גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החרדים משרטטים את גבולו של בית המשפט העליון

ללא כותרות מרעישות הוארך השבוע תוקפו של חוק הגיוס שנקבע לפני שנתיים וחצי כלא חוקתי ● על האשליה המתוקה שלפיה בית המשפט מסוגל להביא לשינויים חברתיים במקומות שבהם הממשלה נכשלה, ועל השיעור החשוב שחוק הגיוס מעביר את כולנו ביחס למגבלות הכוח השיפוטי

חרדים ליד לשכת הגיוס בתל השומר. גיוס חורף הרי לא יהיה כאן / צילום: Dawa Rama, רויטרס
חרדים ליד לשכת הגיוס בתל השומר. גיוס חורף הרי לא יהיה כאן / צילום: Dawa Rama, רויטרס

לצד מונשמי הקורונה הזוכים למעקב יומיומי מצד התקשורת, חי לו בישראל מונשם נוסף שעליו כמעט שאין מדברים. בעבר העסיק את כולנו, ואפילו מאוד, אלא שלאחרונה נראה שדי איבדנו בו עניין. ביום שני האחרון הגיעה ההחלטה בעניין המשך חיבורו למכונת חמצן לפני הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון, ואלה החליטו כי המונשם ימשיך לחיות לעת עתה. לפחות עד אמצע ספטמבר. בכך ישלים לא פחות משלוש שנים של חיים בהנשמה מלאכותית.

למונשם המלאכותי שלנו קוראים חוק הגיוס.

בהיותו בן שנתיים, בספטמבר 2017, קבע בית המשפט כי הוא אינו חוקתי והיה נראה כי בקרוב יעבור מן העולם. אלא שמאז ממשיך בית המשפט לקיימו בשרשרת החלטות המאריכות את תוקפו מעת לעת. במקביל מצפה בית המשפט לראות ישועות ומשוכנע שהחמצן שאותו הוא מזרים לחוק הישן ינוצל על ידי הכנסת כדי שזו תחוקק חוק גיוס חדש, שוויוני וחוקתי, בקרוב-בימינו-אמן. אשרי המאמינים כי להם מלכות השמיים.

עם פסילת החוק העניק בית המשפט שהות לכנסת לחוקק חוק חדש עד ספטמבר 2018. כשהחוק החדש בושש לבוא העניק הרכב השופטים לממשלה בלון חמצן שלישי והאריך את תוקפו של החוק, שאמור היה למות די מזמן, עד ינואר 2019. בהמשך העניק העליון בלון חמצן נוסף שהספיק לקיים את החוק עד יולי 2019. השבוע נקבע כי החוק הנוכחי ימשיך להתקיים עד החגים. אחריהם יבוא מן הסתם הזמן של אחרי החגים. ואחריו פסח. ואם להעריך בזהירות - גם מקומו של שבועות לא ייפקד. הרבה חגים נחגוג, אך חרדים לא נגייס. זה פשוט לא הולך לקרות.

קביעת רגע המוות

חוק הגיוס, שהתקיים במשך שנתיים בזכות הצבעתם של חברי הכנסת שתיקנו אותו בשנת 2015, ממשיך להתקיים מאז פסילתו במהלך 2017 כבר יותר משנתיים וחצי נוספות מכוח החלטותיו של בית המשפט הקובעות לו מפעם לפעם "פג תוקף" מאוחר יותר. יותר משהכנסת חתומה על החוק הלא חוקתי הזה - בית המשפט חתום עליו. הוא מתחזק אותו יותר זמן מאשר הכנסת שחוקקה אותו. השופטים אמנם לא חוסכים ביקורת מהחוק, אך לצד הביקורת הם שבים וחותמים על הצ’ק להארכת תוקף החוק. אחת לכמה חודשים מבקרים, אך מיד חותמים. חותמים ומבקרים. מבקרים וחותמים.

ברגע שבו יפסיק בית המשפט להנשים את חוק הגיוס, ויסרב להאריך את תוקפו, תירשם שעת המוות. לא רק של החוק. אלא גם של האשליה המתוקה שאופפת רבים וגורמת להם להאמין כי בכוח פסיקת בית המשפט לחולל את השינוי החברתי המיוחל ביחס שבין החרדים למוסדות המדינה. בית המשפט מעוניין בהמשך האשליה הזו, השומרת על כוחו, ולא ימהר לקרוע את החבל מול החרדים. גיוס הרי לא יהיה כאן, מדוע להוסיף חטא על פשע ולחשוף במקביל את חולשתו של בית המשפט? לא במקרה דווקא בנושא גיוס החרדים מגלה בית המשפט רחמנות ואורך רוח שלא מאפיינים אותו בנושאים אחרים.

החרדים, בסוגיית הגיוס, עוזרים לבית המשפט לשרטט בעצמו, לעצמו, את גבול כוחו.
החולשה של בית המשפט לחולל תהליכי עומק חברתיים אינה עניין ישראלי. היא תופעה מוכרת בעולם. ג’רלד רוזנברג, פרופסור למשפטים באוניברסיטת שיקגו, הסביר בספרו "התקווה החלולה" (The Hollow Hope) כי תפקידו של בית המשפט קרוב יותר "לגזירת הסרט מאשר להקמת הפרויקט". וכוונתו היא שלעולם תסתכם תרומתו של בית המשפט לתהליכים חברתיים בהענקת גושפנקה רשמית ומאוחרת למה שהתרחש קודם לכן, באופן ספונטני, מחוץ לכותלי אולם הדיונים. השופטים אינם מחוללים את השינוי. הם מעגנים אותו.

כל ניסיון להועיד לבית המשפט תפקיד חברתי משמעותי יותר מבוסס, על פי רוזנברג, על "תקווה חלולה". לפנות לבית המשפט כדי שזה יחולל בפסיקתו את השינוי החברתי שהממשלה לא הצליחה לייצר בעצמה זה להחליף את המציאות במשאלת לב; זה לייחס לבית המשפט כוחות שמעולם לא היו לו ולעולם לא יהיו לו. זה נכון ביחס לגיוס החרדים וזה נכון ביחס לכל סוגיה אחרת שדורשת שינוי חברתי עמוק.

עמדה מפתיעה

לעתים העמדות ביחס לתפקידו של בית המשפט בהובלת תהליכים חברתיים עשויות להפתיע ולבלבל. לפני מספר שנים התארחתי בפאנל על תפקידו של בית המשפט העליון בחברה. מי שהנחה בכישרון רב את הדיון היה חבר בקהילה הגאה. בשעה שביקשתי לטעון שאל לו לבית המשפט לכפות את ערכיו על הציבור וכי אלה חייבים להיקבע באמצעות נבחרי הציבור שבכנסת, זכיתי לגיבוי לא צפוי מהמנחה, שסיפר שהעניין הזה מפריע לו גם ביחס לזכויות הקהילה הלהט"בית. "אני לא רוצה שהזכויות שלנו ייקבעו בידי בית המשפט", הוא טען בפני הקהל המופתע.

כשניסיתי להבין איתו אם יכול להיות שאנחנו מדברים בשם אותו סט של ערכים או שהצבענו אי פעם לאותה מפלגה, התברר לי שלחלוטין לא. אלא ש"הפלסטר" (כלשונו) שבית המשפט מעניק מדי פעם לקהילה באמצעות פסק דין נקודתי כזה או אחר גורם לדעתו לנזק חברתי. "זה לא מאפשר לנו להוציא מאות אלפים לרחובות ולייצר שינוי חברתי אמיתי", הסביר לי. "זה נותן לחברים תחושה שהחברה השתנתה ושהזכויות שלהם עומדות להיות מכובדות וממומשות בעוד רגע. בפועל, זה רק מעכב את השינוי החברתי. אחרי שנים, פותרים, באופן חלקי, בעיה ספציפית, אבל סימן השאלה הגדול נשאר תלוי מעלינו. זה משאיר את האנשים בבתים במקום לצאת למחאות. במקום שהשינוי החברתי יתרחש בכל הכוח הוא מעוכב בגלל פסיקות חלקיות ונקודתיות שמרדימות את הציבור".

גבול כוחו של ביהמ"ש

רבים אוהבים לעשות שימוש בפסק דין בראון (Brown) האמריקאי שאסר בשנות ה-50 על מדיניות הפרדה הגזעית שהייתה נהוגה בבתי הספר בארצות הברית, בין תלמידים שחורים ללבנים. פסק הדין מוכיח לטענתם את היכולת של בית המשפט לחולל שינויים חברתיים עמוקים גם כשהחברה טרם הבשילה אליהם. אלא שאם ניתן להוכיח משהו מפסק הדין החשוב הזה, זה בדיוק את ההפך.

גם שנים רבות לאחר פרסום פסק הדין המשיכה מדיניות האפליה נגד השחורים בצורות שונות ומשונות. והן היו כמובן יצירתיות מאוד. נדרש יותר מעשור עד שדעת הקהל שהלכה והשתנתה (בתהליך שהחל עשרות שנים לפני פסק הדין) הביאה לשינויי חקיקה בקונגרס ולהחלטות נדרשות מצד הרשות המבצעת. עד אז העוינות הדרומית ושנאת השחורים לא התחשבו יותר מדי בפסיקתם החשובה של תשעת שופטי העליון האמריקאי. ההפרדה בבתי הספר לא נהגה עוד. אך בכל שאר התחומים עולם כמנהגו נהג.

אם מחפשים פסק דין שחתום על שינוי עמוק בתפיסה האמריקאית שבא מיד בעקבותיו הרי שמדובר בפסק הדין רו נגד וייד (Roe v. Wade) משנת 1973, שבמסגרתו קבע העליון האמריקאי כי חוקים האוסרים הפלות אינם חוקתיים. פסק הדין הזה שינה את היחסים שבין גברים לנשים, את תפיסת הפרטיות, את האופן שבו החברה מתייחסת לאוטונומיה של האישה ביחס לגופה, את היחס לחיי העובר ולבחירה האישית של הוריו.

אלא שגם כאן טמונה אשליה. רו לא פתח את תהליך השינוי החברתי. הוא חתם אותו.
פסק הדין בעניין רו היה "המכה בפטיש" של תהליך חברתי עמוק שהתרחש באמריקה וקדם לו. להבדיל מפסק דין בראון, שביקש לחנך מחדש את הציבור, שלא ממש מיהר להתחנך, פסק דין רו נשען על תפיסה שהחלה להתפשט בארצות הברית הרבה לפניו. רבים בשכבות הגבוהות בחברה, וכמותם - רבים בשכבות הנמוכות יותר של החברה, תמכו בזכותה של האישה לעבור הפלה לפי רצונה.

פסק הדין תפס את אמריקה בעיצומו של גל רפורמה ליברלי שביקש לשנות, ברבות מהמדינות, את האיסורים החוקיים בדבר הפלה. יותר מכך, סוגיית ההפלות, שנחשבת כיום לסוגיה פוליטית טעונה בין הימין והשמאל האמריקאיים, לא נתפסה באותה העת ככזו. הקונגרס קיבל באופן די שקט את פסק הדין ולקח לו זמן כדי להפוך את הסוגיה הזו לעוד אחת מהסוגיות הלוהטות שעליהן מתווכחים נבחרי הציבור משני עברי המתרס הפוליטי.

העמדתם של פסקי הדין בראון ורו זה מול זה משרטטת עבורנו באופן מדויק את גבול כוחם של בתי המשפט. אמנם שני פסקי הדין נחשבים למכוננים. אלא שאחד הצליח להשפיע והשני נאלץ לחכות שנים עד שתהליך חברתי ארוך שנים, שהתקיים ללא קשר אליו, הבשיל בציבוריות האמריקאית. פסילת חוק הגיוס בישראל עובדת לפי אותם כללים בדיוק. אין בכוחו של בית המשפט לחולל תהליכים חברתיים. הוא יכול להכיר בהם או לדחות אותם. והם מצדם אינם ממתינים לאישורו. הם פשוט מתרחשים להם. או שלא.   

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד 

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו