלית, ומזוהה בדרך כלל עם הצלחות. עם האקזיטים הבולטים שלה, שהניבו רווחים אדירים, נמנות ההשקעות בחברות סודהסטרים, דיפ-טק, נור מקרופרינטרס, קדנט, AOD, סטראהום וקורנית דיגיטל. אלא שבכל הנוגע לטלרד, מדובר בינתיים באכזבה קשה לציבור המשקיעים.
טלרד (שילוב המילים טלפון ורדיו) היא אחת מחברות התקשורת הוותיקות בישראל, שנוסדה ב-1951. אחרי כ-30 שנה שהייתה בידי קונצרן כור החלה טלרד בשיתוף פעולה עם חברה קנדית שעסקה בתחום המרכזיות הדיגיטליות, ואשר נודעה בהמשך כחברת נורטל, שמאוחר יותר גם הפכה לבעלת מניות בטלרד, ובשלב מסוים הציוד שלה היווה יותר ממחצית ממכירותיה של טלרד.
במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת נהנתה טלרד משנות שיא בפעילות, בעיקר בזכות מכירות הציוד שביצעה לבזק, אולם בתחילת שנות ה-2000 הכיוון בפעילות השתנה, עד לקריסתה של נורטל הקנדית בשנת 2009, שפגעה בטלרד, ואשר בעקבותיה הגדילה פורטיסימו את חלקה בחברה.
בסך הכול השקיעה פורטיסימו כ-20 מיליון דולר ברכישת מניות טלרד, וטרם ההנפקה היו בידיה כ-83% ממניותיה. לאחר הגדלת החזקותיה בטלרד, יישמה הקרן בראשות יובל כהן (המכהן כיו"ר טלרד) תוכנית הבראה ושינוי המיקוד העסקי.
עד שנת 2009 התמקדה טלרד במכירת ציוד תקשורת קווית מסורתית למפעילי תקשורת ברחבי העולם, בעיקר בשווקים מתפתחים, ולגופים ממשלתיים, והתמחתה בתכנון, פיתוח, ייצור ואספקת מערכות וציוד תקשורת מגוון.
מאז, כאמור, כחלק מתוכנית ההבראה שנעשתה "בין היתר ברקע ירידה מתמשכת בהיקפי פעילותה", ולפי התשקיף של טלרד נעשתה "באופן שהביא למפנה ולמעבר לרווחיות כבר במחצית השנייה של שנת 2009". טלרד הרחיבה את שוקי הפעילות ורכשה כמה חברות ופעילויות, בהן חטיבת ה-BWA מידיה של אלווריון הקורסת.