גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התכוונה לקדם בנייה ירוקה, אך אישרה מנגנון שמשרת בעלי אינטרסים, ומייצר נטל ביורוקרטי מזיק

אישור הבניה הירוקה שיידרש בעתיד הקרוב כחלק מהליך קבלת היתר הבניה יצטרף לעוד אין-ספור אישורים מיותרים וביורוקרטיה חלולה, אשר הפכו את מלאכת התכנון והרישוי בארץ למסכת עינויים קפקאית, ואת התכנון עצמו למוטה גחמות ומגובב

בנייה ירוקה / שאטרסטוק
בנייה ירוקה / שאטרסטוק

לאחרונה הכריזה הממשלה על כניסתן לתוקף של תקנות המחייבות עמידה בתקן הבנייה הירוקה (שהיה עד היום וולונטרי, וחייב החל מ-2013 בערי פורום ה-15 בלבד). שרים ובכירים מיהרו לברך על הצדק החברתי ועל המהפכה הסביבתית, והמהלך שווק כצעד גדול לטובת הציבור. האמנם?

שתי נקודות מוצא: ראשית אין חולק על כך שיש לפעול למען קידום הקיימות בתכנון, ושנית יש להבחין בין תקן הבנייה הירוקה לבין התקן לדירוג אנרגטי של בניינים, העומד בפני עצמו, ומהווה רק אחד מבין התקנים הרבים אליו מפנה תקן הבנייה הירוקה.

תקן הבניה הירוקה הוא למעשה עבודת מחקר מקיפה, מקצועית ברובה, המרכזת את כל שלל ההיבטים על-פיהם נבחנת השפעת הבניין על הסביבה: חלקם נתונים הנובעים מתכנון הבניין - בידוד למשל, לצידם קריטריונים שונים שכלל אינם בשליטת מתכנן הבניין, לרבות נתונים היסטוריים, גאוגרפיים, אקלימיים ואקולוגיים בסביבת הפרויקט, דירוג המיקום לפי אזורי ביקוש, וכן נתונים תלויי תכנון עירוני, לרבות חישובי הטלת צל, תמהיל בנייה ונגישות לתחבורה ציבורית.

יצוין כי בין הקריטריונים המקצועיים מסתתרים גם קריטריונים הנובעים מאינטרסים צרים, כגון עידוד שימוש במוצרים בעלי 'תו מיוצר בישראל' באדיבות איגוד התעשיינים ומשרד הכלכלה, אשר לקחו חלק בכתיבת התקן. יובהר כי קבלת תו זה לא כרוכה בבדיקת איכות, זהו סימון מסחרי המעיד על כך שמחיר המרכיב הישראלי מהווה לפחות 35% ממחיר המוצר. כמו כן, חשוב להבין כי מוצרים המיוצרים בישראל אינם בהכרח 'ירוקים' יותר, שכן ברבים מהמקרים הם דורשים יבוא של חומרי גלם רבים, ציוד ומכונות, כשהנזק הסביבתי בפועל עשוי להיות גדול יותר בהשוואה לזה שהיה נגרם כתוצאה מיבוא המוצר המוגמר.

מרבית חלקי התקן אכן חשובים ונדרשים, ומן הראוי היה להנגיש אותו לציבור המתכננים, כדי שכל אחד מהגורמים יוכל לפעול במקצועיות בתחום מומחיותו ואחריותו - החל מוועדות התכנון המקומיות בתחום הרשות, ועד לאדריכל ולצוות היועצים, אשר יידרשו כמובן לתכנן בהתאם לכל הדרישות המחייבות. במקביל לאכיפה יש לייצר תמריצים גם לעמידה בתקנים וולנטריים ולבצע שינויים בתקנות, בתב"עות ובהנחיות המרחביות, כך שיאפשרו יישום פתרונות ירוקים, חדשניים ויצירתיים.

במקום כל זה בחר הרגולטור לייצר מנגנון מסורבל ומיותר, הכולל ליקוט וצבירת נקודות בזכות עמידה בקריטריונים שונים, במטרה להשיג 'כוכבים'. התוצאה המתקבלת אכן מספקת אינדיקציה כללית בנוגע להשפעה המצטברת של הבניין על הסביבה, אך ישנן שתי שאלות בסיסיות שצריכות להישאל: ראשית, האם יש להליך הזה הצדקה? - האם נכון להעמיס על הציבור הכנת דו"ח שכזה בכל פרויקט ופרויקט, כאשר ברור שחלק גדול מהמשאבים מושקעים בעיסוק סיזיפי ובירוקרטי בנתונים שאינם קשורים לתכנון הבניין כלל? ושנית - האם זה הגיוני או מוסרי שככל שהרשות כשלה ביצירת תכנון עירוני 'ירוק', כך יידרש הציבור לפצות על כישלונותיה באמצעות צבירת נקודות רבות יותר עבור התכנון?

בשנים האחרונות נולד למעשה בארץ מקצוע חדש - 'מלווה בנייה ירוקה', המוסמך על ידי מכון התקנים בעקבות קורס ייעודי קצר

וזאת רק ההתחלה. התקן - כמו גם יתר תקני הבנייה המחייבים - למרבה האבסורד אינו גלוי לציבור, וגם אם תעשירו את קופת מכון התקנים ותרכשו את חלקיו השונים ואת מגוון התקנים שאליו הוא מפנה, לא בהכרח תוכלו להתמודד עם שלל הדרישות. באלגנטיות ראויה לציון יוצר לנו הרגולטור את הבעיה, וממהר לספק גם את הפתרון:

במקום לספק לאנשי המקצוע כלים ולשרת את הציבור, בחרו יוזמי התקן לייצר מנגנון הכופה למעשה את הנחתתם של גורמים סמי-מקצועיים מטעמם היישר לתוך צוותי התכנון המקצועיים והמנוסים של כל בניין ובניין, ואת מימונם על-ידי מבקש ההיתר. בשנים האחרונות נולד למעשה בארץ מקצוע חדש - 'מלווה בנייה ירוקה', המוסמך על ידי מכון התקנים בעקבות קורס ייעודי קצר. תפקידו לערוך חישובים יקרים וחסרי תוחלת, למלא אין-סוף טבלאות בנתונים בירוקרטיים, ולצבור שרטוטים, מפרטים ומסמכים שונים - הכל כדי לוודא עמידה בכמות הנקודות הנדרשת.

התענוג יעלה לציבור הבונים עשרות אלפי שקלים לפרויקט רק בעבור שכר הטרחה של מלווה הבנייה הירוקה, בתוספת סרבול ניכר של הליך התכנון והרישוי. וזה עוד לא הכל - הציבור ייאלץ להיפרד מעשרות אלפי שקלים נוספים, על-מנת לממן גם את עבודתו של 'מכון ההתעדה' הירוק - גורם חדש נוסף, אשר הוסמך גם הוא על ידי מכון התקנים, ומטרתו לבדוק, לאשר ולתעד את עבודתו של מלווה הבנייה הירוקה.

גם 'מלווה הבנייה הירוקה' וגם 'מכון ההתעדה' יהיו מעתה שותפים דומיננטיים בכל פרויקט, ולא מדובר ביצירת ערך אלא בפגיעה ביכולת לתכנן. השותפים החדשים אינם מומחים בהכרח באף אחד מהתחומים אותם הם בודקים, והמלצותיהם מתנגשות לא פעם עם שיקול דעתם המקצועי של צוותי התכנון, הכל כדי להתאים לקריטריונים שרירותיים, שגם הם בעצמם לא תמיד מבינים. למען הסר ספק - כל ההוצאות הללו נועדו לממן את ההליך הביורוקרטי בלבד, ולמעשה ייגרעו מהתקציב שניתן היה להשקיע באיכות הבנייה.

כך, מאחורי הכותרת של בנייה ירוקה, מאחורי הפרה הקדושה הזו, יצרה המדינה עוד ביורוקרטיה חזירית, שמייצרת ג'ובים מיותרים ופונקציות מכבידות, שעולה ביוקר ולא משרתת את המטרה. המלווים ומכוני ההתעדה מצטרפים לתעשייה משגשגת שנוצרה על ידי עשרות גורמים אינטרסנטיים ששולטים כיום בענף הבנייה - תעשייה של אין סוף יועצים, מאכערים, מסירי חסמים, מכוני בדיקה למיניהם, קורסים, הסמכות ותעודות מטעם. אישור הבניה הירוקה שיידרש בעתיד הקרוב כחלק מהליך קבלת היתר הבניה יצטרף לעוד אין-ספור אישורים מיותרים וביורוקרטיה חלולה, אשר הפכו את מלאכת התכנון והרישוי בארץ למסכת עינויים קפקאית, ואת התכנון עצמו למוטה גחמות ומגובב.

כל זה נעשה בעת משבר כלכלי חסר תקדים ומחירי דיור מאמירים, בעוד המדינה מתיימרת לערוך רפורמות שמטרתן להקל את הנטל הרגולטורי על הציבור. רוחות השינוי המנשבות קוראות לנקות את הטפל, את הביורוקרטיה, להנגיש את התקנים, לפשט הליכים, ולחזור לייצר אדריכלות, במקצועיות, בהרמוניה, ותוך חתירה לשיפור מתמיד, בין היתר בתחום הקיימות. 

הכותבת היא אדריכלית, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, ומובילת קבוצת "רישוי שפוי".

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת ב-12%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה