גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התכוונה לקדם בנייה ירוקה, אך אישרה מנגנון שמשרת בעלי אינטרסים, ומייצר נטל ביורוקרטי מזיק

אישור הבניה הירוקה שיידרש בעתיד הקרוב כחלק מהליך קבלת היתר הבניה יצטרף לעוד אין-ספור אישורים מיותרים וביורוקרטיה חלולה, אשר הפכו את מלאכת התכנון והרישוי בארץ למסכת עינויים קפקאית, ואת התכנון עצמו למוטה גחמות ומגובב

בנייה ירוקה / שאטרסטוק
בנייה ירוקה / שאטרסטוק

לאחרונה הכריזה הממשלה על כניסתן לתוקף של תקנות המחייבות עמידה בתקן הבנייה הירוקה (שהיה עד היום וולונטרי, וחייב החל מ-2013 בערי פורום ה-15 בלבד). שרים ובכירים מיהרו לברך על הצדק החברתי ועל המהפכה הסביבתית, והמהלך שווק כצעד גדול לטובת הציבור. האמנם?

שתי נקודות מוצא: ראשית אין חולק על כך שיש לפעול למען קידום הקיימות בתכנון, ושנית יש להבחין בין תקן הבנייה הירוקה לבין התקן לדירוג אנרגטי של בניינים, העומד בפני עצמו, ומהווה רק אחד מבין התקנים הרבים אליו מפנה תקן הבנייה הירוקה.

תקן הבניה הירוקה הוא למעשה עבודת מחקר מקיפה, מקצועית ברובה, המרכזת את כל שלל ההיבטים על-פיהם נבחנת השפעת הבניין על הסביבה: חלקם נתונים הנובעים מתכנון הבניין - בידוד למשל, לצידם קריטריונים שונים שכלל אינם בשליטת מתכנן הבניין, לרבות נתונים היסטוריים, גאוגרפיים, אקלימיים ואקולוגיים בסביבת הפרויקט, דירוג המיקום לפי אזורי ביקוש, וכן נתונים תלויי תכנון עירוני, לרבות חישובי הטלת צל, תמהיל בנייה ונגישות לתחבורה ציבורית.

יצוין כי בין הקריטריונים המקצועיים מסתתרים גם קריטריונים הנובעים מאינטרסים צרים, כגון עידוד שימוש במוצרים בעלי 'תו מיוצר בישראל' באדיבות איגוד התעשיינים ומשרד הכלכלה, אשר לקחו חלק בכתיבת התקן. יובהר כי קבלת תו זה לא כרוכה בבדיקת איכות, זהו סימון מסחרי המעיד על כך שמחיר המרכיב הישראלי מהווה לפחות 35% ממחיר המוצר. כמו כן, חשוב להבין כי מוצרים המיוצרים בישראל אינם בהכרח 'ירוקים' יותר, שכן ברבים מהמקרים הם דורשים יבוא של חומרי גלם רבים, ציוד ומכונות, כשהנזק הסביבתי בפועל עשוי להיות גדול יותר בהשוואה לזה שהיה נגרם כתוצאה מיבוא המוצר המוגמר.

מרבית חלקי התקן אכן חשובים ונדרשים, ומן הראוי היה להנגיש אותו לציבור המתכננים, כדי שכל אחד מהגורמים יוכל לפעול במקצועיות בתחום מומחיותו ואחריותו - החל מוועדות התכנון המקומיות בתחום הרשות, ועד לאדריכל ולצוות היועצים, אשר יידרשו כמובן לתכנן בהתאם לכל הדרישות המחייבות. במקביל לאכיפה יש לייצר תמריצים גם לעמידה בתקנים וולנטריים ולבצע שינויים בתקנות, בתב"עות ובהנחיות המרחביות, כך שיאפשרו יישום פתרונות ירוקים, חדשניים ויצירתיים.

במקום כל זה בחר הרגולטור לייצר מנגנון מסורבל ומיותר, הכולל ליקוט וצבירת נקודות בזכות עמידה בקריטריונים שונים, במטרה להשיג 'כוכבים'. התוצאה המתקבלת אכן מספקת אינדיקציה כללית בנוגע להשפעה המצטברת של הבניין על הסביבה, אך ישנן שתי שאלות בסיסיות שצריכות להישאל: ראשית, האם יש להליך הזה הצדקה? - האם נכון להעמיס על הציבור הכנת דו"ח שכזה בכל פרויקט ופרויקט, כאשר ברור שחלק גדול מהמשאבים מושקעים בעיסוק סיזיפי ובירוקרטי בנתונים שאינם קשורים לתכנון הבניין כלל? ושנית - האם זה הגיוני או מוסרי שככל שהרשות כשלה ביצירת תכנון עירוני 'ירוק', כך יידרש הציבור לפצות על כישלונותיה באמצעות צבירת נקודות רבות יותר עבור התכנון?

בשנים האחרונות נולד למעשה בארץ מקצוע חדש - 'מלווה בנייה ירוקה', המוסמך על ידי מכון התקנים בעקבות קורס ייעודי קצר

וזאת רק ההתחלה. התקן - כמו גם יתר תקני הבנייה המחייבים - למרבה האבסורד אינו גלוי לציבור, וגם אם תעשירו את קופת מכון התקנים ותרכשו את חלקיו השונים ואת מגוון התקנים שאליו הוא מפנה, לא בהכרח תוכלו להתמודד עם שלל הדרישות. באלגנטיות ראויה לציון יוצר לנו הרגולטור את הבעיה, וממהר לספק גם את הפתרון:

במקום לספק לאנשי המקצוע כלים ולשרת את הציבור, בחרו יוזמי התקן לייצר מנגנון הכופה למעשה את הנחתתם של גורמים סמי-מקצועיים מטעמם היישר לתוך צוותי התכנון המקצועיים והמנוסים של כל בניין ובניין, ואת מימונם על-ידי מבקש ההיתר. בשנים האחרונות נולד למעשה בארץ מקצוע חדש - 'מלווה בנייה ירוקה', המוסמך על ידי מכון התקנים בעקבות קורס ייעודי קצר. תפקידו לערוך חישובים יקרים וחסרי תוחלת, למלא אין-סוף טבלאות בנתונים בירוקרטיים, ולצבור שרטוטים, מפרטים ומסמכים שונים - הכל כדי לוודא עמידה בכמות הנקודות הנדרשת.

התענוג יעלה לציבור הבונים עשרות אלפי שקלים לפרויקט רק בעבור שכר הטרחה של מלווה הבנייה הירוקה, בתוספת סרבול ניכר של הליך התכנון והרישוי. וזה עוד לא הכל - הציבור ייאלץ להיפרד מעשרות אלפי שקלים נוספים, על-מנת לממן גם את עבודתו של 'מכון ההתעדה' הירוק - גורם חדש נוסף, אשר הוסמך גם הוא על ידי מכון התקנים, ומטרתו לבדוק, לאשר ולתעד את עבודתו של מלווה הבנייה הירוקה.

גם 'מלווה הבנייה הירוקה' וגם 'מכון ההתעדה' יהיו מעתה שותפים דומיננטיים בכל פרויקט, ולא מדובר ביצירת ערך אלא בפגיעה ביכולת לתכנן. השותפים החדשים אינם מומחים בהכרח באף אחד מהתחומים אותם הם בודקים, והמלצותיהם מתנגשות לא פעם עם שיקול דעתם המקצועי של צוותי התכנון, הכל כדי להתאים לקריטריונים שרירותיים, שגם הם בעצמם לא תמיד מבינים. למען הסר ספק - כל ההוצאות הללו נועדו לממן את ההליך הביורוקרטי בלבד, ולמעשה ייגרעו מהתקציב שניתן היה להשקיע באיכות הבנייה.

כך, מאחורי הכותרת של בנייה ירוקה, מאחורי הפרה הקדושה הזו, יצרה המדינה עוד ביורוקרטיה חזירית, שמייצרת ג'ובים מיותרים ופונקציות מכבידות, שעולה ביוקר ולא משרתת את המטרה. המלווים ומכוני ההתעדה מצטרפים לתעשייה משגשגת שנוצרה על ידי עשרות גורמים אינטרסנטיים ששולטים כיום בענף הבנייה - תעשייה של אין סוף יועצים, מאכערים, מסירי חסמים, מכוני בדיקה למיניהם, קורסים, הסמכות ותעודות מטעם. אישור הבניה הירוקה שיידרש בעתיד הקרוב כחלק מהליך קבלת היתר הבניה יצטרף לעוד אין-ספור אישורים מיותרים וביורוקרטיה חלולה, אשר הפכו את מלאכת התכנון והרישוי בארץ למסכת עינויים קפקאית, ואת התכנון עצמו למוטה גחמות ומגובב.

כל זה נעשה בעת משבר כלכלי חסר תקדים ומחירי דיור מאמירים, בעוד המדינה מתיימרת לערוך רפורמות שמטרתן להקל את הנטל הרגולטורי על הציבור. רוחות השינוי המנשבות קוראות לנקות את הטפל, את הביורוקרטיה, להנגיש את התקנים, לפשט הליכים, ולחזור לייצר אדריכלות, במקצועיות, בהרמוניה, ותוך חתירה לשיפור מתמיד, בין היתר בתחום הקיימות. 

הכותבת היא אדריכלית, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, ומובילת קבוצת "רישוי שפוי".

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה