רק 84% מהשכירים במשק שעבדו לפני פרוץ משבר הקורונה בתחילת 2020, היו בעבודה גם בחודש יולי, כך עולה ממחקר על שוק העבודה שמפרסם בנק ישראל. בשנת 2019 עמד שיעור השכירים שעבדו בחודש יולי על 91% משיעור השכירים העובדים בתחילת אותה שנה.
מהמחקר עולה כי מתחילת משבר הקורונה הוגשו כמיליון תביעות חדשות לדמי אבטלה. בעקבות פתיחתו מחדש של המשק לאחר הסגר הראשון חזרו לשוק העבודה כ-460 אלף שכירים, אולם כ-510 אלף לא מצאו מחדש עבודה. 420 אלף מתוך מחוסרי העבודה קיבלו דמי אבטלה ביולי. נכון לאמצע יוני, הפחיתו 10% מהמעסיקים בישראל שכר לעובדיהם, כששיעור ההפחתה עמד בד"כ על 10%.
המחקר מאשש את ההנחות כי אוכלוסיות מוחלשות נפגעו קשה יותר במשבר. כך, למשל, הסיכויים של שכיר חרדי לאבד את מקום עבודתו היו גבוהים ב-30% מהסיכויים של שכיר לא-חרדי בעל מאפיינים דומים. 46% מדורשי העבודה הרוויחו שכר מינימום (5,300 שקלים לחודש) או שכר נמוך, בעוד ששיעורים של מרווחי שכר המינמום מסך הכל השכירים במשק עומד על 30% בלבד.
בנוסף עולה מהמחקר כי בעוד שבשלושה רבעים ממשקי הבית בעלי הכנסה של 5,000 שקלים או פחות, נרשמה ירידה של 20% בהכנסה החודשית בכשליש ממשקי הבית בעלי הכנסה של 20 אלף שקלים ומעלה נרשמה ירידה של 30% בהכנסה החודשית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
