מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
דו קרב הציוצים שהתרחש ביום שישי האחרון בין שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, לשר האוצר ישראל כ"ץ על מחירי המלט, הוציא את התחרות בענף, ממחלוקת מסחרית למחלוקת פוליטית קולנית. עוד עמיר פרץ מודיע, כי הוא רואה לנגד עיניו את ההגנה על מקור פרנסתם של העובדים הישראלים, באמצעות העלאת מחיר המלט המיובא, הודיע כ"ץ כי, "דבר זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף". סביר להניח, כי במוקדם או במאוחר, הדבר יתגלגל לפתחה של ועדת הכספים - ולא בפעם הראשונה.
שלוש שנים שבמשרד הכלכלה מתחוללת "מלחמת מלט" שקטה בין יצרני המלט המקומיים ובראשם נשר, לבין יבואני מלט, בעיקר מיוון ומטורקיה. הראשונים דורשים לשמור על רמות מחיר גבוהות, באמצעות קביעת היטלי היצף שיוטלו על היבואנים; היבואנים מצידם מאשימים, שהיצרנים המקומיים רוצים להחזיר אותנו לתקופת המונופולים והמחירים הגבוהים. במשרד הממשלתי לא הצליחו בינתיים למצוא לה פתרון.
ב-2018 הוטל היטל סמלי של רבע אחוז על היבואנים, שחיו איתו בשלום.
ואולם הייתה זו ועדת הכספים שלחצה על משרד הכלכלה, שבראשו עמד אז אלי כהן, שביקשה לבדוק שוב את הצורך בהיטלי היצף משמעותיים, וזאת משום שהיצרנים הישראלים מתקשים לעמוד בתחרות מול היבואנים. ההסבר שניפקו לכך היצרנים המקומיים וגם אנשי משרד הכלכלה היה, שיצרנים טורקיים ויוונים הגדילו בשנים האחרונות את כושר הייצור שלהם, ולעומת זאת כלכלות המדינות הללו נמצאות בקריסה.
כתוצאה מכך נוצרו עודפי ייצור ניכרים במזרח אגן הים התיכון, והיצרנים נותנים הנחות גדולות ליבואנים הישראלים.
הדברים נבדקו על ידי משרד הכלכלה, אולם לא נענו בצורה חד משמעית. פקיד בכיר שערך בדיקה בנושא הגיע למסקנה כי אכן מתקיים היצף בענף ועל כן יש להטיל היטלי היצף על היבואנים בשיעורים של עד 30%. ולעומת זאת הוועדה המייעצת שדנה בהמלצותיו הסכימה כי אכן יש פגיעה ביצרניות המלט הישראליות, אך אין ממצאים חד משמעיים בנוגע לקיומו של היצף.
לעומת זאת, אין ספק שלמשק מתקיימת תועלת מירידת מחירי המלט שנוצרה עקב התחרות. על כן הוועדה המליצה שלא להעלות את שיעור ההיטל. בסוף השבוע המאבק הגדול כבר הגיע לממשלה. שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, הודיע בימים האחרונים כי הוא מתכוון להעלות את היטל ההיצף עד 17.25% ואילו שר האוצר, ישראל כ"ץ, מיהר לצייץ כי הוא דוחה את היוזמה על הסף. גם שר הכלכלה עד לאחרונה, אלי כהן, וח"כ ניר ברקת תמכו בעמדתו של כ"ץ. לאן הולכים מכאן ועד כמה למחיר המלט יש באמת השפעה על מחיר הדירה שלנו? "גלובס" עושה סדר.
מגה פרויקטים או ענף הבנייה: מי ייפגע יותר?
הצרכן הבולט בשנים האחרונות הוא בראש ובראשונה משרד הביטחון. לצורך הקמת מחסומים באזור עזה, השתמשו בכ-5% מכלל תצרוכת המלט הלאומית; מוצבים, ומבנים צבאיים נוספים, על ותת קרקעיים, הם גם צרכנים כבדים של מלט; לאחר מכן מגיע משרד התחבורה. גשרים, מחלפים, תחנות רכבת, מנהרות, הנמלים החדשים - הם צרכני מלט גדולים גם כן. רק במקום השלישי מגיע ענף הבנייה.
על מה נאבקים יצרני המלט והיבואנים?
מובן שעל המחיר, ואולם כמו כל מאבק מסחרי, המלחמה היא על פלח השוק שכל אחד מהצדדים יתפוס. כיום יש יצרן מלט ישראלי גדול, נשר, שבשליטת לן בלווטניק שמייצר כמחצית מכלל כ-10 מיליון הטון שהיא תצרוכת המלט בישראל ובאיו"ש. מבין היבואנים חברת סימנט, שבשליטת סמי קצב ושולמי פוגל, היא הגדולה ביותר ומספקת כשמינית מתצרוכת המלט. כמו כן יש מספר יצרנים קטנים ישראלים. הגורמים בשוק מעריכים, כי סך היכולת של היצרנים המקומיים מגיעה לכ-60% מכלל התצרוכת, כך שהמאבק הוא על האפשרות לנצל את מלוא פוטנציאל הייצור של היצרנים המקומיים, וגם האפשרות שלהם כמובן לשלוט על המחירים".
מה הפרשי המחיר בין נשר לבין היבואנים?
כיום אין הפרשים משמעותיים, משום שבין כל השחקנים מתקיימת תחרות. המחיר כיום עומד על רמות של 235-265 שקל לטון מלט - תלוי בסוג ובאיכות. המחיר שבו הורגלה נשר לעבוד, נקבע לפני מספר שנים במסגרת הסדר פיקוח על מחירים שהגיע ל-346 שקל לטון. במילים אחרות, יבוא המלט הוריד את מחיריו בכ-30% בשנים האחרונות.
בכמה יעלו מחירי המלט אם עמדת פרץ תתקבל?
אין מידע בדוק בנוגע לשאלה זו, ואולם ברור כי תירשם עליית מחיר. גורמים בענף מעריכים, כי היא תגיע לכ-10% מהמחיר כיום.
האם עלייה במחיר המלט תוביל להתייקרות הדירות?
תלוי כיצד מסתכלים על זה. נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב אמרו ל"גלובס", כי הם תומכים בהיטל ההיצף שקבע פרץ, בין היתר משום שרכיב המלט מגיע לפחות מאחוז ממחיר הדירה ופחות מ-2% מעלויות השיפוץ של דירות ישנות.
ואולם זו אינה תשובה מלאה. מלט מהווה כ-11% ממדד תשומות הבנייה, וכידוע מחירי דירות חדשות מוצמדות למדד זה. לפיכך עלייה של 10% במחירי המלט, צפויה להעלות את מדד תשומות הבנייה בכ-1.1%, שיוטלו על רוכשי הדירות. על הנייר זה לא הרבה, ואולם כשרוכשים דירות בפרי סייל או במחיר למשתכן המחירים יכולים להגיע לאלפי עד עשרות אלפי שקלים.
ממה חוששים במשרד האוצר?
על פי עמדת משרד האוצר, עלייה של כ-10% במחיר המלט תוביל לעלות משקית נוספת של 1.1 מיליארד שקל, שיתגלגלו לצרכן בצורות שונות (ראה שאלה קודמת) ואת הוצאות הממשלה על פרויקטים של תשתיות. מעבר לזה, מדובר בהחזרת השוק לתקופת המונופולים, מה שעלות לגרור אחריו גם ירידה ברמת השירות, אפליה בתנאי אשראי, פגיעה בעסקים קטנים ועוד.
עד כמה חשוב לשמור על מעמד הייצור המקומי?
זו השאלה הגדולה ביותר, שהמדינה טרם ענתה עליה בצורה ברורה. האם מלט הוא מוצר חיוני שלמדינה יש צורך לשמר מפעלים מקומיים, או שניתן להעביר בהדרגה את רוב הענף ליבוא ממדינות אחרות. במשרד הכלכלה והתאחדות בוני הארץ עונים, כי מדובר בתעשייה חיונית, וכי לא יתכן שישראל תשים מבטחה במדינות הפכפכות כמו טורקיה או יוון, שבבת אחת יכולות לעצור את האספקה. מטעם משרד האוצר לא התייחסו עד כה לשאלה הזו, שהיא בסופו של דבר צריכה להוביל את ההתייחסות הממשלתית לכל ענף המלט. התוצאה - ריבוי נתונים, שאינו מגובה בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, הוא שמוביל את השיח בנושא הזה הטלת ההיטל והמחיר הסופי.