הגשת הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019 בלשכת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות הרשות השופטת
זינוק בתלונות על שופטים בבתי משפט לענייני משפחה, שופטת שכינתה הלכה של בית המשפט העליון "פיגוע רב נפגעים", ושופטת שהציעה לאחד הצדדים בדיון לקבל טיפול פסיכולוגי. כך עולה מהדוח ל-2019 של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם.
עוד עולה מהדוח כי אף אחת מ-33 התלונות שהוגשו נגד שופטים בבית המשפט העליון, לא נמצאה מוצדקת. כן עולה מהדוח כי מרבית התלונות המוצדקות נגד שופטים או דיינים היו בגין התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין.
מבין כלל הנתונים לשנת 2019, מתבלטת עובדה מרכזית אחת והיא גידול משמעותי של 42% בכמות התלונות שהוגשו נגד שופטים לענייני משפחה - 184 תלונות לעומת 130 תלונות בשנת 2018. לפי הנציב שהם, נתון זה מחייב התייחסות של המערכת.
לדברי עורכי דין העוסקים בדיני משפחה, הסיבה המרכזית לעלייה הגדולה בכמות התלונות היא העלייה בחלקם של הסכסוכים הקשים שבהם דנים שופטים לענייני משפחה. "לפני כשלוש שנים החל פיילוט המחייב זוגות שנמצאים בהליכי גירושין לקיים פגישת גישור אחת לפחות לפני הגעה לביהמ"ש", מסביר עו"ד ארתור שני העוסק בדיני משפחה. "התוצאה היא שכמות התיקים הפשוטים יחסית, בעצימות נמוכה ובינונית, המגיעה לבית המשפט ירדה, ושתיקים בעצימות גבוהה, של סכסוכים קשים, מהווים אחוז גדול יותר מכלל התיקים. וזה עולה משנה לשנה".
לדברי עו"ד שני, "העובדה שהיום כמעט כל הסכסוכים ששופטי המשפחה דנים בהם הם 'מקרים קשים' מקשה עליהם את העבודה השיפוטית, יוצרת עליהם לחץ רב, שמביא לעיתים גם להתנהלות לא תקינה לכאורה של חלק מהשופטים. הסיכוי להתנהלות שיפוטית לא ראויה עולה ככל שהתיקים בעצימות גבוהה יותר, ולכן העלייה במספר התלונות".
"פסיקת העליון היא דבר נורא"
אחת התלונות שנמצאה מוצדקת הייתה נגד שופטת של בית משפט לענייני משפחה בראשל"צ, אסתר שטיין. זאת, לאחר שהיא כינתה את הלכת העליון שזכתה לכינוי "מהפכת השוויון בנטל המזונות", כ"פיגוע רב נפגעים". המדובר בהלכה שקבעה כי יש לקיים שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות בנטל המזונות לילדים בגילאי 15-6.
את אמירותיה החריפות נגד העליון השמיעה השופטת בדיון משמורת שניהלו בני זוג בנוגע לבתם המשותפת בת ה-6. השופטת הדגישה בפני המתדיינים כי פסיקת העליון ששינתה באופן משמעותי את המצב המשפטי בסוגיית המזונות, היא "פיגוע חמור יותר ביחס לפיגועים אחרים", ואף הגדירה אותה כ"דבר נורא". הנציבות מצאה את התלונה בדבר אמירתה הבעייתית של השופטת כמוצדקת, ומתחה ביקורת חריפה על דבריה.
פסק דין לפני הגשת סיכומים
במקרה נוסף נמצאה מוצדקת תלונה, שבה טען תובע כי שופט שלום נמנע מלתת החלטות בשתי בקשות שהוא הגיש לו לזמן שני עדים לדיון הוכחות. בהחלטתו ציין הנציב, שהימנעות השופט ממתן כל החלטה בבקשות הללו הותירה את המתלונן ללא מענה ובחוסר ודאות לגבי עדויותיהם של השניים, עדויות אשר לשיטתו, היה בהן כדי לסייע לו בהוכחת תביעתו.
מקרה נוסף שמוזכר בדוח וגרם מבוכה להנהלת בתי המשפט נוגע לשופטת שלום שפרסמה בשגגה את פסק דינה, לפני שהוגשו סיכומי בעלי הדין בתיק. השופטת הודתה בטעות, אך טענה כי מדובר בפרקטיקה הרווחת, "בתיקים רבים למען שימור הזיכרון הטרי מההתרשמות מהעדים בדיון, ולרישום הממצאים המסקנתיים שעלו ממנו". הנציב לא קיבל את הסברי השופטת וקבע כי התלונה מוצדקת. "בהכנת טיוטה מלאה ומפורטת של פסק הדין, טרם שהושלם ההליך המשפטי, יש טעם רב לפגם", קבע.
במקרה נוסף מצא הנציב שהם תלונה נגד שופטת כמוצדקת, לאחר שהשופטת הציעה לאישה שנכחה בדיון שבפניה לפנות לטיפול פסיכולוגי. "אין זה מתפקיד ביהמ"ש להציע לבעל דין שמפריע באולם לקבל טיפול פסיכולוגי", כתב הנציב שהם.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת, היא של תובע שטען כי תביעה שנקבע שתנוהל בדלתיים סגורות, נוהלה בפועל בדלתיים פתוחות. הנציב קבע, כי משניתנה החלטה לקיים דיון בדלתיים סגורות, מוטלת על בית המשפט האחריות לוודא כי הדיון אכן יתנהל באופן זה, "שהרי לא יעלה על הדעת, כי בית המשפט יפעל בניגוד להחלטתו לקיים דיון בדלתיים סגורות".
עוד נמצאה מוצדקת תלונה על שיהוי במתן החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם לשכת ההוצאה לפועל, שהוגשה לבימ"ש השלום בשבוע האחרון לפגרת בתי המשפט. הנציב קבע כי המערכת המשפטית אמורה להתמודד גם עם הליכים דחופים המוגשים בתקופת פגרה או חגים. הנציב ציין כי הרשם נתן זמן תגובה שאינו הולם את נסיבות העניין, ואשר הפך, הלכה למעשה, את בירורה של בקשת רשות הערעור לאקדמית.
בתי משפט השלום בראש
לפי הדוח, במהלך 2019 הגיש הציבור 965 תלונות נגד שופטים או דיינים, ובוררו לגופן 508 תלונות. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 68 (13%) תלונות מוצדקות, ו-48 תלונות (9%) מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
הדוח מפרט את הסיבות למציאת התלונות כמוצדקות. הסיבה המובילה היא התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין - 38% מהתלונות המוצדקות היו בגין עילה זו. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2018 - אז שיעורן עמד על 29%.
עוד מתברר כי 26% מהתלונות שנמצאו מוצדקות, היו על לקויים בניהול המשפט; ו-21% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט.
כאשר בוחנים את התפלגות 68 התלונות המוצדקות ב-2019 לפי ערכאות, הערכאה שמתייצבת במקום הראשון היא בתי משפט שלום - עם 40% מכלל התלונות המוצדקות. במקום השני במספר התלונות המוצדקות (28%) נמצאים בתי המשפט לענייני משפחה, ובמקום האחרון המחוזיים עם 4% מהתלונות המוצדקות.
הנציב שהם הגיש את הדוח השנתי לשר המשפטים, אבי ניסנקורן, ולנשיאת העליון, אסתר חיות. הדוח הוגש באיחור מה לעומת שנים קודמות בשל אילוצים שונים הנובעים מהקורונה.
איך לא נמצאה אף תלונה מוצדקת נגד שופטי עליון? | פרשנות
לפי דוח נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, בשנת 2019 התקבלו 37 תלונות על שופטים בבית המשפט העליון וניתנו החלטות ב- 33 תלונות מביניהן. לפי הדוח, לגבי 25 תלונות (76%) מכלל התלונות נגד שופטי העליון, שבהן ניתנה החלטה, קבע שהם כי אין לבררן. 6 תלונות נגד שופטי העליון בוררו על ידי שהם ונדחו. בתלונה אחת קבע הנציב כי נפל ליקוי מערכתי ותלונה אחת הסתיימה בהערה לשופט.
התמונה הזאת ביחס לתפקוד של שופטי העליון היא מעודדת. ולמרות האמור, יש טעם לפגם בכך שמי שתפקידו לברר את התלונות שמוגשות נגד שופטי העליון, הוא עמית שלהם, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס. אדם שעד לא מזמן ישב לצדם בהרכבים שיפוטיים ובילה עמם במסדרונות בית המשפט שבגבעת רם בירושלים.
כל עוד הוא נדרש לברר תלונות שהוגשו נגד שופטי הערכאות הנמוכות, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, הוא האדם המתאים, אולי המתאים ביותר לתפקיד הנציב. ניסיונו במערכת המשפט, היכרותו את האופן שבו מתנהל ההליך, יכולים לסייע לו לברר את התלונות בצורה המיטבית. ובנוסף, שופטי הערכאה העליונה הם ממילא בעלי ניסיון בביקורת על החלטות ופסקי הדין של שופטי הערכאות הנמוכות.
אבל לצפות משופט עליון בדימוס לבקר באופן אובייקטיבי לחלוטין וחסר פניות אדם אחר שכל כך מקורב אליו, זו דרישה מוגזמת. מה עוד שגם לא צריך להעמיד את הנציב במבחן כזה. כמו כל ביקורת, גם תלונות הציבור נגד שופטי העליון צריכות להתברר על-ידי אדם אובייקטיבי שאין לו היכרות מוקדמת קרובה, שלא לומר חברות מוקדמת, עם מושאי ביקורתו.